משוררים מתים
מְשׁוֹרְרִים מְתִים
כּוֹתְבִים טוֹב
מִמֶּנִּי
טוֹב מִן הַמְּשׁוֹרְרִים הַחַיִּים
טוֹב מֵאֵלּוּ שֶׁעוֹד לֹא נוֹלְדוּ.
כְּשֶׁאֶהְיֶה מְשׁוֹרֵר
מְשׁוֹרֵר מֵת
אוּלַי אֶכְתֹּב טוֹב
מִמֶּנִּי
טוֹב מִן הַחַיִּים
טוֹב מִן הַמְּשׁוֹרְרִים אֲשֶׁר עֲדַיִן לֹא נוֹלְדוּ.
לספר באתר עם-עובד:
http://amoved.bsmart.co.il/htmls/product.aspx?C1010=18843&BSP=13485
לצפייה בשירים מן הספר:
http://www.notes.co.il/almog/42836.asp
ראיון (עמרי הרצוג, ynet ואתר קדמה):
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3512485,00.html
http://www.kedma.co.il/index.php?id=1764&t=pages
ביקורת (אריאל לוניסון, מקור ראשון, 4.4.2008):
מדרש על אחד השירים (אתר הזמנה לפיוט):
http://www.piyut.org.il/articles/639.html
הספר באתר טקסט:
http://www.text.org.il/index.php?book=0803042
לרכישה:
http://www.obook.co.il/prodtxt.asp?id=92098&perur=2&t=17&c=112
http://bookme.co.il/Books/Show_Writer.aspx?Writer_ID=43828
הערבית שלי אילמת / אלמוג בֶּהַר
הָעֲרָבִית שֶׁלִּי אִלֶּמֶת
חֲנוּקָה מִן הַגָּרוֹן
מְקַלֶּלֶת אֶת עַצְמָהּ
בְּלִי לְהוֹצִיא מִלָּה
יְשֵׁנָה בָּאֲוִיר הַמַּחֲנִיק שֶׁל מִקְלְטֵי נַפְשִׁי
מִסְתַּתֶּרֶת
מִבְּנֵי-הַמִּשְׁפָּחָה
מֵאֲחוֹרִי תְּרִיסֵי הָעִבְרִית.
וְהָעִבְרִית שֶׁלִּי גּוֹעֶשֶׁת
מִתְרוֹצֶצֶת בֵּין הַחֲדָרִים וּמִרְפְּסוֹת הַשְּׁכֵנִים
מַשְׁמִיעָה קוֹלָהּ בָּרַבִּים
מְנַבֵּאת בּוֹאָם שֶׁל אֱלֹהִים
וְדַחְפּוֹרִים
וְאָז מִתְכַּנֶּסֶת בַּסָּלוֹן
חוֹשֶׁבֶת אֶת עַצְמָהּ
גְּלוּיוֹת גְּלוּיוֹת עַל שְׂפַת עוֹרָהּ
כְּסוּיוֹת כְּסוּיוֹת בֵּין דַּפֵּי בְּשָׂרָהּ
רֶגַע עֵירֻמָּה וְרֶגַע לְבוּשָׁה
הִיא מִצְטַמְצֶמֶת בַּכֻּרְסָא
מְבַקֶּשֶׁת אֶת סְלִיחַת לִבָּהּ.
הָעֲרָבִית שֶׁלִּי פּוֹחֶדֶת
מִתְחַזָּה בְּשֶׁקֶט לְעִבְרִית
וְלוֹחֶשֶׁת לַחֲבֵרִים
עִם כָּל דְּפִיקָה בִּשְׁעָרֶיהָ:
"אַהְלָן אַהְלָן".
וּמוּל כָּל שׁוֹטֵר עוֹבֵר בָּרְחוֹב
שׁוֹלֶפֶת תְּעוּדַת זֶהוּת
מַצְבִּיעָה עַל הַסְּעִיף הַמְּגוֹנֵן:
"אַנַא מִן אַלְ-יַהוּד, אַנַא מִן אַלְ-יַהוּד".
וְהָעִבְרִית שֶׁלִּי חֵרֶשֶׁת
לִפְעָמִים חֵרֶשֶׁת מְאֹד.
عربيّتي خرساءُ / أَلْمُوج بِيهَار
من العبرية: ريما أبو جابر
عَرَبيّتي خرساءُ
غاصَّة
تسُبُّ نفسها
دون أن تتفوّه بكلمة
تنامُ في هواء ملاجِئ نَفسِي الخانق
تختبِئُ
من أبناء العائلة
خلف ستار العبريّة.
وعبرِيَتي تهتاجُ
تتراكض بين الغرف وشرَف الجيران
تُسمعُ صوتها للجُموع
تتنبّأ بقدومِ اللهِ
وبلدوزراتٍ
وعندها تنزوي في الصالون
تفكّرُ في نفسها
ظاهرةً ظاهرة على حافّة جسدها
مغطّاةً مغطّاة بين اوراقِ لحمها
لحظة عارية ولحظة مكسوّة
تنكمشُ في الكنبة
تطلبُ معذرة قلبها.
عربيّتي خائِفةٌ
تتنكّر بصمتٍ للعبريّةِ
وتهمسُ للأَصدقاء
مع كلِّ طرقةٍ على أبوابها:
"أهلاً أهلاً".
وأمام كل شرطيٍّ يمرُّ في الطريق
تبرزُ هويّةً
تشير إلى البند المدافع:
" أنا من اليهود ، أنا من اليهود".
وعبرِيَتي صمّاء
أحيانًا صمّاء للغاية.
אֱלֹהִים יִשְׁמֹר / אלמוג בֶּהַר
עַכְשָׁו הַלֵּב הוּא נֵר
אַלְלַהּ יוּסְתוֹר אֲהוּבָה מִפְּנֵי הָרוּחַ
עַכְשָׁו הַגּוּף הוּא אֲדָמָה
אַלְלַהּ יוּסְתוֹר אֲהוּבָה מִן הַבַּצֹּרֶת.
עַכְשָׁו אֲנִי קוֹרֵא לָךְ בְּשֵׁמוֹת
אַתְּ יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי סֶלַע
אַיַּלְתִּי בְּצוּקֵי הָרִים
סוּסָתִי בְּאֻרְווֹת שְׁלֹמֹה
נָאקָתִי בְּאָרְחוֹת מִדְבָּר.
אַלְלַהּ יוּסְתוֹר אֲהוּבָה מִפְּנֵי הַדִּמּוּיִים
כִּי לִפְעָמִים אֲנִי הַכְּאֵב שֶׁלָּךְ בָּרֵאוֹת
שֶׁמְּבַקֵּשׁ לִנְשֹׁם הַחוּצָה
וְאַתְּ לְעִתִּים הַכְּאֵב שֶׁלִּי בָּאֶצְבָּעוֹת
שֶׁמְּבַקֵּשׁ לִכְתֹּב הַחוּצָה.
עַכְשָׁו הַלֵּב הוּא נֵר
אַלְלַהּ יוּסְתוֹר אֲהוּבָה מִפְּנֵי הָרוּחַ
עַכְשָׁו הַגּוּף הוּא אֲדָמָה
אַלְלַהּ יוּסְתוֹר אֲהוּבָה מִן הַבַּצֹּרֶת.
אַלְלַהּ יוּסְתוֹר אֲהוּבָה מִפְּנֵי הַדִּמּוּיִים
עַכְשָׁו חוֹבָה מִן הַלְּבָבוֹת
לִשְׁתֹּק.
סב וסב
א. יִצְחָק בֶּהַר (1917-2002)
בְּיַלְדוּתִי
גּוּף סָבִי
בְּחוֹף-יַמָּהּ שֶׁל תֵּל-אָבִיב
הָיָה שׁוֹבֵר-גַּלִּים.
וְכָל גּוּפוֹ זִכְרוֹנוֹת-קְפִיצָה
מֵעַל גֶּשֶׁר בְּבֶּרְלִין
אֶל מֵי נָהָר קָפוּא
וְשֶׁבֶר-רֶגֶל שֶׁצָּפָה
אֶת שֶׁבֶר הַלֵּב וְהַמִּשְׁפָּחָה.
וְעֵינַי בְּיַלְדוּתִי הָיוּ מַבִּיטוֹת
הוֹלְכוֹת עִם קַו הַחוֹף
מֵאַבְנֵי יָפוֹ וְעַד עֲשַׁן רִידִינְג וְשֶׁפֶךְ הַיַּרְקוֹן
הַרְבֵּה בָּתִּים
לֹא חוֹשְׁבוֹת עֲדַיִן
עַל כָּל הֶעָרִים הָאֲחֵרוֹת
בְּיַלְדוּתִי.
לֹא נִשְׁבָּרוֹת בַּגַּלִּים.
ב. עֶזְרָא גַּחְטָן (1904-1986)
בְּיַלְדוּתִי
כַּפּוֹת-יְדֵי סָבִי
אוֹחֲזוֹת אָחוֹר.
וּבִתְמוּנָה עִם אִמִּי
עַתָּה בַּחֲדַר שְׁנָתָהּ
חֲלִיפַת חַיָּיו
תּוֹפֶרֶת אֶת גּוּפוֹ
גַּעְגּוּעֵי פָּלִיט.
שְׁמוֹנִים וּשְׁתַּיִם שָׁנִים
אָרַךְ מַסַּע חַיָּיו
מִן הַדְּקָלִים שֶׁלְּחוֹף הַחִדֶּקֶל
וְעַד לַמִּזְרָקָה הַיְּשָׁנָה
שֶׁבֵּינָתַיִם נֶהֶרְסָה
בִּקְצֵה הַטַּיֶּלֶת הַמּוֹבִילָה
אֶל חוֹף-יַמָּהּ שֶׁל נְתַנְיָה.
זִכָּרוֹן הוּא קֶרַע בִּבְשַׂר הַהֹוֶה
וּבַתְּמוּנָה בִּתּוֹ מְחַיֶּכֶת וְיָדָהּ עַל כְּתֵפוֹ
וְהוּא מַרְצִין פָּנִים
מֵאֲחוֹרֵיהֶם הַמִּזְרָקָה הַיְּשָׁנָה.
וְהָאֹפֶק הוּא גִּיגִית הַיָּם-הַתִּיכוֹן
אֲשֶׁר אֵינָהּ רוֹחֶשֶׁת כָּבוֹד לַנְּהָרוֹת.
בָּרֶקַע כַּמָּה דְּקָלִים שֶׁל נוֹף
אוֹתָם שָׁתְלָה הָעִירִיָּה
וּבִבְשָׂרוֹ שָׁתַל זַרְעֵי שָׂפָם לָבָן
וַעֲנִיבָה שְׁחֹרָה
מְסַמְּנִים אוֹתוֹ עוֹלָם אַחֵר.
וְעוֹד רֶגַע הוּא פּוֹתֵחַ אֶת פִּיו
אוֹמֵר חוּסָה-לָאָרֶס
וּמִתְכַּוֵּן לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.
ג.
וַאֲנִי שָׁנִים מִתְאַמֵּן אַחֲרֵיהֶם
בַּהֲלִיכָה עִם יָדַיִם אֲסוּפוֹת
מֵאֲחוֹרֵי גַּב
זָקוּף תָּמִיד.
שָׁנִים אֲנִי כְּבָר מִתְאַמֵּן
לִהְיוֹת שׁוֹבֵר-גַּלִּים
לִנְכָדַי.
שָׁנִים אֲנִי מִתְאַמֵּן
בְּקִלּוּף תַּפּוּחִים בְּאוֹלָר
בִּישִׁיבָה עַל סַפְסְלֵי גִּנּוֹת-צִבּוּרִיּוֹת
וַאֲכִילָתָם פְּלָחִים פְּלָחִים.
שָׁנִים אֲנִי מִתְאַמֵּן בְּצִיּוּר פְּרָחִים
בְּמִלִּים עִבְרִיּוֹת
מְפַחֵד לְאַבֵּד
אֶת כָּל צִבְעֵי הַשָּׂפוֹת הָאֲחֵרוֹת.
שָׁנִים אֲנִי נִזְכָּר
בְּכָל הֶעָרִים הָאֲחֵרוֹת
אוֹתָן לֹא זָכַרְתִּי בְּיַלְדוּתִי
מְחַבֵּר תְּפִלּוֹת
וְקוֹרֵם עַל גּוּפִי עוֹר וְגִידִים
שֶׁל זִכְרוֹנוֹת
הַנִּשְׁבָּרִים בַּגַּלִּים.
העיניים מפתות אותי לצאת / אלמוג בֶּהַר
למאיה
בַּתֵּיאוֹלוֹגְיָה שֶׁל עֲצֵי-הַזַּיִת
הָאֱלֹהוּת שׁוֹכֶנֶת בְּמַעֲבֵה-הַאֲדָמָה
וְחַסְדָּהּ בְּפַרְנָסַת הַשָּׁרָשִׁים.
תּוֹרַת-הַסּוֹד שֶׁל הָעֵצִים מוֹסֶרֶת
שֶׁהָאֱלֹהוּת הִיא שֹׁרֶשׁ
שֹׁרֶשׁ כָּל שֹׁרֶשׁ
שֶׁעָבְיוֹ כְּרָחֳבָּהּ שֶׁל חֻרְשָׁה
וְעָמְקוֹ כְּמֶרְחַק הֶעָלִים שֶׁבְּצַמֶּרֶת הָעֵץ מִקְּרוֹבֵי הָעֲנָנִים.
הָאָדָם, נִכְתַּב בְּמִדְרַשׁ-הַזֵּיתִים, מְשַׁמֵּשׁ אֶת אֱלֹהוּת-הָרְאִי
הַיּוֹשֶׁבֶת בַּשָּׁמַיִם בֵּין הָרוּחוֹת וְעוֹבֶדֶת בְּפֵרוּק
בִּנְיְנֵי אֱלֹהוּת-הַמָּקוֹר.
הָאָדָם, רוֹמֵז הַמִּדְרָשׁ, עָתִיד לִפֹּל בַּהֲלִיכָתוֹ הַמְּהִירָה,
בִּיהִירוּתוֹ הַמְּסָרֶבֶת לִצְמִיחַת שָׁרָשִׁים.
(זְנַב הַחַיּוֹת הָאֲחֵרוֹת הוּא זִכָּרוֹן וְעֵדוּת לְשָׁרָשִׁים. הָאָדָם שָׁכַח)
אֲנִי אֵינִי עוֹסֵק בְּתֵיאוֹלוֹגְיָה, וְשָׁרָשַׁי נִשְּׂאוּ בָּרוּחוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת.
אֲנִי מְבַקֵּשׁ לִכְתֹּב לִי רַק הִיסְטוֹרְיָה אַחַת: שֶׁל עֵינַיִךְ
מִזְּמַן הִפָּקְחָן וְעַד לִשְׁנָתֵךְ בְּמִטָּתִי עֲצוּמַת-הָעֵינַיִם לִפְנֵי לֵילוֹתַיִם.
אֲנִי מְבַקֵּשׁ לִלְמֹד אֶת הִשְׁתַּקְּפוּת עִגּוּל עֵינַיִךְ בַּשְּׁמָשׁוֹת וְלֶאֱסֹף
אֶת כָּל רִיסַיִךְ מִכָּל תְּהוֹמוֹת-עוֹלָם: הָעֵינַיִם מְפַתּוֹת אוֹתִי
לַצֵּאת, כְּחִלָּזוֹן שֶׁשּׁוּב אֵינוֹ דָּבֵק בִּקְלִפַּת שַׁבְּלוּלִיּוּתוֹ הַנִּסְדֶּקֶת
כְּשֶׁבַּחוּץ עוֹלִים נִיחוֹחוֹת הַתַּבְשִׁילִים. הָעֵינַיִם מְפַתּוֹת אוֹתִי לַצֵּאת:
בְּלֵדָתִי הָיָה זֶה מַבָּטוֹ שֶׁל דּוֹקְטוֹר קוֹרְצִ'יק
שֶׁפִּתָּה אוֹתִי לָצֵאת מִחוּץ לִכְאֵבֵי אִמִּי
וּמֵאָז אֲנִי מְנַסֶּה לִלְמֹד מִן הַסְּפָרִים אֶת הַמַּבָּט שֶׁבְּהֶסְתֵּר-הַפָּנִים.
בַּסּוֹף הַכֹּל חוֹזֵר לְתֵיאוֹלוֹגְיָה, גַּם הַהִיסְטוֹרְיָה:
כַּמָּה כַּוָּנָה יֵשׁ בְּמַבַּט עֲשַׁן-הַסִּיגַרְיָה שֶׁלָּהּ
כַּמָּה גְּאֻלָּה בַּעֲצִימַת עֵינֶיהָ
כַּמָּה תְּפִלּוֹת אֲבוּדוֹת בְּרִיס מְרַצֶּפָן נוֹפֵל
וּבַמִּצְמוּץ הַקַּל
וּבְשַׂעֲרָה הַנָּחָה עַל חֶלְבּוֹן הָעַיִן.
ט' בְּאָב ה'תשס"ב, יְרוּשָלַיִם
הָרוֹאֶה יְרוּשָׁלַיִם בְּחֻרְבָּנָהּ
יִקְרַע קֶרַע בְּבִגְדוֹ
וְאָז יִתְפֹּר הַקֶּרַע
שֶׁלֹּא יִהְיוּ בְּגָדָיו עֲשׂוּיִם קְרָעִים קְרָעִים.
וִימַהֵר וְיֵצֵא וִיחַפֵּשׂ אַחַר חַיִּים בָּעִיר
בְּכָל סִמְטָה
וּבְכָל לָשׁוֹן
שֶׁלֹּא נִהְיֶה בּוֹכִים שָׁוְא
מְרֻבִּים קִינוֹת עַל אֲסוֹן בַּת-צִיּוֹן
וִירוּשָׁלַיִם כְּבָר בְּנוּיָה בִּנְיַן-עוֹלָם
וְכָל-שְׁעָרֶיהָ שׁוּב אֵינָם שׁוֹמֵמִין.
אֲנִי יָצָאתִי וּמָצָאתִי חָתוּל עוֹבֵר בְּתַחֲנַת בִּקֹּרֶת שֶׁל הַמִּשְׁטָרָה
וּמִתְלַבֵּט מוּל הַכֹּתֶל בֵּין עֶזְרַת נָשִׁים וּגְבָרִים
וְרָאִיתִי אֲנָשִׁים רַבִּים חַיִּים חַיִּים כָּל אֶחָד בְּשָׂפוֹת רַבּוֹת
נָשִׁים וַאֲנָשִׁים חַיִּים בִּשְׂפַת אֲבִיהֶם וּשְׂפַת אִמָּם בִּשְׂפַת הַמָּקוֹם
וּשְׂפַת הַדֶּרֶךְ בִּשְׂפַת הַחִיּוּכִים שֶׁלָּהֶם וּשְׂפַת הַיֵּאוּשִׁים הַגְּדוֹלִים.
וְקָרַעְתִּי קֶרַע גָּדוֹל
עַל מַחְשְׁבוֹת הָרַעַשׁ וְהַשֶּׁבֶר שֶׁל לִבִּי
הָרוֹדְפוֹת אוֹתִי בִּמְקוֹמוֹתַי כֻּלָּם.
וְלֹא אִחִיתִי הַקֶּרַע
שֶׁיִּהְיוּ מְזַהִים כֻּלָּם שֶׁפָּקַד אוֹתִי הָאָסוֹן, וְיִקְרְאוּ:
הָרוֹאֶה אָדָם בְּחֻרְבָּנוֹ
יִקְרַע קֶרַע בְּבִגְדּוֹ
וְיִמָּנַע מִכְּתִיבַת שִׁירִים
שֶׁלֹּא תְּהֵא נַפְשׁוֹ עֲשׂוּיָה קְרָעִים קְרָעִים.
וְאִם עוֹד הָיְתָה שׁוֹרָה רוּחַ הַנְּבוּאָה בָּעִיר הַזֹּאת
הָיִיתִי עוֹלֶה עַל אַחַד הֶהָרִים
וּמִתְנַבֵּא שֶׁסּוֹפִי לְהָקִים מַחְתֶּרֶת נֶגֶד הַצַּעַר
סוֹפִי לִשְׁלֹחַ גְּדוּדִים שֶׁל מְחַשְּׁבֵי קִצָּם שֶׁל הַקִּצִּין
סוֹפִי לִחְיוֹת בָּעִיר הַזֹּאת.
שיר בחמישה מובנים
1. אֲנִי קוֹנֶה לִי רַחְמֵי נְיָר בִּפְסוּקֵי דְּיוֹ
וּמְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחַת הַשְּׁקִיעָה עַל עָרְפִּי הַמְּלֹהָט.
אֲנִי מְחַבֵּר בֵּין צְלִילִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מוּבָן רַק בְּעִבְרִית
וּמְבַקֵּשׁ לִקְסֹם אֶת דַּרְכֵּךְ אֵלַי, אֶל הַדַּף הַזֶּה.
2. כְּאֵב לִבִּי הוּא חֵלֶק מִלִּבִּי
כְּמוֹ שֶׁשִּׂמְחַת לִבִּי הִיא חֵלֶק מִלִּבִּי
כְּמוֹ שֶׁדִּמְעוֹתַי הַחֲסֵרוֹת הֵן חֵלֶק מִבִּכְיִי:
בְּעִבְרִית גַּם נַחַל אַכְזָב הוּא נַחַל.
3. פִילוֹסוֹף יְוָנִי אָפֵל גִּלָּה: בְּעֵרוּת נִמְצָאִים
כָּל בְּנֵי הָאָדָם יַחַד בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם,
וּבְלֶכְתָּם לִישֹׁן פּוֹנֶה כָּל אִישׁ
לְעוֹלָמוֹ שֶׁלּוֹ. וַאֲנִי בַּחֲלוֹמִי הָיִיתִי אִתָּךְ
וְהִתְעוֹרַרְתִּי לְבַד.
4. חָכַם סִינִי לִמֵּד: רַב
מַה שֶׁיֵּשׁ לְהַשְׁלִיךְ מִמַּה שֶׁיֵּשׁ
לְהוֹסִיף. כִּי הַשּׁוֹכֵחַ מוֹסִיף,
וְאִלּוּ הַזּוֹכֵר גּוֹרֵעַ. וַאֲנִי לֹא לָמַדְתִּי מִמֶּנּוּ דָּבָר.
5. קֹהֶלֶת אָמַר: אֵין זִכְרוֹן.
וּמֵאָז לְמַּדְתִּיו מִשְׁפָּטוֹ מְלַוֶּה
אֶת חַיַּי.
* / אלמוג בֶּהַר
לרבי דוד בוזגלו (1903-1975),
גדול פייטני יהדות מרוקו במאה ה-20
מִכֵּיוָן שֶׁהָיָה עִוֵּר
לֹא שָׂם לֵב לַלּוֹעֲגִים לְתַרְבּוּשֹׁו
וְהִמְשִׁיךְ חוֹבֵשׁ אוֹתוֹ בְּאֶרֶץ קָדְשׁוֹ
בֹּקֶר בֹּקֶר עַל רֹאשׁוֹ.
וְהָאֲנָשִׁים מַבִּיטִים
לֹא רוֹאִים אֶת עִוְרוֹנוֹ
נֵס קָרָה בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ
לֹא רָאָה אֶת עִוְרוֹנָם.
איום (שני שירים לחג השבועות) / אלמוג בֶּהַר
"שַחַק בְּלִי סֻלָּם", אלעזר בן יעקב הבבלי
א.
אָיֹם תֶּן-נָא לִי פִּדְיוֹם הַיּוֹם
הַנַּח לְךָ מִלּוֹתַי וְהַמְצֵא בָּהֶן הִגָּיוֹן
עֲשֵׂה לִבִּי שֶׁיְּהֵא חַד אֶת הַמָּקוֹם
וְרַפֵּא נְדוּדֵי שְׁתִיקוֹתַי עַד יִשָּׁמַע קוֹל
הַגֵּשׁ שְׂפַת פִּיךָ אֶל שְׂפַת תְּהוֹם
וּתְהוֹם תִּשַּׁק עַל פִּי שִׁמְךָ אָיֹם
אָיֹם תֵּן-נָא לִי פִּדְיוֹם הַיּוֹם
וּתְהוֹם תִּשַּׁק עַל פִּי שִׁמְךָ אָיֹם
ב.
בּוֹרֵא עוֹלָם בְּנֵה סֻלָּם
וְאֶעֱלֶה בּוֹ
יוֹצֵר תְּפִלָּה הַעֲמֵק מְחִילָה
וְאֶעֱבֹר בָּהּ
נוֹתֵן תּוֹרָה כַּסֵּה אוֹרָהּ
וְאֶחֱזֶה סִתְרָהּ
אֵל אָיֹם תֵּן פִּדְיוֹם
וְאֶחְיֶה הַיּוֹם
יפה מאוד, בהר, יפה!
דו"ח על הלב שאבד
עֲרוּמִים לְבוּשִׁים דִּגְלֵי חָג
הָיְתָה הַמִּלָּה פַּרְדֵּס קוֹטֶפֶת
אֶת פֵּרוֹת חֲלוֹמוֹתֵינוּ
הָיוּ הוֹרַי מְחַפְּשִׂים בְּרוּחַ צְפוֹנִית כִּנּוֹר שֶׁנֶּעֱקַר מִגְּרוֹנָם
בְּחֹר גִּיטָרָה אֶת הַצְּלִיל הַחַם
כְּעוּגָה שֶׁכּוֹרֶכֶת בְּתוֹכָהּ תָּמָר
וְהָיָה הַלֵּב
אַתָּה, הַלֵּב –
שֶׁדּוֹרוֹת מְשׁוֹרְרִים הֵטִילוּ בְּךָ דֹּפִי:
לִהְיוֹת מוֹשָׁבָן שֶׁל הַנְּשָׁמָה, הָאַהֲבָה וְהַשִּׂנְאָה
בַּיָּמִים הָהֵם אֶפְשָׁר הָיָה לָמוּת מִ"שִׁבְרוֹן לֵב",
הַלֵּב הָיָה "מִשְׁכָּן" וּבַדָּם הָיְתָה הַנֶּפֶשׁ
זֶה לֹא הִפְרִיעַ לְךָ לְהַזְרִים דָּם מְחֻמְצָן עָצוּב
וּלְהִתְאַמֵּץ בְּהַזְרָמָתוֹ הָעוֹרְקִית הַצְּנוּעָה וְהַמְּפֹאֶרֶת
אֶל שָׁרְשֵׁי בְּהוֹנוֹתַי
עֲלֵיהֶם נִשְׁעֲנָה סַקְרָנוּתִי לְהָצִיץ אֶל הָעוֹלָם:
לָאֲנָשִׁים הָרָעִים הָיָה "לֵב אֶבֶן"
[הַמֶּטָפוֹרוֹת חָגְגוּ עַל חֶשְׁבּוֹנְךָ]
אֲנָשִׁים סָלְחוּ אוֹ נָטְרוּ "מֵעֹמֶק לֵב"
הָרְגוּ וְלִפְעָמִים הֶחֱיוּ מֵתִים –
כְּשֶׁהֻשְׁתַּל [מַמָּשׁ] הַלֵּב הָעִבְרִי הָרִאשׁוֹן
דָּרַשׁ הָרַב ק.כ. לְהַעֲמִיד אֶת ד"ר לֵוִי לְדִין
בְּאַשְׁמַת הֲרִיגַת שְׁנֵי אֲנָשִׁים!
פֵּרוֹת חֲלוֹמוֹתֵינוּ, מִי יִסְחַט לָנוּ מִיץ?
אִישׁ עִם לֵב אִשָּׁה?
לֵב בַּעַל חַיִּים, מְכוֹנָה, בְּגוּף אָדָם?
תְּפוּקַת לִבֵּנוּ הִתְמַעֲטָה וְהָלְכָה
אֱלֹהִים הִתְחִיל לִכְעֹס
אָבְדוּ לָנוּ שִׁירֵי הָעֶרֶשׂ וּמִיָּד- שִׁירֵי הַלֶּכֶת
כִּנּוֹרֵינוּ הִלְחִין אֵלֶם
וְהַמְּכוֹנָה בס"ד הִזְרִימָה דָּם בְּלִי אֱמוּנָה.
המון תודה יוסף על דבריך
אחד מספרי השירה הכי מדויקים והכי מהנים שקראתי.
השיר על רבי דוד בוזגלו ריגש אותי במיוחד
היה לי העונג להאזין ולהתענג על פיוטיו באירוע השקת ספרו החשוב של בנו ד"ר מאיר בוזגלו בקרן מנדל
תודה, אלמוג
רבבות שמיניסטים היום מברכים או מקללים אותך.
השיר 'שיטפון' הופיע בבחינת הבגרות שנערכה היום (בתור unseen. הם ישמחו לקבל פירוש מלומד של השיר, כדי לדעת כמה טיפשים הם היו בתשובתם לשאלה.
שלום וברכה ! 14.12.2010
האם אוכל לקבל במייל חוזר, את הטקסט
המלא של " שיר חתונה לאסתר ונטורה
(בן תורה) לבית רומנו " ? חן חן .
רב תודות ! יוסי דה ליאון, פתח תקווה .
פינגבאק: מוכרי הפלאפל ברכו אותי ברחוב לשלום מבלי לערב בידידותנו אינטרסים כלכליים | אלמוג בהר
פינגבאק: הכפרים הריקים הללו | אלמוג בהר
פינגבאק: קח את השיר הזה והעתק אותו | אלמוג בהר
פינגבאק: שברי קינות לְסבא (2002-1917) | אלמוג בהר
פינגבאק: סב וסב | אלמוג בהר
פינגבאק: השמיים נפתחו כתהום | אלמוג בהר
פינגבאק: מִדרש לְבֵית הַמִקְדש הַחדש | אלמוג בהר
פינגבאק: אותו דיבור ממית | אלמוג בהר
פינגבאק: ארץ אחרת | אלמוג בהר
פינגבאק: שבע הערות ירושלמיות | אלמוג בהר
פינגבאק: ירושלים סוגרת את לבה | אלמוג בהר
פינגבאק: צמאון בארות: אלוהים ישמור | אלמוג בהר
פינגבאק: בשביל זה יש תל-אביב | אלמוג בהר
לפעמים רק משפט קטן עושה צמרמורת" בעברית גם נחל אכזב הוא נחל" בכלל אתה כותב מדהים
פינגבאק: שיר ויתור של מהגרים עייפים | אלמוג בהר
פינגבאק: "צמאון בארות", מתוך ספר השירים | אלמוג בהר