רבנו יוסף חיים, בן איש חי, פרשת וילך, שנה ראשונה:
סימן ה: "טוב שהחזן יכריז קודם "כל נדרי" לומר: רבותי, תמחלו זה לזה! ויאמרו הקהל: מחלנו! כדי שיתעורר אותה שעה סנגוריא למעלה על ישראל – דבר בעתו מה טוב; וכן הנהגתי בעזרת השם יתברך פה עירנו יגן עליה אלוהים".
סימן ו: "כל אדם ינשק ידי אביו ואמו בערב יום הכיפורים לעת ערב, קודם שילך לבית-הכנסת, ויבקש מהם מחילה. ודבר זה הוא חיוב גדול על כל אדם, ומי שאינו עושה כן נקרא חוטא ומזלזל בכבוד אביו ואמו – דאם בין אדם לחברו חיבו חכמינו זכרונים לברכה לבקש מחילה קודם יום הכיפורים, כל שכן מאביו ואמו, שאין אדם ניצול מחטא זה בכל יום. ואם הבן שוטה ולא ביקש, הם יתנו לו מחילה, שיאמרו בפיהם: אנוכי מוחל לבני פלוני על כל מה שחטא לי, מחילה גמורה… וכן כל תלמיד שיש לו רב בעיר, ילך אצלו קודם יום הכיפורים ויבקש ממנו מחילה".
סימן יז: "ברכת "שעשה לי כל צָרְכִּי" לא יאמרו ביום הכיפורים, מפני שכל העולם יחפים.
סימן יח: "יתפללו בבכיה כל תפילות של יום הכיפורים, שהם: שמונה עשרה ומוסף ונעילה וסליחות והוידויים; ואם אינו יכול להוריד דמעות, אומרם בקול בכי, כמו שנאמר: "כי שמע ה' קול בכיי" (תהילים ו', ט'). וקודם קריאת התורה יתעוררו בבכייה על מיתת בני אהרון הכהן עליו השלום; ויכולה בכיה זו שתגן. ויזהר כל אדם לסדר התפילה והסליחות בינו לבין עצמו מקודם יום הכיפורים, כדי שיכוון מה שהוא מוציא מפיו, כי קדוש היום לאלוהינו, והכל הולך אחר כוונת הלב".
הרמב"ם, משנה תורה, זמנים, הלכות שביתת עשור:
פרק ב', סימן ט': "עוברה שהריחה לוחשין לה באוזנה שיום הכיפורים הוא, אם נתקררה דעתה בזכרון זה מוטב, ואם לאו מאכילין אותה עד שתתישב נפשה. וכן מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו עד שיאורו עיניו, ואפילו נבלות ושקצים מאכילין אותו מיד ואין משהין אותו עד שימצאו דברים המותרין".
פרק ג', סימן א': "אסור לרחוץ ביום הכיפורים בין בחמין בין בצונן. בין כל גופו בין אבר אחד אפילו אצבע קטנה אסור להושיטה במים. והמלך והכלה רוחצין את פניהן, כלה כדי שלא תתגנה על בעלה, והמלך כדי שיראה ביופיו שנאמר מלך ביופיו תחזינה עיניך. ועד כמה נקראת כלה עד שלושים יום".
אלמוג בהר 
פינגבאק: הערות על השטרות | אלמוג בהר
פינגבאק: משוררת מזרחית. יש דבר כזה? | העוקץ