מן המקורות (ו): הבן איש חי

"נמצא השם יתברך בחסדו הגדול עושה דבר המוטל עלינו לעשותו כדי להשלים הטובה שלנו ולהביא גאולתנו לידי גמר טוב… 'דודי ירד לגנו לערוגות הבושם לרעות בגנים וללקוט שושנים, אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים' (שיר השירים ו', ב'-ג')… וללקוט שושנים אלו ניצוצי הקדושה, שהשם יתברך עוזר לישראל בבירור ניצוצות קדושה ולקיטתם כדי לרעות אותם בגנים, התורה שבכתב ותורה שבעל-פה, ואף על פי שאני לדודי, כלומר אני מחוייבת לעשות מלאכה זו לדודי, ללקוט לו השושנים, אלו ניצוצות קדושה, עם כל זה תמצא כי דודי לי, רוצה לומר הוא עושה בחסדו המלאכה שלי המוטלת עלי, וכאשר היה ביציאת מצרים כאמור… אין האדם יכול לבדו להשלים חוקו, והקדוש ברוך הוא מסייעו, שאור שכינתו יורד ולוקט עמהם השושנים שחייבים הם ללקוט אותם, וזהו שאמר מה שאני צריך לעשות לדודי, הוא יתברך, הנה דודי יתברך הוא עושה לי, שעוסק במלאכתי להשלימה"

 

                      רבנו יוסף חיים, הבן איש חי, בספר דרשותיו לארבע השבתות המיוחדות "בן איש חיל", כרך א', דרוש ב' לשבת הגדול, בגדאד, סוף המאה ה-19.

אודות almog behar

"צִמְאוֹן בְּאֵרוֹת", "אנא מן אל-יהוד", "חוט מושך מן הלשון", "צ'חלה וחזקל".
פוסט זה פורסם בקטגוריה מן המקורות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על מן המקורות (ו): הבן איש חי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s