צמאון בארות: ביקורת (ב) – מנחם בן

מנחם בן על "צמאון בארות"

 

באופן לא מפתיע (כי שירת הדור הזה דומה מדי זו לזו) גם אלמוג בהר, משורר טוב אחר [הדברים כתובים בביקורת הפותחת בהתייחסות לספרו החדש של יעקב ביטון, "אינה דדה", ממשיכה בספרי ומסיימת בספרו החדש של רמי סערי, "טבעות השנים"], כותב כמעט באותו סגנון דיבורי – אם גם פושר יותר – על סבו המזרחי: "שמונים ושתיים שנים / ארך מסע חייו / מן הדקלים שלחוף החידקל, ועד למזרקה הישנה / בקצה הטיילת המובילה / אל חוף ימה של טבריה". גם בהר מושפע מעמיחי במין אמירות גדולות, אירוניות, קצת גדולות מדי ומפויטות מדי. למשל, על הנאצים ש"קיבצו את נידחי ישראל" וחידשו כביכול את עבודת הקורבנות באירופה. אני לא מת על ההתחכמויות ה"מזעזעות" האלה.

 

פורסם במקור במעריב, מדור "ספרות וספרים", יום שישי, כ"ג באדר א' תשס"ח, 29.2.2008, בטור "קרוא וכתוב", תחת הכותרת "בין טוב לבינוני", עמ' 29.

 

 

 

הבלוג הוא מקום טוב להתנגח מעט בטעויות בביקורת, ולתהות האם מקורן בחוסר תשומת לב של רגע (וכמובן אין מי שיבדוק אותן במערכת), או שהן מין הומור סמוי: כאן מנחם בן התבלבל וסיים את ציטוטו מן השיר "סב וסב" בחוף ימה של טבריה, אף שבמקור מצויה נתניה; בעיני המבקר התל-אביבי נתניה וטבריה הן הינו הך כנראה.

 

משירי הספר:

http://www.notes.co.il/almog/42836.asp

 

ביקורת של אלי הירש על הספר:

http://www.notes.co.il/almog/43870.asp

 

אודות almog behar

"צִמְאוֹן בְּאֵרוֹת", "אנא מן אל-יהוד", "חוט מושך מן הלשון", "צ'חלה וחזקל".
פוסט זה פורסם בקטגוריה צמאון בארות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s