אריאל הירשפלד על "שירים לאסירי בתי-הסוהר"

אריאל הירשפלד על "שירים לאסירי בתי-הסוהר" בעיתון הארץ (חלק א' וחלק ב'):

א.

השירה הישראלית היא מה שעומד היום כנגד המדינה הישראלית, והיא תמצית הרוח המפעמת בהוויה הישראלית. זו, כשאינה נושאת את המלה "תרבות" לשווא, רחוקה מאוד מן השוביניזם האטום המזוהה עם "יהדות", ובעיקר מן הבלבול בין אמונה לבערות המפעם בלב השרים הממונים על החינוך והתרבות. "דברים שהדעת אינה סובלת — הדת סובלת", כתבה המשוררת (הדתית) הנפלאה בַּכֹּל סֶרְלוּאִי בברק אופייני, מגלה בדרך הלשון־נופל־על־לשון את האיבה שצמחה לפתע בדור הזה בין הדת לדעת. הדברים שלהלן מוקדשים לקשר הארוך, העמוק והנועז שבין השירה הישראלית לבין המסורת היהודית, הרחוק כל כך מן הקריעה שהמערכת המדינית הישראלית מבקשת לחולל בעולמה של התרבות הישראלית.

מזה שנה מונח לידי שיר של אלמוג בהר, ואני קורא בו מידי כמה ימים. אני דוחה את כתיבת המאמר עליו כבר שנה שלמה. רק עכשיו מצאתי את משפט הפתיחה. השיר פורסם בתחילה ברשת ובחורף האחרון הוא יצא לאור בספר "שירים לאסירי בתי הסוהר". כשראיתיו בספר ראיתי שהמדובר הוא במעשה שירי מקיף הרבה יותר מן השיר האחד, מרשים ככל שיהיה. ברור לי כי "שירים לאסירי בתי הסוהר" הוא מעשה שירי גדול, מן המשמעותיים ביותר בדור הזה.

אלך בעקבות רצף הפגישה עם הספר הזה. קודם ראיתי את השיר האחד, "עד שהגיע לגיל שלוש לא סיפרתי לבני על אלוהים", ורק אחר כך קראתי את הספר כולו:

עַד שֶׁהִגִּיעַ לְגִיל שָׁלֹשׁ לֹא סִפַּרְתִּי לִבְנִי עַל אֱלֹהִים,

שֶׁלֹּא יִפְחַד. וּכְשֶׁנַּעֲשָׂה בֶּן שָׁלֹשׁ עָרַכְתִּי בֵּינֵיהֶם הֶכֵּרוּת.

זֶה אֱלֹהַי, אָמַרְתִּי לִבְנִי. זֶה בְּנִי, אָמַרְתִּי לֶאֱלֹהַי.

שָׁאֲלוּ כָּל אֶחָד שְׁאֵלוֹת זֶה עַל זֶה. בְּנִי שָׁאַל:

הַאִם אֱלֹהֶיךָ זֶה הוּא אֶחָד מִקְּרוֹבֵינוּ, כְּמוֹ סָב,

כְּמוֹ דּוֹד? לֹא בְּדִיּוּק, עָנִיתִי לוֹ. אֱלֹהַי שָׁאַל:

מַה שֵּׁם בִּנְךָ? עָנִיתִי לוֹ שֵׁמוֹת רַבִּים לִבְנִי,

מָתוֹק וּמְתוֹק־אֵל, חָמוּד וַחֲמוּד־אֵל,

חָבִיב וַחֲבִיב־אֵל. בְּנִי שָׁאַל: מַה שֵּׁם אֱלֹהֶיךָ? עָנִיתִי לוֹ

שֵׁמוֹת רַבִּים לֶאֱלֹהַי, הוּא אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, וְהוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,

וְהוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְהוּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהוּא אֵל וֶאֱלֹהִים וֶאֱלֹהַי.

אֱלֹהַי הֵחֵל אוֹמֵר: בִּנְךָ יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, וּמִיָּד הֵשַׂמְתִּי עַצְמִי

כְּמִי שֶׁשּׁוּב אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלוֹ. בְּנִי שָׁאַל: אֶת מִי תֹּאהַב יוֹתֵר?

וְשָׂמַחְתִּי שֶׁהוֹפִיעָה הַמִּלָּה אַהֲבָה בְּדִבּוּרוֹ, וּמִיָּד הֵסַחְתִּי דַּעְתּוֹ בְּהַצְבִּיעִי

עַל מָטוֹס שֶׁחָלַף בַּשָּׁמַיִם וְעַל חִפּוּשִׁית שֶׁעָבְרָה בֵּינֵינוּ בַּדֶּשֶׁא. וּבִמְקוֹם לוֹמַר לוֹ

כָּל אֵלּוּ מַעֲשֵׂי אֱלֹהַי, אָמַרְתִּי לוֹ: יָפִים, נָכוֹן?

האם השיר הזה דתי? האם הוא חילוני? הוא דתי מאוד, אבל לא באופן המשייך עצמו לאחת הקבוצות או הכיתות או הזרמים הממיינים עצמם על פי השיטות הישנות המקובלות בארצנו. הוא בוודאי יהודי מאוד וגם ישראלי מאוד, והוא עצם מעצמיה של השירה העברית ושל דרכי זרימתה בין שכבות הלשון העברית השונות. אלמוג בהר יוצר לדיבורו בשיר הזה תשתית מורכבת ביותר, העשויה שכבות שונות המצויות במתחים עזים זו עם זו. ראשית, הוא חושף את חייו כיחיד, על עומקי האהבה והחרדה שבהם, כי זהו עוגן העולם, ובו בזמן הוא העומד מול תועפות המסורת היהודית ועוצמתם של מושגיה הדתיים ועל דמות האלוהים שבה. כאן, בגלוי ובפשטות נוגעת ללב, מעמת עצמו האדם עם "קולות האב" הכבירים של המסורת ושל הלאום (לא נשכח: סיפור העקדה העולה פתאום לקראת סוף השיר הוא גם מיתוס חדש של מדינת ישראל הלוחמת).

בהר גומר את השיר במהלך נועז: בו, בתוכו כאָב, מתרחשת הדרמה הנסתרת מעיני הבן. הוא שם עצמו בתוך הסיפור הקדמון בבראשית, והוא מסרב לו מעיקרו.

אבל הרגע הזה לא יובן במלוא ההדהוד הנידף ממנו בלי דגם יסוד נוסף, זר, הוא "שר היער" של גתה. האב בבלדה הטרגית של גתה מצוי, כזכור, בין בנו החולה, הקרוב לגווע, לבין דמות אימים של שד המתגלה לבנו המדמדם מקדחת המחלה. האב מנסה להגן על בנו ולהסתיר את ממדיו המפתים־ממיתים של השד העולה בתודעת הילד באמצעות הצבעה על המציאות הארצית, הריאלית, המקיפה אותם ביער הלילי. מה שנדמה לילד כפיתוי ומתק שפתיים אינו אלא עלי שלכת המאוושים ברוח לדברי האב. אבל כל המכיר את הבלדה הנודעת מבין כי אין המדובר בעימות פשוט בין "דמיון" ו"מציאות" אלא במאבק נואש על חיי הבן. הדמיון המיתולוגי אינו מישור חלומי חלופי למציאות אלא דמדום של מחלה סופנית. האב מבין כי הוא נאבק בכוח החזק ממנו עד אין שיעור, אבל הוא אינו יכול לוותר: הקשר עם המציאות הוא גורלי — החיים תלויים בו.

ואין צורך להדגיש: מה שמחולל את התגלות השד בבלדה של גתה הוא השפעתה התודעתית של מחלה קשה, חום גבוה המחולל הזיות. בשירו של בהר שרויה ההתגלות בתודעתו של האב ולא של הבן. ההתעשתות, התפנית החדה והפניית העורף לאל המתגלה בתודעה מלמדות שמשהו מתכונות הדמדום החולה, הילדותי, חילחל גם אל האב העכשווי, הישראלי כל כך, הרגיל לכאורה. השיר הזה אינו עוסק ברקמה פואטית של מיתוסים. הוא עוסק ביהדות בצביונה הישראלי.

קשה להגזים בגודל מעשהו של אלמוג בהר בשיר הזה. אין זו "אלוזיה" ספרותית ויחס "אינטרטקסטואלי", מורכב ככל שיהיה, עם פרק כ"ב בבראשית. אלמוג בהר מכניס עצמו אל מעמקי המרחב הספרותי (במובן שנתן חוקר הספרות מוריס בלאנשו למושג "מרחב ספרותי": המרחב העל־זמני של השפה הספרותית). הוא נכנס אל ההיסטוריה הגלומה בלשון ומנסה להטות אותה באותו רגע גורלי, אחרי דבריו של האל "קח את בנך את יחידך אשר אהבת". כלומר: הוא כמו עומד שם, במקום ההוא של המגע הגורלי בין לשון לבין ההיסטוריה, ומסרב להמשך המוכר להיסטוריה.

אבל השיר אינו שרוי בגבהים השמימיים הללו של הרעיון. הוא שיר ארצי רוחש חיים ארציים ועכשוויים. ההתגלות איננה עניין תיאטרלי המצריך פעלולים מיתולוגיים נוסח "ויֵּט שמיים ויֵּרד וערפל תחת רגליו, וירכב על כרוב וַיָּעֹף ויֵּדֶא על כנפי רוח" (תהלים י"ח). בהר חושף את מציאות האמונה היהודית כפי שהיא גלומה בחיי אדם־אב מעצם חרדת החיים והאהבה שבהם. מצב ההתגלות הוא מציאות תודעתית אינטימית וקרובה שאינה כרוכה בטקס מקדים או בפרקטיקה מיסטית כלשהי.

ועם כל יהודיותו העמוקה של השיר, נחמיץ את עיקרו אם לא נשמע בו גם את עוצמת הסירוב והחרון העולים באב לשמע הדיבור האלוהי המעז להביא את המלה "אהבתָ". ברור שבעיני האב בשירו של אלמוג בהר השימוש האלוהי במלה "אהבת" הוא פשע אלוהי. האל הוא כל־יכול והוא "ריבונו של עולם", אבל הוא אינו יכול להבין את מה שמותנה בחיים ובמוות, כלומר את האהבה האנושית. הוא אינו יכול להכיל את מה שנובע מן ההולדה הארצית ומן הפגיעות הכרוכה בה. האל, בעיניו, מצטט את האדם באורח שקרי.

אני חושב שיסוד עוצמתה של שירת אלמוג בהר היא בחשיפתה של הרכות האבהית, הצד המגונן והעדין שבה, המשכה הנכון של ההולדה. השירים המקיפים את "עד שהגיע לגיל שלוש" בספר הם מהשירים העדינים והחזקים ביותר שקראתי מעודי על אבהות בלשון העברית. כתיבתם קרובה לעצם התרחשותם של מעשי האבהות — האכלה, משחק, השכבה: "כשאני הולך ממנו למחברת / לכתוב על בני המשחק בלגו / הוא בוכה מזכיר לי שעלי ללכוד את אהבתנו בזמן / ולא את הזמן בשירים" (עמ' 20).

מורגש בשירים, בכולם, אותו מתח שבין ה"חיים" והכתיבה, והקשב למחיר שבמעבר הבגידה ההכרחי שמן החיים אל הכתיבה. הקירבה אל המעבר הזה גורמת לשירים להיות אינטימיים להפליא, ובכל זאת חיצוניים לחיים ובני חורין מהם. בהר מצליח לשמור על חום האהבה האבהית בתוך השיר בלי להזדייף.

חלק זה פורסם במקור בעיתון הארץ, מוסף תרבות וספרות, בתאריך 28.9.2017.

ב.

התרבות הישראלית היא רגשנית, נוטה לדמעות, רגילה לסחטנות רגשית. התקשורת סוחרת בדמעות. ומי שאינו בוכה נתבע לצחוק בסטנדאפ כלשהו. אבל הדיבור על אודות הרגש עצמו, זה שאינו זעם או התמוגגות בדמעות, הנוגע במכלול התגובות האנושיות לשמחה ולצער — מגומגם בה, מוגבל, כמעט אילם. הרגש על מלוא גווניו: אפילו גווני השמחה והאושר, שאינם פחותים כלל מגווני החרדה או הייאוש, כמעט ואינם זוכים לביטוי מדויק, גלוי, היכול לבטא משהו מפנימיותו של האדם היחיד.

איני מתיימר להבין את כל הסיבות לכך. יש בוודאי קשר בין סכנות הקיום בארץ, בקרבת המלחמה והשכול, לבין האיפוק הקשוח החוסם את רוב מטעני הרגש. כאילו יכולה חסימת הרגשות כולם להגן על האדם ולסוכך עליו מפני תועפות הבהלה, הזעם והתסכול המפעמים בו. יש גם קשר בין המניפולטיביות האלימה של הדיבור הפוליטי הישראלי, המפיק הון רב מנפנוף בשואה ובאיומי האויבים והמרצחים, והמגלה, רק מעט מתחת לפני השטח, חיבה עזה לכל מצב חירום ואימה, המקדם, כמובן, את מטרותיו, לבין האלם השוֹרֶה על כל המבקש לומר משהו המצוי בתדר אחר. יש קשר בין מצב הרוגז המהווה תשתית לרוב השיח הציבורי — רוגז יסודי, הקודם לכל סיבה ומצב; טרוניית־בראשית עדתית־מגזרית — לבין האי רצון והאי יכולת להירגע. הרוגז היסודי המפעם ביושבים בציון כמו מכריח להפוך כל דיבור לתוכחה.

ההערה הזאת לא נכונה בזיקה לשירה, ובעיקר — שירתן של המשוררות (אגי משעול, רחל חלפי, נורית זרחי, חדוה הרכבי, חביבה פדיה, ענת זכריה) שיצרה אתר משמעותי ומשפיע של דיבור רגשי העוסק במקומו של הרגש העמוק, הנבדל מן הרגשנות, במכלול החיים. אני מוצא בפתיחת ספרו הזה של אלמוג בהר המשך לשירה הנשית הגדולה של הדור הזה וקבלה של עיקר גדול ממנה. באחד השירים הראשונים מתרחשת התקרבות רוחנית דרוכה ורצופה בין הגבריות והנשיות והיא מתנסחת בזיקוק מושלם: השיר כולו עסוק בהתרחשות שברחם אהובתו של המשורר. הוא מקשיב לה וכמו נכנס לתהליכי הנביטה והצמיחה של העובר. הקשב של בהר לתהליכי הצמיחה בתוך הנשיות הוא מן הדברים העדינים והמפעימים ביותר שקראתי על אודות אבהות מתהווה. בסופו של השיר נאמר משהו שהוא סימן של דור:

[…] והתינוקות מנסים להעיר את אהובתי בלילות

לוחשים לה מילים בשפות ששכחה

מלטפים לה דפנות של בטן

מושכים חבלי טבּוּר

מכים על קירות שליה

על מחילות רֶחֶם.

והיא עוד אינה מתעוררת

גרגר אורז תופח בבטנה והיא

מאריכה שנתה

אומרת לליבה

עוד שנים רבות אני מתעוררת אחריהם בלילות

עתה לישון לישון.

ואני לפעמים מתעורר אחריהם באמצע הלילה

להצמיד אוזן לתחתיות בטנה

לזהות לב ועוד לב

לזהות כיצד גם לבי מתרחב

בהריון משלו (עמ' 14)

אלמוג בהר
אלמוג בהר. "להצמיד אוזן לתחתיות בטנה"תומר אפלבאום
  • הכל בדיבור הזה מתרחש בקול אחר. מענה רך. הזמן הוא מעין הווה מתמשך. קול ברור של אדם יחיד שאינו ניצב על דוכן. דבריו — ספק נאמרים ספק לא נאמרים. והפשוט מכל, המבטל כל צורך בפירוש מיותר: המדובר הוא בלב, לא בשכל. המדובר הוא ב"הריון של הלב". בהר נזהר מלהפוך את התפנית המגדרית למהפכה, ההפך, הוא מבקש לראות במה שקורה לו "התרחבות הלב". כלומר: הוא נוטל את הצירוף העברי הנשגב, המקראי, "רוחב לב" ומרחיבו עוד מעט: יכולתו של הגבר להיות כה קרוב אל הנשיות שלצדו, להיות ב"הריון של לב" היא בבחינת התרחבות הלב אל ממד אחר. רוחב הלב הוא נדיבות, אושר שבשפע (כך בתהלים) וחוכמה גדולה (אלו שלושת הדברים שבהם חנן האלוהים את המלך שלמה — "חכמה… ותבונה הרבה מאד ורוחב לב כחול אשר על שפת הים" [מלכים א' ה', ט']) רוחב הלב הוא אפוא היכולת להתקרב אל הממד הנשי. המשתמע מזה — אין לו שיעור. קול אחר. זמן אחר של דיבור.

מן החוכמה הזאת נובע עיקר חדש: אלמוג בהר מדבר על ואל הקהילה הישראלית אחרת: הוא קושר קשר זורם לחלוטין עם עולמו של הפיוט, ומצליח ליצור תנועה חיונית בין הדיבור המסורתי לבין דיבור פואטי עכשווי, שאינו ממעיט בחידושיה של השירה העברית הישראלית. הוא קושר קשר לשוני עז בין העברית והערבית (וכמה משיריו מופיעים בספר בערבית) ובאותה תנועה עצמה יוצר קשר עם עברו היהודי־מזרחי. לא מקרה הוא, לכן, שהקול הנשמע כאן בזיקה למסורת המזרחית, למשל, רחוק מכל השגה לעוּמתית בין מזרחיות (ישראלית) לבין אשכנזיות.

אהובתי עושה עמי אהבה בשמות של מאכלים

אומרת לי בוא

הכנתי לנו שלישקאלאך

אומרת בוא הכנתי לנו קרעפלאך וקנידאלאך

וחמין וחלות ונזיד של עדשים (עמ' 89)

שמות המאכלים, המהווים בשיח הישראלי זירה להתגדרות עדתית והתנצחות שנושאה האמיתי חורג הרבה מעבר לתיבול הדגים וצלילי המילים, מופיעים כאן כמילות אהבה בין גבר ואשה. אין זו אלא פינה קטנה בספר הגדול הזה, אבל גם היא שייכת לקול האחר, לנימת השלום שבו. יחסו של בהר ללשונות המקום הזה הוא יחיד במינו: הערבית, היידיש (בעיקר בשיר הגדול המוקדש לאבות ישורון – "אבות") והעברית לשכבותיה עולות ויורדות במרחב שירתו בלי תחושה של מרכז אחד הנמצא בעכשיו כלשהו.

השלום הוא עמדת המוצא של הדיבור בספר הזה, וממנו יוצאים השירים לא רק אל האהבה אלא גם אל מחוזות של עימות, איבה ומלחמה. אבל גם בזה ניכר מאד מגעו של בהר, היוצר מתוך הקשר העז עם המסורת היהודית והיהודית־מזרחית המזוגות ברוך התקיף האבהי המיוחד לו. השיר הגדול "שיח' ג'ראח, התש"ע" המגולל משהו מן הדרמה הגדולה של הפגנות שיח' ג'ראח בחורף 2010 הוא הזמנה לדיבור אחר על העימות הישראלי פלסטיני והוא חג בלי הרף סביב מוקד האמונה, העבר המזרחי והקשר עם הישוב הערבי. לא אוכל לתאר כאן את הטקסט הגדול, החשוב והמרגש הזה. אצביע רק על רגע אחד, מפתיע, המחבר את ההפגנה אל האמונה היהודית בדרך של תפילה: "…ואני לוחש לאלוהי שתהיה נכונה צעקת הסיסמאות בעיניו כאילו תיקנתי קבלת השבת לפניו מתוקנת בכל דרכיה, וכאילו התפללתי תפילת ערבית של שבת לפניו בכל הכוונות הנכונות" (עמ' 39). הדתיות העצמאית של בהר, זו הניבטת בכל אחד משיריו, היא תמצית הזיווג בין הדתיות היהודית והשירה, כמו בשירתם של יונדב קפלון, חביבה פדיה או בכל סרלואי (או ביאליק או אבן־גבירול), היא ההוכחה ליכולת להיות דתי בעל רוח בת חורין לחלוטין. החופש המחשבתי והתנועה היצירתית, האישית־אינדיבידואלית, בתוך ציוויי הדת והמסורת, על הסירובים והבחירות האישיות הנעשות בהם, אינם מערערים את משקלה הסגולי של האמונה, הרצינות הגמורה ותום הלב המפעמים בחוויה הדתית המובעת בשירה הזאת.

הדוגמה המופתית לכך נמצאת באחד השירים העשויים במתכונת של ווריאציה, מעין המראה מתוך טקסטים מסורתיים, תפילות, פיוטים או יצירות קלאסיות. השיר "בקשה על הנשמה" יוצא כולו מתוך משפט ב"כתר מלכות" של שלמה אבן־גבירול, ובדרך החריזה הפייטנית הממשיכה את השיר הקדום השיר כולו נחרז ב"מה, מה, מה…" אלא שהשיר החדש אינו פסטיש של המופת הקדום אלא הוא שיר חדש הממשיך את השיר העתיק ומביאו אל ההווה. אלמוג בהר ניחן ביכולת נדירה להיכנס אל המרחב העל־זמני של השירה העברית ולמצוא, מתוך חתך הזמן שלו, את התדר בו ימשיך השיר בקולו. כבכל שיריו: הדיבור פשוט, צלול, נועז וישיר. שימו לב לאזכור העדין של השיר "ראה שמש" במשפט הלפני־אחרון:

"…ואני אף אצל נשמתי איני יודע כל זממָהּ / שהיא מלאה עורמה / ועמוסה לכלוך וזוהמה / […] וחשכה ממלאה את חייה תחת החמה / ואין אני מוצא עוד מקומה / ואין לה עוד נחמה / על כן פונה אני אליך להקימה / להזכיר לה את שמה / לצנן זעמה / או לעוררה מייאוש ותרדמה / ולַענות אותה לְמה וּמה / שהיא כתינוקת נדהמה / שרק יצאה את רחם אִמָהּ / ועולמך עדיין אינו עולמה / עומדת מול מלכותך העצומה / ומבקשת לשוב נעימה / אל אמה אל רחמהּ / עדיין חדשה היא עם כל פעימה / רואה שמש והיא אדומה / ואתה חי עולמים והיא בת יממה" (עמ' 25).

נימת הדיבור בפיוט הזה מקשרת בינו לבין כותרת הספר "שירים לאסירי בתי־הסוהר": הספר כולו שרוי תחת הצירוף "בית־הסוהר", אלא שאין המדובר בבית סוהר רגיל אלא בבית הסוהר הסמלי שבו שרוי הקיום האנושי במקום הזה. חלק ממנו הוא כלא הארציות האוחזת ברוח, אבל עיקרו הוא בתי הכלא המנטליים שהחברה על מעמדותיה, איבותיה המטופחות, מיוניה ושיפוטיה הנחרצים בונה סביב בני אדם. הספר מלא שירים על מגורשי בתים ומסורבי בתים ועל העומדים מול הרשויות ומחפשים מלים מולן. "את הכלא הזה בני אדם בנו, אבא, אנחנו עוזרים להם להמשיך בבניתו, להוסיף אגפים, להציב מצלמות, עוד מעט כבר אינם זקוקים לסוהרים…" (עמ' 260). לא מצאתי בשנים האחרונות ביטויים נוקבים כל כך לתחושת האסון החברתי החודר אל תוכי התודעה והרגש של היחידים כבספר הזה.

הדיבור בספר הזה כולו, גם זה העשוי שקט גמור ושלום, שרוי במתח עז עם ראייתו המתמדת של בית הסוהר הזה הממלא את העולם. הוא ביטויה הרוחני הגבוה, המסוגל להתרומם מעל מישור המגזרים והכיתות, של ההימצאות במקום הזה; ביטוי הנבדל מכל מנשר פוליטי המוכיח בשער. איכות השירה שבספר הזה עשויה מן ההיקף הרחב, הכולל, שלה; מיכולתה להכיל קולות כה רבים מבלי לאבד את תחושת היחיד שבה ובלי להפוך לחייכנות ריקה. אלמוג בהר שומע קולות רבים באמת. יש בספר הזה גדוּלָה.

חלק זה פורסם במקור בעיתון הארץ, מוסף תרבות וספרות, בתאריך 10.10.2017.

הספר "שירים לאסירי בתי-הסוהר" באתר אינדיבוק

מודעות פרסומת
פורסם בקטגוריה שירים לאסירי בתי-הסוהר | עם התגים , , | 2 תגובות

התפרסם ידיעון התכנית ללימודי תרבות ערבית-יהודית בתל-אביב ובבאר שבע

קישור לידיעון התכנית ללימודי תרבות ערבית-יהודית באוניברסיטת תל-אביב:

קורסי התוכנית ללימודי תרבות ערבית-יהודית.

ייתכנו שינויים בפרטי הקורסים ובמועדי הבחינות.
יש להתעדכן באתר באופן שוטף ובמיוחד סמוך למועדי הבחינות.

לימודי תרבות ערבית-יהודית בתכנית הבין-אוניברסיטאית

לימודי ליבה (מסגרת 120)

0680327501 – בין עברית לערבית – ספרות, היסטוריה, תרבות, לשון, זהות
ד"ר אלמוג בהר סמסטר א' שיעור ב' 10:00–12:00 גילמן 456
0680280101 – מ-ערב: אוריינטציה בתרבות המערבית
פרופ' גלילי שחר סמסטר א' שיעור ב' 12:00–14:00 גילמן 281
0631200501 – מבוא לערבית יהודית
ד"ר אבי טל סמסטר א' שיעור ג' 18:00–20:00 רוזנברג 106
** דרישת קדם: ידע בערבית ברמת פטור מהקורסים ערבית א' + ב'
** דרישת קדם: קורס "יסודות הדקדוק"
0680111601 – יצירות מופת בשירה העברית בימי הביניים
ד"ר אריאל זינדר סמסטר ב' שיעור א' 14:00–16:00 גילמן 282
0677127901 – יהודי ארצות האסלאם: בצל הסהר ובכבלי המודרנה
ד"ר נח גרבר סמסטר ב' שיעור ד' 10:00–14:00 רוזנברג 106
0680212701 – על הזהות הפלסטינית בישראל
ד"ר מנאר מח'ול סמסטר ב' שיעור ה' 14:00–16:00 גילמן 279

שיעורי בחירה (מסגרת 136)

0680317401 – יין, חשק, ובדיחות רציניות
ד"ר אריאל זינדר סמסטר א' שיעור א' 10:00–12:00 גילמן 307
0680316101 – אתיופיה ודימוייה: ממלכת שבא להיילה סלאסי
ד"ר רן הכהן סמסטר א' שיעור ב' 14:00–16:00 גילמן 279
0680701101 – סדנת יצירה ותרגום בין ערבית לעברית
ד"ר אלמוג בהר
ד"ר זהייה קונדוס
סמסטר א' סדנה ב' 14:00–16:00 דן-דוד 211
** הקורס אינו מחייב ידע מוקדם בערבית
0680317401 – יין, חשק, ובדיחות רציניות
ד"ר אריאל זינדר סמסטר א' שיעור ג' 10:00–12:00 גילמן 307
0680120301 – מבוא לספרות העממית
ד"ר דוד רוטמן סמסטר א' שיעור ג' 12:00–14:00 גילמן 278
0680111201 – מבוא לתורת הספרות
פרופ' מיכאל גלוזמן סמסטר א' שיעור ג' 12:00–14:00 גילמן 326
פרופ' מיכאל גלוזמן סמסטר א' שיעור ה' 12:00–14:00 גילמן 326
0680318001 – כותבות ישראליות מזרחיות
ד"ר סמדר שיפמן סמסטר א' שיעור ג' 14:00–16:00 גילמן 304
ד"ר סמדר שיפמן סמסטר א' שיעור ה' 14:00–16:00 גילמן 304
0680830801 – "התרבות האחרת": פרקים לתולדות ספרות היידיש
ד"ר חנה פולין-גלאי סמסטר א' שיעור ד' 10:00–12:00 גילמן 278
** הקורס אינו מחייב ידיעת השפה היידיש
0680730401 – תולדות תרגומי המקרא: מבוא היסטורי
ד"ר רן הכהן סמסטר א' שיעור ד' 14:00–16:00 גילמן 278
0680212301 – הדרשה – בין רטוריקה לספרות עממית
ד"ר דוד רוטמן סמסטר ב' שיעור ג' 14:00–16:00 גילמן 326
0618101601 – מבוא לפילוסופיה של הדת
ד"ר נחמה ורבין סמסטר ב' שיעור ה' 12:00–14:00 גילמן 223 (אולם ברגר)
0671104301 – מבוא לתרבויות המזרח הקדום וראשית הכתב
פרופ' יורם כהן סמסטר א' שיעור א' 16:00–18:00 גילמן 220
0671248501 – ארכיאולוגיה של מפגשים קולוניאלים
ד"ר עדו קוך סמסטר ב' שיעור ג' 16:00–18:00 גילמן 220
0687247301 – בודהיזם באסיה חלק א':הבודהיזם בהודו
ד"ר רועי צהר סמסטר א' שיעור ב' 10:00–12:00 גילמן 144 (אולם אתינגר)
0687249401 – מחברת כפיפים למעצמה עולה : להבנת המחשבה הלאומית והפוליטית בה
ד"ר רוני פרצ'ק סמסטר א' שיעור ג' 14:00–16:00 גילמן 279
0622910201 – מבוא ללימודי אפריקה
ד"ר אירית בק סמסטר א' שיעור ד' 10:00–12:00 גילמן 282
0677113401 – עולמות יהודים בין כורש למוחמד
פרופ' יובל רוטמן סמסטר א' שו"ת ה' 10:00–14:00 קרטר 202 חדר מורים
0821133101 – מבוא לאמנות עמי האסלאם: הראשית
ד"ר אריה קפיטיקין סמסטר א' שיעור א' 14:00–16:00 מכסיקו 115 פאסטליכט
0821134101 – מבוא לאמנות עמי האסלאם: התפארת
ד"ר אריה קפיטיקין סמסטר ב' שיעור א' 14:00–16:00 מכסיקו 115 פאסטליכט
0631222001 – קווים מאפיינים בספרות הקלאסית
ד"ר אמיר לרנר סמסטר א' שיעור ב' 10:00–12:00 גילמן 282
0631113001 – מושגי יסוד באסלאם
ד"ר עליזה שניצר סמסטר א' שיעור ב' 12:00–14:00 גילמן 282
ד"ר עליזה שניצר סמסטר א' שיעור ד' 12:00–14:00 גילמן 282
0631200101 – טיפוסי שוליים בספרות הערבית הקלאסית
ד"ר אמיר לרנר סמסטר א' שו"ת ב' 12:00–14:00 רוזנברג 205
ד"ר אמיר לרנר סמסטר א' שו"ת ה' 10:00–12:00 רוזנברג 205
** דרישת קדם: ידע בערבית ברמת פטור מהקורסים ערבית א' + ב'
** דרישת קדם: הקורסים יסודות הדקדוק,
** קווים מאפיינים בספרות הקלאסית והתרגיל הנלווה
0631115001 – ערבית שימושית**
מר מאדי קבלאן סמסטר א' שו"ת ג' 16:00–20:00 רוזנברג 105
** דרישת קדם: ידע בערבית ברמת פטור מהקורסים ערבית א' + ב'
0631224201 – הסיפורת הערבית המודרנית
ד"ר ח'אלד שיח' אחמד סמסטר א' שו"ת ג' 16:00–18:00 גילמן 281
** דרישת קדם: ידע בערבית ברמת פטור מהקורסים ערבית א' + ב'
** דרישת קדם: לימוד הקורס יסודות הדקדוק
0631331001 – שירה ערבית קלאסית
פרופ' ג'יריס ח'ורי סמסטר א' שו"ת ד' 12:00–14:00 ווב 103
** דרישת קדם: ידע בערבית ברמת פטור מהקורסים ערבית א' + ב'
** דרישת קדם: הקורסים יסודות הדקדוק, מבוא בתחום הספרות
** הקלאסית, וקווים מאפיינים בספרות הקלאסית
0631332001 – ז'אנרים ספרותיים קלאסיים
פרופ' ג'יריס ח'ורי סמסטר א' שו"ת ד' 16:00–18:00 רוזנברג 001
** דרישת קדם: ידע בערבית ברמת פטור מהקורסים ערבית א' + ב'
** דרישת קדם: הקורסים יסודות הדקדוק, מבוא בתחום הספרות
** הקלאסית, וקווים מאפיינים בספרות הקלאסית והתרגיל הנלווה
0631222201 – תרגיל בקווים מאפיינים בספרות הקלאסית
ד"ר אמיר לרנר סמסטר א' תרגיל ה' 12:00–14:00 גילמן 277
** דרישת קדם: ידע בערבית ברמת פטור מהקורסים ערבית א' + ב'
** דרישת קדם: לימוד הקורס קווים מאפיינים בספרות הקלאסית
0631246801 – מבוא לפילוסופיה אסלאמית
ד"ר אחמד אע'באריה סמסטר א' שיעור ה' 14:00–16:00 גילמן 277
** דרישת קדם: הקורס מושגי יסוד באסלאם
0631115002 – ערבית שימושית**
ד"ר ח'אלד שיח' אחמד סמסטר ב' שו"ת א' 16:00–20:00 רוזנברג 105
** לתלמידים ששפת אמם ערבית
0631114001 – מבוא לספרות ערבית מודרנית
גב' שיבי מייסון סמסטר ב' שיעור ב' 12:00–14:00 רוזנברג 002
** דרישת קדם: ידע בערבית ברמת פטור מהקורסים ערבית א' + ב'
** דרישת קדם: לימוד הקורס יסודות הדקדוק
0631242301 – סוגת "אלפרג' בעד אלשדה".
ד"ר ח'אלד שיח' אחמד סמסטר ב' שיעור ג' 16:00–18:00 גילמן 306
** דרישת קדם: ידע בערבית ברמת פטור מהקורסים ערבית א' + ב'
** דרישת קדם: הקורס יסודות הדקדוק
0631224001 – יסודות השירה הערבית המודרנית
פרופ' ג'יריס ח'ורי סמסטר ב' שו"ת ד' 12:00–14:00 גילמן 281
** דרישת קדם: ידע בערבית ברמת פטור מהקורסים ערבית א' + ב'
** דרישת קדם: הקורס יסודות הדקדוק
0631249401 – השירה הפלסטינית במאה ה-20
פרופ' ג'יריס ח'ורי סמסטר ב' שיעור ד' 16:00–18:00 רוזנברג 002
** דרישת קדם: ידע בערבית ברמת פטור מהקורסים ערבית א' + ב'
** הקורסים: יסודות הדקדוק, מבוא לספרות מודרנית,
** סיפורת מודרנית, יסודות השירה המודרנית
0631246101 – טקסטים עיוניים קלאסיים
ד"ר אמיר לרנר סמסטר ב' שו"ת ה' 12:00–14:00 גילמן 280
** דרישת קדם: ידע בערבית ברמת פטור מהקורסים ערבית א' + ב'
** דרישת קדם: הקורס יסודות הדקדוק
0622230101 – מבוא למשפט מוסלמי
ד"ר נורית צפריר סמסטר א' שו"ת ב' 10:00–12:00 גילמן 306
ד"ר נורית צפריר סמסטר א' שו"ת ה' 10:00–12:00 גילמן 306
0622219801 – ירושלים-מן הכיבוש העוסמאני לתקופת המנדט
ד"ר אבנר וישניצר סמסטר א' שו"ת ב' 12:00–14:00 גילמן 456
ד"ר אבנר וישניצר סמסטר א' שו"ת ד' 12:00–14:00 גילמן 456
0622100301 – מבוא לדת ולתרבות האסלאם
ד"ר לאה קינברג סמסטר א' שיעור ד' 14:00–16:00 גילמן 223 (אולם ברגר)
0622100201 – תולדות העמים המוסלמים 1500-600**
פרופ' מירי שפר-מוסנזון סמסטר א' שיעור ה' 10:00–12:00 גילמן 144 (אולם אתינגר)
0622100101 – מבוא לתולדות המזה"ת בעת החדישה
פרופ' מאיר ליטבק סמסטר א' שיעור ה' 12:00–14:00 גילמן 144 (אולם אתינגר)
0622219701 – תרבות פופולרית במזה"ת
ד"ר ליאורה הנדלמן-בעבור סמסטר ב' שיעור ג' 10:00–12:00 גילמן 277
** הרישום לקורס נעשה באופן ידני במזכירות החוג למזרח תיכון
** ואפריקה
0622231101 – צפון אפריקה המודרנית: אתגרי הקולוניאליזם והעצמאות
פרופ' ברוס מדי ויצמן סמסטר ב' שו"ת ג' 10:00–12:00 גילמן 278
פרופ' ברוס מדי ויצמן סמסטר ב' שו"ת ה' 10:00–12:00 גילמן 278
0622221801 – הפלסטינים: היסטוריה פוליטית, חברתית וכלכלית
ד"ר עמוס נדן סמסטר ב' שו"ת ג' 18:00–20:00 גילמן 456
ד"ר עמוס נדן סמסטר ב' שו"ת ה' 12:00–14:00 גילמן 456
** הרישום לקורס נעשה באופן ידני במזכירות החוג למזרח תיכון
** ואפריקה
0622100401 – מבוא לתולדות האימפריה העות'מאנית
פרופ' מירי שפר-מוסנזון סמסטר ב' שיעור ה' 10:00–12:00 גילמן 144 (אולם אתינגר)
0659246301 – ידע ומוסדות ידע (השלמות)
פרופ' יוסף שורץ סמסטר ב' שיעור ה' 10:00–12:00 גילמן 277
0608330201 – קוויר באופן פמיניסטי: מה בין מגדר למיניות?**
ד"ר משעלי יעל סמסטר ב' שיעור ג' 18:00–20:00 גילמן 277
0607540701 – פמיניזמים מזרחיים בישראל בראשית המאה ה- 21: מבוא
ד"ר השש יאלי סמסטר א' שיעור ד' 10:00–12:00 רוזנברג 212
** פתוח לתלמידי שנה ג'
1041358001 – סוציולוגיה של חציית גבול
פרופ' מזרחי ניסים סמסטר ב' שו"ת ד' 10:00–13:00 נפתלי 110
0614140401 – הדקדוק הערבי וזיקתו לעברית
מר טל קיטנפלון סמסטר א'+ב' שו"ת ד' 14:00–16:00 רוזנברג 102
0614300301 – מדקדקי ימה"ב
ד"ר רעיה חזון סמסטר א' שיעור א' 14:00–16:00 רוזנברג 103
0614301101 – עיונים בסגנונה של הפרוזה העברית המחורזת מימי הביניים
ד"ר עידית נוב סמסטר ב' שיעור ד' 12:00–14:00 רוזנברג 104
0624100101 – מבוא לבלשנות שמית
ד"ר לטיציה צ'רקווליני סמסטר א'+ב' שיעור ד' 10:00–12:00 רוזנברג 002
0624200101 – מבוא לדיאלקטולוגיה ערבית
ד"ר לטיציה צ'רקווליני סמסטר א' שיעור ב' 12:00–14:00 רוזנברג 103
ד"ר לטיציה צ'רקווליני סמסטר א' שיעור ד' 12:00–14:00 רוזנברג 103
** דרישת קדם: ידע בסיסי של ערבית קלאסית
** או דיאלקט ערבי כלשהו
0624200201 – ערבית פלסטינית
ד"ר לטיציה צ'רקווליני סמסטר ב' שיעור ב' 12:00–14:00 רוזנברג 102
ד"ר לטיציה צ'רקווליני סמסטר ב' שיעור ד' 12:00–14:00 רוזנברג 102
** דרישת קדם: "מבוא לבלשנות שמית"
** או "מבוא לדיאלקטולוגיה ערבית"
0612171101 – מבוא לפרשנות ימי הביניים: זרמים והתפתחויות
פרופ' מאירה פוליאק סמסטר א'+ב' שיעור א' 16:00–18:00 רוזנברג 106
0612200501 – קריאה בין-תרבותית בתנ"ך ובספרות המזרח הקדום
ד"ר אסנת ברתור סמסטר א' שיעור א' 10:00–12:00 רוזנברג 206 (ספרייה לתלמוד)
**תלמידים שהשתתפו בעבר בשיעור "עם לבדד ישכון"
**לא יירשמו לשיעור זה
0616100301 – מבוא למחשבת חז"ל – היסטוריה וספרות
פרופ' גדעון בוהק סמסטר א' שיעור ב' 10:00–12:00 גילמן 281
0616242001 – קריאה ב"ספר חובות הלבבות"
פרופ' אדם אפטרמן סמסטר א' שיעור ב' 12:00–14:00 רוזנברג 106
0616200601 – עיון מתקדם במורה הנבוכים
פרופ' מנחם לורברבוים סמסטר א' שיעור ד' 10:00–12:00 רוזנברג 102
0616100401 – מבוא למחשבת חז"ל – אמונות ודעות
פרופ' גדעון בוהק סמסטר ב' שיעור ב' 10:00–12:00 גילמן 281
0616100501 – מבוא לפילוסופיה יהודית של ימי הביניים
מר עומר מיכאליס סמסטר ב' שיעור ב' 14:00–16:00 ווב 001
0616101401 – הפילוסופיה של הרמב"ם:ת"נ למבוא לפיל' יהודית של ימה"ב
פרופ' מנחם לורברבוים סמסטר ב' תרגיל ד' 10:00–12:00 רוזנברג 205
1411910820 – מבוא למשפט עברי ומבוא למשפט אסלאמי
ד"ר קופר לוי סמסטר ב' שיעור ה' 08:00–10:00 טרובוביץ 35 אולם כס המשפט
מר אבו פול ריאד סמסטר ב' שיעור ב' 08:00–10:00 טרובוביץ 35 אולם כס המשפט
0851671601 – הוליווד שעל הנילוס- תולדות הקולנוע המצרי והבניית הזהות הלאומ
מר ביזאוי איל שגיא סמסטר ב' שיעור ב' 16:00–20:00 מכסיקו 212

סמינרים (מסגרת 146)

0680407801 – הגירה וגלותיות בספרות העברית
פרופ' יוחאי אופנהיימר סמסטר א' סמינר ד' 10:00–14:00 ווב 105
0680423601 – גיבורים וקדושים בספרות העממית
ד"ר דוד רוטמן סמסטר ב' סמינר ג' 12:00–14:00 גילמן 320 ע"ש אלקוב

0680518801 – שירה וזוהר
פרופ' גלילי שחר
מר יעקב ביטון
סמסטר א' סמינר ב' 10:00–12:00 גילמן 449
0680423401 – מזמורים: קולות, קהילות ושאלת הספרות
ד"ר אריאל זינדר
פרופ' גלילי שחר
סמסטר ב' סמינר ג' 16:00–18:00 גילמן 455
0677412301 – חקר היהדות ויהודי המזרח: סוגיות במעברי ידע במאות האחרונות
ד"ר נח גרבר סמסטר א' סמינר א' 14:00–18:00 קרטר 203 חדר מורים
0677309301 – ספרד באשכנז,ספרד במזרח:מבט משווה על יהדות מודרנית וישראליות
ד"ר נח גרבר סמסטר ב' סמינר א' 12:00–16:00 קרטר 202 חדר מורים
0631300301 – קוראן ותורה: בין שני כתבי קודש
ד"ר עליזה שניצר סמסטר ב' סמינר ב' 12:00–14:00 ווב 101
ד"ר עליזה שניצר סמסטר ב' סמינר ד' 12:00–14:00 ווב 101
** דרישת קדם: רוב קורסי החוג במגמת האסלאם בחוג
0631400201 – עיונים בטקסטים בערבית בינונית ובערבית יהודית
פרופ' נאסר בסל סמסטר ב' סמינר ב' 18:00–20:00 ווב 105
פרופ' נאסר בסל סמסטר ב' סמינר ג' 18:00–20:00 ווב 401
**דרישת קדם: כל קורסי הדקדוק בשנה א+ב בחוג לערבית ואסלאם
** דרישת קדם: הקורס מבוא לערבית יהודית
0631342701 – ספרות יצאה לשוט: יחסי גומלין בין הספרות הערבית בת ימה"ב
ד"ר אמיר לרנר סמסטר ב' סמינר א' 10:00–12:00 רוזנברג 211
ד"ר אמיר לרנר סמסטר ב' סמינר ה' 10:00–12:00 רוזנברג 211
*דרישת קדם: כל קורסי הספרות הקלאסית בחוג לערבית ואסלאם
0622322401 – פמיניזם מאחורי הרעלה – נשים היברידיות במזה"ת בין דת למודרנה*
ד"ר מירה צורף סמסטר א' סמינר ב' 14:00–16:00 גילמן 455
ד"ר מירה צורף סמסטר א' סמינר ד' 14:00–16:00 גילמן 455
0659221001 – קריאה ב "ספר האופטיקה" של אבן אל – הית'ם
ד"ר אחמד אע'באריה סמסטר א' סמינר ב' 12:00–16:00 ווב 103
** הסמינר פתוח בפני תלמידים מצטיינים
0659214001 – בעיית השפה במחשבת ימי הביניים
פרופ' יוסף שורץ סמסטר ב' סמינר א' 10:00–14:00 גילמן 261
** הסמינר פתוח בפני תלמידים מצטיינים
0659213701 – כלאם ופילוסופיה באסלאם: ממריבה לאינטגרציה
ד"ר אחמד אע'באריה סמסטר ב' סמינר ב' 12:00–16:00 רוזנברג 212
** הסמינר פתוח בפני תלמידים מצטיינים
0659213501 – המדעים המודרניים והרפורמה באסלם
ד"ר זהייה קונדוס סמסטר ב' סמינר ג' 10:00–12:00 גילמן א362
** הסמינר פתוח בפני תלמידים מצטיינים
1041379801 – בין האסתטי והפוליטי בחברה הפלסטינית: מבט אתנוגרפי
ד"ר פוראני חאלד סמסטר א' סמינר ב' 12:00–14:00 נפתלי 425

קורסי שפה (מסגרת 126)

קורסי שפה מהחוג להיסטוריה של המזרח תיכון ואפריקה

0622100001 – ערבית למתחילים
ד"ר עירית גטרויר סמסטר א' שיעור א' 12:00–14:00 גילמן 307
ד"ר עירית גטרויר סמסטר א' שיעור ב' 16:00–18:00 רוזנברג 104
ד"ר עירית גטרויר סמסטר א' שיעור ד' 12:00–14:00 גילמן 455
ד"ר עירית גטרויר סמסטר ב' שיעור א' 14:00–16:00 גילמן 307
ד"ר עירית גטרויר סמסטר ב' שיעור ג' 12:00–14:00 גילמן 307
ד"ר עירית גטרויר סמסטר ב' שיעור ד' 18:00–20:00 גילמן 307
0622100002 – ערבית למתחילים
גב' עדנה דהרי – דוידוביץ סמסטר א' שיעור ב' 14:00–16:00 גילמן 307
גב' עדנה דהרי – דוידוביץ סמסטר א' שיעור ג' 14:00–16:00 גילמן 307
גב' עדנה דהרי – דוידוביץ סמסטר א' שיעור ה' 14:00–16:00 גילמן 307
גב' עדנה דהרי – דוידוביץ סמסטר ב' שיעור ב' 14:00–16:00 גילמן 307
גב' עדנה דהרי – דוידוביץ סמסטר ב' שיעור ג' 14:00–16:00 גילמן 307
גב' עדנה דהרי – דוידוביץ סמסטר ב' שיעור ה' 14:00–16:00 גילמן 307
0622200001 – ערבית למתקדמים
מר אילן רובין סמסטר א' שיעור א' 08:00–10:00 גילמן 305
מר אילן רובין סמסטר א' שיעור ד' 08:00–10:00 גילמן 305
מר אילן רובין סמסטר ב' שיעור א' 08:00–10:00 גילמן א361
מר אילן רובין סמסטר ב' שיעור ד' 08:00–10:00 גילמן א361
0622200002 – ערבית למתקדמים
גב' עדנה דהרי – דוידוביץ סמסטר א' שיעור ב' 16:00–18:00 גילמן 305
גב' עדנה דהרי – דוידוביץ סמסטר א' שיעור ה' 16:00–18:00 גילמן 305
גב' עדנה דהרי – דוידוביץ סמסטר ב' שיעור ב' 16:00–18:00 גילמן 307
גב' עדנה דהרי – דוידוביץ סמסטר ב' שיעור ה' 16:00–18:00 גילמן 307

קורסי שפה מהחוג ללימודי הערבית והאסלאם

0631121001 – ערבית א'
מר מאדי קבלאן סמסטר א' שו"ת א' 10:00–14:00 ווב 105
מר יוסף הירש סמסטר א' שו"ת ב' 08:00–10:00 ווב 105
מר עומר חלבי סמסטר א' שו"ת ה' 14:00–18:00 ווב 105
0631121401 – ערבית ב'
מר מאדי קבלאן סמסטר ב' שו"ת א' 12:00–18:00 רוזנברג 211
מר יוסף הירש סמסטר ב' שו"ת ה' 12:00–16:00 רוזנברג 209
**דרישת קדם: הקורס ערבית א' (או ידע בערבית ברמת הקורס)
0631101001 – יסודות הדקדוק**
מר מאדי קבלאן סמסטר א' תרגיל א' 16:00–18:00 רוזנברג 205
0631101002 – יסודות הדקדוק**
ד"ר ביאטה שייחטוביץ סמסטר א' תרגיל ב' 14:00–16:00 רוזנברג 205
**דרישת קדם: פטור מהקורס ערבית א'+ב'
** (או ידע בערבית ברמת שני הקורסים)
ידיעון באר שבע:
מערכת שעות תשע"ט

התכנית לתרבות ערבית יהודית (193)

 

קורסי ליבה שנה א':

 

סמסטר סמל הקורס שם הקורס שם המרצה יום שעה
ב 193-1-0008 הקול המזרחי בספרות העברית הדס שבת נדיר ד 14-12
ב 193-1-0018 אבני דרך בתרבות היהודית ערבית-סדרת הרצאות הדס שבת נדיר ד 16-14
א 125-1-3161 תולדות עם ישראל בראשית העת החדשה אמנון רז-קרקוצקין א 14-12
ב 125-1-3171 תולדות עם ישראל בעת החדשה המאוחרת אמנון רז-קרקוצקין א 14-12
ב 124-1-0458 יהודים, נוצרים ומיעוטים בתרבויות האסלאם אורית ואקנין-יקוטיאלי

מרצים אורחים

ג 18-16
קורסי ליבה מתל אביב

 

א   אוריינטציה בתרבות המערבית גלילי שחר ב 14-12
א   בן עברית לערבית – ספרות, היסטוריה, תרבות, לשון, זהות אלמוג בהר ב 12-10
 

קורסי ליבה שנה ב':

 

 

א 125-1-0277 המזרח והקולוניאליזם: היהודים בארצות האסלם מנשה ענזי ד 12-10
ב 125-1-0178 המזרח והלאומיות בעת החדשה: היהודים בארצות האסלם מנשה ענזי ד 12-10
ב   איך אומרים מוסר בערבית יהודית – פילוסופיה יהודית בערבית שלום צדיק ה 16-14
ב 122-1-2101 תורת הספרות מניטשה ועד דרידה חנה סוקר שווגר ה 12-10
ב 122-1-2101-11 תרגול תורת הספרות – מניטשה ועד דרידה תמר סתר ה 14-12
ב 122-1-2101-12 תרגול תורת הספרות – מניטשה ועד דרידה מעיין גלברד עזיזה ד 16-14
א 123-1-0089 ערבית יהודית רוני הנקין ד 18-16
ב 123-1-0099 ערבית יהודית רוני הנקין ד 18-16
           
קורסי שפה – ערבית שנה א – חובה

יש לבחור קבוצה אחת מבין השתיים. לא ניתן לעבור במהלך הסמסטרים

א 124-1-0317-01 ערבית למתחילים רמה א סיגל ג'ורג'י ב 16-14
        ג 10-08
        ה 12-10
א 124-1-0317-02 ערבית למתחילים רמה א אנה מלול א 20-18
        ג 16-14
        ה 12-10
ב 124-1-0051-01 ערבית למתחילים רמה ב אנה מלול ב 16-14
        ג 10-08
        ה 12-10
ב 124-1-0051-02 ערבית למתחילים רמה ב אנה מלול א 20-18
        ג 16-14
        ה 12-10
קורסי שפה – ערבית שנה ב – חובה

יש לבחור קבוצה אחת מבין השתיים

 

א 124-1-0448-01 ערבית מתקדמים רמה ג יובל דגן א 12-10
        ד 12-10
ב 124-1-0448-02 ערבית מתקדמים רמה ג אנה מלול ב 18-16
        ד 20-18
           
קורסי בחירה
א 122-1-0107 בעיות של זהות שמעון אדף ב 18-16
א 125-1-3162 סדנת ההיסטוריון אמנון רז-קרקוצקין א 16-14
ב 123-13172 סדנת ההיסטוריון אמנון רז-קרקוצקין א 16-14
א 125-1-0059 יהודים באוקיינוס ההודי א מנשה ענזי ד 16-14
ב 125-1-0189 יהודים באוקיינוס ההודי ב מנשה ענזי ד 16-14
א 127-1-0236 אירופה והאיסלם אורי שחר ד 16-14
ב 122-1-0348 לדעת למחוק – סדנת שירה נידא חורי ב 18-16
א 122-1-1561 משוררים עבריים בעולם מוסלמי אוריה כפיר ג 16-14
א 122-1-0179 אישה ערבייה מי ידע חייך: לאומיות ומגדר בתרבות הישראלית גידי נבו ג 16-14
א 122-1-0279 אישה ערבייה מי ידע חייך: לאומיות ומגדר בתרבות הישראלית גידי נבו ג 16-14
א 138-1-0227-01 קולוניאליזם כבסיס להבנת העולם המודרני אחמד סעדי ג 16-14
א 138-1-0186-01 סכסוכים טריטוריאלים וכלכלה פוליטית במזרח התיכון מנצור נסאסרה ד 16-14
א 138-1-0257-01 מלחמה ושלום במזרח התיכון מנצור נסאסרה א 16-14
א 192-1-0227-01 פוליטיקה וחברה באפריקה הפוסט קולוניאלית לין שלר ב 16-14
א 138-1-0378-01 מפרקים/מרכיבים פוליטיקה מתהווה במזרח התיכון אחרי האביב הערבי עידן בריר ד 8-16
א 138-1-0286-01 הפוליטיקה של האמפריות במזרח התיכון מנצור נסאסרה ג 12-10
ב

 

124-1-0021-01 מבוא למזרח התיכון המודרני זאב דרורי ג 12-10
ב 124-1-0021-11 תרגול למבוא למזרח התיכון המודרני זאב דרורי ג 14-12
ב 124-1-0021-12 תרגול מבוא למזרח התיכון המודרני בן זרחי ג 18-16
ב 124-1-0021-13 תרגול מבוא למזרח התיכון המודרני בן זרחי ג 18-16
א 122-1-1561 משוררים עבריים בום מוסלמי אוריה כפיר ג 16-14
           
בואו ללמוד את מה שבאמת מעניין אתכם ומעסיק אתכם, במסלול דו-חוגי עם חוג לימודים נוסף,
בואו להיות חלק משינוי באקדמיה, בחברה ובחייכם, ולהכשיר דור עתיד שיוכל ללמוד וללמד, לחקור וליצור את התרבות הערבית-היהודית, בגנים, בבתי-הספר ובאקדמיה, בתקשורת ובספרות, במוזיקה ובקולנוע ובכל תחום בחיים,
מוזמנים להפיץ, לשתף ולהצטרף,
לרישום לתכנית באוניברסיטת תל-אביב:
https://humanities.tau.ac.il/literature/ar_he_culture
https://go.tau.ac.il/b.a_humanities/jewish-arab-culture
https://www.tau.ac.il/registration
לרישום לתכנית באוניברסיטת בן-גוריון:
http://in.bgu.ac.il/humsos/ajc/Pages/אודות-התכנית.aspx
http://in.bgu.ac.il/welcome/Pages/Rishum/harshama-BA.aspx
לייעוץ ברישום לתכנית באוניברסיטת תל-אביב:
almogbehar@gmail.com
לייעוץ ברישום לתכנית באוניברסיטת בן-גוריון:
hadas.sbn@gmail.com
לעמוד הפייסבוק של התכנית

לראשונה בארץ הוקמה תכנית ללימודי תרבות ערבית-יהודית, המשלבת לימוד של תרבות יהודי העולם הערבי ותרבות מזרחית בארץ, ערבית ועברית, ערבית ספרותית וערבית-יהודית, עברית רבנית ועברית ישראלית, שירה, ספרות, פילוסופיה, הלכה, קבלה ותרבות פופולרית, יהדות ואסלאם,

אודות:

התוכנית ללימודי תרבות ערבית-יהודית היא תוכנית לימודים חדשה לתואר ראשון, המוקמת כתוכנית בין-אוניברסיטאית, בשיתוף של החוג לספרות באוניברסיטת תל-אביב והמחלקה ללימודים רב-תחומיים באוניברסיטת בן גוריון בנגב. התוכנית נפתחה בשנת הלימודים תשע"ח, 2018-2017.

התוכנית החדשה חובקת כאלף שנים של תרבות ערבית-יהודית, ועוסקת בשאלות הנוגעות בשפה, בספרות, בהיסטוריה ובפילוסופיה. שאלות אלו נוגעות בתרבותם ויצירתם של יהודים וערבים בארצות האסלאם באלף השנים האחרונות, אך גם דנה בנושאים אקוטיים עכשוויים: משאלות על הזהות והיצירה המזרחית ועד הספרות הפלסטינית בישראל.

לצד חדשנותה הדיסציפלינרית מבקשת התוכנית להציע גם מערך תיאורטי ומתודולוגי חדשני המשיב באופן רב-ערכי לשאלות מרכזיות במדעי הרוח בישראל: שאלת החילון והדיאלקטיקה של המסורת, הזיקות בין יהדות לאסלאם, ביקורת האוריינטליזם והיחסים עם תרבות המערב, הזיקות בין עברית לערבית ועוד.

عن البرنامج:

البرنامج لدراسة الثقافة العربية-اليهودية هو برنامج دراسي جديد للبكالوريوس (BA) وهو مشترك بين جامعتي تل-أبيب (قسم الأدب) وبن-غوريون بالنقب (قسم الدراسات متعدّدة المجالات). انطلق البرنامج بدءًا من السنة الدراسية 2017-2018.

يركّز البرنامج على مسائل اللغة، والأدب، والتاريخ والفلسفة المنبثقة من الدول العربية-الإسلامية في الألفية الأخيرة، وتعالج أيضًا مسائل معاصرة ملحّة، من مسائل المتعلّقة بالهوية اليهودية الشرقة وحتى الأدب الفلسطيني.

بالإضافة الى التجديد الاتّساقي (التجديد في الحقل المعرفي) الذي يقدّمه هذا البرنامج، فهو يعرض سلّة نظرية ومنهجية نوعية تقدّم أدوات متنوّعة لتناول أسئلة مركزية في دراسات الآداب في إسرائيل: مثل مسألة العلمانية وجدليتها مع التقليد، العلاقات بين اليهودية والإسلام، نقد الاستشراق، العلاقة بين العبرية والعربية، وأسئلة أخرى.

מלגות:

התכנית תציע מספר מלגות ומענקי לימוד.

منح:

يقدّم البرنامج منح وإعانات تعليمية للمتقدّمين والطلّاب المتفوّقين.

תנאי קבלה:

תנאי הקבלה לתכנית יהיו על פי תנאי הקבלה הכלליים בפקולטה למדעי הרוח.

תלמידים המצטרפים לתכנית אינם נדרשים לידע מוקדם בערבית. תלמידים בעלי ידע מוקדם בערבית ספרותית יוכלו להיבחן בבחינת בקיאות.

شروط القبول:

تتبع شروط القبول للبرنامج شروط القبول العامة في كلية الآداب.

لا يُشترط التسجيل بمعرفة اللغة العربية.

يمكن تقديم الطلاب اللذين يجيدون العربية الفصحى لامتحان من أجل تقييم مستواهم.

מבנה התכנית:

הלימודים יתנהלו במסגרת דו-חוגית, לצד לימודים לתואר ראשון בחוג נוסף (בחוג לספרות, בחוג אחר בפקולטה למדעי הרוח, או בפקולטה אחרת באוניברסיטת תל-אביב).

יש ללמוד סה"כ 60 שעות סמסטריאליות בתכנית ללימודי תרבות ערבית-יהודית הבין-אוניברסיטאית.

مبنى البرنامج:

التعليم في البرنامج يكون مزدوج الأقسام (דו-חוגי) بالإضافة الى التعليم في قسم إضافي (في قسم الأدب، في قسم آخر في كلية الآداب، أو في كلية أخرى في جامعة تل-أبيب).

على الطالب إتمام 60 ساعة فصلية في البرنامج لدراسة الثقافة العربية-اليهودية.

מבנה הלימודים:

הלימודים בתכנית כוללים לימודי ליבה משותפים (חובה), קורסי שפה, קורסי בחירה וסמינרים בשתי האוניברסיטאות (אוניברסיטת תל-אביב ומאוניברסיטת בן-גוריון). בנוסף יתקיימו ימי עיון, כנסים, סמינר מחלקתי וסדנאות מחקר משותפים לשתי האוניברסיטאות.

קורסי שפה: תכנית הלימודים כוללת לימודי שפה ערבית ספרותית בהיקף של 12 ש"ס. כאמור, תלמידים המצטרפים לתכנית אינם נדרשים לידע מוקדם בערבית. תלמידים שיש להם ידע מוקדם בערבית ספרותית יוכלו להיבחן בבחינת מיון על פיה יקבע אם עליהם ללמוד קורסים שפה נוספים במסגרת התואר. בעלי פטור בערבית ספרותית ילמדו קורסי בחירה במקום נקודות לימוד השפה הערבית הספרותית המוגדרות בתכנית.

קורסי ליבה: 30 ש"ס. מתוכם 20 ש"ס באוניברסיטת תל-אביב ו-10 ש"ס באוניברסיטת בן-גוריון.

קורסי בחירה: 10 ש"ס. הסטודנטים יוכלו לבחור איזה חלק מתוכם ללמוד באוניברסיטת תל-אביב, ואיזה חלק ללמוד באוניברסיטת בן-גוריון.

סמינרים: 8 ש"ס. מתוכם 4 ש"ס באוניברסיטת תל-אביב ו-4 ש"ס באוניברסיטת בן-גוריון.

לאחר ביצוע ההרשמה וקבלת אישור על קבלה ללימודים יבנו תלמידי התכנית את מערכת השעות בעזרת יועצי התכנית, על פי רשימת הקורסים הרלוונטיים המופיעה בידיעון.

مبنى التعليم:

يشمل البرنامج التعليمي مساقات أساسية مشتركة (إجبارية)، مساقات لغة، مساقات اختيارية وندوات في جامعتي تل-أبيب وبن-غوريون. بالإضافة الى ذلك، سيستضيف البرنامج مؤتمرات وندوات بحثية مشتركة.

مساقات اللغة: يشمل البرنامج تعلّم اللغة العربية الفصحى بمقدار 12 ساعة فصلية. لا يُشترط التسجيل بمعرفة اللغة العربية. يمكن تقديم الطلاب اللذين يجيدون العربية الفصحى لامتحان من أجل تقييم مستواهم. على الطلّاب المعفيين من تعلّم اللغة العربية الانتساب الى مساقات اختيارية بعدد نقاط مساق تعلّم العربية الفصحى المحدّدة في البرنامج.

مساقات أساسية: 30 ساعة فصلية. منهم 20 ساعة فصلية في جامعة تل-أبيب و10 ساعة فصلية في جامعة بن-غوريون.

المساقات الاختيارية – 10 ساعات فصلية. يستطيع الطلاب تقسيم هذه الساعات بين جامعتي تل-أبيب وبن-غوريون.

ندوات – 8 ساعات فصلية، منها 4 ساعات فصلية في جامعة تل-أبيب و 4 ساعات فصلية في جامعة بن-غوريون.

 بعد التسجيل في جامعة تل-أبيب واستلام القبول للبرنامج في الأقسام المختارة، على الطلاب بناء برامجهم التعليمية مع المستشارين في الجامعة الأم. (قائمة المساقات موجودة في سجل الأقسام لكل جامعة).

רשימת קורסי הליבה בתכנית לימודי תרבות ערבית-יהודית

אוניברסיטת תל-אביב

מ-ערב: אוריינטציה בתרבות המערבית

החוג לספרות

2 ש"ס

בין עברית לערבית – ספרות, היסטוריה, תרבות, לשון, זהות

החוג לספרות

2 ש"ס

על הזהות הפלסטינית בישראל

החוג לספרות

2 ש"ס

יצירות מופת בשירה העברית בימי הביניים

החוג לספרות

2 ש"ס

יהודי ארצות האסלאם

החוג להיסטוריה של ע"י

2 ש"ס

מבוא לערבית יהודית

דרישת קדם: ערבית ספרותית רמת מתחילים

החוג לערבית ואסלאם

4 ש"ס

קריאה משווה בטקסטים בערבית יהודית חדשה

דרישת קדם: קורס "מבוא לערבית יהודית"

2 ש"ס

השכלה, מיסיון ואימפריאליזם: "יהודי המזרח" במאה ה- 19

4 ש"ס

סה"כ באוניברסיטת ת"א

20 ש"ס

קורסי שפה ערבית ספרותית עד לרמת פטור

אוניברסיטת בן-גוריון

בין מזרח למערב: יהדות, נצרות ואיסאלם

2 ש"ס

אבני דרך בתרבות היהודית ערבית (סדרת הרצאות)

2 ש"ס

הקול המזרחי בספרות העברית

2 ש"ס

תיאוריות במאה ה-20 – מניטשה עד דרידה

4 ש"ס

סה"כ באוניברסיטת בן גוריון

10 ש"ס

قائمة المساقات الأساسية:

في جامعة تل-أبيب

غرب/عرب: توجّهات في الثقافة الغربية        ساعتين فصليتين

بين العبرية والعربية – أدب، تاريخ، ثقافة، لغة، هوية   ساعتين فصليتين

عن الهوية الفلسطينية في اسرائيل   ساعتين فصليتين

روائع الشعر العبري في العصور الوسطى      ساعتين فصليتين

يهود الدول المسلمة       ساعتين فصليتين

مدخل للغة العربية اليهودية

شرط أوّلي: معرفة العربية الفصحى بمستوى مبتدئين   4 ساعات فصلية

قراءة مقارنة في نصوص بالعربية اليهودية الحديثة

شرط أوّلي: مساق "مدخل للعربية اليهودية"   ساعتين فصليتين

التنوير، التبشير والاستعمار: "يهود الشرق" في القرن التاسع عشر        4 ساعات فصلية

مجمل الساعات في جامعة تل-أبيب: 20

مساقات لغة عربية فصحى حتى مستوى الإعفاء

جامعة بن-غوريون

بين الشرق والغرب: اليهودية، المسيحية والاسلام      ساعتين فصليتين

معالم في الثقافة اليهودية العربية (سلسة محاضرات)   ساعتين فصليتين

الصوت الشرقي في الأدب العبري   ساعتين فصليتين

نظريات في القرن العشرين – من نيتشة حتى دريدة    4 ساعات فصلية

مجمل الساعات في جامعة بن-غوريون: 10

יועצי התכנית:

פרופ' גלילי שחר gshahar@post.tau.ac.il

ד"ר אלמוג בהר almogbehar@gmail.com

مستشاري البرنامج:

بروفيسور جليلي شاحار: gshahar@post.tau.ac.il

د. الموج بيهار: almogbehar@gmail.com

עוזרת מנהלית של התכנית: גב' מיקה שחר

דואר אלקטרוני:
mikas@tauex.tau.ac.il

המזכירות משותפת עם מזכירות החוג לספרות:
בנין גילמן, חדר 358, טל' 03-6409689, 03-6409502

קבלת קהל:
ימים א', ג' ו- ד', שעות 13:30-10:00
יום ב' שעות 15:00-10:00

תשלום שכר הלימוד וקבלת שירותים

שכר הלימוד משולם לאוניברסיטת האם בה נרשם הסטודנט כנהוג בכל מוסד ומוסד. סטודנט בתוכנית יהיה פטור מכל תשלום בגין לימודיו באוניברסיטת בן-גוריון השותפה לתוכנית, ויהיה זכאי לקבל את כל השירותים הניתנים שם (כגון: ספריה, כרטיס נבחן).

تسديد رسوم التعليم وتلقّي الخدمات

تُدفع رسوم التعليم للجامعة الأم كما معمول به في جميع المؤسسات. الطلاب المنتسبون لهذا البرنامج في جامعة تل-أبيب معفيون من رسوم للتعليم في جامعة بن-غوريون، ويحق لهم تلقي جميع الخدمات المتوفّرة فيها (مثل استخدام المكتبة وبطاقة ممتحَن).

רישום מקוון לתכנית

للتسجيل للبرنامج اضغط هنا


נפתחה ההרשמה ללימודי תואר ראשון ושני בתכנית ללימודי תרבות ערבית-יהודית, ואתם יכולים לבחור אם ללמוד בתכנית באוניברסיטת תל-אביב או באוניברסיטת בן-גוריון, אם לתואר ראשון או שני, ולהתחיל כבר באוקטובר 2018.

אנחנו מזמינים אתכם להירשם לתכנית ללימודי תרבות ערבית-יהודית, תכנית לימודים חדשה וייחודית לתואר ראשון אשר שמה דגש על התרבות והיצירה של יהודי העולם הערבי באלף השנים האחרונות, ומפגישה בין יצירות קודש וחול, ימי הביניים והעת המודרנית, ספרות ופילוסופיה ותרבות פופולרית, יהדות ואסלאם, יצירה מזרחית וספרות פלסטינית עכשווית בארץ. התכנית מבקשת גם לבחון באופן חדשני שאלות ייסוד במדעי הרוח בישראל: שאלת החילון ווהדיאלקטיקה של המסורת, ביקורת האוריינטליזם והיחסים עם תרבות המערב, הזיקות בין עברית לערבית ועוד. תלמידי התכנית ילמדו ערבית ספרותית, וכן מבואות לערבית-יהודית. התכנית פועלת בשיתוף החוג לספרות, וכן כתכנית בין-אוניברסיטאית יחד עם אוניברסיטת בן גוריון בנגב. התכנית תציע מספר מלגות ומענקי לימוד.
ندعوكم للتسجيل لبرنامج دراسات الثقافة العربية-اليهودية، وهو برنامج جديد ومميّز للبكالوريوس والتي يدرّس الثقافة اليهودية في العالم العربي في الالفيّة الأخيرة، ويجمع بين الأعمال الدينية والدنيوية حتى الزمن المعاصر، بالإضافة لدراسة الأدب والفلسفة والثقافة الشعبية واليهودية والإسلام والثقافة الشرقية والأدب الفلسطينيّ. يطرح البرنامج أسئلة تصب في جوهر العلوم الإنسانية في البلاد، مثل مسألة العَلمانية وعلاقتها مع التراث، نقد الاستشراق والعلاقة مع الثقافة الغربية، والعلاقات بين العبرية والعربية. على طلاب البرنامج تعلّم العربية الفصحى وأيضًا مداخل للعربية اليهودية. يعمل البرنامج بالشراكة مع قسم الأدب وأيضًا بالشراكة مع جامعة بن-غوريون في النقب. يعرض البرنامج العديد من المنح التعليمية.
פורסם בקטגוריה Uncategorized | כתיבת תגובה

נפתחה ההרשמה ללימודי תואר ראשון ושני בתכנית ללימודי תרבות ערבית יהודית

נפתחה ההרשמה ללימודי תואר ראשון ושני בתכנית ללימודי תרבות ערבית-יהודית, ואתם יכולים לבחור אם ללמוד בתכנית באוניברסיטת תל-אביב או באוניברסיטת בן-גוריון, אם לתואר ראשון או שני, ולהתחיל כבר באוקטובר 2018.

אנחנו מזמינים אתכם להירשם לתכנית ללימודי תרבות ערבית-יהודית, תכנית לימודים חדשה וייחודית לתואר ראשון אשר שמה דגש על התרבות והיצירה של יהודי העולם הערבי באלף השנים האחרונות, ומפגישה בין יצירות קודש וחול, ימי הביניים והעת המודרנית, ספרות ופילוסופיה ותרבות פופולרית, יהדות ואסלאם, יצירה מזרחית וספרות פלסטינית עכשווית בארץ. התכנית מבקשת גם לבחון באופן חדשני שאלות ייסוד במדעי הרוח בישראל: שאלת החילון ווהדיאלקטיקה של המסורת, ביקורת האוריינטליזם והיחסים עם תרבות המערב, הזיקות בין עברית לערבית ועוד. תלמידי התכנית ילמדו ערבית ספרותית, וכן מבואות לערבית-יהודית. התכנית פועלת בשיתוף החוג לספרות, וכן כתכנית בין-אוניברסיטאית יחד עם אוניברסיטת בן גוריון בנגב. התכנית תציע מספר מלגות ומענקי לימוד.
ندعوكم للتسجيل لبرنامج دراسات الثقافة العربية-اليهودية، وهو برنامج جديد ومميّز للبكالوريوس والتي يدرّس الثقافة اليهودية في العالم العربي في الالفيّة الأخيرة، ويجمع بين الأعمال الدينية والدنيوية حتى الزمن المعاصر، بالإضافة لدراسة الأدب والفلسفة والثقافة الشعبية واليهودية والإسلام والثقافة الشرقية والأدب الفلسطينيّ. يطرح البرنامج أسئلة تصب في جوهر العلوم الإنسانية في البلاد، مثل مسألة العَلمانية وعلاقتها مع التراث، نقد الاستشراق والعلاقة مع الثقافة الغربية، والعلاقات بين العبرية والعربية. على طلاب البرنامج تعلّم العربية الفصحى وأيضًا مداخل للعربية اليهودية. يعمل البرنامج بالشراكة مع قسم الأدب وأيضًا بالشراكة مع جامعة بن-غوريون في النقب. يعرض البرنامج العديد من المنح التعليمية.

בואו ללמוד את מה שבאמת מעניין אתכם ומעסיק אתכם, במסלול דו-חוגי עם חוג לימודים נוסף,
בואו להיות חלק משינוי באקדמיה, בחברה ובחייכם, ולהכשיר דור עתיד שיוכל ללמוד וללמד, לחקור וליצור את התרבות הערבית-היהודית, בגנים, בבתי-הספר ובאקדמיה, בתקשורת ובספרות, במוזיקה ובקולנוע ובכל תחום בחיים,
מוזמנים להפיץ, לשתף ולהצטרף,
לרישום לתכנית באוניברסיטת תל-אביב:
https://humanities.tau.ac.il/literature/ar_he_culture
https://go.tau.ac.il/b.a_humanities/jewish-arab-culture
https://www.tau.ac.il/registration
לרישום לתכנית באוניברסיטת בן-גוריון:
http://in.bgu.ac.il/humsos/ajc/Pages/אודות-התכנית.aspx
http://in.bgu.ac.il/welcome/Pages/Rishum/harshama-BA.aspx
לייעוץ ברישום לתכנית באוניברסיטת תל-אביב:
almogbehar@gmail.com
לייעוץ ברישום לתכנית באוניברסיטת בן-גוריון:
hadas.sbn@gmail.com
לעמוד הפייסבוק של התכנית

לראשונה בארץ הוקמה תכנית ללימודי תרבות ערבית-יהודית, המשלבת לימוד של תרבות יהודי העולם הערבי ותרבות מזרחית בארץ, ערבית ועברית, ערבית ספרותית וערבית-יהודית, עברית רבנית ועברית ישראלית, שירה, ספרות, פילוסופיה, הלכה, קבלה ותרבות פופולרית, יהדות ואסלאם,

אודות:

התוכנית ללימודי תרבות ערבית-יהודית היא תוכנית לימודים חדשה לתואר ראשון, המוקמת כתוכנית בין-אוניברסיטאית, בשיתוף של החוג לספרות באוניברסיטת תל-אביב והמחלקה ללימודים רב-תחומיים באוניברסיטת בן גוריון בנגב. התוכנית נפתחה בשנת הלימודים תשע"ח, 2018-2017.

התוכנית החדשה חובקת כאלף שנים של תרבות ערבית-יהודית, ועוסקת בשאלות הנוגעות בשפה, בספרות, בהיסטוריה ובפילוסופיה. שאלות אלו נוגעות בתרבותם ויצירתם של יהודים וערבים בארצות האסלאם באלף השנים האחרונות, אך גם דנה בנושאים אקוטיים עכשוויים: משאלות על הזהות והיצירה המזרחית ועד הספרות הפלסטינית בישראל.

לצד חדשנותה הדיסציפלינרית מבקשת התוכנית להציע גם מערך תיאורטי ומתודולוגי חדשני המשיב באופן רב-ערכי לשאלות מרכזיות במדעי הרוח בישראל: שאלת החילון והדיאלקטיקה של המסורת, הזיקות בין יהדות לאסלאם, ביקורת האוריינטליזם והיחסים עם תרבות המערב, הזיקות בין עברית לערבית ועוד.

عن البرنامج:

البرنامج لدراسة الثقافة العربية-اليهودية هو برنامج دراسي جديد للبكالوريوس (BA) وهو مشترك بين جامعتي تل-أبيب (قسم الأدب) وبن-غوريون بالنقب (قسم الدراسات متعدّدة المجالات). انطلق البرنامج بدءًا من السنة الدراسية 2017-2018.

يركّز البرنامج على مسائل اللغة، والأدب، والتاريخ والفلسفة المنبثقة من الدول العربية-الإسلامية في الألفية الأخيرة، وتعالج أيضًا مسائل معاصرة ملحّة، من مسائل المتعلّقة بالهوية اليهودية الشرقة وحتى الأدب الفلسطيني.

بالإضافة الى التجديد الاتّساقي (التجديد في الحقل المعرفي) الذي يقدّمه هذا البرنامج، فهو يعرض سلّة نظرية ومنهجية نوعية تقدّم أدوات متنوّعة لتناول أسئلة مركزية في دراسات الآداب في إسرائيل: مثل مسألة العلمانية وجدليتها مع التقليد، العلاقات بين اليهودية والإسلام، نقد الاستشراق، العلاقة بين العبرية والعربية، وأسئلة أخرى.

מלגות:

התכנית תציע מספר מלגות ומענקי לימוד.

منح:

يقدّم البرنامج منح وإعانات تعليمية للمتقدّمين والطلّاب المتفوّقين.

תנאי קבלה:

תנאי הקבלה לתכנית יהיו על פי תנאי הקבלה הכלליים בפקולטה למדעי הרוח.

תלמידים המצטרפים לתכנית אינם נדרשים לידע מוקדם בערבית. תלמידים בעלי ידע מוקדם בערבית ספרותית יוכלו להיבחן בבחינת בקיאות.

شروط القبول:

تتبع شروط القبول للبرنامج شروط القبول العامة في كلية الآداب.

لا يُشترط التسجيل بمعرفة اللغة العربية.

يمكن تقديم الطلاب اللذين يجيدون العربية الفصحى لامتحان من أجل تقييم مستواهم.

מבנה התכנית:

הלימודים יתנהלו במסגרת דו-חוגית, לצד לימודים לתואר ראשון בחוג נוסף (בחוג לספרות, בחוג אחר בפקולטה למדעי הרוח, או בפקולטה אחרת באוניברסיטת תל-אביב).

יש ללמוד סה"כ 60 שעות סמסטריאליות בתכנית ללימודי תרבות ערבית-יהודית הבין-אוניברסיטאית.

مبنى البرنامج:

التعليم في البرنامج يكون مزدوج الأقسام (דו-חוגי) بالإضافة الى التعليم في قسم إضافي (في قسم الأدب، في قسم آخر في كلية الآداب، أو في كلية أخرى في جامعة تل-أبيب).

على الطالب إتمام 60 ساعة فصلية في البرنامج لدراسة الثقافة العربية-اليهودية.

מבנה הלימודים:

הלימודים בתכנית כוללים לימודי ליבה משותפים (חובה), קורסי שפה, קורסי בחירה וסמינרים בשתי האוניברסיטאות (אוניברסיטת תל-אביב ומאוניברסיטת בן-גוריון). בנוסף יתקיימו ימי עיון, כנסים, סמינר מחלקתי וסדנאות מחקר משותפים לשתי האוניברסיטאות.

קורסי שפה: תכנית הלימודים כוללת לימודי שפה ערבית ספרותית בהיקף של 12 ש"ס. כאמור, תלמידים המצטרפים לתכנית אינם נדרשים לידע מוקדם בערבית. תלמידים שיש להם ידע מוקדם בערבית ספרותית יוכלו להיבחן בבחינת מיון על פיה יקבע אם עליהם ללמוד קורסים שפה נוספים במסגרת התואר. בעלי פטור בערבית ספרותית ילמדו קורסי בחירה במקום נקודות לימוד השפה הערבית הספרותית המוגדרות בתכנית.

קורסי ליבה: 30 ש"ס. מתוכם 20 ש"ס באוניברסיטת תל-אביב ו-10 ש"ס באוניברסיטת בן-גוריון.

קורסי בחירה: 10 ש"ס. הסטודנטים יוכלו לבחור איזה חלק מתוכם ללמוד באוניברסיטת תל-אביב, ואיזה חלק ללמוד באוניברסיטת בן-גוריון.

סמינרים: 8 ש"ס. מתוכם 4 ש"ס באוניברסיטת תל-אביב ו-4 ש"ס באוניברסיטת בן-גוריון.

לאחר ביצוע ההרשמה וקבלת אישור על קבלה ללימודים יבנו תלמידי התכנית את מערכת השעות בעזרת יועצי התכנית, על פי רשימת הקורסים הרלוונטיים המופיעה בידיעון.

مبنى التعليم:

يشمل البرنامج التعليمي مساقات أساسية مشتركة (إجبارية)، مساقات لغة، مساقات اختيارية وندوات في جامعتي تل-أبيب وبن-غوريون. بالإضافة الى ذلك، سيستضيف البرنامج مؤتمرات وندوات بحثية مشتركة.

مساقات اللغة: يشمل البرنامج تعلّم اللغة العربية الفصحى بمقدار 12 ساعة فصلية. لا يُشترط التسجيل بمعرفة اللغة العربية. يمكن تقديم الطلاب اللذين يجيدون العربية الفصحى لامتحان من أجل تقييم مستواهم. على الطلّاب المعفيين من تعلّم اللغة العربية الانتساب الى مساقات اختيارية بعدد نقاط مساق تعلّم العربية الفصحى المحدّدة في البرنامج.

مساقات أساسية: 30 ساعة فصلية. منهم 20 ساعة فصلية في جامعة تل-أبيب و10 ساعة فصلية في جامعة بن-غوريون.

المساقات الاختيارية – 10 ساعات فصلية. يستطيع الطلاب تقسيم هذه الساعات بين جامعتي تل-أبيب وبن-غوريون.

ندوات – 8 ساعات فصلية، منها 4 ساعات فصلية في جامعة تل-أبيب و 4 ساعات فصلية في جامعة بن-غوريون.

 بعد التسجيل في جامعة تل-أبيب واستلام القبول للبرنامج في الأقسام المختارة، على الطلاب بناء برامجهم التعليمية مع المستشارين في الجامعة الأم. (قائمة المساقات موجودة في سجل الأقسام لكل جامعة).

רשימת קורסי הליבה בתכנית לימודי תרבות ערבית-יהודית

אוניברסיטת תל-אביב

מ-ערב: אוריינטציה בתרבות המערבית

החוג לספרות

2 ש"ס

בין עברית לערבית – ספרות, היסטוריה, תרבות, לשון, זהות

החוג לספרות

2 ש"ס

על הזהות הפלסטינית בישראל

החוג לספרות

2 ש"ס

יצירות מופת בשירה העברית בימי הביניים

החוג לספרות

2 ש"ס

יהודי ארצות האסלאם

החוג להיסטוריה של ע"י

2 ש"ס

מבוא לערבית יהודית

דרישת קדם: ערבית ספרותית רמת מתחילים

החוג לערבית ואסלאם

4 ש"ס

קריאה משווה בטקסטים בערבית יהודית חדשה

דרישת קדם: קורס "מבוא לערבית יהודית"

2 ש"ס

השכלה, מיסיון ואימפריאליזם: "יהודי המזרח" במאה ה- 19

4 ש"ס

סה"כ באוניברסיטת ת"א

20 ש"ס

קורסי שפה ערבית ספרותית עד לרמת פטור

אוניברסיטת בן-גוריון

בין מזרח למערב: יהדות, נצרות ואיסאלם

2 ש"ס

אבני דרך בתרבות היהודית ערבית (סדרת הרצאות)

2 ש"ס

הקול המזרחי בספרות העברית

2 ש"ס

תיאוריות במאה ה-20 – מניטשה עד דרידה

4 ש"ס

סה"כ באוניברסיטת בן גוריון

10 ש"ס

قائمة المساقات الأساسية:

في جامعة تل-أبيب

غرب/عرب: توجّهات في الثقافة الغربية        ساعتين فصليتين

بين العبرية والعربية – أدب، تاريخ، ثقافة، لغة، هوية   ساعتين فصليتين

عن الهوية الفلسطينية في اسرائيل   ساعتين فصليتين

روائع الشعر العبري في العصور الوسطى      ساعتين فصليتين

يهود الدول المسلمة       ساعتين فصليتين

مدخل للغة العربية اليهودية

شرط أوّلي: معرفة العربية الفصحى بمستوى مبتدئين   4 ساعات فصلية

قراءة مقارنة في نصوص بالعربية اليهودية الحديثة

شرط أوّلي: مساق "مدخل للعربية اليهودية"   ساعتين فصليتين

التنوير، التبشير والاستعمار: "يهود الشرق" في القرن التاسع عشر        4 ساعات فصلية

مجمل الساعات في جامعة تل-أبيب: 20

مساقات لغة عربية فصحى حتى مستوى الإعفاء

جامعة بن-غوريون

بين الشرق والغرب: اليهودية، المسيحية والاسلام      ساعتين فصليتين

معالم في الثقافة اليهودية العربية (سلسة محاضرات)   ساعتين فصليتين

الصوت الشرقي في الأدب العبري   ساعتين فصليتين

نظريات في القرن العشرين – من نيتشة حتى دريدة    4 ساعات فصلية

مجمل الساعات في جامعة بن-غوريون: 10

יועצי התכנית:

פרופ' גלילי שחר gshahar@post.tau.ac.il

ד"ר אלמוג בהר almogbehar@gmail.com

مستشاري البرنامج:

بروفيسور جليلي شاحار: gshahar@post.tau.ac.il

د. الموج بيهار: almogbehar@gmail.com

עוזרת מנהלית של התכנית: גב' מיקה שחר

דואר אלקטרוני:
mikas@tauex.tau.ac.il

המזכירות משותפת עם מזכירות החוג לספרות:
בנין גילמן, חדר 358, טל' 03-6409689, 03-6409502

קבלת קהל:
ימים א', ג' ו- ד', שעות 13:30-10:00
יום ב' שעות 15:00-10:00

תשלום שכר הלימוד וקבלת שירותים

שכר הלימוד משולם לאוניברסיטת האם בה נרשם הסטודנט כנהוג בכל מוסד ומוסד. סטודנט בתוכנית יהיה פטור מכל תשלום בגין לימודיו באוניברסיטת בן-גוריון השותפה לתוכנית, ויהיה זכאי לקבל את כל השירותים הניתנים שם (כגון: ספריה, כרטיס נבחן).

تسديد رسوم التعليم وتلقّي الخدمات

تُدفع رسوم التعليم للجامعة الأم كما معمول به في جميع المؤسسات. الطلاب المنتسبون لهذا البرنامج في جامعة تل-أبيب معفيون من رسوم للتعليم في جامعة بن-غوريون، ويحق لهم تلقي جميع الخدمات المتوفّرة فيها (مثل استخدام المكتبة وبطاقة ممتحَن).

רישום מקוון לתכנית

للتسجيل للبرنامج اضغط هنا

קישור לידיעון התכנית ללימודי תרבות ערבית-יהודית באוניברסיטת תל-אביב:

קורסי התוכנית ללימודי תרבות ערבית-יהודית.

ייתכנו שינויים בפרטי הקורסים ובמועדי הבחינות.
יש להתעדכן באתר באופן שוטף ובמיוחד סמוך למועדי הבחינות.

לימודי תרבות ערבית-יהודית בתכנית הבין-אוניברסיטאית

לימודי ליבה (מסגרת 120)

0680327501 – בין עברית לערבית – ספרות, היסטוריה, תרבות, לשון, זהות
ד"ר אלמוג בהר סמסטר א' שיעור ב' 10:00–12:00 גילמן 456
0680280101 – מ-ערב: אוריינטציה בתרבות המערבית
פרופ' גלילי שחר סמסטר א' שיעור ב' 12:00–14:00 גילמן 281
0631200501 – מבוא לערבית יהודית
ד"ר אבי טל סמסטר א' שיעור ג' 18:00–20:00 רוזנברג 106
** דרישת קדם: ידע בערבית ברמת פטור מהקורסים ערבית א' + ב'
** דרישת קדם: קורס "יסודות הדקדוק"
0680111601 – יצירות מופת בשירה העברית בימי הביניים
ד"ר אריאל זינדר סמסטר ב' שיעור א' 14:00–16:00 גילמן 282
0677127901 – יהודי ארצות האסלאם: בצל הסהר ובכבלי המודרנה
ד"ר נח גרבר סמסטר ב' שיעור ד' 10:00–14:00 רוזנברג 106
0680212701 – על הזהות הפלסטינית בישראל
ד"ר מנאר מח'ול סמסטר ב' שיעור ה' 14:00–16:00 גילמן 279

שיעורי בחירה (מסגרת 136)

0680317401 – יין, חשק, ובדיחות רציניות
ד"ר אריאל זינדר סמסטר א' שיעור א' 10:00–12:00 גילמן 307
0680316101 – אתיופיה ודימוייה: ממלכת שבא להיילה סלאסי
ד"ר רן הכהן סמסטר א' שיעור ב' 14:00–16:00 גילמן 279
0680701101 – סדנת יצירה ותרגום בין ערבית לעברית
ד"ר אלמוג בהר
ד"ר זהייה קונדוס
סמסטר א' סדנה ב' 14:00–16:00 דן-דוד 211
** הקורס אינו מחייב ידע מוקדם בערבית
0680317401 – יין, חשק, ובדיחות רציניות
ד"ר אריאל זינדר סמסטר א' שיעור ג' 10:00–12:00 גילמן 307
0680120301 – מבוא לספרות העממית
ד"ר דוד רוטמן סמסטר א' שיעור ג' 12:00–14:00 גילמן 278
0680111201 – מבוא לתורת הספרות
פרופ' מיכאל גלוזמן סמסטר א' שיעור ג' 12:00–14:00 גילמן 326
פרופ' מיכאל גלוזמן סמסטר א' שיעור ה' 12:00–14:00 גילמן 326
0680318001 – כותבות ישראליות מזרחיות
ד"ר סמדר שיפמן סמסטר א' שיעור ג' 14:00–16:00 גילמן 304
ד"ר סמדר שיפמן סמסטר א' שיעור ה' 14:00–16:00 גילמן 304
0680830801 – "התרבות האחרת": פרקים לתולדות ספרות היידיש
ד"ר חנה פולין-גלאי סמסטר א' שיעור ד' 10:00–12:00 גילמן 278
** הקורס אינו מחייב ידיעת השפה היידיש
0680730401 – תולדות תרגומי המקרא: מבוא היסטורי
ד"ר רן הכהן סמסטר א' שיעור ד' 14:00–16:00 גילמן 278
0680212301 – הדרשה – בין רטוריקה לספרות עממית
ד"ר דוד רוטמן סמסטר ב' שיעור ג' 14:00–16:00 גילמן 326
0618101601 – מבוא לפילוסופיה של הדת
ד"ר נחמה ורבין סמסטר ב' שיעור ה' 12:00–14:00 גילמן 223 (אולם ברגר)
0671104301 – מבוא לתרבויות המזרח הקדום וראשית הכתב
פרופ' יורם כהן סמסטר א' שיעור א' 16:00–18:00 גילמן 220
0671248501 – ארכיאולוגיה של מפגשים קולוניאלים
ד"ר עדו קוך סמסטר ב' שיעור ג' 16:00–18:00 גילמן 220
0687247301 – בודהיזם באסיה חלק א':הבודהיזם בהודו
ד"ר רועי צהר סמסטר א' שיעור ב' 10:00–12:00 גילמן 144 (אולם אתינגר)
0687249401 – מחברת כפיפים למעצמה עולה : להבנת המחשבה הלאומית והפוליטית בה
ד"ר רוני פרצ'ק סמסטר א' שיעור ג' 14:00–16:00 גילמן 279
0622910201 – מבוא ללימודי אפריקה
ד"ר אירית בק סמסטר א' שיעור ד' 10:00–12:00 גילמן 282
0677113401 – עולמות יהודים בין כורש למוחמד
פרופ' יובל רוטמן סמסטר א' שו"ת ה' 10:00–14:00 קרטר 202 חדר מורים
0821133101 – מבוא לאמנות עמי האסלאם: הראשית
ד"ר אריה קפיטיקין סמסטר א' שיעור א' 14:00–16:00 מכסיקו 115 פאסטליכט
0821134101 – מבוא לאמנות עמי האסלאם: התפארת
ד"ר אריה קפיטיקין סמסטר ב' שיעור א' 14:00–16:00 מכסיקו 115 פאסטליכט
0631222001 – קווים מאפיינים בספרות הקלאסית
ד"ר אמיר לרנר סמסטר א' שיעור ב' 10:00–12:00 גילמן 282
0631113001 – מושגי יסוד באסלאם
ד"ר עליזה שניצר סמסטר א' שיעור ב' 12:00–14:00 גילמן 282
ד"ר עליזה שניצר סמסטר א' שיעור ד' 12:00–14:00 גילמן 282
0631200101 – טיפוסי שוליים בספרות הערבית הקלאסית
ד"ר אמיר לרנר סמסטר א' שו"ת ב' 12:00–14:00 רוזנברג 205
ד"ר אמיר לרנר סמסטר א' שו"ת ה' 10:00–12:00 רוזנברג 205
** דרישת קדם: ידע בערבית ברמת פטור מהקורסים ערבית א' + ב'
** דרישת קדם: הקורסים יסודות הדקדוק,
** קווים מאפיינים בספרות הקלאסית והתרגיל הנלווה
0631115001 – ערבית שימושית**
מר מאדי קבלאן סמסטר א' שו"ת ג' 16:00–20:00 רוזנברג 105
** דרישת קדם: ידע בערבית ברמת פטור מהקורסים ערבית א' + ב'
0631224201 – הסיפורת הערבית המודרנית
ד"ר ח'אלד שיח' אחמד סמסטר א' שו"ת ג' 16:00–18:00 גילמן 281
** דרישת קדם: ידע בערבית ברמת פטור מהקורסים ערבית א' + ב'
** דרישת קדם: לימוד הקורס יסודות הדקדוק
0631331001 – שירה ערבית קלאסית
פרופ' ג'יריס ח'ורי סמסטר א' שו"ת ד' 12:00–14:00 ווב 103
** דרישת קדם: ידע בערבית ברמת פטור מהקורסים ערבית א' + ב'
** דרישת קדם: הקורסים יסודות הדקדוק, מבוא בתחום הספרות
** הקלאסית, וקווים מאפיינים בספרות הקלאסית
0631332001 – ז'אנרים ספרותיים קלאסיים
פרופ' ג'יריס ח'ורי סמסטר א' שו"ת ד' 16:00–18:00 רוזנברג 001
** דרישת קדם: ידע בערבית ברמת פטור מהקורסים ערבית א' + ב'
** דרישת קדם: הקורסים יסודות הדקדוק, מבוא בתחום הספרות
** הקלאסית, וקווים מאפיינים בספרות הקלאסית והתרגיל הנלווה
0631222201 – תרגיל בקווים מאפיינים בספרות הקלאסית
ד"ר אמיר לרנר סמסטר א' תרגיל ה' 12:00–14:00 גילמן 277
** דרישת קדם: ידע בערבית ברמת פטור מהקורסים ערבית א' + ב'
** דרישת קדם: לימוד הקורס קווים מאפיינים בספרות הקלאסית
0631246801 – מבוא לפילוסופיה אסלאמית
ד"ר אחמד אע'באריה סמסטר א' שיעור ה' 14:00–16:00 גילמן 277
** דרישת קדם: הקורס מושגי יסוד באסלאם
0631115002 – ערבית שימושית**
ד"ר ח'אלד שיח' אחמד סמסטר ב' שו"ת א' 16:00–20:00 רוזנברג 105
** לתלמידים ששפת אמם ערבית
0631114001 – מבוא לספרות ערבית מודרנית
גב' שיבי מייסון סמסטר ב' שיעור ב' 12:00–14:00 רוזנברג 002
** דרישת קדם: ידע בערבית ברמת פטור מהקורסים ערבית א' + ב'
** דרישת קדם: לימוד הקורס יסודות הדקדוק
0631242301 – סוגת "אלפרג' בעד אלשדה".
ד"ר ח'אלד שיח' אחמד סמסטר ב' שיעור ג' 16:00–18:00 גילמן 306
** דרישת קדם: ידע בערבית ברמת פטור מהקורסים ערבית א' + ב'
** דרישת קדם: הקורס יסודות הדקדוק
0631224001 – יסודות השירה הערבית המודרנית
פרופ' ג'יריס ח'ורי סמסטר ב' שו"ת ד' 12:00–14:00 גילמן 281
** דרישת קדם: ידע בערבית ברמת פטור מהקורסים ערבית א' + ב'
** דרישת קדם: הקורס יסודות הדקדוק
0631249401 – השירה הפלסטינית במאה ה-20
פרופ' ג'יריס ח'ורי סמסטר ב' שיעור ד' 16:00–18:00 רוזנברג 002
** דרישת קדם: ידע בערבית ברמת פטור מהקורסים ערבית א' + ב'
** הקורסים: יסודות הדקדוק, מבוא לספרות מודרנית,
** סיפורת מודרנית, יסודות השירה המודרנית
0631246101 – טקסטים עיוניים קלאסיים
ד"ר אמיר לרנר סמסטר ב' שו"ת ה' 12:00–14:00 גילמן 280
** דרישת קדם: ידע בערבית ברמת פטור מהקורסים ערבית א' + ב'
** דרישת קדם: הקורס יסודות הדקדוק
0622230101 – מבוא למשפט מוסלמי
ד"ר נורית צפריר סמסטר א' שו"ת ב' 10:00–12:00 גילמן 306
ד"ר נורית צפריר סמסטר א' שו"ת ה' 10:00–12:00 גילמן 306
0622219801 – ירושלים-מן הכיבוש העוסמאני לתקופת המנדט
ד"ר אבנר וישניצר סמסטר א' שו"ת ב' 12:00–14:00 גילמן 456
ד"ר אבנר וישניצר סמסטר א' שו"ת ד' 12:00–14:00 גילמן 456
0622100301 – מבוא לדת ולתרבות האסלאם
ד"ר לאה קינברג סמסטר א' שיעור ד' 14:00–16:00 גילמן 223 (אולם ברגר)
0622100201 – תולדות העמים המוסלמים 1500-600**
פרופ' מירי שפר-מוסנזון סמסטר א' שיעור ה' 10:00–12:00 גילמן 144 (אולם אתינגר)
0622100101 – מבוא לתולדות המזה"ת בעת החדישה
פרופ' מאיר ליטבק סמסטר א' שיעור ה' 12:00–14:00 גילמן 144 (אולם אתינגר)
0622219701 – תרבות פופולרית במזה"ת
ד"ר ליאורה הנדלמן-בעבור סמסטר ב' שיעור ג' 10:00–12:00 גילמן 277
** הרישום לקורס נעשה באופן ידני במזכירות החוג למזרח תיכון
** ואפריקה
0622231101 – צפון אפריקה המודרנית: אתגרי הקולוניאליזם והעצמאות
פרופ' ברוס מדי ויצמן סמסטר ב' שו"ת ג' 10:00–12:00 גילמן 278
פרופ' ברוס מדי ויצמן סמסטר ב' שו"ת ה' 10:00–12:00 גילמן 278
0622221801 – הפלסטינים: היסטוריה פוליטית, חברתית וכלכלית
ד"ר עמוס נדן סמסטר ב' שו"ת ג' 18:00–20:00 גילמן 456
ד"ר עמוס נדן סמסטר ב' שו"ת ה' 12:00–14:00 גילמן 456
** הרישום לקורס נעשה באופן ידני במזכירות החוג למזרח תיכון
** ואפריקה
0622100401 – מבוא לתולדות האימפריה העות'מאנית
פרופ' מירי שפר-מוסנזון סמסטר ב' שיעור ה' 10:00–12:00 גילמן 144 (אולם אתינגר)
0659246301 – ידע ומוסדות ידע (השלמות)
פרופ' יוסף שורץ סמסטר ב' שיעור ה' 10:00–12:00 גילמן 277
0608330201 – קוויר באופן פמיניסטי: מה בין מגדר למיניות?**
ד"ר משעלי יעל סמסטר ב' שיעור ג' 18:00–20:00 גילמן 277
0607540701 – פמיניזמים מזרחיים בישראל בראשית המאה ה- 21: מבוא
ד"ר השש יאלי סמסטר א' שיעור ד' 10:00–12:00 רוזנברג 212
** פתוח לתלמידי שנה ג'
1041358001 – סוציולוגיה של חציית גבול
פרופ' מזרחי ניסים סמסטר ב' שו"ת ד' 10:00–13:00 נפתלי 110
0614140401 – הדקדוק הערבי וזיקתו לעברית
מר טל קיטנפלון סמסטר א'+ב' שו"ת ד' 14:00–16:00 רוזנברג 102
0614300301 – מדקדקי ימה"ב
ד"ר רעיה חזון סמסטר א' שיעור א' 14:00–16:00 רוזנברג 103
0614301101 – עיונים בסגנונה של הפרוזה העברית המחורזת מימי הביניים
ד"ר עידית נוב סמסטר ב' שיעור ד' 12:00–14:00 רוזנברג 104
0624100101 – מבוא לבלשנות שמית
ד"ר לטיציה צ'רקווליני סמסטר א'+ב' שיעור ד' 10:00–12:00 רוזנברג 002
0624200101 – מבוא לדיאלקטולוגיה ערבית
ד"ר לטיציה צ'רקווליני סמסטר א' שיעור ב' 12:00–14:00 רוזנברג 103
ד"ר לטיציה צ'רקווליני סמסטר א' שיעור ד' 12:00–14:00 רוזנברג 103
** דרישת קדם: ידע בסיסי של ערבית קלאסית
** או דיאלקט ערבי כלשהו
0624200201 – ערבית פלסטינית
ד"ר לטיציה צ'רקווליני סמסטר ב' שיעור ב' 12:00–14:00 רוזנברג 102
ד"ר לטיציה צ'רקווליני סמסטר ב' שיעור ד' 12:00–14:00 רוזנברג 102
** דרישת קדם: "מבוא לבלשנות שמית"
** או "מבוא לדיאלקטולוגיה ערבית"
0612171101 – מבוא לפרשנות ימי הביניים: זרמים והתפתחויות
פרופ' מאירה פוליאק סמסטר א'+ב' שיעור א' 16:00–18:00 רוזנברג 106
0612200501 – קריאה בין-תרבותית בתנ"ך ובספרות המזרח הקדום
ד"ר אסנת ברתור סמסטר א' שיעור א' 10:00–12:00 רוזנברג 206 (ספרייה לתלמוד)
**תלמידים שהשתתפו בעבר בשיעור "עם לבדד ישכון"
**לא יירשמו לשיעור זה
0616100301 – מבוא למחשבת חז"ל – היסטוריה וספרות
פרופ' גדעון בוהק סמסטר א' שיעור ב' 10:00–12:00 גילמן 281
0616242001 – קריאה ב"ספר חובות הלבבות"
פרופ' אדם אפטרמן סמסטר א' שיעור ב' 12:00–14:00 רוזנברג 106
0616200601 – עיון מתקדם במורה הנבוכים
פרופ' מנחם לורברבוים סמסטר א' שיעור ד' 10:00–12:00 רוזנברג 102
0616100401 – מבוא למחשבת חז"ל – אמונות ודעות
פרופ' גדעון בוהק סמסטר ב' שיעור ב' 10:00–12:00 גילמן 281
0616100501 – מבוא לפילוסופיה יהודית של ימי הביניים
מר עומר מיכאליס סמסטר ב' שיעור ב' 14:00–16:00 ווב 001
0616101401 – הפילוסופיה של הרמב"ם:ת"נ למבוא לפיל' יהודית של ימה"ב
פרופ' מנחם לורברבוים סמסטר ב' תרגיל ד' 10:00–12:00 רוזנברג 205
1411910820 – מבוא למשפט עברי ומבוא למשפט אסלאמי
ד"ר קופר לוי סמסטר ב' שיעור ה' 08:00–10:00 טרובוביץ 35 אולם כס המשפט
מר אבו פול ריאד סמסטר ב' שיעור ב' 08:00–10:00 טרובוביץ 35 אולם כס המשפט
0851671601 – הוליווד שעל הנילוס- תולדות הקולנוע המצרי והבניית הזהות הלאומ
מר ביזאוי איל שגיא סמסטר ב' שיעור ב' 16:00–20:00 מכסיקו 212

סמינרים (מסגרת 146)

0680407801 – הגירה וגלותיות בספרות העברית
פרופ' יוחאי אופנהיימר סמסטר א' סמינר ד' 10:00–14:00 ווב 105
0680423601 – גיבורים וקדושים בספרות העממית
ד"ר דוד רוטמן סמסטר ב' סמינר ג' 12:00–14:00 גילמן 320 ע"ש אלקוב

0680518801 – שירה וזוהר
פרופ' גלילי שחר
מר יעקב ביטון
סמסטר א' סמינר ב' 10:00–12:00 גילמן 449
0680423401 – מזמורים: קולות, קהילות ושאלת הספרות
ד"ר אריאל זינדר
פרופ' גלילי שחר
סמסטר ב' סמינר ג' 16:00–18:00 גילמן 455
0677412301 – חקר היהדות ויהודי המזרח: סוגיות במעברי ידע במאות האחרונות
ד"ר נח גרבר סמסטר א' סמינר א' 14:00–18:00 קרטר 203 חדר מורים
0677309301 – ספרד באשכנז,ספרד במזרח:מבט משווה על יהדות מודרנית וישראליות
ד"ר נח גרבר סמסטר ב' סמינר א' 12:00–16:00 קרטר 202 חדר מורים
0631300301 – קוראן ותורה: בין שני כתבי קודש
ד"ר עליזה שניצר סמסטר ב' סמינר ב' 12:00–14:00 ווב 101
ד"ר עליזה שניצר סמסטר ב' סמינר ד' 12:00–14:00 ווב 101
** דרישת קדם: רוב קורסי החוג במגמת האסלאם בחוג
0631400201 – עיונים בטקסטים בערבית בינונית ובערבית יהודית
פרופ' נאסר בסל סמסטר ב' סמינר ב' 18:00–20:00 ווב 105
פרופ' נאסר בסל סמסטר ב' סמינר ג' 18:00–20:00 ווב 401
**דרישת קדם: כל קורסי הדקדוק בשנה א+ב בחוג לערבית ואסלאם
** דרישת קדם: הקורס מבוא לערבית יהודית
0631342701 – ספרות יצאה לשוט: יחסי גומלין בין הספרות הערבית בת ימה"ב
ד"ר אמיר לרנר סמסטר ב' סמינר א' 10:00–12:00 רוזנברג 211
ד"ר אמיר לרנר סמסטר ב' סמינר ה' 10:00–12:00 רוזנברג 211
*דרישת קדם: כל קורסי הספרות הקלאסית בחוג לערבית ואסלאם
0622322401 – פמיניזם מאחורי הרעלה – נשים היברידיות במזה"ת בין דת למודרנה*
ד"ר מירה צורף סמסטר א' סמינר ב' 14:00–16:00 גילמן 455
ד"ר מירה צורף סמסטר א' סמינר ד' 14:00–16:00 גילמן 455
0659221001 – קריאה ב "ספר האופטיקה" של אבן אל – הית'ם
ד"ר אחמד אע'באריה סמסטר א' סמינר ב' 12:00–16:00 ווב 103
** הסמינר פתוח בפני תלמידים מצטיינים
0659214001 – בעיית השפה במחשבת ימי הביניים
פרופ' יוסף שורץ סמסטר ב' סמינר א' 10:00–14:00 גילמן 261
** הסמינר פתוח בפני תלמידים מצטיינים
0659213701 – כלאם ופילוסופיה באסלאם: ממריבה לאינטגרציה
ד"ר אחמד אע'באריה סמסטר ב' סמינר ב' 12:00–16:00 רוזנברג 212
** הסמינר פתוח בפני תלמידים מצטיינים
0659213501 – המדעים המודרניים והרפורמה באסלם
ד"ר זהייה קונדוס סמסטר ב' סמינר ג' 10:00–12:00 גילמן א362
** הסמינר פתוח בפני תלמידים מצטיינים
1041379801 – בין האסתטי והפוליטי בחברה הפלסטינית: מבט אתנוגרפי
ד"ר פוראני חאלד סמסטר א' סמינר ב' 12:00–14:00 נפתלי 425

קורסי שפה (מסגרת 126)

קורסי שפה מהחוג להיסטוריה של המזרח תיכון ואפריקה

0622100001 – ערבית למתחילים
ד"ר עירית גטרויר סמסטר א' שיעור א' 12:00–14:00 גילמן 307
ד"ר עירית גטרויר סמסטר א' שיעור ב' 16:00–18:00 רוזנברג 104
ד"ר עירית גטרויר סמסטר א' שיעור ד' 12:00–14:00 גילמן 455
ד"ר עירית גטרויר סמסטר ב' שיעור א' 14:00–16:00 גילמן 307
ד"ר עירית גטרויר סמסטר ב' שיעור ג' 12:00–14:00 גילמן 307
ד"ר עירית גטרויר סמסטר ב' שיעור ד' 18:00–20:00 גילמן 307
0622100002 – ערבית למתחילים
גב' עדנה דהרי – דוידוביץ סמסטר א' שיעור ב' 14:00–16:00 גילמן 307
גב' עדנה דהרי – דוידוביץ סמסטר א' שיעור ג' 14:00–16:00 גילמן 307
גב' עדנה דהרי – דוידוביץ סמסטר א' שיעור ה' 14:00–16:00 גילמן 307
גב' עדנה דהרי – דוידוביץ סמסטר ב' שיעור ב' 14:00–16:00 גילמן 307
גב' עדנה דהרי – דוידוביץ סמסטר ב' שיעור ג' 14:00–16:00 גילמן 307
גב' עדנה דהרי – דוידוביץ סמסטר ב' שיעור ה' 14:00–16:00 גילמן 307
0622200001 – ערבית למתקדמים
מר אילן רובין סמסטר א' שיעור א' 08:00–10:00 גילמן 305
מר אילן רובין סמסטר א' שיעור ד' 08:00–10:00 גילמן 305
מר אילן רובין סמסטר ב' שיעור א' 08:00–10:00 גילמן א361
מר אילן רובין סמסטר ב' שיעור ד' 08:00–10:00 גילמן א361
0622200002 – ערבית למתקדמים
גב' עדנה דהרי – דוידוביץ סמסטר א' שיעור ב' 16:00–18:00 גילמן 305
גב' עדנה דהרי – דוידוביץ סמסטר א' שיעור ה' 16:00–18:00 גילמן 305
גב' עדנה דהרי – דוידוביץ סמסטר ב' שיעור ב' 16:00–18:00 גילמן 307
גב' עדנה דהרי – דוידוביץ סמסטר ב' שיעור ה' 16:00–18:00 גילמן 307

קורסי שפה מהחוג ללימודי הערבית והאסלאם

0631121001 – ערבית א'
מר מאדי קבלאן סמסטר א' שו"ת א' 10:00–14:00 ווב 105
מר יוסף הירש סמסטר א' שו"ת ב' 08:00–10:00 ווב 105
מר עומר חלבי סמסטר א' שו"ת ה' 14:00–18:00 ווב 105
0631121401 – ערבית ב'
מר מאדי קבלאן סמסטר ב' שו"ת א' 12:00–18:00 רוזנברג 211
מר יוסף הירש סמסטר ב' שו"ת ה' 12:00–16:00 רוזנברג 209
**דרישת קדם: הקורס ערבית א' (או ידע בערבית ברמת הקורס)
0631101001 – יסודות הדקדוק**
מר מאדי קבלאן סמסטר א' תרגיל א' 16:00–18:00 רוזנברג 205
0631101002 – יסודות הדקדוק**
ד"ר ביאטה שייחטוביץ סמסטר א' תרגיל ב' 14:00–16:00 רוזנברג 205
**דרישת קדם: פטור מהקורס ערבית א'+ב'
** (או ידע בערבית ברמת שני הקורסים)

פורסם בקטגוריה התכנית ללימודי תרבות ערבית-יהודית - البرنامج لدراسة الثقافة العربية-اليهودية | עם התגים , | כתיבת תגובה

דברי בעצרת נגד חוק הלאום ובשיעור הערבית הגדול בעולם 30/7/2018

مساء الخير

اشكركم على حضوركم في هذا الدرس الكبير وهذه المظاهرة الكبيرة

ضِدَّ قانون القومية ومع حق العربية والناطقين بها

حق العودة لِلُّغة العربية

انا منفعل جدا اليوم معكم

بدي أفتَتِح كلامي بقراءة قصيدة كتبتها قبل أربعة عشر سنة وعنوانها "عربيتي خرساء"

 

عربيّتي خرساءُ                    / أَلْمُوج بِيهَار

من العبرية: ريما أبو جابر

 

عَرَبيّتي خرساءُ

غاصَّة

تسُبُّ نفسها

دون أن تتفوّه بكلمة

تنامُ في هواء ملاجِئ نَفسِي الخانق

تختبِئُ

من أبناء العائلة

خلف ستار العبريّة.

 

وعبرِيَتي تهتاجُ

تتراكض بين الغرف وشرَف الجيران

تُسمعُ صوتها للجُموع

تتنبّأ بقدومِ اللهِ

وبلدوزراتٍ

وعندها تنزوي في الصالون

تفكّرُ في نفسها

ظاهرةً ظاهرة على حافّة جسدها

مغطّاةً مغطّاة بين اوراقِ لحمها

لحظة عارية ولحظة مكسوّة

تنكمشُ في الكنبة

تطلبُ معذرة قلبها.

 

عربيّتي خائِفةٌ

تتنكّر بصمتٍ للعبريّةِ

وتهمسُ للأَصدقاء

مع كلِّ طرقةٍ على أبوابها:

"أهلاً أهلاً".

وأمام كل شرطيٍّ يمرُّ في الطريق

تبرزُ هويّةً

تشير إلى البند المدافع:

"أنا من اليهود ، أنا من اليهود".

 

وعبرِيَتي صمّاء

أحيانًا صمّاء للغاية.

אלמוג בהר הפגנה 20181

 

הערבית שלי אילמת        

 

הָעֲרָבִית שֶׁלִּי אִלֶּמֶת

חֲנוּקָה מִן הַגָּרוֹן

מְקַלֶּלֶת אֶת עַצְמָהּ

בְּלִי לְהוֹצִיא מִלָּה

יְשֵׁנָה בָּאֲוִיר הַמַּחֲנִיק שֶׁל מִקְלְטֵי נַפְשִׁי

מִסְתַּתֶּרֶת

מִבְּנֵי-הַמִּשְׁפָּחָה

מֵאֲחוֹרִי תְּרִיסֵי הָעִבְרִית.

 

וְהָעִבְרִית שֶׁלִּי גּוֹעֶשֶׁת

מִתְרוֹצֶצֶת בֵּין הַחֲדָרִים וּמִרְפְּסוֹת הַשְּׁכֵנִים

מַשְׁמִיעָה קוֹלָהּ בָּרַבִּים

מְנַבֵּאת בּוֹאָם שֶׁל אֱלֹהִים

וְדַחְפּוֹרִים

וְאָז מִתְכַּנֶּסֶת בַּסָּלוֹן

חוֹשֶׁבֶת אֶת עַצְמָהּ

גְּלוּיוֹת גְּלוּיוֹת עַל שְׂפַת עוֹרָהּ

כְּסוּיוֹת כְּסוּיוֹת בֵּין דַּפֵּי בְּשָׂרָהּ

רֶגַע עֵירֻמָּה וְרֶגַע לְבוּשָׁה

הִיא מִצְטַמְצֶמֶת בַּכֻּרְסָא

מְבַקֶּשֶׁת אֶת סְלִיחַת לִבָּהּ.

 

הָעֲרָבִית שֶׁלִּי פּוֹחֶדֶת

מִתְחַזָּה בְּשֶׁקֶט לְעִבְרִית

וְלוֹחֶשֶׁת לַחֲבֵרִים

עִם כָּל דְּפִיקָה בִּשְׁעָרֶיהָ:

"אַהְלָן אַהְלָן".

וּמוּל כָּל שׁוֹטֵר עוֹבֵר בָּרְחוֹב

שׁוֹלֶפֶת תְּעוּדַת זֶהוּת

מַצְבִּיעָה עַל הַסְּעִיף הַמְּגוֹנֵן:

"אַנַא מִן אַלְ-יַהוּד, אַנַא מִן אַלְ-יַהוּד".

 

וְהָעִבְרִית שֶׁלִּי חֵרֶשֶׁת

לִפְעָמִים חֵרֶשֶׁת מְאֹד.

 

כשכתבתי את השיר הזה, לפני ארבע עשרה שנים, קראתי לו "הערבית שלי אילמת". רק כמה חודשים אחרי שכתבתי אותו הבנתי שבעצם הוא מתחיל במילים "הערבית שלי". בפעם הראשונה בחיי יכולתי לומר שהערבית היא גם שפתי, היא שלי, היא שפת אמי, גם אם היא לא עברה אלי מאמי.

השיר נולד מתוך תחושת החנק הזאת, של שפה קרובה, שהיא חלק ממך, חלק הנפש, אבל שאינך יודע אותה והיא נחנקת בתוכך, מוסתרת. שפה שעיקר קיומה בקללות, ובהן היא למעשה מקללת את עצמה, מודיעה לרגע על קיומה עדיין, כי מחיקה מוחלטת היא בלתי-אפשרית, אבל באותו רגע של קיום וגילוי היא מוסיפה גם על מחיקתה. שפה הישנה כאותם פועלים חסרי רשיון המהגרים לעיר הגדולה וישנים במקלטיה הנסתרים, מפחד המשטרות, שפה המסתתרת אפילו מבני המשפחה, למרות שגם אצל כל בני המשפחה האחרים היא קיימת, היא הסוד הגלוי-נסתר של המשפחה, שלעיתים לא מדובר בתוך המשפחה, ולעיתים לא מדובר מחוץ למשפחה.

אמי נולדה בבגדאד בשם סַמִירָה קַחְטַאן, ושפתה הראשונה היתה הערבית-היהודית-הבגדאדית. לישראל היא הגיעה בגיל חמש, ולמדה את העברית, שפת הארץ החדשה, קודם להוריה. הם כמובן הכירו מעט עברית עוד קודם לכן, מילים רבות מהעברית נכנסו לערבית-היהודית, וסבי גם הכיר את התפילה, אבל היתה זאת עברית אחרת, שונה בתחבירה, באוצר המילים שלה, ואף במבטאה: הם הכירו מילים עבריות שמבטאים את אותיותיהן כמו שמבטאים את אותיות הערבית במבטא היהודי-עיראקי. הערבית היתה מבחינתם שפה יהודית, יחד עם העברית והארמית.

כשהיתה אמי בת עשר הגיע המחנך מבית הספר אל ביתה וביקש מהוריה שיפסיקו לדבר איתה ערבית. סבי וסבתי לא הפסיקו לדבר עם אמי בערבית, אבל היא הפסיקה לענות להם בערבית מאותו היום. אני נולדתי אל תוך המצב הזה שבו סבי וסבתי מדברים ערבית, ואמי עונה להם בעברית. וחשבתי שזה טבעי. שאולי בכל דור מתחלפת שפה ומתחלף מבטא, ואולי גם נכדי ידברו בעתיד בולגרית או אלבנית, ואני לא אכיר את לשונם.

אולי גם בלי אותו מורה, אמי היתה מבינה שהערבית בישראל סומנה כשפת אויב, וגם כשפה נלעגת ונחותה, וזאת מתוך התנשאות של מערב על מזרח שלא נזקקה כלל להוכחה, שכדי לקבל אותה לא היה צריך להכיר בכלל את השפה ואת עושרה. לא היה נעים לילד עיראקי שהוריו ילכו עמו ברחובה של עיר ישראלית ויפנו אליו בערבית, יקראו לו "בְּדַלַכּ", ויהודים רבים למדו לשנוא את מזרחיותם וערביותם, "לתקן" את מבטאם לעברית "נכונה", כלומר אשכנזית-צברית (וכמובן שלא אשכנזית-מזרח-אירופית), לצבוע את השער לבלונד, ולבקש מן הנגנים לשבור את עוּדיהם שיהיו לגיטרות, ומן הזמרים שישטיחו את רבעי הטונים והסלסולים.

אלמוג בהר הפגנה 2018

אבל כשהייתי בן שבע עשרה וחצי סבתי ילידת בגדאד, לואיז ששמה שונה בארץ לעליזה, לקתה בדמנציה, וכפי שקורה לעיתים, במצבים של שכחה, היא שכחה את העברית, שפתה השניה, וחזרה לדבר רק ערבית, שפתה הראשונה. ואז הבנתי שאין זה טבעי, ואין זה מקרי. פתאום הרחוב פלש אל הבית, פתאום לאט לאט התחוור לי איך המדינה, בהחלטות של שרים ופקידים וצבא, החליטה שלא אוכל לדבר עם סבתי בסוף חייה.

השפה הערבית לא נשכחה סתם כך בקרב דובריה היהודים, אלא היה תהליך השכחה ומחיקה מאורגן של המדינה ושל מערכת החינוך, זאת שאמורה דווקא לעודד ידע וריבוי שפות במקום חד-לשוניות ובורות. מיליון יהודים דיברו ערבית ב-1948, וכיום רק כמה עשרות אלפים. אך מחיקה אף פעם לא יכולה להיות מוחלטת, ותמיד היו כאלו שדבקו בשפה ובתרבות, בבית-הכנסת וביצירה הספרותית והמוזיקלית ובחיים עצמם, והיו מי שהצביעו על סימני המחיקה האלימים.

הארץ הזאת תהיה בסוף דו-לשונית, עברית-ערבית. זה יקח עשר שנים או חמישים שנה או שבעים שנה, אבל זה יקרה. לשפה ולמקום ולחיים יש כוח משלהם שהחוקים והדיכוי והכיבוש וההפרדה והגזענות יכולים רק לעכב, אבל לא למנוע.

בואו נעשה זאת בעצמנו. התשובה הנכונה לרגע הזה של חוק הלאום היא מיליון יהודים אשר חוזרים ללמוד ערבית ואחר כך לדבר ערבית, מי מאיתנו שחוזר לשפת הוריו וסבותיו, ומי שלומד את שפת הארץ, שפת ירושלים וחיפה ויאפא, שפת השירה והמוזיקה והיופי.

בואו נדרוש היום שכל בתי-הספר העבריים יילמדו ערבית, מדוברת וספרותית, אם לא מכיתה א' עד י"ב אזי מכיתה ב' עד י"א, ממש כפי שמלמדים בבתי-הספר הדו-לשוניים, "יד ביד", ומוכיחים שזה אפשרי.

נתחיל לשחרר את עצמנו מן הכבלים וההפרדה שהמדינה הקיפה אותנו בהם, ונלמד שרק שותפות ערבית-יהודית יכולה לשנות את החיים בארץ הזאת, לשים קץ לדיכוי ולכיבוש ולפעול למען שיוויון, דמוקרטיה ופתרון פוליטי.

אַמַל זאת תקווה

 

אַמַל זֹאת תִּקְוָה, חַיַאתִי אֵלּוּ חַיַּי,

וּבִזְמַן שֶׁהֵם נִפְגָּשִׁים

בֵּין שְׂפָתֶיהָ שֶׁל אֻם כֻּלְת'וּם

לְבֵין הָאָזְנַיִם שֶׁלִּי

צִמְאוֹנוֹת רַבִּים כּוֹרִים בְּאֵרוֹת

בְּלִבִּי.

 

امل هي تِقْوَة

 

أمَل هِيَ تِقْوَة، حَيَاتي هي حَيَاي،

وعِنْدَمَا تَلْتَقِيَانِ

بين شفتي أم كلثوم

واُذنِيَّ

عطش شديد يَحْفِر آبارًا

في قلبي.

 

*                

נַסִיתֻ לִסַאנִי, אֶל הַנְּשִׁיָּה הִטַּלְתִּיהָ
וַלַא אַעְרֶף אֵיךְ נֶעֶרְפָה מִמֶּנִּי
בִּדוּנ צַוְתִהִ שׁוּב לְעַצְמִי לֹא צוֹתַתִּי
וַמַעַ קַלְבִּי גַּם רוּחִי הָלְכָה אַחֲרֶיהָ
וַבִּאלְחֻקוּק כַּלַאם לֹא נוֹתַר לִי מִמֶּנָּה
לַכִּנַ אֶלְחַ'וְף אַנְ אַחְ'רֻג' כְּבֵן חוֹרֵג לָהּ
עַל כֵּן, אַחֲרֵי שֶׁסַּמִעְתֻ קַלְבִּי אלְאַגְ'וַף
צִוִּיתִי כִּי יַתַקַלַּבּ קַלְבִּי
וַּכֻּנְתֻ וַאקִף עִם לִבִּי בְּמַהְפֵּכָתוֹ
יָמִים אֲרֻכִּים, אַיַאם טַוִילָה,
וּשְׁנֵינוּ מְשַׁנְּנִים: כַּיְפַ נַסִיתֻ לִסַאנִי,
אֵיךְ כָּךְ אֶל הַנְּשִׁיָּה הִטַּלְתִּיהָ.

צילומים: דליה אלטורי

פורסם באתר שיחה מקומית

פורסם בקטגוריה מאמר | תגובה אחת

חוק הלאום – הנוסח המתוקן

אויויוי, בנט וכחלון אומרים שחוק הלאום (או בשמו הארוך "חוק היסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי") חוקק בחיפזון בשנים האחרונות, ורק בטעות לא התייחס לדרוזים.
לבקשת בנט וכחלון החוק יתוקן בזמן הקרוב, ומעתה יכתב בו:

1) עקרונות יסוד.

(א) ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי. מעולם לא חי העם היהודי בארץ אחרת, ומעולם לא חי בארץ ישראל עם אחר.

(ב) חל איסור חמור לקרוא לארץ בשמות אחרים מלבד ארץ ישראל: לא כנען, לא פלסטין ולא PALESTINE. השמות ארץ הקודש, ארץ הצבי וארץ ציון יותרו רק בשימושים לא אירוניים על ידי יהודים שנימולו באופן אורתודוכסי].

(ג) מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, ורק של העם היהודי. לא יותר ליהודים להקים מדינת לאום במקום אחר, ולא יותר ללא-יהודים להקים מדינת לאום בארץ ישראל.

(ד) מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית בארץ ישראל ייחודי לעם היהודי, ולא יינתן לערבים. עם זאת, מיעוטים שמסכימים לא להיות פלסטינים ומשרתים בצה"ל (להלן דרוזים, מעמדם של הבדווים ואחריהם של הארמים יבחן בעתיד) יקבלו משואה להדליק ביום העצמאות, והנשיא יברך אותם ביום הזיכרון לחללי צה"ל.

(ה) לא היתה נכבה. ואם היתה נכבה, היא היתה באשמת הפלסטינים. ואם הם יתנהגו כך שוב – תהיה עוד נכבה.

(ו) אין עם פלסטיני. אין ארץ ששמה פלסטין. מדינת ישראל אינה מכירה בתרגום רבי סעדיה גאון לתורה כמקור אמין לשימוש יהודי בשם זה.

2) סמלי המדינה.

(א) בנימין נתניהו.

3) בירת המדינה.

(א) ירושלים השלמה והמאוחדת והגדולה היא בירת ישראל.

(ב) הממשלה תפעל לכך שכמה שפחות ערבים יחיו בירושלים.

(ג) כפי שאין להשתמש בשם פלסטין באף מסמך רשמי או שאינו רשמי במדינת ישראל, ואין לכתוב או לומר את המילה נכבה, כן אין לכנות את בירת ישראל בשם אל-קדס או אל-קודס או אל-קוץ.

(ד) הממשלה תודה לדונאלד טראמפ על פעילותו למען ירושלים, ותקרא למקומות מרכזיים בעיר על שמו, כגון "העיר העתיקה על שם דונאלד טראמפ".

4) שפה.

(א) עברית היא שפת המדינה, והיא שפתו האחת והיחידה של העם היהודי. יהודים דיברו ערבית-יהודית ויידיש וארמית וספניולית רק בטעות, מכורח נסיבות היסטוריות מצערות.

(ב) אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע במעמד שניתן בפועל לשפה הערבית לפני תחילתו של חוק-יסוד זה, כי ממילא לא ניתן לה מעמד בפועל לפני תחילתו של חוק-יסוד זה.

5) התיישבות אשכנזית.

(א) המדינה רואה בפיתוח התיישבות אשכנזית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה.

6) מיקומה של מדינת ישראל.

(א) מדינת ישראל תפעל לכך שגיאוגרפים בכל העולם יכירו בכך שהיא נמצאת באירופה, ותפעל ללמד זאת בכל מוסדות ההשכלה, הנמוכה והגבוהה, שבפיקוחה. כמו כן יוטל על הנשיא להביא לידיעת העולם שמדינת ישראל היא מדינה מערבית, וחלק מן הציביליזציה היהודית-נוצרית אשר מגנה על האירופאים הפחדנים מההשתלטות של המוסלמים.

פורסם בקטגוריה Uncategorized | עם התגים , , , | 2 תגובות

השאלה הערבית-יהודית / المسألة العربية-اليهودية / כנס / مؤتمر / 30.4.2018

התכנית ללימודי תרבות ערבית-יהודית
מזמינה אתכם לכנס בנושא:
השאלה הערבית-יהודית
שפה, דת וזהויות

הכניסה לאירוע חופשית ופתוחה לקהל הרחב

לדף האירוע בפייסבוק

לדף התכנית ללימודי תרבות ערבית-יהודית בפייסבוק

البرنامج لدراسة الثقافة العربية-اليهودية
يدعوكم لمؤتمر:
المسألة العربية-اليهودية:
اللغة، الدين والهويات

ביום שני, ה-30.4.2018,
אולם 206, בניין משפטים, אוניברסיטת תל-אביב

يوم الاثنين، 30 نيسان/أبريل 2018،
قاعة رقم 206، كليّة الحقوق، جامعة تل-أبيب

במסגרת הכינוס השנתי של התכנית ללימודי תרבות ערבית-יהודית בחוג לספרות, לכבוד מורנו פרופ' ששון סומך, חוקר בכיר ומתרגם ספרות ושירה ערבית, במלאות לו שמונים וחמש שנה, אנחנו מבקשים לבחון מחדש את השאלה הערבית-היהודית מצדדיה השונים, כשאלה על יחסים וקשרים בין דתות, תרבויות, לשונות, ספרויות וזהויות בתוך המסגרת הרחבה של התרבות הערבית, וזאת מתוך מבט על ההווה וגם על העבר, אל העידן הקולוניאלי והמצב הפוסטקולוניאלי.

سيتطرّق المؤتمر السنوي لبرنامج لدراسة الثقافة العربية-اليهودية للعام 2018، والذي سيعقد لشرف البروفيسور ساسون سوميخ، أحد أعمدة هذا الحقل في البلاد والذي يحتفل بعيده الخامس والثمانون، للمسألة العربية اليهودية من زواياها المختلفة: كمسألة العلاقات بين الأديان والثقافات واللغات والآداب والهويات في نطاق الثقافة العربية الواسعة، مع الأخذ بعين الاعتبار تموقع الهويات والثقافات في الزمن الحاضر وفي سياقات قومية ودينية، وأيضًا تموقع هذه الهويات في الماضي الكولونيالي وما بعد الكولونيالي.

9:30-10:00 התכנסות וקפה
9:30-10:00 تجمّع واستقبال

11:30-10:00 בין דין לדת
יו"ר: פרופ' גלילי שחר
• ד"ר לינא סלאימה: Comparing Jewish and Islamic Law
• ד"ר אפנאן מסארוה סרור: נשות המסגד: למידה חתרנית של ידע דתי
• ד"ר ג'וני מנסור: הנוצרים בארץ הקודש בין ענייניהם הלוקאליים לעניינים אזוריים

11:30-10:00 بين الأديان
رئيس الجلسة: بروفيسور جليلي شاحار
• د. لينا سلايمة: مقارنة القانون اليهودي والإسلامي
• د. أفنان مصاروة سرور: نساء المسجد: التعليم الدينيّ المحنّك
• د. جوني منصور: مسيحيو الأرض المقدسة بين شؤونهم المحلية والشأن الإقليمي

הפסקת קפה 11:45-11:30
استراحة 11:45-11:30

13:15-11:45 מה שלא עובר בתרגום
יו"ר: ד"ר מנאר מח'ול
• ד"ר נדים כרכבי: דת, אתניות ושפה ב"מוזיקה ערבית" בישראל
• ד"ר ורד מדר: תרבות בעל-פה ומרחב יהודי בערבית
• ד"ר הודא אבו מוך: תרגום מערבית לעברית ככלי לייצוג האחר

13:15-11:45 مسألة الترجمة
رئيس الجلسة: د. منار مخّول
• د. نديم كركبي: الدين، الاثنية واللغة في "الموسيقى العربية" في إسرائيل
• د. فيرد مدار: ثقافة شفوية وحيّز يهودي بالعربية
• د. هدى أبو مخ: الترجمة من العربية للعبرية كأداة لتمثيل الآخر

הפסקת צהריים 14:15-13:15
استراحة غداء 14:15-13:15

15:45-14:15 זהויות ומסכות
יו"ר: ד"ר בני נוריאלי
• גב' מהא נקיב: האינטרס הציוני: בין רעיון כור ההיתוך לתחיית תרבויות עתיקות
• ד"ר הדס שבת-נדיר: לפרק את מושג המסורת: על "ערים של מטה" לשמעון אדף
• ד"ר אלמוג בהר: מה מזרחי ביהודי-הערבי? ומה יהודי-ערבי במזרחי? – בעקבות פרופ' ששון סומך
15:45-14:15 هويات وأقنعة
رئيس الجلسة: د. بيني نوريئيلي
• السيّدة مهى نقيب: المصلحة الصهيونية: بين فكرة بوتقة الصهر وإحياء ثقافات غابرة
• د. هداس شبات-ندير: تفكيك مصطلح العادات: عن "مدن الأسفل" بقلم شمعون أدف
• د. الموج بيهار: ما الشرقي في اليهودي-العربي؟ وما اليهودي-العربي في الشرقي؟ – في أعقاب بروفيسور ساسون سوميخ

הפסקת קפה 16:00-15:45
استراحة 16:00-15:45

17:30-16:00 מישהו כאן מדבר ערבית-יהודית?
יו"ר: ד"ר אלמוג בהר
• גב' זהייה קונדוס: השפה היפואית בין הבקע הקולוניאלי לאפשרות פוסטקולוניאלית
• גב' עדי קיסר: וְאֶת כֹּל מָה שֶׁלֹּא הֵבַנְתִּי / אֶת כֹּל מָה שֶׁלֹּא דִּבַּרְתִּי / אֲנִי כּוֹתֶבֶת
• גב' ענבל ג'משיד: לא דיברנו מספיק על המזרח

17:30-16:00 من يتكلّم اليهودية-العربية هنا؟
رئيس الجلسة: د. الموج بيهار
• السيّدة زهيّة قندس: اللغة اليافاوية بين الكسر الكولونيالي والامكانية ما بعد الكولونيالية
• السيّدة عدي كيسار: وكل ما لم أفهمه / كل ما لم أقل / أنا أكتب
• السيّدة عنبال جمشيد: لم نتكلّم كفاية عن الشرق

פורסם בקטגוריה אירועים, התכנית ללימודי תרבות ערבית-יהודית - البرنامج لدراسة الثقافة العربية-اليهودية | כתיבת תגובה

מה אמר הבודהה?

דברי הבודהה – תרגומים מתוך הכתבים הבודהיסטים המוקדמים, תרגום מפּאלי, הערות והקדמה: קרן ארבל, הוצאת אוניברסיטת תל-אביב, 2016.

 

הבודהיזם הפך זה מכבר מוכר בעברית ומעורר את סקרנותם של רבים: מתרגלי מדיטציה, מטיילים להודו, סטודנטים באוניברסיטאות ומחפשי דרך. דומה שמכל הדתות ה"זרות" הוא זוכה ללגיטימיות הרבה ביותר של מחפשים יהודים, אולי דווקא בשל המרחק ממנו, בשונה מן הנצרות והאסלאם, שהיו "האחר הקרוב" ליהדות וחלקו עמה היסטוריה משותפת, ואולי גם מכיוון שהוא נתפס כפילוסופיה וכדרך חיים ותרגול, ולא דת במובן רגיל. דבריו של הבודהה עצמו, בדרשותיו, המתינו לעומת זאת זמן רב עד שהגיעו אל העברית. פה ושם תורגמו בעבר קטעים או ציטוטים מהדרשות, אבל עתה רואה אור לראשונה תרגום מקיף למבחר מדרשותיו של הבודהה כפי שהועלו על הכתב בשפה העתיקה של הקאנון הבודהיסטי, הפּאלי (בשונה מן הסנסקריט, המוכרת מן הקאנון ההינדואיסטי).

הבודהה (זה שהתעורר), שנודע גם כסידהארתה גאוטמה וכשאקימוני (החכם בן שבט השאקיה), מתגלה בדרשותיו כמורה מסור המבקש ללמד את החוכמה שגילה ולשחרר את בני האדם מן הסבל שבו הם לכודים. הוא מתגלה כחכם המעדיף את הרצינות, הישירות והדיוק, המחלק כל הסבר בנוגע לתופעה או טענה לכמה חלוקות משנה. את ההומור והלימוד דרך סתירות ופרדוקסים הוא משאיר רוב הזמן לחכמי הדאו בסין ולחכמי הזן ביפן, ואת הסיפורים הוא מותיר רוב הזמן לסיפורי הג'אטאקה (סיפורי הלידות הקודמות של הבודהה בכל הגלגולים שהתגלגל), שהתפרסמו זמן רב לאחר מותו. בדרשות הוא רק יזכיר בקצרה: "כאשר התודעה היתה כזאת… כיוונתי והפניתי אותה לעבר הידיעה הישירה בדבר זיכרון חיים הקודמים. זכרתי אינספור חיים קודמים, כלומר לידה אחת, שתיים… מאה אלף; אינספור תקופות שבהן היקום התכווץ, אינספור תקופות שבהן היקום התפשט, אינספור תקופות שבהן היקום התכווץ והתפשט. [נזכרתי]: שם שמי היה כזה, השתייכתי לשבט הזה, המראה שלי היה כזה, המזון שלי היה כזה, חוויות העונג והכאב היו כאלו, תוחלת חיי היתה כזו" (עמ' 72).

לפי רוב הערכות, הבודהה חי במאות ה-6 וה-5 לפני הספירה, באזור שבין דרום נפאל של ימינו לצפון הודו. במאה הראשונה לפני הספירה הועלתה על הכתב אסופת הדרשות, שעל פי המסורת הובאה במאה השלישית לפני הספירה לסרי לנקה, והמשיכה לעבור במשך מאות שנים בעל-פה. כמובן שאנחנו לא יכולים לדעת מה השתנה בדרשות שעברו בעל-פה מזמן הבודהה ועד שעלו על הכתב, אך אסופה זאת עומדת ביסוד המסורת הבודהיסטית בסרי לנקה, בורמה, תאילנד, לאוס וקמבודיה, והיא מהווה את הקאנון הבודהיסטי המוקדם ביותר. המתרגמת קרן ארבל בחרה באופן מקיף מן הדרשות ותרגמה אותן בבהירות רבה, ההולמת את לשונו של הבודהה, וכך היא מאפשרת לנו להכיר סוף סוף שלב מוקדם זה של הבודהיזם.

מה לימד הבודהה? בדרשה בחורשת עצי הסימספא מסופר שהחזיק הבודהה כמה מעלי העצים ושאל את הנזירים: "מה דעתכם, נזירים, היכן יש עלים רבים יותר, בידי או על עצי הסימספא שמעלינו?". הנזירים ידעו לענות שמספר העלים על העצים גדול לאין שיעור ממספר העלים שבידיו, והבודהה השיב: "כך בדיוק, נזירים, מעט הוא מה שביטאתי בפניכם, לעומת עושרן של הידיעות הישירות והמיוחדות שהשגתי. ומדוע לא ביטאתי אותן באוזניכם? משום שאין הן מועילות, אין הן שייכות לעיקרי חיי התרגול הרוחני, הן אינן מובילות להתפכחות, לדעיכת ההשתוקקות, להפסקה, לשלווה, לידיעה ישירה ומיוחדת, להתעוררות מלאה, לניבאנה (נירוונה)" (עמ' 39).

הבודהה מסביר שכמורה הוא לימד את דרך החיים הראויה לביטול הסבל האנושי, ולכן לא יכול היה, ואולי לא צריך היה, לגלות את כל האמיתות שהתגלו לו אך שאינן קשורות באופן ישיר למטרת הלימוד שלו, והוא העדיף רק את אלו שיסייעו לבני האדם. חשבו על ההקבלה אצל החכם הסיני קונפוציוס, שכאשר נשאל על המוות ענה כי התלמיד עדיין לא למד הכל על החיים, ומדוע יבקש כבר כעת, לפני סוף החיים, ללמוד על המוות?

את כל מה שהוא לימד מחלק הבודהה לארבעה חלקים: "נזירים, מה כן לימדתי אתכם? זה אי-נחת, חוסר סיפוק וסבל – לימדתי; זה מקור האי-נחת, חוסר הסיפור והסבל – לימדתי; זו הפסקתו של האי-נחת, חוסר הסיפוק והסבל – לימדתי; זו הדרך להפסקת האי-נחת, חוסר הסיפור והסבל – לימדתי" (עמ' 40-39); ארבע האמיתות האצילות (בתרגום הנוכחי: ארבע אמיתות האצילים) חוזרות פעמים רבות בדרשות, ומושתתות, כפי שמעירה המתרגמת, על מודל רפואי: לימוד תסמיני המחלה – הסבל, לימוד מקורות המחלה – ההשתוקקות, האבחנה – אפשר לרפא את מחלה, הטיפול – כיצד ניתן להפסיק את ההשתוקקות, וכך למנוע את הסבל.

באחת הדרשות מתואר שאחד מתלמידי הבודהה לא היה מרוצה מתשובותיו של המורה. לדברי התלמיד: "יש תיאוריות מסוימות שהמבורך (הבודהה, א"ב) לא הבהיר, הוא הניח להן והתעלם מהן: 'העולם נצחי והעולם אינו נצחי; העולם סופי והעולם אינסופי; הנפש זהה לגוף, והנפש דבר אחד והגוף דבר אחד'" (עמ' 157). לאחר מכן ביקש התלמיד מן הבודהה שיענה לו מה היא התשובה שלו, ואמר שאם הוא אינו יודע את התשובה, אז לא ראוי שיהיה המורה שלו. בתגובה הסביר הבודהה שסירב להצהיר מה נכון ומה לא נכון בעניינים אלה: "מפני שאין הם מועילים… אין הם שייכים לעיקרי חיי התרגול הרוחני, להתפכחות, לדעיכת ההשתוקקות, להפסקה, לשלווה, לידיעה ישירה ולהתעוררות מלאה. הם אינם מובילים לניבאנה (נירוונה)" (עמ' 163). החיים של מי שמבקש להשתחרר ולהתעורר דורשים ריכוז, ושאלות חסרות חשיבות או חסרות מובן עלולות להסיח את הדעת. מעניין מה היה אומר הבודהה בעידן שלנו, שבו התקצר הריכוז עד מאוד ורבו הסחות הדעת למכביר – האם אפשר לעשות מדיטציה כשבכיסך פלאפון חכם? האם אפשר להשתחרר ולהודיע על כך בפוסט בפייסבוק?

לדברי הבודהה: "דומה הדבר לאדם שנפגע מחץ המרוח בשכבה עבה של רעל, האומר לחבריו, לידידיו הקרובים, לקרובי משפחתו ולשארי בשרו, שדאגו להביא רופא כדי שיוציא את החץ: אינני מתיר לכם להוציא את החץ הזה, עד אשר אדע אם האדם שפגע בי הוא מהלוחמים או מהברהמינים, מהאיכרים או מהמשרתים" (עמ' 160). במשל זה הבודהה הוא כמובן הרופא.

הבודהה ביקש ללמד את תלמידיו להימנע מהיקבעות והיצמדות לדברים השונים, מתוך הבנה כי "כל מה שמטבעו להתהוות, מטבעו גם להיפסק" (עמ' 36), והוא מנה, כפי שמתואר באחרית הדבר של הספר, חמישה מצרפים, המבנים את תחושת העצמי הקבוע שלנו: הגוף, התחושות, התפיסות, הדפוסים המנטליים וההכרה (עמ' 378). לדברי הבודהה: "אפשר לנסות להחזיק בחפצים – חפצים קבועים, תמידיים, נצחיים, שלעולם לא יהיו נתונים לשינוי. אך האם אתם רואים חפצים מסוג זה?" (עמ' 59); מכיוון שאין דבר שהוא קבוע או נצחי או חסר שינוי מציע הבודהה לבני-האדם: "נטשו את מה שאינו שלכם. כאשר זה יינטש, הדבר יוביל לשמחה וייטיב עמכם לאורך ימים. ומה אינו שלכם, נזירים? הגוף אינו שלכם… התחושה אינה שלכם… התפיסה אינה שלכם… הדפוסים המנטליים אינם שלכם… ההכרה אינה שלכם…" (עמ' 64). נטישת תחושת האני הקבוע תשחרר את האדם מההיקבעות, מהפחד משינוי, מחולי וממוות: "אם אנשים יאספו עלים… בחורשת ג'טה וישרפו אותם… האם תחשבו: אנשים אלה לוקחים אותנו, שורפים אותנו ועושים בנו ככל העולה על רוחם?" (עמ' 65-64).

האני, על פי הבודהה, אינו רציף, מהותי או נצחי, והבודהה מונה רשימה של השקפות על האני שבעיניו הן חסרות שחר כמו: "האני שלי קיים… האני שלי אינו קיים… אני תופס את האני רק על ידי האני… אני תופס את הלא-אני רק על ידי האני… אני תופס את האני רק על ידי הלא-אני" (עמ' 44). על כן יש שאלות לא ראויות שאדם לעיתים שואל את עצמו, ואלו פוגעות במיקוד התודעה: "האם הייתי קיים בעבר? האם לא הייתי קיים בעבר? מה הייתי בעבר? איך הייתי בעבר? אחרי שהופעתי בעבר, מה הייתי? מה אהיה בעתיד? מה לא אהיה בעתיד? כיצד התקיים בעתיד? אחרי שהופעתי, מה אהיה בעתיד?… האם אני באמת [קיים], האם אינני באמת [קיים]? מה אני? היצור הזה, מאין הגיע? לאן מועדות פניו?" (עמ' 43). הבודהה האמין שעל-ידי לימוד ניתן לחלץ את בני האדם מן הבורות, ושהידיעה בצירוף התרגול הנכון ומיקוד התודעה הרחק מן המסיחים יוכלו לכבות את ההשתוקקויות המובילות לסבל ולשחרר את האדם.

הבודהה ראה את עצמו או את התורה והדרך שהציע כרפסודה אשר מי שהשתמש בה כדי לחצות מקווה מים מן הגדה האחת אל הגדה השנייה שוב אינו זקוק לה: "נזירים, אני אלמדכם איך הדהמה (דהרמה; דהמה היא תופעה בפאלי, אך הכוונה כאן לתורת הדהמה של הבודהה, כלומר לארבע האמיתות האצילות המיועדת לשחרור התלמיד, א"ב) דומה לרפסודה, כלומר, היא נועדה לחצייה ולא לאחיזה" (עמ' 55). כך סיפר הבודהה לתלמידיו: "נניח כי אדם הנודד וצועד בדרך ראשית רואה מקווה מים גדול, שגדתו הקרובה מסוכנת ומפחידה ואילו גדתו הרחוקה בטוחה ולא מפחידה, אך אין בנמצא סירה שאיתה יוכל לחצות את המים לגדה או השניה, או גשר גבוה שעליו יוכל לעבור מצד אחד לצד השני. לכן הוא יהרהר כך… אולי אאסוף עשבים, זרדים וענפים, אקשור אותם יחד ואבנה רפסודה? באמצעות רפסודה זו, ובאמצעות מאמץ ברגליי ובידיי, אוכל לחצות בבטחה לצד השני… לאחר מכן, אף שהצליח לחצות את המים ולהגיע לגדה השנייה, ייתכן שהוא יהרהר כך: רפסודה זו הועילה לי מאוד… אולי אעמיס את הרפסודה הזאת על הראש או על הכתפיים, וכך אוכל ללכת לאן שחפצה נפשי? מה אתם חושבים, נזירים, האם איש זה עושה שימוש נכון ברפסודה?" (עמ' 56). הנזירים עונים שלא, והבודהה ממליץ להשאיר את הרפסודה במים או על החוף: "נזירים, כאשר תבינו כי הדהמה (דהרמה) דומה לרפסודה, עליכם לנטוש אפילו את הדהמה הזו, על אחת כמה וכמה את מה שאינו הדהמה" (עמ' 57). כמובן שדמותו של הבודהה התקדשה והפכה בסופו של דבר לאובייקט לפולחן במקדשים הבודהיסטיים, אך הדרשות מציעות לשוב אל הרגע הרדיקלי שבו מציע הבודהה להשתחרר מהכל, גם ממנו.

הבודהה לעג למי שביקש ללמוד את דרשותיו כספרות ולא כחוכמה, כאובייקט מחקר אקדמי ולא כדרך חיים המחייבת גם פרקטיקה ותרגול: "יש אנשים שחצנים שרכשו מומחיות בדהמה (דהרמה): הם בקיאים בדרשות, בבתי השיר והסיפורת, בהסברים, בשירים, באמירות, בביטויים, בסיפורי הלידות הקודמות [של הבודהה], בסיפורים יוצאי הדופן ובשאלות והתשובות. ואף שהם בקיאים בדהמה, הם לא בחנו את משמעותה באמצעות החוכמה… הם בקיאים בדהמה רק כדי למתוח ביקורת ולנצח בוויכוחים. לכן הם אינם חווים את המטרה שלשמה הם רכשו להם מומחיות בדהמה" (עמ' 54). הבודהה ממשיל סוג לימוד זה לניסיון ללכוד נחש בגופו או בזנבו, שאז יכול הנחש להכיש את התופס אותו, לעומת הלימוד הנכון, הדומה לאחיזת הנחש בצווארו או בעזרת מקל בצורת רגל תיש. על כן המתרגמת ואסף סטי אל-בר צירפו לספר גם אחרית-דבר מרתקת, הקושרת באופן חשוב בין ההגות לתרגול במה שלימד הבודהה, כדי שיוכל הקורא המעוניין לאחוז היטב בנחש.

תרגום זה, לצד תרגומו של צחי פרידמן למבחר מן האופנישדות והברהמנות מסנסקריט לעברית (2014), מרחיבים מאוד את אופקיו של הקורא העברי בכל הנוגע למקורות הראשוניים המוקדמים של דתות הודו. כל אלה, לצד תרגומים מן השנים האחרונות לדאואיזם הסיני ("הספר האמיתי של פריחת הדרום" מאת ג'ואנג דזה בתרגום דן דאור; "ספר הדאו" מאת לאו דזה בתרגום של דן דאור ויואב אריאל) ולזן היפני ("ספר הזן של ג'ושו" ו"קול היד האחת" בתרגום של יואל הופמן), וכן תרגומים מן האסלאם, כגון האנתולוגיה "הסופים" שתרגמה שרה סבירי, ומבחר התרגומים מן החדית', התורה שבעל-פה של האסלאם, בספר "עולמו של הנביא מוחמד" (תרגם עמנואל קופלביץ), מרחיבים מאוד את אופקי הקוראים בכל הנוגע לדתות שונות בעולם.

התפרסם במקור ראשון, מוסף שבת, ביום שישי ה-26.1.2018

פורסם בקטגוריה Uncategorized | 3 תגובות