דור דור ושיריו, דור דור ומבקריו

לאחרונה נעשו כמה ניסיונות להגדיר את הדור החדש בשירה העברית: אילן ברקוביץ', בסדרת מאמרים במוסף "תרבות וספרות" של הארץ ניסה להדגים עד כמה שונה דור זה מקודמיו, ואילו ב"ידיעות אחרונות" אלי הירש ניסה להראות מצדו עד כמה דור זה ממשיך את קודמיו, מזך ועמיחי ועד סומק ולסקלי (4.7.2008). האמת מצויה כמובן בין שני הניסיונות הללו, וכמעט בלתי-מסתבר לחשוב על דור בו לא נוכל להצביע הן על מגמות של המשכיות והן על מגמות של חידוש.

הגדרת דור ספרותי היא משימה סבוכה בפני עצמה, וטבעי שיהיו בה מחלוקות, ועל-כן מפתיע שלאחרונה התאחדו רבים סביב שתי הגדרות אוטומטיות לדור החדש, ללא ויכוח: יש מי שרואה אותו דרך המפץ (המבורך) של כתבי-העת הספרותיים שקמו בשנים האחרונות, ויש מי שמונה את שמות (רוב) מי שהוציאו ספרי שירה בחמש השנים האחרונות בהוצאות מוכרות, או לפחות אלו מביניהם שהם צעירים יחסית ונמנים על אחת החבורות הספרותיות החדשות, או ש"דובר" בהם. ההגדרה השניה דרכה כמובן ליצור רשימה אינפלציונית של מייצגי הדור, ללא הבחנות, ואילו ההגדרה הראשונה מטשטשת את הפערים בין כתבי-העת השונים ברמתם, ברמת כותביהם ובהצלחתם לאגד סביבם דור או לפחות חבורה ספרותית משמעותית, ובצמצמה את הדיון הדורי לכותבים המרכזיים בכתבי-העת מצטמצם הדיון כמעט אך ורק לזירה התל-אביבית.

            אחד הפחים בהגדרת הדור נובע מהעובדה שהעדר דיון ספרותי ער בעשורים האחרונים גרם לכך שגם ביחס לדורות הקודמים לא נעשה ניסיון הגדרה, וכך ללא ניסיון ביקורתי רציני להתמודד עם מרבית שירת שנות התשעים והשמונים (ואולי גם השבעים) נופל הדיון בדור החדש אל פח ההשוואה אל אותו דור אחרון שבו דובר כבר רבות, ונשלפים השמות: זך, אבידן, עמיחי, ויזלטיר ורביקוביץ' (והיכן אהרון אלמוג ברשימות הדור ההוא?). הבעיה אינה רק בחוסר יכולתם של דורות חדשים בשירה העברית להתנתק מהשפעתם של זך עד רביקוביץ', אלא גם בחוסר יכולתם של דורות חדשים בביקורת השירה העברית להתנתק מהשפעתם של אלו, ומן הדיבור הביקורתי על מהפכתם כנגד דור אלתרמן ושלונסקי.

            הדור החדש כמובן לוקח הרבה מאלו, אך מעניין לראות גם מה אינו לוקח. ומעניין לראות גם מה הוא לוקח מן השירה של בני הדורות המאוחרים יותר, כיונה וולך, ארז ביטון, אהרון שבתאי, מאיה בז'ראנו, יצחק לאור, רוני סומק, חזי לסקלי, אמירה הס, אגי משעול, מואיז בן-הראש, אדמיאל קוסמן, חביבה פדיה ורבים אחרים, ומה הוא לוקח מחסרי הדורות שבין דור לדור כזלדה ואבות ישורון. ובעיקר מעניין לבחון מה לוקח הדור החדש מכל אותם אוקיינוסים עבריים שקדמו לאבידן ולויזלטיר, ובייחוד ממה שבני הדור ההוא, לפחות חלקית או הצהרתית, זנחו, כגמרא, כקבלה, כסידור, כמסורות הפיוט ושירת החול השקולה במשקלים הערביים, וכשירה בכל שפות היהודים שאינן עברית, כארמית, כערבית-היהודית, כיידיש וכלאדינו.

            שירת דור יכולה להיבחן על-פי נושאיה ותכניה, על-פי צורותיה, על-פי תחבירה, על-פי השפות והמסורות הספרותיות והאחרות המהדהדות בה, על-פי מה שנעלם מתוכה, על-פי האפשרויות שהיא מציגה לשירה ולחיים (ומידת הגיוון שלהן), ועל-פי הישגיה האמנותיים  והאסתטיים. דומה, בכל מקרה, כי הדיון המסתמן בשירת הדור החדש בעברית הוא עדיין מוקדם מדי, עדיין יש להמתין להצטברותו של קורפוס יצירה נרחב יותר, ובעיקר יש להמתין לבחינה הגונה ומקיפה יותר של הביקורת את שירת הדורות הקודמים, המאוחרים לזך ולאבידן והקודמים להם. ובכל זאת, יש לומר, מורגשות עכשיו תזוזות מעניינות באוקיינוס העברית.

 

התפרסם ב"מקור ראשון", יום שישי, 19.9.2008, מוסף "שבת".

http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces;jsessionid=3edb07f230d52f64eb1c120d44099a88e0332ff0c478.e34Mc3aTbNiTby0LaxmNbxqRchmMe0?articleId=34756&channel=4&subchannel=6

 

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=1023871&contrassID=2&subContrassID=12&sbSubContrassID=0

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3598107,00.html

אודות almog behar

"צִמְאוֹן בְּאֵרוֹת", "אנא מן אל-יהוד", "חוט מושך מן הלשון", "צ'חלה וחזקל".
פוסט זה פורסם בקטגוריה בקורת שירה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על דור דור ושיריו, דור דור ומבקריו

  1. אהרון הגיב:

    העובדה שיש היום פי עשר יותר כתבי עת לשירה עדיין לא מוכיחה דבר על רמתם של הכותבים, ואיננה מוכיחה דבר לגבי מידת השפעתם או אי השפעתם חוץ מהעובדה שיש היום פי עשר יותר כתבי עת.מטבע הדברים קל יותר לשווק יש אינטרנט ויש בלוגים ויש גופים התומכים בפעילות זו. רבים וטובים כתבו בעבר הרחוק וזנחו את הכתיבה במיוחד כתיבת השירה עם השנים. לכן כל מבול המשוררים הצעירים לא מלמד על כישרונות אמיתיים אלא על התעניינות ונסיונות הבעה
    בלבד. מרביתם יפסיקו לכתוב שירה, וחלקם יהיו סופרים אחרי ספר השירה הראשון ואף קודם לכן, בסופו של דבר יישאר אותו קומץ מיוחד וידוע כפי שהיה לפני שלושים שנה, אולי קצת יותר מקומץ, אבל לא יותר.

  2. אברום הגיב:

    זבבי חוטם גונבים, לא מושפעים משירה .
    במצב כזה צעירונים שורריים להוטים לפרסומת מכריזים שהם גאוני הדור קשה עד למאוד להשתיק ולהבהיר מי כל אחד גם אין טעם,אז נשענים על יוצרים איכותיים ומנסים להוציא את העוקץ והרוחניות מהמקוריים. התקופה הזאת מבולבלת אבל לא צריך להתבלבל, היא תעבור ומרבית הקוראים יודעים מי אמיתי ומי מזוייף.

  3. אילן ברקוביץ' הגיב:

    זה פשוט נורא. כתבתי תגובה מפורטת והיא לא נשמרה.

    לכן בקצרה: הרשימה שלך; הרשימה הצפויה מאוד של אלי הירש; רשימות של מנחם בן; עמוס לויתן; משה יצחקי ואחרים – כולן כאחת מוכיחות שהצלחתי ברשימותיי במוסף לתרבות וספרות של "הארץ": עכשיו כולם מדברים על דור חדש בשירה העברית וקודם לכן הביקורת לא העזה לדון בזה ואף סנטה וזילזלה במשוררים החדשים, ילידי שנות ה-70 וה-80.

    אשמח לקבל את הרשימה שלך ואף צילום של הרשימה של אלי הירש, אם הוא מצוי בידך.

    בברכת שנה טובה ובהצלחה, מהמשורר אילן ברקוביץ'.

  4. פינגבאק: אליענה אלמוג על אביה אהרון אלמוג | אלמוג בהר

  5. פינגבאק: על אהרון אלמוג, לקראת ערב מחווה לשירתו מחר | אלמוג בהר

  6. פינגבאק: על אהרון אלמוג | אלמוג בהר

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s