מן המקורות (כ"ג): הגדה של פסח

"נוסח ההגדה שנהגו בה ישראל בזמן הגלות כך היא, עם שַרְח פִי אֶלְ-עַרַבִּי" (עם פירוש בערבית)

"סדר הגדה של פסח נדפסה באותיות גדולות העברי, והערבי עם נקודות עם כמה הוספות, וסדר הפסח בלשון ערבי צח שיובן לכל אדם, עם שירים ושבחות" (בגדאד, שנת ה'תרצ"ו)

 

יחץ, נוסח ערבי-יהודי-מגרבי: "הכדא קסם אללה אלבחר, לאבאתנה עלא אתנאש אן טריק. חין כ'רג'ו אולאד ישראל מן מצר. עלא יד אלמוניר סיידנא מוסא בן עמרם עליה אלסלאם. כיף מא סלך פכהם וע'אתהם וכ'רג'הם מן אלכ'דמה אלצעיבה ללראחה. מן אלעבודייה ללחורייה. ירסלהו אללה תעלא אן יג'מע שמלנא אילא בית מקדשהו, למען שמו הגדול והקדוש"

תרגום: כך בקע (חילק, קרע, פיצל) אלוהים את הים לאבותינו בשתים עשרה דרכים, כאשר יצאו בני ישראל ממצרים, בידי המוניר (המאיר) אדוננו משה בן עמרם עליו השלום. איך הושיעם והצילם והוציא אותם מעבודה קשה לרווחה, ומעברות לחירות. ישלח אותו אלוהים הנעלה כדי שיכנס כל נפוצותינו אל בית מקדשו, למען שמו הגדול והקדוש.

בַּעַל הַבַּיִת יִבְצַע אֶת הַמַּצָּה הָאֶמְצָעִית לִשְׁתַּיִם וּמַצְפִּין אֶת הַחֵצִי הַגָדוֹל לַאֲפִיקוֹמָן.

מַגִּיד, נוסח ערבי-יהודי-בגדאדי: יבדי אל-הגדה בחס ובנגם חלו ובפרחת אל-קלב. ויכוין לית'בת מצוות עשה מאל-סיפור יציאת מצרים.

תרגום: יתחיל את ההגדה ברגש ובניגון יפה ובשמחת הלב. ויכוון לקיים (לקבוע, לאמת) מצוות עשה של סיפור יציאת מצרים

באגדה של פסח "אהבת הקדמונים", נוסח צפון אפריקה עם תרגום בשפה הערבית המוגרבית, מסבירים לאחר הברכות הצורך בתרגום ערבי:

"וירג'ע יקולהא באלתפסיר אלערבי באש יפהמו אלפאמיליא דיאלו"

תרגום: ויחזור ויאמר אותו בתרגום (בפירוש) הערבי כדי שיבינו משפחתו

"אידא מא יפהמש בלשון הקודש יקדר יקולו בלסאן אלדי יערף והאדא תפסירהו בלסאן אלערבי"

תרגום: אם לא יבין בלשון הקודש יכול לומר בלשון שאותה יבין וזה תרגומו (פירושו) בלשון הערבי

קיצור שולחן ערוך, סימן קיט, סדר ליל פסח (הרב שלמה גאנצפריד, הונגריה, המאה ה-19): "ואחר כך אומרים "עבדים היינו" וכו'. והנכון לפרש לבני ביתו דברי ההגדה בלשון שמבינים. ואם גם בעצמו אינו מבין לשון הקודש, יאמר מתוך הגדה שהוא עם פירוש אשכנז (או שאר לשון), ולאחר כל פיסקא יאמר בלשון אשכנז. ומכל שכן המאמר "רבן גמליאל היה אומר" וכו', שצריכין להבין את הטעם של פסח מצה ומרור"

הפתיחה ב"הא לחמא עניא" בארמית – מן הזמן שהיה העם דובר ארמית.

מְגַלֶּה אֶת הַמַּצּוֹת, מַגְבִּיהַ אֶת הַקְּעָרָה וְאוֹמֵר בְּקוֹל רָם:

נוסח מרוקו: אתמול היינו עבדים, היום בני חורין. היום כאן, לשנה הבאה בירושלים. בבהילו יצאנו ממצרים

הֵא לַחְמָא עַנְיָא דִי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם. כָּל דִכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכֹל, כָּל דִצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח. הָשַׁתָּא הָכָא, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל. הָשַׁתָּא הָכָא עַבְדֵי, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל בְּנֵי חוֹרִין.

תרגום: זהו לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים. כל הרעב יבוא ויאכל, כל הצריך יבוא ויפסח (יאכל קורבן הפסח). השנה אנחנו כאן, לשנה הבאה בארץ ישראל, השנה אנחנו כאן עבדים, לשנה הבאה בארץ ישראל בני חורין

נוסח ערבי-יהודי-בגדאדי: האד'א כ'בז אלמסכין, אלד'י אכלו אבהאתנא פי בלד מצר. כל ג'ועאן יג'י ויאכל. כל מעתאז יג'י ויפסח. הל סנה נחנא הון. סנת אל-ג'איה פי בלד יסראיל. הל סנה נחנא הון עביד. סנת אל-ג'איה פי בלד יסראיל בנין אל-מטלוקין.

נוסח ערבי-יהודי-מגרבי: האד אלטעאם צ'עיף, אלדי כלאו ג'דודנא פי ארץ' מאצר. ג'מיע אלג'יעאן יג'י ויאכל, ג'מיע אלמהתאג' יג'י ויעייד פסח. האד אלסנה הנא, אלסנה אלג'אייה פי ארץ' ישראל. האד אלסנה הנא עביד, אלסנה אלג'אייה פי ארץ' ישראל אולאד אחראר.

מֵסִיר הַקְּעָרָה מֵעַל הַשֻּׁלְחָן, מוֹזְגִין כוֹס שֵׁנִי וְכַאן הַבֵּן אוֹ אֶחָד מִן הַמְסֻבִּים שׁוֹאֵל:

מַה נִּשְּׁתַּנָה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת? שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אָנוּ מַטְבִּילִין אֲפִילוּ פַּעַם אֶחָת, – הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְעָמִים! שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה – כֻּלּוֹ מַצָּה! שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת – הַלַּיְלָה הַזֶּה מָרוֹר! שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין ושותין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין – הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין!

נוסח ערבי-יהודי-בגדאדי: ימזג'ון כוס שני ויכ'לינו קבאלו. וירפע אל קערה מן קדאמו. לחתא אל ולד יסאל בעד מה אכלנא ליש קאעד תשיל אל קערה? ובעדה יוקף אל ולד ויסאלוהו, "מנין ג'ית?" ויג'אוב: "מן מצרים", "ווין ראייח?", "לירושלים", "ואש זוואדתך?", ויקול מה נשתנה, ואד'א מא אכו ולד יקרא הווי:

תרגום: מוזגים כוס שני ומותירים (מניחים) אותה מולם. ומרים הקערה לפניו. עד שהילד ישאל בשל מה אכלנו לא יושבים ותרים הקערה? אחרי כן יעמוד הילד וישאלוהו, "מאיפה באת?", ויענה "ממצרים", "לאן אתה הולך?", "לירושלים", "ומה הצידה שעמך?", ויאמר "מה נשתנה", ואם אין עמו ילד יקרא:

"במא תגיירת האד'י אל-לילה מן כל ליאלי! פי כל ליאלי ליס נחנא גאמסין לאונו מרא ואחדה, והאד'י אל-לילה מרתין! פי כל אל-ליאלי נחנא אכלין כ'מיר יא פטיר, והאד'י אל-לילה כולו פטיר. פי כל אל-ליאלי נחנא אכלין כ'צ'אר יא מראר, והאד'י אל-לילה כולו מראר. פי כל אל-ליאלי נחנא אכלין ושארבין, בין קעוד ובין מנתכיין, והאד'י אל-לילה כלתנא מנתכיין"

נוסח המשנה, פסחים, פרק י, הלכה ד: "מזגו לו כוס שני וכאן הבן שואל אביו. ואם אין דעת בבן, אביו מלמדו: מַה נִּשְּׁתַּנָה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת? שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה – כֻּלּוֹ מַצָּה? שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת, – הַלַּיְלָה הַזֶּה מָרוֹר? שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל, הלילה הזה כולו צלי? שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אָנוּ מַטְבִּילִין אֲפִילוּ פַּעַם אֶחָת, – הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְעָמִים? ולפי דעתו של בן אביו מלמדו, מתחיל בגנות ומסיים בשבח, ודורש מ"ארמי אובד אבי" (דברים כו, ה), עד שיגמור הפרשה כולה".

רבי סעדיה גאון (מצרים ועיראק, המאה ה-10), סידור רס"ג, הגדה של פסח: "ממלאים כוס שני ואם יש שם ילד בר-דעת יעמוד על רגליו וישאל מה דבר הלילה הזה כפי שאבאר, והחכם שבחבורה משיב לו תשובה שארשום אותה. ואם אין שם ילד בר-דעת הרי החכם הזה הוא השואל והוא המשיב. וזאת השאלה: מה נשתנה…, וזאת התשובה: עבדים היינו"

הרמב"ם (ספרד, צפון-אפריקה, מצרים, המאה ה-12), "משנה תורה", הלכות חמץ ומצה:

פרק שביעי, הלכה ב': "מצווה להודיע לבנים ואפילו לא שאלו שנאמר והגדת לבנך. לפי דעתו של בן אביו מלמדו. כיצד אם היה קטן או טיפש אומר לו בני כולנו היינו עבדים כמו שפחה זו או כמו עבד זה במצרים ובלילה הזה פדה אותנו הקב"ה ויוציאנו לחירות. ואם היה הבן גדול וחכם מודיעו מה שאירע לנו במצרים וניסים שנעשו לנו ע"י משה רבנו הכל לפי דעתו של הבן"

הלכה ג': "וצריך לעשות שינוי בלילה הזה כדי שיראו הבנים וישאלו ויאמרו מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות עד שישיב להם ויאמר להם כך וכך אירע כך וכך היה. וכיצד משנה מחלק להם קליות ואגוזים ועוקרים השולחן מלפניהם קודם שיאכלו וחוטפין מצה זה מיד זה וכיוצא בדברים האלו. אין לו בן אשתו שואלתו. אין לו אישה שואלין זה את זה מה נשתנה הלילה הזה. ואפילו היו כולן חכמים. היה לבדו שואל לעצמו מה נשתנה הלילה הזה"

בָּרוּךְ הַמָּקוֹם, בָּרוּךְ הוּא. בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא. כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה. אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל.

חָכָם מָה הוּא אוֹמֵר? מַה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם? וְאַף אַתָּה אֱמָר לוֹ כְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח: אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן.

רָשָׁע מָה הוּא אוֹמֵר? מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם? לָכֶם – וְלֹא לוֹ. וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל כָּפַר בְּעִקָּר. וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִנָּיו וֶאֱמֹר לוֹ: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. לִי – וְלֹא לוֹ. אִילּוּ הָיָה שָׁם, לֹא הָיָה נִגְאָל.

תָּם מָה הוּא אוֹמֵר? מַה זֹּאת? וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְיָ מִמִּצְרָיִם, מִבֵּית עֲבָדִים.

וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל – אַתְּ פְּתַח לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. יָכוֹל מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ, תַּלְמוּד לוֹמַר בַּיוֹם הַהוּא, אִי בַּיוֹם הַהוּא יָכוֹל מִבְּעוֹד יוֹם, תַּלְמוּד לוֹמַר בַּעֲבוּר זֶה – בַּעֲבוּר זֶה לֹא אָמַרְתִּי אֶלָא בְּשָׁעָה שֶׁיֵּשׁ מַצָּה וּמָרוֹר מֻנָּחִים לְפָנֶיךָ.

נוסח תלמוד ירושלמי, פסחים, פרק עשירי: "תני ר' חייה כנגד ארבעה בנים דיברה תורה: בן חכם בן רשע בן טיפש בן שאינו יודע לשאול. בן חכם מהו אומר: מַה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ אותנו, וְאַף אַתָּה אֱמָר לוֹ: בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים מבית עבדים. בן רשע מהו אומר: מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם מה הטורח הזה שאתם מטריחין עלינו בכל שנה ושנה? מכיוון שהוציא את עצמו מן הכלל אף אתה אמור לו: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי, לי עשה לאותו האיש לא עשה. אִילּוּ הָיָה אותו האיש במצרים לא היה ראוי להיגאל משם לעולם. טיפש מה אומר: מה זאת? אף את למדו הלכות הפסח שאֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן, שלא יהא עומד מחבורה זו ונכנס לחבורה אחרת. בן שאינו יודע לשאול – אַתְּ פְּתַח לוֹ תחילה, אמר רבי יוסה מתניתא אמרה כן אם אין דעת בבן אביו מלמדו.

בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. לֹא אֶת אֲבוֹתֵינוּ בִּלְבָד גָּאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא אַף אוֹתָנוּ גָּאַל עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָׁם, לְמַעַן הָבִיא אֹתָנוּ, לָתֶת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵנוּ.

נוסח הרמב"ם: בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים שנאמר ואותנו הוציא משם וגו'.

הלכה ו': "בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים שנאמר ואותנו הוציא משם וגו'. ועל דבר זה צווה הקב"ה בתורה וזכרת כי עבד היית כלומר כאילו אתה בעצמך היית עבד ויצאת לחירות ונפדית"

חֲסַל סִדּוּר פֶּסַח כְּהִלְכָתוֹ, כְּכָל מִשְׁפָּטוֹ וְחֻקָתוֹ.

כַּאֲשֶׁר זָכִינוּ לְסַדֵּר אוֹתוֹ כֵּן נִזְכֶּה לַעֲשׂוֹתוֹ.

זָךְ שׁוֹכֵן מְעוֹנָה, קוֹמֵם קְהַל עֲדַת מִי מָנָה.

בְּקָרוֹב נַהֵל נִטְעֵי כַנָּה פְּדוּיִם לְצִיוֹן בְּרִנָּה.

לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלָיִם.

בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלָיִם הַבְּנוּיָה.

 

מן הברכה לאחר ביעור החמץ: "כשם שביערנו החמץ מרשותנו היום הזה, כן תזכנו ותסייענו ותעזרנו ותאמצנו לבער היצר הרע מקרבינו. אנא ה' הפרד נא מעלינו צד הרע שביצר הרע, ותזככנו ותלבבנו בכוח היצר הטוב"

משנה, פסחים, פרק עשירי, הלכה א': "ואפילו עני בישראל לא יאכל עד שיסב. ולא יפחתו לו מארבעה כוסות של יין, ואפילו מן התמחוי"

רבנו יוסף חיים (בגדאד, המאה ה-19), "הבן איש חי", פרשת צו: "חייב אדם לספר בניסים ונפלאות שעשה השם יתברך לנו ולאבותינו, עד שתכריחנו השינה לישון"

הרמב"ם (ספרד, צפון-אפריקה, מצרים, המאה ה-12), "משנה תורה", הלכות חמץ ומצה:

פרק שביעי, הלכה א': "מצוות עשה של תורה לספר בניסים ונפלאות שנעשו לאבותינו במצרים בליל חמישה עשר בניסן, שנאמר זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים כמו שנאמר זכור את יום השבת. ומנין שבליל חמישה עשר, תלמוד לומר והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך. ואף על פי שאין לו בן, אפילו חכמים גדולים חייבים לספר ביציאת מצרים וכל המאריך בדברים שאירעו הרי זה משובח"

הלכה ד': "וצריך להתחיל בגנות ולסיים בשבח. כיצד מתחיל ומספר שבתחילה היו אבותינו בימי תרח ומלפניו כופרים וטועין אחר ההבל ורודפין אחר עבודת אלילים. ומסיים בדת האמת שקרבנו המקום לו והבדילנו מהאומות וקרבנו ליחודו. וכן מתחיל ומודיע שעבדים היינו לפרעה במצרים וכל הרעה שגמלנו ומסיים בניסים ובנפלאות שנעשו לנו ובחירותנו. והוא שידרוש מארמי אובד אבי עד שיגמור כל הפרשה. וכל המוסיף ומאריך בדרש פרשה זו הרי זה משובח"

הלכה ו': "בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים שנאמר ואותנו הוציא משם וגו'. ועל דבר זה צווה הקב"ה בתורה וזכרת כי עבד היית כלומר כאילו אתה בעצמך היית עבד ויצאת לחירות ונפדית"

פרק שני, הלכה ה': "חור שבאמצע הבית שבין אדם לחברו זה בודק עד מקום שידו מגעת וזה בודק עד מקום שידו מגעת והשאר מבטלו בלבו. אבל חור שבין ישראל לעכו"ם אינו בודק כלל שמא יאמר העכו"ם כשפים הוא עושה לי אלא מבטלו בלבו ודיו. וכל מקום שאין מכניסין בו חמץ אינו צריך בדיקה"

הלכה ז': "אין חוששין שמא גררה חולדה חמץ למקום שאין מכניסין בו חמץ שאם נחוש מבית לבית נחוש מעיר לעיר ואין לדבר סוף"

משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים, פרק ה, הלכה ז': "ומותר לשכון בכל העולם חוץ מארץ מצרים"

שולחן ערוך, רבי יוסף קארו (צפת, המאה ה-16), הלכות פסח:

"האיסטניס מתענה בערב פסח כדי שיאכל מצה לתיאבון"

"אחר ארבע כוסות אינו רשאי לשתות יין אלא מים"

קיצור שולחן ערוך, סימן קיט, סדר ליל פסח (הרב שלמה גאנצפריד, הונגריה, המאה ה-19): "ואחר כך אומרים "עבדים היינו" וכו'. והנכון לפרש לבני ביתו דברי ההגדה בלשון שמבינים. ואם גם בעצמו אינו מבין לשון הקודש, יאמר מתוך הגדה שהוא עם פירוש אשכנז (או שאר לשון), ולאחר כל פיסקא יאמר בלשון אשכנז. ומכל שכן המאמר "רבן גמליאל היה אומר" וכו', שצריכין להבין את הטעם של פסח מצה ומרור"

 

אודות almog behar

"צִמְאוֹן בְּאֵרוֹת", "אנא מן אל-יהוד", "חוט מושך מן הלשון", "צ'חלה וחזקל".
פוסט זה פורסם בקטגוריה מן המקורות, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על מן המקורות (כ"ג): הגדה של פסח

  1. אזרח. הגיב:

    יפה ומרגש.
    ובנוסח יהודי תימני,כאן:

  2. אזרח. הגיב:

    וכאן :

  3. almog behar הגיב:

    תודה רבה אזרח!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s