להלן נוסח הצהרת הנאמנות שיתבקשו מעתה להצהיר ראש-הממשלה והשרים עם כניסתם לתפקידם:
"אני ראש-ממשלת/שר-בממשלת ישראל, מתחייב בזאת לקבל שוחד בעת מילוי תפקידי אך ורק ממליארדרים יהודים-דמוקרטים (אזרחי ישראל וכאלו שאינם אזרחי ישראל), ולתפור מכרזים בעת מילוי תפקידי אך ורק למליארדרים יהודים-דמוקרטים, וללכת בעת מילוי תפקידי אך ורק לבריתות/ברי-מצווה/חתונות/הלוויות של בני משפחותיהם של מליארדרים יהודים-דמוקרטים. כן אני מתחייב לעבוד מיד לאחר פרישתי אך ורק בחברותיהם של מליארדרים יהודים-דמוקרטים (אלא אם אקבל הצעות טובות יותר, ממי שאינם יהודים או שאינם דמוקרטים). כל סכום שאקבל מעבודות למען מי שאינם יהודים (או שאינם דמוקרטים) אני מתחייב בזאת, וללא שום קונצים וקומבינות, לתרום (לחשבון הבנק של בני/בתי/אשתי/בעלי/אבי/אמי/שלי). כל זאת ברוח מגילת העצמאות ולתפארת מדינת ישראל/היהודים/היהודית/ביבי".
אלמוג בהר 
אלמוג זה הזכיר לי שיש כבר ערך על זה בויקיפדיה: המדינה הזו הוקמה בשביל כסף. כל השאר אלו תירוצים רומנטיים.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D
אבל מה באמת אומר חוק הנאמנות?
זה נשמע מוצדק, חובות זכויות
יאיר יקר. נשמע מוצדק? אולי נשמע, אבל במין היגיון עקום.
מה היא הנאמנות שבה מדובר? למה מדובר בה כל כך הרבה דווקא כשהמדינה כל כך לא נאמנה לאזרחיה? כאשר ראשי-ממשלה נאמנים בעיקר בעצם, אולי גם למשפחתם?
למה היהדות נשמעת ברמה דווקא על-ידי מי שכנראה חשים כה בלתי בטוחים ביהדות (והם אכן אינם נושאים ב"עול" התורה והמצוות) שהם זקוקים להכריח לא-יהודים להכיר ביהדות זאת שהם אינם בטוחים בה?
מה קורה לרוב היהודי (והוא רוב במדינת ישראל) אשר מתנהג שוב ושוב כאילו הוא מיעוט המבקש הכרה, כאילו הוא החלש, כאילו הוא עדיין יושב בבזל בקונגרס ציוני, ולא צריך לנהל מדינה, מדינה שלא כל יושביה יהודים (כפי שאין מדינה בעולם שיושביה רק בני עם/דת אחד).
כך הרוב היהודי מדמיין שהוא מיעוט ונמנע מלשאת את האחריות המוטלת עליו כרוב, למשל לפתור חלק מן הבעיות המוטלות לפתחנו.
חוק הנאמנות נראה בתחילה הזוי, כשהומצא על-ידי ליברמן כדי לדחוק את הערבים אזרחי ישראל, וגם כדי לדחוק את הלא-נאמנים שבין היהודים – והוא התקבל מקיר לקיר על-ידי הממשלה, שמבקשת להקים משטרת מחשבות – ובמדינת ערוץ 2 זה נשמע הגיוני, מוצדק, חובות וזכויות.
כשהמדינה מכה את אזרחיה, נפגעי משכנתאות, מגורשים מהריסות בתים בנגב ובירושלים, זה צבוע לדבר על "חובות – זכויות".
אז מה אתה בעצם אומר
בקשר לאנשים שנפגעו מהמדינה, אז מה החוק הזה מונע מהם לעשות
שלפני זה הם יכלו לעשות?
תסביר לי
אני באמת מנסה להבין
החוק מיותר מבחינת תועלתו הפיקטיבית,
אבל כמובן שמטרתו היא נזק –
מטרתו היא דחיקה –
כפי שהיתה מטרתם של הרבה חוקים אנטישמיים,
לדחוק מהגבולות הלגיטימיים כמה שיותר אנשים
(שזה אגב פרדוקסלי מבחינה ציונית –
זה דוחק חלק גדול גם מהעם היהודי)