עד אנה

עד אנה

 

הזמן הוגֶה בַזמן. יונה הוגָה

על עמוד חשמל. אני קרוב לַשינָה

הוגֶה לַדף: בוֹאִי-נָא יונָה

הוגָה. הזמן אויב שירָה, שונא

את שלטונָה. היונה רחקה מקינָה.

אני מזמין אותה לְענפַי. הזמן נשען

בכל כובדו על כתפַי. הזמן לוחש:

יונָה. שירה לוחשת פעם יונה, פעם

זמן, מבולבלת. היונה אינה לוחשת:

זמן, אינה לוחשת: שירה. גם הזמן

אינו לוחש: שירה. אני לוחש שירה,

לוחש זמן, לוחש יונה. בוֹאִי-נָא,

אני לוחש למעונָה, הזמן נשען לבדו

על כנפַי, והוא כבד מדי. הזמן

אויב, היונה הוגה, תבל סופקת ידיים

לפנַי, לוחשת: עד אנָה יונָה,

עד אנה זמן, עד אנה שמיים,

עד אנה שירה, עד אנה.

 

 

 

מתוך קובץ שירי השני, "חוט מושך מן הלשון", שיראה אור בעוד מספר שבועות בהוצאת עם-עובד.

 

פורסם במקור ראשון, מוסף שבת, ערב סוכות, י"ד בתשרי תש"ע, 2.10.2009, עמ' 4.

אודות almog behar

"צִמְאוֹן בְּאֵרוֹת", "אנא מן אל-יהוד", "חוט מושך מן הלשון", "צ'חלה וחזקל".
פוסט זה פורסם בקטגוריה חוט מושך מן הלשון. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על עד אנה

  1. מיכל עלמה הגיב:

    פיוטי ויפה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s