משנה תורה, ספרים זמנים, הלכות שבת, פרק ב', הלכה כ"ב:
המהלך במדבר ולא ידע מתי הוא יום שבת מונה מיום שטעה ששה ומקדש שביעי ומברך בו ברכות היום ומבדיל במוצאי שבת.
משנה תורה, ספרים זמנים, הלכות שבת, פרק ב', הלכה כ"ב:
המהלך במדבר ולא ידע מתי הוא יום שבת מונה מיום שטעה ששה ומקדש שביעי ומברך בו ברכות היום ומבדיל במוצאי שבת.
יוסף ארידן על מן המקורות (כ"ג): הגדה של… | |
baruchyan על בּוֹא מִן הַפִּנָּה אֶל בָּמַת… | |
almog behar על אנא מן אל-יהוד | |
איידה בשירי על אנא מן אל-יהוד | |
להתייחס לנכבה וליום… על הערבית שלי אילמת בשש שפות, ושש… |
יש כאן תובנה שפיספסתי?
או אפילו מן המשנה
אבל גם הרמב"ם בסדר גמור
שבת שלום
כמו במרבית הסוגיות, המקורות של משנה תורה לרמב"ם הם המשנה והתלמוד, אבל הניסוח הזה הוא של הרמב"ם.
והוא שירה, ומחשבה מה קורה לאדם המאבד את סדר השבתות הרגיל שבעולם, ונמצא בודד במדבר, וצריך ליצור לעצמו שבת, באמצע הזמנים.
אכן, שירה יפה.
וגם, מדובר כאן על מי ש'מהלך במדבר' ואינו פוגש אדם אחר במשך שבעה ימים. זה זורק אותנו לעולם של שקט רב ומרחב גדול.
אותו אדם צריך כביכול להמציא צורת חיים לעצמו בתוך הישימון. תחילה, ביצירת הזמנים יש מאין.