צמאון בארות: שורות לפרימו לוי וסבי

שורות לפרימו לוי

 

בַמקום ממנו אף תפילה לא תציל

כל המילים הן תפילות, וגם שתיית

מרק מפינכה נעשית ניגון של תפילה.

והמכות, והקור, והרעב, והמספר המוטבע ביד,

לקוחים גם הם ממחזור התפילות.

כשנפתחו שעריי אושוויץ הכבדים ויצאו צללי האנשים

ישב אלוהים סמוך לַפתח וּבכה וּביקש מחילה

והתפלל לעמו שיסלח לו. סליחות אדם

לאדם אין מהן מנוס,

 

אין נורא מסליחה לאלוהים

 

 

 

LINES TO PRIMO LEVI                    /   Almog Behar

 

In the place where no prayer can save

all words are prayers, and drinking

soup from a dish also becomes a melody of prayer.

And the blows, and the cold, and the hunger and the number tattooed on your arm

are taken from the prayer book too.

When the heavy gates of Auschwitz opened and the shadows of the people emerged

God sat near the opening and wept and begged forgiveness

and prayed to his people to absolve him. It is inevitable

that men forgive one another,

 

there is nothing worse than forgiving God

 

 

(translated from hebrew by Vivian Eden,

the poem was published at Haaretz English Edition, April 2008)

 

 

סבי

 

סבי לא מת כדי לעבור לעולם אחר.

הוא לא חלם אף-פעם שיפגוש שוב את יקיריו המומתים

על גדות נהרות גן-העדן

ויזכה לשמוע מאיזה קרמטוריום עלו גופיהם כעשן השמימה

או לאיזה קבר-אחים נזרקו עירומים, אולי חיים.

הוא לא האמין בְגיהינום של הַעולם הבא

אחרי שחזה בַגיהינום שֶבַעולם הזה.

תחייה-לַמתים ואחרית-לַימים היו זרים לו,

והוא חי בַעולם הזה, האמין בחיי העולם הזה,

ושמר עיניים פקוחות כדי לראות.

סבי, שיבשת שלמה קמה עליו להמיתו, הוסיף לחיות,

ומת ונקבר ביבשת אחרת.

את דמעותיו שמר לעת זיקנה: אז היה צף

כאב יתמותו מהוריו שלא ראה מאז שהיה בן עשרים ושתיים.

 

סבי לא האמין בתפילות: תפילות יהודיות, חשב,

נכתבות בלשון רבים, והוא היה יחיד

שנותר ממשפחה גדולה. וגם אני יחיד.

הוא לא ביקש שילדיו ישבו עליו שבעה

מתוקף הלכה עתיקה שכבר לא האמין בה,

ולא רצה שנתפלל בעבורו, ועל-כן אנחנו

מתפללים בעבורנו.

 

סבי חי עד שעשה גינות וערוגות בכל העולמות:

הוא לקח פרחים מזרעי האפשר ושתל אותם

באדמת הקיים. רוצה לבי לומר: הוא לקח פרחים

מן העבר ושתל אותם בתוך העתיד. אולי בתוך עתידי.

 

בידיו של סבא גם סלט פירות

היה מעשה אומנות

על-כן הִרְבָּה תותים אגוזים תפוחים

 

 

 

לשירים נוספים מן הספר:

http://notes.co.il/almog/42836.asp