ספר השנה והספר הנעלם

 

  1. הספר הטוב של השנה: "בעין החתול", חביבה פדיה, עם עובד, תל-אביב, 2008, 367 עמ', 94 ש"ח.

"בעין החתול" הוא ספר ללא ז'אנר, כלומר – הוא בא להמציא את הז'אנר שלו, או מוטב – הוא בא לערבב בין כל הז'אנרים הקיימים, או טוב מכך – הוא מבקש לנוע (מחדש?) אל המקום שבו גבולות הז'אנרים חשובים פחות. ובמובן זה הוא המעשה הספרותי המשמעותי של השנה, בנקודת זמן בה גוברת העייפות מן התבנית המוכרת, הקבועה והחוזרת לעייפה של הרומאן (הגיבור הנושא סוד מן העבר, המשפחה המצויה בתהליך התפרקות או בנייה, והעיסוק הפסיכולוגי בקשרים ביניהם). הספר נע בין הסיפור (הקצר אך גם המתפתל), הדרשה (ההלכתית והקבלית), פרקי התבוננות (מצומצמים, כגודלו של פח זבל, או רחבים כרחבה של באר-שבע) והכתיבה העיונית והמסאית (כולל ביקורת חברתית ומעמדית נוקבת). גם לשון הספר נעה ללא הפסק בין "קומות" שונות של העברית, ועוברת באופן מעורר השתאות בין הפרוזאי לקבלי, בין האקדמי לשירי, בין לשון חכמים ללשון הרחוב, הבתים וחדרי המדרגות. לספר אין גיבור, כלומר יש לו גיבורים רבים, ובהם העיר באר-שבע, החתולים, אותם צדיקים נסתרים האוספים את החתולים אל בתיהם, ובעיקר העין המתבוננת, אותה עין שבשם הספר המתבונן הזה, המאפשרת פעמים רבות היפוכי מבטים שונים ומשונים לעומת מבטינו הרגילים, המאפשרת לראות עולם ריאלי, פנטסטי ומחריד כאחד, מדוייק ופואטי ובעל אפשרויות מיסטיות, של אנשים המחטטים בזבל, של הריחות הנוראים העולים מרמת חובב בלילות ושל רבנו פרץ האומר "כל כמה שנהייתי חולה יותר נהייתי בריא יותר ומרפא יותר את הבריות" (58). והספר, נוסף לכל האמור, וללא קשר לכל האמור, נפלא.

 

  1. הספר ה"אבוד" (ה"נעלם") של השנה: "חסיד מול חוטאים – ספר התוכחות של עזרא הבבלי", לב חקק, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ספריית "הֵילַל בן-חיים", תל-אביב, 2008, רכ"ג עמ', 94 ש"ח.

"ספר תוכחות מוסר" של רבי עזרא הבבלי ראה אור עולם בפעם הראשונה בקושטא היא איסטנבול, בשנת ה'תצ"ה היא שנת 1735, בחייו של מחברו, ומאז לא מצא את דרכו שוב אל הדפוס, עד שבא פרופ' לב חקק וגאלו. הספר כתוב בעברית מופלאה, גמישה וחיה, והתוכחות באות לקרוא את הנפש לתקן דרכיה, בהבטחות ובאיומים, וכך מודיע עזרא לקוראו ומבקש לזעזעו: "ואם יחסרני בלבבו שומע… אזי אשיבנו יתוש קדמך / הרחק מלפני ריח שומך / מחר תמות ויאבד שמך / קום פרוס לרעב לחמך". גם על עצמו וגורלו מודיע עזרא הבבלי: "מרוב אנחותי צעקתי ליוצרי בקול המולה / שיפתח את שפתַי וישים בפי מילה… ישבתי משתומם ואני בתוך הגולה / כי דורי ממני נסע ונגלה… ואתנפל לפני אֵל גואלי באישון לילה ואפלה / ולבי כחלילים יהמה לפני עליון מאוד נעלה / ובחִכִּי כסוס ועָגוּר אצפצף ואצעק לנורא עלילה".

כבר בפתח התוכחות מודיע עזרא: "משרבו זחוחי הלב נחבאתי בתוך התיבה", וכך אנו למדים כי מי שעומד להוכיח אותנו ואנחנו פותחים את ספרו, כבר נסגר ונאסר בתוך תיבה, מפחד חטאינו הרבים, אך אולי עתיד הוא להינצל כנוח ובני ביתו, בניגוד לנו שנשטף במי המבול הרבים אם לא נאזין לשטף מי התוכחות ונעתר לתחינות. הכתיבה היא גם ההסתגרות פנימה וגם היציאה החוצה, כי תכילתה "להכין מרפא לנפשות", כי במילים כוח, והתוכחות מסוגלות להפוך הלבבות, גם של אותם נערים ש"קמו לצחוק", כי יודע עזרא ש"מאִמרי התוכחות כל עריץ יִוָסָר", כי התוכחה "תוכה רצוף אהבה / ודבריה כאש להבה".

ואפשר עוד להאריך הרבה בדברי תוכחות אלו, ובדברי עזרא הבבלי, אך תקצר התיבה. על כן רק אציין שלב חקק עוסק מזה שנים במלאכת הקודש של החזרת יצירות עבריות נעלמות של יהודי עיראק אל מחזור הדם הספרותי המתחדש, ודומה שאין דבר שדורנו, המרבה בכתיבת ההווה עד אין קץ, זקוק לו יותר מאשר המפגש עם כתיבה בת עידן עבר, שהעמיס על כותביו קשיים טכניים רבים, כי זקוקים אנחנו לישן שירענן את החדש ויאבק בזיכרוננו המתקצר ויעניק לנו קשב ליופי המפעים שביצירות כגון זאת.

 

פורסם ב"הארץ", מוסף "ספרים", שבוע הספר ה'תשס"ט:

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1091484.html

אודות almog behar

"צִמְאוֹן בְּאֵרוֹת", "אנא מן אל-יהוד", "חוט מושך מן הלשון", "צ'חלה וחזקל".
פוסט זה פורסם בקטגוריה בקורת ספרות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על ספר השנה והספר הנעלם

  1. אסתי הגיב:

    זה הספר הטוב, המיוחד והמקורי של העשור – בעין החתול.
    ותודה שהזכרת שוב את העניין הזה.

    ולגבי עזרא הבבלי – עוררת את סקרנותי ואת תאבוני. אלך לחפשו. אז שוב תודה..

  2. עומר הגיב:

    לספר הקשה הזה מצטרפת קריאה מהנה ומעשירה ב"מותה של מדינה" של צור שיזף ובנושא אחר לגמרי, אסופת הרשימות של מאיר אגסי.

    שלושתם שווים, כל אחד לפי דרכו

  3. שועי הגיב:

    תודה אלמוג,
    אני מצטרף לסופרלטיבים של אסתי ועומר
    רק אומר כי לדידי ספר השנה הוא גם ספר הנעלם
    משום שבעין החתול יש עולם הנושא את הנעלם.
    בחודשים האחרונים, הבאתי את הספר לכמה וכמה אנשים שנפשם רחוקה מתשתיותיו הקבליות והרבניוֹת
    ובכל זאת מצאוהו מן הנפלאים והמיוחדים שבספרים שקראו בימי חייהם.

  4. פינגבאק: "הָיוּ זְמַנִים / שֶלֹא יָדַעְתִי קוֹנְצֶרְט מַהוּ / וְרַק נִגְנוּ צַ’לְרִי בַּגְדַאד" | אלמוג בהר

  5. פינגבאק: כִּי בְּלֶכְתִּי אַחֲרַי הִגַּעְתִּי אַחֲרֶיךָ – מוזיקה ערבית בשירה המזרחית «

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s