מן המקורות (יט): הרמב"ם על האיסלאם, ואחרים

מן המקורות (יט): הרמב"ם על האיסלאם, ואחרים

 

על-פי הרב יוסף בן-הראש, רב היישוב שדי תרומות, בקעת בית שאן, ראו דבריו:

http://www.angelfire.com/co4/amiel/4Benharush.htm

http://yomimail.co.cc/wordpress/baba_batra_045

 

הרמב"ם:

            "אלו הישמעאלים אינם עובדי עבודה זרה כלל, וכבר נכרתה מפיהם ומליבם, והם מייחדים לאל יתברך ייחוד כראוי, ייחוד שאין בו דופי. ולא מפני שהם משקרים עלינו ומכזבים ואומרים, שאנו אומרים שיש לאל יתעלה בן, נכזב כך אנחנו עליהם ונאמר שהם עובדי עבודה זרה. התורה העידה עליהם, אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר .והיא העידה עלינו שארית ישראל לא יעשו עוולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית. ואף שמתחילה היתה בבית-תפילתם עבודה זרה, עכשיו כולם לבם לשמים".

            "אך מחשבות בורא עולם אין כוח באדם להשיגן, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו  מחשבותיו, וכל הדברים האלה של אותו האיש (ישו) ושל זה הישמעאלי (מוחמד) שעמד אחריו, אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח, ולתקן את העולם כולו לעבוד את השם ביחד, שנאמר: "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד", כיצד? כבר נתמלא העולם מדברי המשיח ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים הרחוקים ובעמים רבים ערלי-לב, והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצוות התורה. אלו אומרים מצוות אלו אמת היו וכבר בטלו בזמן הזה ולא היו נוהגות לדורות, ואלו אומרים דברים נסתרים יש בהן ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח וגילה נסתריהם. וכשיעמוד המלך המשיח באמת ויצליח וירום וינשא, מיד הם כולם חוזרים, ויודעים ששקר נחלו אבותיהם, ושנביאיהם ואבותיהם הטעום".

            מדברי הרמב"ם בתשובה לר' עובדיה הגר: "תשובה שעשה הרב לישמעאל אחר שנתגייר, הגיעו אלינו שאלות מרנא ורבנא עובדיה המשכיל המבין גר צדק, ישלם יי' פעלו ותהי משכורתו שלמה מעם יי' אלהי ישראל אשר בא לחסות תחת כנפיו, שהיה ישמעאל ונתגייר. שאלה על אלו הישמעאלים שאמרת שאינם עובדי ע"ז [עבודה זרה], ואמר לך רבך שהם עובדי ע"ז, והאבנים שמשליכין בתרפותן הן למרקוליס והשיב לך שלא כהוגן, עד שנתעצבת אל לבך ונכלמת וקרא עליך "ענה כסיל כאולתו?". תשובה אלו הישמעאלים אינם עובדי ע"ז כלל, וכבר נכרתה מפיהם ומלבם והם מיחדים לאל יתעלה יחוד כראוי, יחוד שאין בו דופי, ולא מפני שהם משקרים עלינו ומכזבים ואומ' שאנו אומרים שיש לאל יתעלה בן נכזב, כך אנחנו עליהם ונאמר שהם עובדי ע"ז. התורה העידה עליהם: "אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר". והיא העידה עלינו "שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית". ואם יאמר אדם שהבית שהם מקלסין אותו בית ע"ז הוא, וע"ז צפונה בתוכו שהיו עובדין אותה אבותיהם באותו הבית, מה בכך? אלו המשתחוים כנגדו היום אין לבם אלא לשמים. וכבר פירשו רז"ל בסנהדרין (דף ס"א ב) שאם השתחוה אדם לבית ע"ז [והוא] סבור שהוא בית הכנסת הרי לבו מסור לשמים. וכן אלו הישמעאלים היום כולם טף ונשים נכרתה ע"ז מפיהם וטעותם וטפשותם בדברים אחרים היא שאי אפשר לאומרו בכתב מפני פושעי ורשעי ישראל, אבל ביחוד השם יתעלה אין להם טעות כלל ובאמת שהיה לישמעאלים מקודם באותם המקומות שלשה מיני ע"ז פעור ומרקוליס וכמוש, והם עצמם מודים בדברים אלו היום וקוראין להם שמות בלשון ערבי. פעור (עי' ה עבודה זרה פ"ג ה"ה) עבודתו שיפעור עצמו לפניו או שיניח ראשו ויגביה ערותו למולו כמו שאלו הישמעאלים משתחוים היום בתפלתם, ומרקוליס עבודתו ברגימת האבנים, וכמוש עבודתו בפריעת הראש ושלא ילבש בגד תפור ודברים אלו כולם מפורשים וידועים אצלנו (עי' גמ' ע"ז ס"ד א') מקודם שתעמד דת הישמעאלים, אבל הישמעאלים היום אומרים זה שנפרע ראשנו ושלא נלבש בגד תפור בתפירות הוא כדי להכנע לפני האל יתעלה ולזכור היאך יעמוד האדם מקברו, וזה שנשליך האבנים בפני השטן אנו משליכים אותם כדי לערבבו".

 

רבי יהודה הלוי:

"אלה האומות, הנוצרים והמוחמדים, הם הצעה והקדמה למשיח המחוכה".

 

הגאון הרב עובדיה יוסף:

"לענין כניסה למסגד של הערבים, שנראה שהדבר תלוי במחלוקת הראשונים, אם הישמעאלים עובדי ע"ז הם, או לא… גם המאירי (ע"ז נז עמוד רי"ד) כתב, וישמעאלים הללו יש מי שאומר עליהם שאינם עובדי ע"ז, ודנים אותם כגר תושב, ואין מגעם אוסר בהנאה, וכו', ומ"מ חכמי ספרד חולקים בה, שהרי בפרק ראשון (ע"ז יא ב) מונה בכלל בתי ע"ז גישרא שבערביא… אבל הרמב"ם בתשובה (הוצאת מקיצי נרדמים סי' שסט) כתב "אלו הישמעאלים אינם עובדי ע"ז כלל, וכבר נכרתה אמונת הע"ז מפיהם ומלבם, והם מיחדים לאל יתברך יחוד כראוי, יחוד שאין בו דופי…" וכן פסק הרמב"ם (פרק יא ממאכלות אסורות ה"ז): "כל גוי שאינו עובד ע"ז, כגון אלו הישמעאלים יינם אסור בשתיה ומותר בהנאה, וכן הורו כל הגאונים", אבל אותם העובדים ע"ז סתם יינם אסור בהנאה".

"נמצא שהגאונים הראשונים שאמרו שהישמעאלים עובדי ע"ז הם, כוונתם על הישמעאלים בדורות ראשונים שעדיין היו אדוקים בע"ז. וכמ"ש הרמב"ם בתשובה הנ"ל שאז היו להם שלשה מיני ע"ז, אבל בהמשך הדורות הגיעו למסקנא נכונה ביחוד ה', שאין עוד מלבדו".

"ומעתה נראה שהמסגדים של הערבים אין להם דין בתי עבודה זרה, ומותר להיכנס בתוכם. ואפילו הר"ן שאמר שהואיל ומשתחוים לפניהם כעבודה של אלהות דין ע"ז יש להם, י"ל שאילו הוה שמיע ליה כל מ"ש הרמב"ם בתשובה לא היה אומר כן. שבודאי הרמב"ם היה בקי בהם ביותר".

"הוא הדין שמותר להתפלל במסגד של הערבים, והשיג עליו דשאני התם שנעשית עבירה באקראי, אבל מסגד הקבוע לתפלתם, שם מצאה סטרא אחרא מקום לנוח, וקן לה, ושם הרגיעה לילית, וקבעה לה קביעות גדולה, ובכה"ג אף הרא"ם יודה לאסור. עש"ב. וכן ראיתי לידי"נ הגאון ר' יקותיאל הלברשטם, אדמו"ר מקלויזנבורג, בחוברת ישראל סבא (כרך ד' גליון מח) שהעלה לאסור להתפלל במסגד של הערבים. ונסתייע מדברי החיד"א בשיורי ברכה (סי' קכג) שלפי זכרונו המנהג בירושלים לאסור מגע ישראל ביין שלנו אף בהנאה. אלמא דחשיבי עובדי ע"ז וכו".

"וא"כ גם במסגד של ערבים שאין שם ע"ז, ותפלתם להשי"ת ביחוד שאין בו דופי, אין שום איסור להתפלל שם, וכן ראיתי לכמה גאונים וצדיקים שהיו מתפללים בתוך המסגד של מערת המכפלה, ועד עכשיו יש שם בהכ"נ קבוע לתפלה, לאחינו תושבי חברון וקרית ארבע. ואמנם בשו"ת ציץ אליעזר חלק י"ד (ס"ס צא) כתב להשוות דין המסגד של ערבים לכנסיה של נוצרים, ע"פ דברי הר"ן סנהדרין (סא ב). ובמחכ"ת עמו הסליחה. שאנו תופסים עיקר כדברי הרמב"ם שהישמעאלים לאו עובדי ע"ז נינהו, וממילא אין למסגדיהם דין בית ע"ז… זהו רק בבתי ע"ז, אבל במסגדים של ישמעאלים שאין שם ע"ז כלל אף התוס' מודים שמותר להתפלל וללמוד שם. ע"ש. וכן עיקר".

 

הגרח"ד הלוי:

"וכל זה כמובן בכנסיות שיש בהם צורות שתי וערב והם עבודה זרה, אבל מסגדי הישמעאלים אין חל עליהם האיסור זה כלל שאין הם עובדי עבודה זרה. ולכן, במערת המכפלה שיש שם מסגד נכנסים יהודים ומתפללים בו וה' יקבל תפלתנו ברצון".

 

הרב יוסף בן-הראש:

"ונסיים בתפילה: יהי רצון שנזכה לשלום מבורך בארצנו, ושנזכה לראות אחווה בין כל צאצאי אברהם – יצחק וישמעאל, יעקב ועשו. אמן".

אודות almog behar

"צִמְאוֹן בְּאֵרוֹת", "אנא מן אל-יהוד", "חוט מושך מן הלשון", "צ'חלה וחזקל".
פוסט זה פורסם בקטגוריה מן המקורות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על מן המקורות (יט): הרמב"ם על האיסלאם, ואחרים

  1. יקים הגיב:

    ומה נרצה ללמוד מזה
    זה מעניין ונעים (ולא מן הנסתרות) אבל מי אם יבואו לנו פתאום עובדי ע"ז גמורים ? נראה לי שצריך להזהר על מה מנסים להעמיד סולידריות

  2. אלמוג בהר הגיב:

    יקים, תודה על דבריך ושאלתך,
    לא, ההגדרה "על זה אתה רוצה להעמיד את הדברים", היא לא העניין מבחינתי – אלא אנחנו יכולים ללמוד מכך, בהקשר בקונטקסט שהסכסוך הישראלי-פלסטיני מקבל משני הצדדים גם משמעויות של סכסוך יהודי-איסלאמי, וכאן צריך לשוב ולהיזכר במסורת הפסיקה לגבי האיסלאם בין היהודים בעולם המוסלמי, וללמוד מכך. לקרבה התיאולוגית בין היהדות לאיסלאם יש משמעות, גם אם ברור שהיא יותר מעניינת את מי שמתעניין בתיאולוגיה…
    ולגבי עובדי עבודה זרה גמורים, כאן דווקא הייתי נותן את הדוגמא של האיסלאם, כאשר הוא הגיע להודו, ופגש את מי שקודם לכן היו דגם לעובדי עבודה ופסלים גמורים, שינה את פסקיו, והפך אותם ליותר מורכבים בהתבוננותו בהינדואיזם ובבודהיזם.
    כלומר – עצם המחשבה על סולידריות כלל אזרחית, או כלל אנושית, לא צריכה לשלול את השותפות ההיסטורית-תיאולוגית בין קבוצות מסויימות, שדווקא הן הקבוצות שבסכסוך עתה.
    ואכן זה לא מן הנסתרות – קראתי למדור "מן המקורות", ומדי פעם אני מעלה קטעים המצויים במקורותינו, ואינם נסתרים ליודעי המקורות, אבל דווקא במקורותינו נהוג ללמוד גם את המוכר, ולא רק לחפש את החידוש, נכון?

  3. פינגבאק: מן המקורות (ל"ג): מרן הרב עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה | אלמוג בהר

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s