לפני שנה וחצי התחלנו לעבוד על הרעיון הזה, לייסד תכנית ללימודי תרבות ערבית-יהודית לתלמידי התואר הראשון בשיתוף פעולה של אוניברסיטאות באר-שבע ותל-אביב,
לרגעים נראה היה שגוברים המתנגדים והתכנית תיגנז כמו רעיונו של המלומד הגדול שלמה דב גויטיין לפני שישים שנה לייסד קתדרה לתרבות ערבית-יהודית באוניברסיטה העברית, תכנית שנדחתה גם על-ידי הפרופסורים למדעי היהדות בירושלים, שלא רצו את ההפרעה הזאת למושג היהדות, וגם לפרופסורים ללימודי ערבית ואיסלאם בירושלים, שהקפידו על לימודים קלאסיים של הלשון הערבית וספרותה בעידן הג'אהליה ובעידן הח'ליפות, ולא רצו את הערבוביה של ה"ז'רגון" הערבי-היהודי והדיון בספרות גם בעת המודרנית,
ולרגעים הצלחנו לגבור על ההתנגדויות, ואף לחוש את ההתלהבות של אנשים רבים סביבנו בציפייה לרגע הזה, שנדמה היה כי זמנו בשל,
אני הייתי מתייאש מן הסיכוי להצליח לאור המכשולים הרבים שעמדו בפנינו, ללא החברים לדרך: הדס שבת-נדיר, חנה סוקר-שווגר, גלילי שחר, שמעון אדף וחביבה ישי, וללא התמיכה החזקה שקיבלנו מן החוגים לספרות כללית ולספרות ערבית ואיסלאם באוניברסיטת תל-אביב, והחוגים לבי.איי. כללי ולמזרח-תיכון באוניברסיטת באר-שבע,
אנחנו יוצאים לדרך במטרה לפתוח את התכנית באוקטובר 2017 – ואתם מוזמנים להצטרף לדרך כדי ליצור קהילה רחבה של חוקרים ולומדים בתחומי התרבות הערבית-היהודית, ומתוך אמונה שיש לדלג מעל ההפרדות שמוסדו באקדמיה הישראלית כדי ליצור תחום מחקר זה: לחבר בין לימודי ערבית ספרותית, ערבית-יהודית והספרות שיצרו יהודי העולם הערבי בערבית ספרותית, ערבית-יהודית, עברית רבנית ועברית ישראלית; לחבר בין לימודי מחשבת ישראל, לימודי הפולקלור ולימודי הספרות; לחבר בין יצירתם של יהודי העולם הערבי בארצותיהם לבין יצירתם בישראל, כאשר הם נקראו "מזרחים"; לחבר בין לימודי ההיסטוריה, שחקרו את יהודי העולם הערבי בארצותיהם, לבין הסוציולוגיה שחקרה אותם כמזרחים בישראל; לחבר בין יצירת הקודש ליצירת החול, ובין היצירה הקלאסית ליצירה המודרנית.
הערבית היא הלשון היהודית השלישית באורך חייה, אחרי העברית והארמית, ואנו נבקש להנכיח אותה במרחב האקדמי כמו גם במרחב הציבורי, בישראל כמו גם בעולם הערבי, כדי להפגיש מחדש גם בין הספרות העברית לספרות הערבית-יהודית, וגם כדי להפגיש מחדש בין הספרות הערבית לספרות הערבית-יהודית.
מוזמנים להצטרף!
על התכנית בכתבה של גילי איזיקוביץ בהארץ:
תוכנית חדשה ללימודי תרבות יהודית־ערבית לתואר ראשון תקום ותחל לפעול בשנת הלימודים הבאה, אוקטובר 2017. התוכנית תקום במקביל באוניברסיטת בן גוריון ובאוניברסיטת תל אביב, ובשיתוף פעולה בין שתיהן. ילמדו בה, בין היתר, ספרות יהודית שנכתבה על ידי יהודים במדינות ערב לאורך הגלות, ערבית ספרותית וערבית יהודית (ה"יידיש" של ארצות האסלאם), השוואת ספרות יהודית שנוצרה באירופה לזו שנוצרה במדינות ערב ועוד.
זו תוכנית הלימודים האקדמית הראשונה בארץ ללימודי תרבות והיסטוריה מזרחית. ד"ר הדס שבת נדיר, חוקרת ספרות מאוניברסיטת בן גוריון, סיפרה כי "הרעיון לתכנית עלה בשיחה בעת נסיעה ברכב, לפני כשלוש שנים. היו שם ד"ר חנה סוקר שווגר, שמעון אדף וד"ר חביבה ישי, ועם הזמן הצטרפו גם המשורר אלמוג בהר ופרופ' גלילי שחר. היא התחילה מהתהייה מדוע יש תכנית ללימודי יידיש ותכניות נוספות דומות, אבל איש לא מלמד תרבות יהודית־ערבית".
התוכנית נהפכה למציאות לאחר שפנייה ליד הנדיב נענתה בחיוב ובדרישה מטעם הוועדה האחראית למימון, ליצור תוכנית לימודים שלמה לתואר ראשון. אשר להחלטה לכנות את התכנית החדשה "תרבות יהודית־ערבית" ולא "לימודי מזרחים" מסבירה שבת נדיר כי "רצינו להציג את הסיפור כולו: לכולנו חוסר נוחות כלפי ההגדרה 'מזרחים', כי כשעושים שימוש בה, שוכחים היסטוריה שלמה, אישים חשובים, עשייה וכתיבה של דורות. רצינו לחבר את המושג מזרחי להיסטוריה שלו, למקום שממנו הוא בא. מזרחים זה מושג שנולד באירופה ובסופו של דבר מי שרצו 'להתמערב' קראו ליהודי ארצות האסלאם מזרחים. המרחב והדיאלוג שאנחנו מדברים עליו הוא יהודי-ערבי".
אלמוג בהר אומר: "בשנה הקרובה נבנה את הסיליבוס ונתכנן את שלוש שנות התואר ובעצם את כל חמש השנים הראשונות. מבחינתנו, כדוקטורנטים לספרות בשעתו, חשנו מאוד את המחסור, גם בעיסוק האקדמי בספרות מזרחית ישראלית וגם בתוך ספרות ערבית, לספרות היהודית-ערבית לא היתה נוכחות ובעיקר לא היה החיבור של כל התחומים וההיבטים. יש עיסוק באקדמיה בתור הזהב, יש נוכחות מסוימת בלימודי מחשבת ישראל, אבל לא היה חיבור. בעינינו, זה שדה ברצף היסטורי אחד ואנחנו רוצים להעניק לסטודנטים את היכולת לראות ולהבין את הרצף הזה, ספרות חול וקודש ביחד, ההיסטוריה והעכשווי. עד עכשיו התחום פוצל לשברירים שלו ומעכשיו אנחנו באים ללמד כדיסציפלינה, תחום אחד, רצף וידע לשוני. נדמה לי שהזמן בשל. לפני 15 שנה, כשאני התחלתי את לימודי האקדמיים, היה מוקדם מדי. לפני כ-60 שנה הרעיון של פרופ' שלמה דב גוייטיין, המלומד הגדול לערבית יהודית ולגניזה הקהירית, שהציע לאוניברסיטה העברית להקים קתדרה ללימודי ערבית יהודית, נדחה. לאף אחד לא התאים לערבב את התחומים. עכשיו יש רגע שזה אפשרי מבחינה אקדמית"
אף שהתכנית תחל לפעול רק בשנה הבאה (לעת עתה המימון ניתן לחמש שנים), כבר כעת ידוע כי בין המחלקות בשתי האוניברסיטאות יתקיים שיתוף פעולה, כנסים משותפים וקורסים משותפים. באוניברסיטת תל אביב תוכפף התכנית לחוג לספרות ובאוניברסיטת בן גוריון לחוג ללימודים רב תחומיים.
We are starting a program for bachelor's degree in Jewish-Arab culture studies in Beer Sheva and Tel Aviv universities at October 2017:
Leading Israeli universities to offer bachelor's degree in culture of Jews in the Arab world
Programs at Tel Aviv University, Ben-Gurion University to begin in fall 2017 with funding from Rothschild family philanthropy.
Gili Izikovich
16.09.2016 | 00:05
Two new bachelor’s degree programs in the culture of Jews in the Arab world will get underway at the start of the 2017-2018 academic year at Ben-Gurion University and Tel Aviv University, which will cooperate in the venture.
Among the subjects to be taught in the programs, the first of their kind, are Jewish literature written in Arab countries, literary Arabic and Judeo-Arabic (an Islamic-world counterpart to Yiddish in Europe). There will also be comparative literature studies looking at Jewish literature in Arab countries and Jewish literature in Europe.
“The idea for the program came up in a conversation in the car about three years ago,” recalled Hadas Shabat Nadir, a literature researcher at Ben-Gurion. “Dr. Hana Soker Schwager [of Ben-Gurion], [poet] Shimon Adaf and Dr. Haviva Yishay [of Ben-Gurion] were there, and over time the poet Almog Behar and Prof. Galili Shahar [of Tel Aviv] also joined. It started with our wondering why there were programs for the study of Yiddish and other similar programs, but no one was teaching Jewish Arab culture.”
The program became a reality after a request for funding to the Yad Hanadiv foundation, which represents the Rothschild family philanthropic trusts, got a positive response and after the committee responsible for the funding insisted that a full bachelor’s degree program be created.
Although Jews from Arab countries are commonly referred to as “Mizrahim” in Hebrew, Shabat-Nadir explained the decision to call the subject of the program Jewish Arab culture and not Mizrahi studies:
“We wanted to present the entire story. We all were uncomfortable with the definition ‘Mizrahim,’ because when people use it, they forget an entire history, important people, accomplishments and writing over the generations. We wanted to link the Mizrahi concept to its history, to where it comes from. The concept of Mizrahim developed in Europe and ultimately those who sought Westernization called the Jews from Islamic countries Mizrahim. The field and the dialogue that we are talking about is Jewish Arab.”
Behar said, “In the coming year, we will build the syllabus and plan the three years of the degree studies and actually the first five years [of the program]. From our standpoint, as doctoral students in literature at the time, we very much felt the absence, including in the academic treatment, of Israeli Mizrahi literature and within Arabic literature. Jewish Arab literature didn’t have a presence and in particular, there was no link among all of the fields and aspects.”
At this point, there is five years of funding for the program. Although it will only start in a year, it is already clear that the departments at the two universities will collaborate and hold joint conferences and courses. At Tel Aviv University, the program is under the administration of the literature department and at Ben-Gurion University, it is part of the department of multidisciplinary studies.
Behar added, “There is attention in academe to the Golden Age [of Spanish Jewish history]. There is a certain presence in Jewish studies, but there was no link. In our view, it’s a field of one historical continuity and we want to give students the ability to see and understand this continuity – both secular and religious literature, historical and contemporary. Up to now the field was splintered and from now on we are going to teach [it] as a discipline, as one field, one [field of] linguistic continuity and knowledge.
“It seems to me that the time is ripe,” he said. “Fifteen years ago, when I started my academic studies, it was too early. About 60 years ago, the idea of Prof. Shlomo Dov Goitein, the great Jewish-Arabic scholar and scholar of the Cairo geniza [an ancient archive of Jewish books and manuscripts], proposing that Hebrew University set up a chair of Jewish Arab studies was rejected. No one was prepared to mingle the subjects. Now there is a moment in which it is possible from an academic standpoint.”
ألموج بيهار
