חוט מושך מן הלשון, שירים

חוט מושך מן הלשון, אלמוג בֶּהַר, שירים 1996-‏2008,

הוצאת עם עובד, נובמבר 2009

 

 

מעשים קטנים

 

אדם פוֹדה נפשוֹ בְמעשים קטנִים

בְזיכרונות שהוא זוכר כשכולם

שוכחים, בְפצעים שֶהוא סוֹבל כשכוּלם

שמחים, בְשתיקות שֶהוא שותק כשֶכולם

צוחקים, בְחיוכים שהוא מחייך כשכוּלם

שוֹתקים, בְסדקים שהוּא עוֹצר כשכוּלם

ממשיכִים, בְראיות שֶהוא אוסף כשֶכולם

משלִיכִים, בְפתחים שהוא מגלה כּשכּולם

מסתירִים, בְשכחה שהוא שוכח כשכולָם

זוֹכרִים, אדם פוֹדה נפשוֹ

בְּמעשִים קטנִים

 

 

                                                                       

 

 

 חוט מושך מן הלשון  

 

חוט מוֹשך מן הלשון תחתיו בִפנים הפה

מכביד את הדיבור מצֵאת ולמהר לשון צַחוּת

והמילים לאט נגנבות פנימה אל תוך הבטן

פונות אל ריבון העולמים אשר נתן          

עולם והֵיעַלֶם בדיבור אחד

מתחננות.

 

איני בקי בשבעים לשונות אשר נתת

בין בני-אדם להפרידם ולחברם,

חיתוך לשון מִצְרַיִם בין מֵיצַרִים

צר לי, לשון אשדוד שודדת ממני

את סודה, ולשון אשקלון לשון מידה

ומשקל נכון בין שינַי הופכת קִלשון.

ירושלים לשון שלמה הופכת ירושה כבדה

להשיל מעלי אל ים, וחכמת לשון בגדאד

לשון בגד על בגד הופכת בפי לשון בגידה.

צפת בַּכֹּל צופיה מצטופפת אל תוך אוזנַיי,

חפוּת לשון חיפה יושבת על חופים

אוסרת מעלי כל חופש והופכת חרפה,

ויפו לשון יופי מתרחקת בַימים

ושוב אינה עומדת פֹה עמדִי.

 

שבעים לשון נתת בין בני-אדם

לחברם ולהפרידם, ואני מחובר ומופרד

בין לשוני לחִכִּי, דַבֵק ונתלש.

עולם והיעלם עומדים לפנַי וחוט משוּך

ביניהם, מן הלשון מעלה בִפנים הפה

ואין מחסֶה. חוט ארוך משוּך

ושתי ידַי אחוזות בו וסופרות הלשונות

בַאצבעות, דבֵקוֹת ונִתְלשוֹת, דבקות ונתלשות.

 

 

 

                                                                        

הספר באתר עם עובד:

http://www.am-oved.co.il/htmls/product.aspx?C1010=20071&BSP=13485

 

גרזן עץ           

 

כּשֶדם הופך רעל

הַגוף הוֹפך לַכאב עצמוֹ

כמוֹ עץ הַיער הַנִכרת

להיות קת גרזן כּורת לַאילנות.

וּכְשֶחורש שלם נִגדע באִיבּוֹ של גרזן אחד

מתגלָה תוגת החלוֹם הַחסידי אשר ביקש

את עזרת הַעצבות הַגדולה בשבירת הַייאוש הַגדול.

כמו מלחמה במוות בעזרת אלף מיתות קטנות

שֶתפקידן לפורר את פחד המוות הגדול

לשברירֵי פחדִים קטנִים, עד שֶאנִי נכנע

מסכל אותיותיו והופך אַיִן.

בַחדר הסמוךְ ישנִים שנֵי אחיינַי תחת אורה הַקל

של המנורה, כך חוסכים הורַי מֵעיניהם את המראֶה הַמפחיד

של הַעולם הַנעלם בַחשכה. כךְ נחסך מהם לעת בוקר

גם המראה הנפלא של העולם הבוקעַ מחדש מתוך בֵּיצת הַליל

והַאַיִן ומלביש באורו את כל החפצים והפחדים. אולי בגילם הַצעיר

דם אינו רעל, והכאב עצמו אינו מפחיד יותר

מן הַאושר עצמוֹ. אולי הם עדיין לא יודעים שֶכְשֶדם

הופך רעל, הַכאב הופך

לַגוף הַאמיתי.

 

 

 

אבי                 

 

                "חִסְפּוּס יָדָיו שֶכָּל הַיּוֹם

                הָיוּ מִתְעַיְּפוֹת לַהֲפֹךְ עֵצִים

                לְשֻלְחָנוֹת"

                                אלי אליהו, "התעקשות"

 

הרבה שולחנות יצרו ידיו. והרבה שולחנות

לא קרסו תחת ידַי למרות המילים הרבות

והמבוזבזות שהעמסתי עליהם, חלקם מעשי ידיו.

יאמרו עלַי: בנו של נגר, נכדו של גנן,

נינו של מתקן שטיחים, והוא מה?

רק זה המספר אודות הנגר, אודות הגנן,

אודות מתקן השטיחים? האין בו דבר-מה נוסף

מלבד אבותיו? מלבד סיפוריהם וזיכרונותיו?

אני זוכר, אתה הולך מאחורי אמא מרחק מדוד

בַמדרחוב של נתניה, אני כנראה מאחוריכם

והים כתמיד לא רחוק. אני זוכר, אני הולך

ברחוב של עיר אחרת, גם כן מאחורֵי, ופתאום

בְהשתקפותי בְחלונות הראווה אני מוצא בְפנַי

מִפַּנֵיךָ. אני זוכר, אתה מחכה אחרַי בְקופת-חולים

או מחוץ לחוג או בַּמכונית מחוץ לביתו של חבר,

ומספר לי אחר-כך כי הורות היא רובה המתנה,

כבר אז בבית-החולים המתנתָ לצאתי. ומאז

גם אני למדתי אחריך להמתין, לְאוטובוס,

לתוצאות בדיקה, עדיין לא זוכר המתנתי

לִבְנִיבִּתִי. אני הייתי ילד האומר מילתו הראשונה

בארמית: אַבַּא, ואתה באיזו שפה אמרתָ מילה ראשונה?

דנית או גרמנית? אבא או אמא? אתה הייתָ בן

האומר את מילותיו האחרונות להוריו בשפת הבכי,

בשפת גידול הזיפים, ועוד קודם לכן שוב בשפת ההמתנה.

בזִקנתם החליפו ההורים את הילדים, בישיבתך עמם

בקופת-חולים עד קריאת האחות, בהגשת ידך לפני המדרגות

עד שיֶעַנוּ לה, ובסוף ביציאה מבית-הקברות,

עם ההמתנה הבלתי-נגמרת לשובם.

 

 

 

לא לפחד לומר את המילה נוסטלגיה

 

לא לפחד לומר              

את המילה נוסטלגיה

לא לפחד                                  

ללחוש געגועים              

לא לפחד לומר                          

יש לי עבר

מונח בתוך קופסא                                 

של זיכרון נעול

 

לא לפחד

לקנות לי מפתחות

להצמיד עיניים לחורי המנעולים

עד שהכל יפתח

עד שאוכל להגניב מבט              

אל פנימי

 

לא לפחד לומר

אני אדם שוכח

אבל יש לי זיכרון

שלא מוכן לשכוח אותי

 

 

 

 

 

 

אַמַל זאת תקווה

 

אַמַל זאת תקווה, חַיַאתִי אלו חיי,

וּבַזמן שהם נפגשים

בין שפתיה של אֻם כֻּלת'וּם

לבין האוזניים שלי

צמאונות רבים כורים בארות

בְלבי.

 

 

امل هي تِقْوَة

 

أمَل هِيَ تِقْوَة، حَيَاتي هي حَيَاي،

وعِنْدَمَا تَلْتَقِيَانِ

بين شفتي أم كلثوم

واُذنِيَّ

عِطَش شديد يَحْفِر آبارًا  

في قلبي.

 

 

לשירים נוספים באתר:

"עד אנה":

http://notes.co.il/almog/61275.asp

"שנתיים לפני הרעש":

http://notes.co.il/almog/46544.asp

(בהתעטף עלי נפשי את ה'):

http://notes.co.il/almog/45009.asp

"קצה מדרכה":

http://notes.co.il/almog/62925.asp

"שכם, 1967":

 http://notes.co.il/almog/63136.asp

 "שיר מצד-דרך":

http://www.notes.co.il/almog/63595.asp

"לניזאר קבאני, מעיל תשבץ משיריו":

http://notes.co.il/almog/63838.asp

(בסוף לא התחתנתי עם אחת מבנות כיתתי בבית-הספר היסודי או בתיכון):

http://notes.co.il/almog/63955.asp

(שביתת קול המואזין בשכונתי החדשה):

http://notes.co.il/almog/63955.asp

לפני יום הכיפורים ה'תשס"ח:

http://www.notes.co.il/almog/64602.asp

 שיר על רשימת קניות:

http://www.notes.co.il/almog/64696.asp

 שיר ללאה:

http://www.notes.co.il/almog/65635.asp

أَلْمُوج بِيهَار

خيط معقود في اللسان

 

Almog Behar

A Thread Drawing From the Tongue

 

מנחם בן במעריב על ספר השירים, 4.12.2009:

http://www.nrg.co.il/online/47/ART1/974/308.html?hp=0&loc=138&tmp=681

אלי הירש בידיעות אחרונות על ספר השירים, 25.12.2009:

http://elihirsh.com/?p=1640

דפנה שחורי בישראל היום על ספר השירים, 25.12.2009:

http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=129&itemID=14429#post14429

איריס אליה כהן על ספר השירים, בלוג "קרא לי שחורה", אתר בננות, 11.1.2010:

http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=14624&blogID=290&PHPSESSID=742a9f0648b8076f4a2aedcfc0a5168e

פרופ' נסים קלדרון על ספר השירים, 25.1.2010:

http://www.notes.co.il/almog/64522.asp

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3838587,00.html

"לא לפחד לומר: יש לי עבר" – נוית בראל על ספר השירים ב"מקור ראשון", מוסף "שבת", עמ' 18, 22.1.2010:

http://www.notes.co.il/almog/64782.asp

"הליגה הערבית" – ראיון עם יוני ליבנה, מוסף "ספרות", 7 לילות, ידיעות אחרונות, 11.12.2009, יום שישי כ"ד בכסלו תש"ע, עמ' 22-23.

השיר "קצה מדרכה" באתר אנרג'י ודברים עליו:

http://www.nrg.co.il/online/47/ART1/971/560.html

http://notes.co.il/almog/62925.asp

השיר "חוט מושך מן הלשון" באתר ויינט:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3779678,00.html

http://notes.co.il/almog/60910.asp

השיר "שכם, 1967" באתר העוקץ, מדור השירה באסטה:

http://www.haokets.org/default.asp?PageID=10&ItemID=4600

http://notes.co.il/almog/63136.asp

 השירים "שביתת קול המואזין בשכונתי החדשה" ו"אמל זאת תקווה" באתר "הזמנה לפיוט" ודברים עליהם:

http://www.piyut.org.il/cgi-bin/weeks.pl?Id=328

הספר באתר "סטימצקי":

http://www.steimatzky.co.il/Steimatzky/Pages/Product.aspx?ProductID=11562342&CategoryID=1

הספר באתר "סימניה":

http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=690886

הספר באתר "bookme":

http://bookme.co.il/Books/Item_Details.aspx?Barcode=32-21305

הספר באתר "צומת ספרים":

http://www.booknetshop.co.il/prodtxt.asp?id=49434&perur=2&t=14&c=513

 

 

אודות almog behar

"צִמְאוֹן בְּאֵרוֹת", "אנא מן אל-יהוד", "חוט מושך מן הלשון", "צ'חלה וחזקל".
פוסט זה פורסם בקטגוריה חוט מושך מן הלשון. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

19 תגובות על חוט מושך מן הלשון, שירים

  1. תום הגיב:

    מלווה אותי כבר שבוע, ספר נהדר

  2. אלמוג הגיב:

    המון תודה תום,
    שימחת אותי עד מאוד בתגובתך
    חג שמח
    אלמוג

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    חוט נמשך מלשונך, טווה אריג מופלא
    שזור חכמה חמלה ויופי

  4. ריגשת אותי ברגישותך מארג חיים המילים שלך.

  5. פינגבאק: שִכחה והשקה « אלמוג בהר

  6. פינגבאק: ויפהפיות מוליכות אותי אחריהן כדי שאענה אותן בסירובים « אלמוג בהר

  7. פינגבאק: צַ’חְלָה וחֶזְקֵל, שיר ערש יהודי-בגדאדי « אלמוג בהר

  8. פינגבאק: עם ארז ביטון וברכה סרי בתיאטרון « אלמוג בהר

  9. פינגבאק: צ’חלה וחזקל, שיר ערש יהודי-בגדאדי « אלמוג בהר

  10. פינגבאק: אין משכירין בתים בירושלים | אלמוג בהר

  11. פינגבאק: וכדי להפוך שוב מארמית לעברית חייבת אישה או איש לעבור בעצמה את אחד הנחלים או הנהרות כשהוא מלא במים או אכזב בחום | אלמוג בהר

  12. פינגבאק: הערות אחרי ערב שירה עם משוררים רומנים | אלמוג בהר

  13. פינגבאק: אמל זאת תקווה | אלמוג בהר

  14. פינגבאק: בהתעטף עלי נפשי את ה' | אלמוג בהר

  15. פינגבאק: יום הכיפורים, שני שירים | אלמוג בהר

  16. פינגבאק: יום-הכיפורים ה'תשס"ו, איסטמבול | אלמוג בהר

  17. פינגבאק: "חוט מושך מן הלשון", מתוך ספר השירים | אלמוג בהר

  18. שירה. הגיב:

    אלוהים בכל יום עושה איתי ניסים. היום עשה איתי נס, לקרוא משיריך.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s