לניזאר קבאני

 

לנִיזַאר קַבַּאנִי, מעיל תשבץ משיריו            

 

1.

אִם מידת טירופךְ היתה מגיעה לְמידת טירופִי

הייתְ משליכה את כל צעצועֵי תכשיטייךְ וּבאה לישון בְתוךְ עינַי.

אִם מידת טירופִי היתה מגיעה לְמידת טִירופךְ

הייתִי משליך את המילונים מספרייתי וְנרדם בְתוך דפךְ הַלבן.

אני שונא לְאהוב בְמידה כמו בני-אדם אחרים

אני שונא לִכתוב בְמידה כמו בני-אדם אחרים.

הלוואי וְשירַי, כמו אהבתךְ, חייךְ וּמותךְ,

לא היו ניתנים לְשִחזור.

הלוואי ואהבתךְ, כמו שירַי, חיַי ומותִי,

היתה מתועדת בְכל חנויות הַספרים של הַעולם הַערבִי.

בַבקרים אני מחפש אותך בְמראות הַבית

אבל המראות מביטות בי ריקות.

בַערבים אני מרגיש שֶהַמראות מחפשות אותך בִי

מזכירות לי כמה אני חסר בלעדיךְ.

 

2.

כשהתאהבתי בך הדמדומים נרדמו בתוך מעילִי

ועטפו אותי, השמש זרחה מתוך צחוקךְ.

הפכתי ילד המשחק עם הַחמה וְהַלבנה

כאילו הן חברותיו מיַנקות.

עם השנים השתניתי: כְנער חשקתי בך עירומה כְעץ,

כְשֶהתבגרתי חשקתי בך מכוסה כְמקדש.

גם את השתנית: כשבאת רצחת אלף נשים בתוך זיכרוני

כדי להיות יחידה, אחר ביקשת שֶאשיר לך עליהן.

העצבות הפכה אותנו לְאחד, וכשבכית

עינייך היו לילה גשום ומילותַי טבעו בתוכו.

אל דאגה אהובתי, אמרתי לך, גם אם תזדקני

שערותיך ישארו תמיד שחורות בין דפַי.

 

3.

הרבה שנים אני מבקש לגלות דרך לאהוב אותך

בלי מילים, בכל השפות אשר אינן מילים.

אבל רק הגוף יודע את כל השפות, ועונה ביפות שבהן.

הגוף מזכיר לי את השעה שבה נכנסת אל חדרי.

מאות שנים לא התרחשו ניסים, ופתאום בא גופךְ

הערום והשכיח את כל הניסים של המוסלמים, הנוצרים והיהודים.

אִם מידת טירופִי היתה מגיעה לְמידת טִירופךְ באותו היום

הייתִי משליך את כל מחברות השירים ממגרותַיי

וְנרדם בין שדייךְ הַלבנים.

אִם מידת טירופךְ היתה מגיעה לְמידת טירופִי באותו היום

הייתְ משליכה את כל חלומות לבךְ

וּבאה לישון בְתוךְ שירַי.

 

 מתוך "חוט מושך מן הלשון", ספר שירי השני, שראה אור לפני מספר שבועות בהוצאת עם עובד.

פורסם גם ב-ynet:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3825707,00.html

 

לשירים נוספים מן הספר:

http://www.notes.co.il/almog/63419.asp