צמאון בארות: שיעורי כאב

שִיעוּרֵי כְּאֵב

 

א.

אִשָה בִּכְאֵבָה, סְטוּדֵנְטִית לְסִפְרוּת עִבְרִית בְּהַר-הַצוֹפִים

עִם זְרִיזוּת אֶצְבָּעוֹת שֶל אֶקְדוֹחָנִית בְּפַּרַפְרַזוֹת עַל יְהוּדָה עַמִיחַי,

אָמְרָה לִי: "לֵידָתִי הִכְאִיבָה רַק לְאִמִי, לֹא לָעוֹלָם,

לֹא לִי. מוֹתִי יַכְאִיב רַק לִי. בְּלֵידָתִי הָעוֹלָם שָתָק,

וַאֲנִי עוֹד חָיִתִי אֶת רִגְעֵי הקץ של טֶרֶם הְיוֹתִי.        

בְּמוֹתִי הָעוֹלָם לֹא יִקָרַע, לֹא יִגָזֵר בְּמִסְפְּרֵי בַּרְזֶל, ובשרו לא ירעש

מקטיעת חבל הטבור של חיי. וְאִמִּי, בְּמוֹתִי,  

אַיֶּה קוֹל צַעֲקַת אִמִּי?". אֲנִי לֹא הֵאֶמַנְתִּי לָה, וְסִיפַּרְתִּי

עַל אוֹמָן-הַתַּעֲנִית הַמְּצַמְּצֵם אֶת גוּפוֹ כְּדֵי לְהִיוָלֵד מֵחָדָש בְּמָקוֹם אֲחֵר

פָּחוֹת מֲכְאִיב. הִיא הִסְבִּירָה שֶאֵין לָה אֵמוּן בְּפְּרוֹזָה: "גם אִשָה בְהֶרְיוֹנָה

המַּרְחִיבָה אֶת גוּפָה מבקשת לאפשר לתינוקה להיוולד מחדש

במקום אחר פחות מכאיב. ואֲנִי לִקְרַאת מוֹתִי אֲשְמִין כְּמְחָאָה.

אוּלַי בְּכָל זֹאת אֲכְאִיב לַעוֹלָם. יִפְעַרוּ בִּבְשָרוֹ

חוֹר גָדוֹל כל-כך לְגוּפִי עַד שֶהוּא לֹא יוֹכָל לָשֵאת אוֹתִי בִּפְנִימוֹ,

עַד שֶאֲנִי אנגוס בו מתוכוֹ". בִּמְקוםֹ לְהֲאַמִּין נֶאֶחָזְתִּי בְּגוּפָה עַד

שֶגַם אֲנִי הִרְגָשְתִי אֶת הַכְּאֵב, וְדִיבַּרְתִּי עַל אִמָה שֶכְּבָר אִיבְּדָה אֶת כְּאֵבָה,

הִיא שָכְחָה אוֹתוֹ בְּגוֹף בִּתָּה (אוּלַי גַּם כְּאֵבֵךְ יַחֲלוֹף בְּהֶרְיוֹנֵךְ, לָחַשְתִּי,

אִם תוֹרִישִי אוֹתוֹ לְבַּתְאוֹבֵּן).

"בְּגִיל עֶשְרִים וְאֲרְבַּע עוֹד מוּקְדָם לְוַתֵּר עַל הַכְּאֵב, עוֹד מוּקְדָם

לְדַבֵּר עַל הֵרָיוֹן, עוֹד מוּקְדָם לְהִתְאָהֵב בְּךָ".

 

ב.

אִשָה בְשִמְחָתָה, תַלְּמִידָה בַּפָקוּלְטָה לְמַדָעֵי הָאוֹשֶר בירושלים,

יָשְבָה לְצִידִי בְסִפְרִיוֹת זִכְרוֹנִי, וְאֲחַרֵי שֶהִקְרִיאָה

בְּקוֹל אֶת שִירִי אָמְרָה בְּלִי לַחַש: "אַתָה מְפַחֵד. אֶת הַדְבָרִים

שֶהֲכִי כּוֹאַבִים לְךָ אַתָּה מַרְחִיק מֵעַצְמְךָ, חוֹבֵק בְּסוֹגְרַיִם,

מַחֲבִיא בְּמֵירְכָאוֹת, מוֹסֵר מִפִּי זָרִים, כּוֹלֶא בְּשִיר. עָלֶיךָ

לִלְמוֹד לְאַבֵּד אֶת סִימָנֵי הַפִּיסוּק וּלְדַבֵּר, תָמִיד בְּגוּף רִאשוֹן:

מָה כּוֹאֵב לְךָ? מִי מֲכְאִיב לְךָ? אֵיךְ תֲּכְאִיב לִי? אֵיךְ אֲכְאִיב

אֲנִי לְךָ?". הִיא בִּיקְשָה שֶאֶשַנֶּה אֶת שִירִי, אֶת שִירָי,

וְאֲחַפֵּש מִסְתוֹר בִּמְקוֹמוֹת אַחֵרִים. לְמָשָל בֵּין סְדִינֶיהָ.

 

ג.

אִשָה, יוֹשֶבֶת עַל קְצֵה הַמִיטָה שֶלִי בַּמְעוֹנוֹת וְלֹא

מוּכָנָה לַעֲזוֹב, שָאַלָּה אִם אֲנִי מַאֲמִּין בְּאַהֲבָה. גַם אֲנִי

מִדֵי פַּעַם חוֹזֵר וְשוֹאֵל אֶת עַצְמִי, לְבַדִּי, אִם עוֹדֶנִי

מַאֲמִין בְּאַהֲבָה. אֲנִי כְּמוֹ אֶבֶן: זוֹרְקִים אוֹתָה

מֵרֹאש בִּנְיָן וְעוֹד דַקָּה הִיא מִתְנַפֶּצֶת

אֲבָל כְּשֶשוֹאַלִים אוֹתָה כשֶהִיא עֲדַיִן בַּאֲוִיר

הָאֶבֶן עוֹנָה שֶהִיא אוֹהֶבֶת לִיפּוֹל, הִיא בּוֹחֶרֶת לִיפּוֹל.

כָּךְ אֲנִי מַאֲמִין בְּאַהֲבָה. בּוֹחֵר בָּאַהֲבָה.     

 

ד.

אִשָה הָלְכָה. וְאֲנִי כָּל פְּרֵידָה חוֹזֵר וְנִפְרָד

מִן הַקוֹדֶמֶת. הַפְרֵידָה הַחֲדָשָה מְהֲסֶסֶת בְּרַכּוּת,

פּוֹרֶמֶת שוּב אֶת חוּטֵי הַפְרֵידָה שֶלְפָנֶיהָ, וְאֲנִי נִפְגָש

עִם הַכְּאֵב הַיָשָן. נִזְכָּר בַּרִאשוֹנָה, שֶהַרְבֵּה אֲחַרֵי לֶכְתָּה

כָּתַבְתִי לָה אוֹ עַלֵיהָ: "בְּלִי דְּמָעוֹת אַתְּ נִרְאֵית עֵירוֹמָה",

נִזְכָר בַּשְנִיָה, שֶהַרְבֵּה לִפְנֵי בּוֹאָה כְּבָר יָדַעְתִּי לִכְתוֹב

אֵלֶיהָ אוֹ על אוֹדוֹתֶיהָ: "וְאַתְּ מְשִיבָה לִי בִּשְאֵלוֹת".

אֲנִי מְשַנֵּן צְלִילִים, וּפְסוּקִים, וְחִיוּכִים,

וְהַלָכוֹת כְּמוֹ: אֵין חוֹזְרִין בְדֶרֶךְ בָּה הוֹלְכִין,

וּמְחַפֵש מַשְמָעוּיוֹת בְּמִילִים, בִּזְמַנִּים, בְפָנִים,

בְּכְאֵבִים כְּמוֹ: אֵין זוֹכְרִין דֶרֶךְ

בָּה הוֹלְכִין.

 

ה.

שוב אנִי לוֹמד שִיעוּרֵי כּאב           

וְהם לוֹמדִים אוֹתִי

שוב אנִי מוֹדד שִיעוּרֵי כּאב

וְהם מוֹדדִים אוֹתִי.

שוב אנִי כּוֹאב שִיעוּרֵי כּאב

וְהם אנִי.

 

מתוך "צמאון בארות", קובץ שירי הראשון שראה אור בראשית 2008 בהוצאת עם-עובד.

לשירים נוספים מן הספר.