לאה בערב חתונתו של יעקב לרחל

שיר ללאה ("חוט מושך מן הלשון")

שיר לְלאה

לאה בְּערב חתונתו של יעקב לְרחל

נִזכרה בְּעיוורון בעלה אחריה עַל מיטת כלולותיהם

וּבַסימנים הרבים שסימנה לו לרמותו שהיא רחל

וְהיתה בוכה עַד שֶנשרו ריסיי עינייה הַרכות

כי ידעה שֶאהב יעקב את רחל ממנה

כי שנואה היא ועוד מעט האלוהים רואה עונייה

ורחמה נפתח ואחותה עקרה ומקנאה לה וממררת

נהי בכי תמרורים ונִפְתֶלֶת עמה.

והחליטה לאה לאגור את דמעותיה בתוך עינייה הרכות

ולשתוק לְבעלה ימים רבים

ולדבר אליו בִשמות הילדים

זה שמו ראובן וזה שמעון וזה לוי וזה יהודה.

ולבסוף כשהחליטה לסור משתיקתה אמרה אֵלַי תָּבוֹא

ויבוא יעקב בְאוהלה מחריש

נִזכר בְּעיוורונו אחריה עַל מיטת כלולותיהם

וּבַסימנים הרבים שסימנה לו לרמותו שהיא רחל

ובבוקר המשיכה לדבר אליו בשמות הילדים

זה שמו יששכר וזה זבולון וזאת האחרונה שמה דינה.

ואחר כך סגרה את אוהלה

והחלה לאסוף את כל ריסיה שאיבדה

והיתה אומרת לעצמה בלחש את שמות הילדים

זה שמו ראובן וזה שמעון וזה לוי וזה יהודה

זה יששכר וזה זבולון וזאת האחרונה שמה דינה

כך יום אחר יום עד יום מותה

בלחש מסמנת את הצלחתה

זה שמו ראובן וזה שמעון וזה לוי וזה יהודה

זה יששכר וזה זבולון וזאת האחרונה שמה דינה.

מתוך "חוט מושך מן הלשון", עם עובד, 2009.

לשירים נוספים מן הספר:

http://notes.co.il/almog/63419.asp

מודעות פרסומת

אודות almog behar

"צִמְאוֹן בְּאֵרוֹת", "אנא מן אל-יהוד", "חוט מושך מן הלשון", "צ'חלה וחזקל".
פוסט זה פורסם בקטגוריה חוט מושך מן הלשון, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.