עזה כלל אינה קיימת

נכתב ב-2009 בזמן המלחמה בעזה:
אחד השקרים הגדולים של הפוליטיקה הישראלית בעשורים האחרונים סובב סביב עזה. עזה הפכה לסמל הרציונאליות של פוליטיקאים ישראלים מסוימים: מחיים רמון ורוני מילוא ב-92 שהדגימו את התפכחותם בהכרזה שיש לצאת מעזה, דרך הסכמי אוסלו שקיבלו את השם "עזה ויריחו תחילה", ועד אריק שרון ומבצע ההתנתקות מעזה. פוליטיקאים ישראלים שהתבגרו התבגרות כואבת מחזון ארץ ישראל השלמה, מצאו את הפתרון המושלם לבעיה שגילו: נסיגה מעזה.

            במסגרת זאת הפלסטינים הוכיחו, לכאורה, את אי-הרציונאליות שלהם, שוב ושוב: הנה ישראל מעניקה להם שליטה מלאה בעזה, עד 2006 בנוכחות המתנחלים, ומ-2006 ללא המתנחלים, והם אינם מנצלים את ההזדמנות להפוך לנס כלכלי כמו סינגפור, אלא בוחרים דווקא להפציץ את כובשיהם לשעבר, כאילו ביקשו לומר: אל תעזבו אותנו, אל תניחו אותנו לבדנו.

            בתוך הלוגיקה המופתית הזאת, כמובן שאין זה מפתיע שימין ושמאל מאוחדים עכשיו סביב המתקפה על עזה: והרי ישראל ניסתה הכל, עשתה כל מה שאפשרי כדי להשתחרר מעזה, אך גילתה שדווקא עזה אינה מוכנה להשתחרר מישראל, ועל כן גם המלחמה הנוכחית היא מלחמת אין-ברירה, כמיטב המסורת.

            אבל האמת היא שרצועת עזה בכלל מעולם לא היתה קיימת, ועל-כן כל הדיון בה מופרך מעיקרו, ושיקרי. רצועת עזה נולדה ב-48, כשמדינת ישראל "גילחה" את רוב הפלסטינים במישור החוף מיפו דרומה אל תוך שטח מצומצם וצר סביב העיר עזה, ולאחר מספר שנים הוסיפה וגירשה לשם בדווים מצפון הנגב.

            בשישים השנים האחרונות הזמן לא עמד מלכת, ואוכלוסיית עזה הלכה וגדלה, הרבה מעבר ליכולת הקיבולת של שטחה, עם או בלי קשר לנוכחות ההתנחלויות ובסיסי הצבא בתוכה, או העדרם. העובדה הפשוטה היא כי רצועת עזה אינה יכולה להתקיים במצור, מבחינה כלכלית, חברתית ואנושית, והיא זקוקה לקשר עם סביבתה: הגדה המערבית, ישראל וסיני.

            משמעות הדבר היא שכל ניסיון לבודד את עזה עתיד להתפוצץ בפרצוף המבודדים, ומי שחושב שיצליח "לחנך" את עזה בהפצצות מאסיביות והרג רבים מתושביה כי עליה לשבת לבדה ולשתוק, גם אם יצליח לשבוע או חודש, יזכה אחר-כך למנה אחת אפיים.

            חשוב לזכור את מה שמבקשים להשכיח, כי עזה אינה ילידת שנאה נצחית ובלתי רציונאלית ליהודים (אם כי מי שמכנה את הפצצות המוטלות עליה "עופרת יצוקה", כמעין מתנת חנוכה יהודית, כנראה רוצה לגרום לכך [2012: וכך גם השם התנ"כי "עמוד ענן"]), היא ילידת תנאי קיום וחיים בלתי-אפשריים עד קריטיים, וסכסוך לאומי אשר הסתבך בין ביצתו לתרנגולתו עד שהוא נראה לעיתים בלתי ניתן להתרה, סכסוך שניסיונות ההסדר שלו, מאז אוסלו, נראו גם הם כמלאי רצון רע, ובעיקר כחלקיים ומגומגמים.

            חשוב לזכור ולהזכיר כי רצועת עזה אינה קיימת לבדה, ולא יושג עמה הסדר הפסקת-אש עצמאית, ומצור עליה לא יגרום לשקט. השאלה העומדת לפתחנו היום אינה שונה במהותה מזאת שעמדה לפנינו לפני עשור או שניים, אף-על-פי שמרוב שכלול אומנות ההמתנה והדחייה בפוליטיקה הישראלית היא נשמעת עתה מיושנת למדי, כבת מאה אחרת. השאלה היום כאז, היא האם אנחנו מוכנים לוותר את אותם ויתורים משמעותיים וידועים לכל ביהודה ושומרון, בירושלים, בשאלות הפליטים והמים, בהסדר ולא באופן חד-צדדי, או שאנחנו מעוניינים להוריש לילדינו עוד מלחמות רבות בעזה (ובשכם, ובחברון, ובלבנון), כל אחת מהן מבצע אחרון, מדויק אך נחוש מקודמו, לצריבת התודעה הפלסטינית, שנצרבה עד שכבר לא נותר בה מקום לצריבות נוספות.

אף-על-פי שעזה כלל אינה קיימת, באופן פרדוקסלי היא גם לעולם לא תיעלם, למרות הפנטזיות הישראליות על התפוגגותה. היא תהיה שם גם לאחר המלחמה הנוכחית, המנוהלת הרחק ממנה, מראש מגדלי אקירוב, הרחק מן התושבים בשדרות ונתיבות שהם הסובלים העיקריים בישראל מן המשבר המתמשך. הזמן ממשיך שלא לפעול לטובת כל מי שמבקש הסדר, אך כדאי לזכור כי כפי שתמיד היו ויהיו נימוקים למלחמה (כמה קטנות או אחת גדולה), ישנם גם עתה נימוקים להסדר, פשרה ושלום, ואלו לא יהיו אפשריים לנצח.


תוספת 2012:
על-פי רוב אני אופסימיסט, ועתה, כשההיסטוריה חוזרת על עצמה עם ביבי כראש ממשלה במקום אולמרט, אבל עם אותו שר ביטחון (שכבר לא גר במגדלי אקירוב, אלא במגדלים אחרים לגמרי), אני חש שמשפטי הסיום שכתבתי כאן לפני שלוש שנים לקו באופטימיות יתר:
הרגע המשותף שבו שני העמים, שתי התודעות הלאומיות ושתי ההנהגות, הישראלית והפלסטינית, יסכימו על הסדר מוסכם – מדינה אחת, שתי מדינות, גבולות, פליטים, ירושלים, מים וכן הלאה – נראה כמעט בלתי-מושג כיוון שהפרספקטיבות בשני הצדדים שונות עד מאוד:
רוב הישראלים המעוניינים להגיע להסדר חשים שהצד שלהם כבר עשה את כל הויתורים ואילו הצד השני לא הסכים להם, אף-על-פי שכל מה שהם הציעו היו תנאי תבוסה רדיקליים למדי לצד השני, שלא היו סיכויים רבים שמישהו יקבל אותם. במובנים רבים זאת הפנטזיה של מי שמגדירים את עצמם מרכז בפוליטיקה הישראלית – אנחנו ניתן לפלסטינים תנאי תבוסה של כמה מרכזים עירוניים, ואחוז מסויים מהשטח של גבולות 67 עם הגבלות חריפות על ירושלים, מים, פליטים וכו' – והם יהיו מספיק מובסים כדי לחתום. לכן לרוב הישראלים אין מוטיבאציה להגיע לאיזשהו הסדר (במיוחד בתקופות של שקט יחסי, כמו זאת שהסתיימה לפני ימים אחדים).
מנגד בצד הפלסטיני תומכי הפתרון של שתי מדינות לשני עמים (שהוא כרגע הפתרון שיש לו, תיאורטית, פרטנר ישראלי, אומנם באופוזיציה וקטן, אבל גדול מן הפרטנר לרעיון המדינה האחת) הפכו למרכז בתנועה הלאומית הפלסטינית בהדרגה משנות השבעים והפכו לרוב, אבל עם הכישלון של תהליך אוסלו והעדר ההצלחה להגיע בדיאלוג עם ישראל להסדר של שתי מדינות, בהדרגה בתודעה הפלסטינית המרכז הפוליטי חוזר אל רעיון המדינה האחת. כך רעיון שתי המדינות כנראה יירד מן השולחן סופית אחרי פרישת אבו מאזן – ואילו הסבירות לפרטנר למדינה אחת בשנים הקרובות בהסכמה עם ישראל הוא קטן למדי (כאשר נמשך גם הפיצול בין עזה לגדה, ולחמאס אין עניין להגיע להסדר כתוב).
כך שנראה שעד שלא יתחולל שינוי פוליטי רדיקלי בישראל ובפלסטין, בין השאר בדיון על המחירים החברתיים שהמשך הלחימה גובה, לא יווצר מפגש בין התודעה הישראלית והתודעה הפלסטינית שיאפשר הסדר, ופירוש הדבר עוד דורות של אלימות ודיכוי, בתנועה מעגלית בין תקופות רגיעה יחסית ומבצעים ומלחמות.

פורסם ב"העוקץ"

           

 

אודות almog behar

"צִמְאוֹן בְּאֵרוֹת", "אנא מן אל-יהוד", "חוט מושך מן הלשון", "צ'חלה וחזקל".
פוסט זה פורסם בקטגוריה מאמר. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

13 תגובות על עזה כלל אינה קיימת

  1. אזרח. הגיב:

    *

  2. יונתן הגיב:

    מעזה,כזכור לך היא היתה אז בשליטה מצרית ומחוברת למצרים,ככה שהטענה שלך לא מחזיקה מים.
    לו היו מנצלים את ההזדמנות שניתנה להם הם היו מקבלים לא רק מעבר לישראל אלא גם "מעבר פתוח" ליו"ש כלומר מעבר חופשי שכמעט לא מפוקח,המעבר הזה היה נק' מחלוקת קשה מאוד של ישראל וארה"ב ובסופו של דבר ישראל נכנעה ללחץ.

    הנכונות לויתורים והבלגה היא שהובילה לצורך במבצעים שכאלה,אם היו מתחילים במבצע דומה בקסאם הראשון אחרי ההתנתקות כנראה שהיו יכולים לסיים בפעולה צבאית מוגבלת בהרבה.

  3. יונתן הגיב:

    להפתח לעזה,למה זה לדעתך ?(ולא ישראל לא שולטת במצרים)

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    מעולה. אחד המאמרים המוצדקים של הימים האחרונים.

  5. דְּרוֹר הגיב:

    אין כמוך

  6. יוסי שורץ הגיב:

    מדינת ישראל רוצחת באופן שיטתי ילדים ומשפחות פלסטיניות בעזה אך בו בזמן היא מכחישה כי היא מרצחת בכוונה תחילה. אתמול נהרגו עשרות פלשתינאים, מפגיעה של הפצצה ישראלית על בית הספר. בבית הספר "אל פאחורה" היו באותה שעה משפחות רבות שנמלטו מבתיהן ומצאו במבנה מחסה. אל-ג'זירה דיווח על 40 הרוגים ואילו סוכנויות הידיעות פרסמו דיווח של האו"ם לפיו מניין ההרוגים עומד על 30.
    התעמולה הציונית ביחס לרצח ההמוני שביצעה בבית הספר של סוכנות הסיוע של האו"ם (אונר"א) היא כי יש בידה צילומים המעידים כי נורתה אש מרגמות מבית הספר והחיילים ירו בפעולה של הגנה עצמית.

    אולם חקירה של אונר"א העלתה בביטחון כמעט ודאי שלא היו חמושים בבית הספר של סוכנות הסיוע של האו"ם (אונר"א) במחנה הפליטים ג'בליה, שהופצץ ביום שלישי על ידי צה"ל. "חקירה פנימית של הארגון העלתה כי בביטחון של 99% לא היו חמושים בבית הספר", כך נמסר מדובר הארגון.

    דובר אונר"א, כריס גאנס, טוען שהסרטים שהפיץ אתמול צה"ל הם מ-2007 ולא מ2009 ושנית כי לתמונות , בהם נראה ירי רקטות מתוך בית הספר, אין קשר למה שאירע במקום אתמול. לדבריו, האירוע ב-2007 היה אירוע נקודתי בזמן שהתלמידים וצוות אונר"א פונו מהמקום, בשעה שהחמושים ירו במסגרת חילופי אש עם צה"ל. הוא ציין כי בתקרית לפני כשנתיים לאנשי אונר"א לא הייתה שום אפשרות למנוע את ירי החמושים.

    "ישראל לא תהסס להגיב להתקפות טרור רק בגלל שהחמאס משתמש באזרחים כמגן אנושי. אם נעשה זאת זו תהייה הזמנה לכל ארגון טרור לחמש כל בית חולים או גן ילדים" – כך הצהירה הלילה (רביעי) שגרירת ישראל באו"ם, גבריאלה שלו, בנאום שנשאה בדיון על המצב בעזה במועצת הביטחון".

    כל מי שמכיר את ההיסטוריה של מרד גטו וארשה יודע כי הלוחמים היהודים נלחמו לא משטח פתוח אלא מתוך הבתים מתוך האוכלוסייה האזרחית. " חיסול הגטו החל ביום שני, ערב פסח תש"ג, ה-19 באפריל 1943. הגרמנים תכננו גירוש נוסף של יהודי הגטו, ואת מועד פעולתם קבעו, כדרכם, בחגים יהודיים, כדי להשבית את שמחת החג.
    טור גרמני שצעד לאורך רחוב נאלבקי הותקף בידי כיתה של הארגון היהודי הלוחם. הגרמנים נסוגו. באותו זמן החל קרב בפינת רחובות זמנהוף-מילא. על הטנק ושתי המכוניות המשוריינות הושלכו בקבוקי מולוטוב. את הקרב מצד הנאצים ניהל הגנרל שטרופ, שהצליח לעבור את עמדת המגינים, וכפה עליהם נסיגה".

    אלו הטוענים כי מותר לצבא הציוני לתקוף בפגזים בתי חולים, אמבולנסים, בתי ספר, מסגדים בטענה כי לוחמי החמאס נלחמים מתוך ריכוזים של אוכלוסייה אזרחית תומך בירי של גנרל טרופ על ריכוזי האוכלוסייה היהודית בגטו וארשה.
    "אחר 22 באפריל שינו הגרמנים את שיטת הלחימה, והחלו הגרמנים לשרוף את הגטו בית אחר בית. שטרופ כותב כי בעקבות זאת משפחות שלמות קפצו מן החלונות אחוזי להבות. "שקדנו על כך שאותם היהודים, וכן האחרים, יחוסלו מיד". …

    לאות ניצחון פקד שטרופ לפוצץ את בית הכנסת הגדול ברחוב טלומאצקה, שהיה כבר מחוץ לגטו".
    מתוך המרד, אתר גטו וארשה. http://warsaw.daat.ac.il/t.htm

    אלו המצדיקים את המצור על גטו עזה משום שהחמאס מבריח נשק במנהרות, שוכח ומשכיח כי לוחמי גטו וארשה חפרו תעלות דומות כדי להבריח נשק להכנת המרד.

    במילים פשוטות התעמולה הציונית עליה חוזרים הישראלים תומכי מעשי הטבח היא תעמולה מאוד מוכרת בהיסטוריה. השתמשו בה כל אלו שביצעו מעשי ג'נוסייד

  7. דורון הגיב:

    גם דמגוגיה מנופחת מחשיבות עצמית צריך לעשות בכישרון. לך אין.

    לעשות הקבלה בין אנשים שכל חטאם שהיו יהודים ולא תקפו איש (אלא היו חברים מועילים בקהילה) לבין אנשי החמאס, להקביל עובדה לעובדה במנותק מההקשר ולהוציא מסקנה, הוא מסוג השטויות שהופכות אט אט את מה שמתכנה בשם הלא מוצלח "השמאל הרדיקלי" לבדיחה על עצמו. לא שאין שם אנשים מוכשרים בעלי דעה ששווה להאזין לה. אתה פשוט לא אחד מהם.

  8. דורון הגיב:

    כן אנחנו מוכנים לוותר אותם ויתורים ידועים מראש שציינת. לא אנחנו לא מוכנים להחזיר ולו פליט אחד, ולא אנחנו לא מוכנים למדינה דו-לאומית. כן, אנחנו פה, ואנחנו רוצים לשרוד פה, גם אם נעשה עוול לעם אחר בתהליך (ובוא לא נפתח את הדיון המרתק הזה כאן).

    כל הניתוח המלומד (בלי ציניות) הוא דיבור אל המראה. לא שאין אנשים בצד הפלסטיני שהינם אנשי שלום, אני בטוח שיש וצריך לדבר איתם, אבל כל עוד אין הנהגה (ע"ע אבו-אתה-לא-באמת-חושב-שמישהו-חושב-שאתה-מנהיג-מאזן) וממשלת החמאס שוחרת השלום, האזרחים הפשוטים ינהו כעדר אחרי מה שמוכרים להם (שם, כמו פה). ואני יודע …אנחנו אשמים שאין להם הנהגה (נכון חלקית), אבל כמה אפשר לקחת את כל האשמה על עצמנו? יש עמים שעברו דברים לא קלים ובחרו לבנות ולא להרוס (מזמן לא שמעתי על פיגוע בבית קפה בגרמניה שבוצע ע"י יהודים), ויש עמים שבוחרים להפך.

  9. גולדבלט משה הגיב:

    סקירתך על מצבה האובייקטיבי העגום של עזה מלמדת שבאמת עזה לא יכולה להרשות לעצמה שלטון חמאס שמטרתו מלחמה מתמדת בישראל עד להשמדתה.,שהיא תלויה ברצון הטוב של ישראל וזה אין סיבה שיתקיים תחת נטל קסאמים וגראד
    אז כדאי שעזה תפנים את מצבה ומהר לפני שיהיה שם הרבה יותר גרוע

  10. דומפידום הגיב:

    העובדה הפשוטה היא שלשווייץ, אוסטריה, צ'כיה והונגריה אין מעברים לים, ולכן הן תלויות בשכנותיהן (אם אווירית או ימית) במסחר עם החוץ. העובדה שמדינה (או "רשות") אינה מסוגלת להוות אוטונומיה סגורה מבחינה כלכלית והיא זקוקה לסחר עם החוץ אינה מהווה הצדקה לירי טילים על שכנותיה (וגם לא לשילוח מחבלים מפגעים). להפך.

  11. אלמוג הגיב:

    איפה ראית הצדקה לירי טילים? אתה מבקש מכל אדם שיצהיר שהוא אינו תומך חמאס לפני שאתם משוחחים?
    בכל מקרה העניין הוא אחר, שעניין עזה לא יסגר בעזה – ואנחנו אוהבים לדמיין שעוד מבצע (מבצע חיסול – אחד ועוד מאה) ועוד מבצע והכל יסתדר. והאמת היא שצריך להגיע לתשובות רחבות יותר, ולהסדר רחב יותר. אבל נוח לנו במדרון המבצעים, זאת שפה שכל שלושת ראשי הממשלה שאחד מהם עומד להתמנות בחודש הקרוב, מבינים.

  12. פינגבאק: עזה כלל אינה קיימת | העוקץ

  13. המהפכה במצרים שינתה את המצב, היום לעזה יש גבול בינלאומי עם מדינה ידידותית. באופן עקרוני היא יכולה לשגשג ולהתפתח דרך גבול זה.
    הישארותו של הסכסוך עם ישראל וקיימו בפועל לגבי יהודה ושומרון לא צריכים לשנות ולהשפיע על יכולת ההתפתחות שלה. בדיוק כמו שבנגלדש או פקיסטן לא עוצרות את הפיתוח שלהן עקב המחלוקת עם הודו על חבל קשמיר.
    המחלוקת והסכסוך עם ישראל הם דבר אחד, הרצון להתפתח ולשגשג הם דבר אחר. ואינם צריכים להפריע זה לזה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s