ליד יש חרב / אלמוג בהר
רווח הַיד מִן הַרוֹבה
כּמרחק הַלחִי מִן הנשִיקָה
כּגבוּל חיי מִן הַהווה
וכהִיפרד שפתיי מִן הַצעקָה.
–
סתווִים וְחוֹרפִים אדם גוֹבֶה
וְיֵש קוֹל גם בַּשתיקָה,
רווח שֶאז היָה שווה
נִקטע בּלחִיצת הדק מבהִיקָה.
–
מיוּמנוּת כדוּר ברוּח ערב
חוֹדרת עד אֶל הנשמָה
בּזיכרוֹני לַיד יֵש חרב
וּמתחִיל מסע אדם לאדמָה.
–
דָם לא צוֹעק אפילוּ
אִם שוֹפכים אוֹתוֹ כשהוּא עוֹד חם,
וְאנשִים רבִים השכִילוּ
לא לַתת עַל כךְ אֶת דעתם.
–
רווח הַאצבע מִן הַהדק
כּמרחק הַמת מִן הַיריָה
כּהִיפרד הקִיר מִן הַסדק
כּהִיוולד גוויָה.
תמול שלשום, 28.2.2008. צילם: נתי בוכניק
פינגבאק: לחן הוא חיים חדשים לשיר | אלמוג בהר