אתם יוצאי מערב: פיוט למימונה של רבי דוד בוזגלו

הפייטן מימון כהן מבצע את "אתם יוצאי מערב" של ר' דוד בוזגלו:

http://www.youtube.com/watch?v=66v4wZY-fyQ&feature=player_embedded

אַתֶּם יוֹצְאֵי מַעֲרָב            / ר' דוד בוזגלו

                             (שיר לליל המימונה)

אַתֶּם יוֹצְאֵי מַעֲרָב. מָארוֹק אַנְשֵׁי אֱמוּנָה

הַלְלוּ אֵל בְּעַם רָב. יוֹם זֶה יוֹם אַלְמִימוּנָה.

אֶתְמוֹל פָּעַר אֶת לוֹעוֹ. יַם סוּף לְנֶגֶד פַּרְעֹה.

עִם כָּל רִכְבּוֹ בְּנָסְעוֹ. וּלְקָחָם לוֹ לְמָנָה.

וְעָבְרוּ בֵּין בְּתָרָיו. צֹאן יִשְׂרָאֵל עֲבָדָיו.

עֵת נֶעֶרְמוּ מִשְבָּרָיו. עַל יְדֵי רַעְיָא מֵהֵמְנָא.

וּרְכוּשׁ רוֹדְפָיו וּמוֹשְׁלָיו. שָׂם יִשְׂרָאֵל אֶל כֵּלָיו

מִתּוֹךְ הַיָּם וְגַלָּיו. נִתַּן לוֹ לְמַתָּנָה.

וְשָׁמָּה עַל כָּל מִדְרָךְ. אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בֵּרַךְ.

חָבֵר תִּהְיֶה מְבוֹרָךְ. בְּכָל חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.

וּבְמָארוֹק לְדוֹר דּוֹרִים. כָּכָה יֹאמְרוּ הָעִבְרִים.

בִּבְרָכָה לַחֲבֵרִים. אַרְבְּח יָא כָאי וּלְגִ'ינָא.                        / תרגום: שגשג אחי בעושר

וּבְנֵי נֵכָר, נוֹזְלֵיהֶם נִבְקְעוּ תּוֹךְ כְּלֵיהֶם

וְתִפֹּל שָׁם עֲלֵיהֶם. יִרְאַת שׁוֹכֵן מְעוֹנָה.

וּמַשָּׂאוֹת עַל מַשָּׂאוֹת. מִלְאוּ כָּל טוּב וּתְבוּאוֹת.

הוּבְאוּ מֵאַרְבַּע פֵּאוֹת. לְעַמּוֹ אֲשֶׁר קָנָה.

וִילִיד עֲרָב זֶה דַרְכּוֹ. עַד עַתָּה תּוֹךְ מָרוֹקוֹ

וְלַיְהוּדִים כְּעֶרְכּוֹ. יַקְרִיב מִנְחָה שְמֵנָה.

שְׂאוֹר וּדְבַשׁ וּתְבוּאָה. חֲלֵב פָּרָה בְּרִיאָה.

דָּגִים נַעְנָע וְחֶמְאָה. עִם פִּרְחֵי בָּר וְגִנָּה

שָׁמָּה עִבְרִים וַעֲרָבִים, יַחְדָּו כֻּלָּם מְסֻבִּים.

וְאֶת לִבָּם מְטִיבִים. עִם כְּלֵי שִׁיר וּנְגִינָה.

וְלָבְשָׁה הָעִבְרִיָּה. תִלְבֹּשֶׁת עַרְבִיָּה.

וְגֶבֶר עִם אַדְרָעִיָּא. וּקְטֹרֶת מֹר וּלְבוֹנָה.

וְלֹא נִכָּר הָעִבְרִי. לִפְנֵי אָחִיו הַהֲגָרִי.

אִם עִירוֹנִי אוֹ כַּפְרִי. רוּחַ כֻּלָם נְכוֹנָה.

שָׁם טֻשְׁטְשׁוּ הַתְּחוּמִים בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים

אִלְמָלֵא אַנְשֵׁי דָּמִים. אֲשֶׁר עַל הַמְּדִינָה.

הֵמָּה הַמְגוֹגִים. מוֹסְרִים עַמָּם לַהוֹרְגִים

כִּי לְכִתְרָם דּוֹאֲגִים. לֹא לְנֶפֶשׁ נַעֲנָה.

עִזְבוּ רִיבוֹת וּמְרוֹרִים. לָעַד וּלְדוֹרֵי דוֹרִים

וְעַל שָׁלוֹם וּדְרוֹרִים. קְרִיאוֹת הוֹי תֶּחְדַּלְנָה.

ר' דוד בוזגלו נולד במרוקו בשנת ה'תרס"ג, 1903, בעיירה זאוויא הסמוכה למרקש. למד אצל הפייטן ר' חיים עטר, המוציא לאור של קובץ הבקשות "שיר ידידות". בגיל 16 עברה משפחתו לקזבלנקה בעקבות רבו שהרחיק אליה. היה גדול פייטני יהדות מרוקו במאה העשרים, משורר, מוזיקאי ומבצע מחונן. הקים בקזבלנקה עד מקהלת הילדים והנערים ב"אם הבנים". העמיד פייטנים רבים, ביניהם ר' יצחק רווח ור' חיים לוק. התעוור ב-1949. בשנת 1965 עלה לארץ והתיישב בקרית-ים. ממובילי תחיית שירת הבקשות המרוקאית בארץ. נפטר ב-1975. כתב מאות פיוטים בעברית, בערבית-יהודית ובמטרוז (בשזירת ערבית ועברית) במרוקו ובישראל. סירב ששירתו תוקלט וסירב ששיריו יפורסמו. לא חתם על שיריו באקרוסטיכון שמו, ובכך חזר למסורת הפיוט הקדום בניגוד למאות ארוכות של פיוט. פיוטיו נכתבו ללחני המוזיקה האנדלוסית הקלאסית, המוזיקה השעבית המרוקאית והמוזיקה הערבית הפופולרית החדשה ממצרים ומצפון-אפריקה (ופיוט אחד ללחן הארץ ישראלי של השיר "באב אלוואד"). הפייטן הראשון שכתב פיוטים לבת-מצווה ולמימונה.

ר' חיים לוק מבצע את פיוטו של ר' דוד בוזגלו "אלי למה עזבתני":

http://www.piyut.org.il/tradition/606.html?currPerformance=769

ר' חיים לוק מבצע את הפיוט "שישו צהלו" של ר' ישראל נג'ארה ו"מקומך אל תנח" של ר' דוד בוזגלו:

http://www.piyut.org.il/tradition/130.html?currPerformance=147

הפייטן מימון כהן מבצע את הפיוט "ארגב יא לעאלי" של ר' דוד בוזגלו:

http://www.piyut.org.il/tradition/94.html?currPerformance=109

הפייטן ליאור אלמליח מבצע את הפיוט "צור שהחייני" של ר' דוד בוזגלו:

http://www.piyut.org.il/tradition/269.html?currPerformance=386

ר' חיים לוק מבצע את הפיוט "בינו נא מורדים" של ר' דוד בוזגלו:

http://www.piyut.org.il/tradition/351.html?currPerformance=1103

ר' חיים לוק מבצע את הפיוט "אך בך מולדתי" של ר' דוד בוזגלו:

http://www.piyut.org.il/tradition/863.html?currPerformance=1123

ר' חיים לוק מבצע את הפיוט "ירושלים אשרך" של ר' דוד בוזגלו:

http://www.piyut.org.il/tradition/885.html?currPerformance=1145

הפייטן ליאור אלמליח מבצע את הפיוט "כוכב צדק" של ר' דוד בוזגלו:

http://www.piyut.org.il/tradition/1216.html?currPerformance=1596

על ר' דוד בוזגלו:

ר' שלום משאש, רבנן של קזבלנקה וירושלים: "מדוד עד דוד לא קם כדוד"

ר' דוד בוזגלו כתב בשנת תשי"א על יצירתו במכתב: "מעולם לא האמנתי בכל ילדי רוחי ורחשי לבי, בתור דברים העומדים בפני הביקורת והראויים להתפרסם בדפוס, על כן חשבתים לדברים שבעל-פה שרק התיבה קלטתם, ועל כן נותן אני ליד השכחה לגעת בהם מבלי שאדאג לזה ולא כלום"

"אמת מרה היא כי רק עוורוני לבד היה המעצור היחידי להגירתי בארץ"

"סוף דבר לולא לקו מאורותי – דרך רחבת ידים היתה לפני להמשיך ולהשתכלל במקצועות סתומות ועמוקות עד אשר אזכה במשרה אשר זכו בה אותם אשר עשאוני לגדול שבהם במארוקו וראוי הייתי ליטול את השם בר סמכא הנושא בעולם עם בניה בוניה של האומה"

הרופאים ניסו "לקדם את פני הסכנה סכנת עיוורון אשר איימה עלי יום יום כולם היו ללא הועיל ותיכף הצדקתי עלי את הדין לשבת במחנה העיוורים ושוב לא נתפתיתי להאמין בעצמי בתור איש חברה… כי אם הצטמצמתי בחוג הצֳרי וכמעט נסתם הגולל על תקוותי לעלות לארץ"

תוהה איך אדם חולה, "איך אפשר לאדם שכמותו לקרוא לשבת עונג ולשמור על יום המנוחה"

ומה היא שבת של פייטן, העובד ביום המנוחה ומצווה לשמח כאשר הוא סובל כחולה: "כל יודע פרק בשיר טרם יגש להשביע את שומעיו רצון ולשמחם בשירתו עליו להשתדל שיהיה הוא עצמו שמח די הצורך ובהתמדה שיעלה בידו להרגיז את יצר השמחה על יצר היגון, כן תרב השפעתו לשמח אחרים שומעי שירתו"

פרופ' יוסף שטרית על הגעתו לארץ ב-1965: "עם עלייתו לארץ הוא הצליח לגרום לרבים להתחזק במסורותיהם המוסיקליות והעניק להם תחושה של המשכיות בין תרבותם הקהילתית לבין תרבותם המתהווה בארץ"

פרופ' חביבה פדיה על הגעתו לארץ ב-1965: "תחשת הניכור והזרות שהופנו כלפי העולים שנחשבו כמגיעים מארצות מפגרות כביכול, גרמו לעיתים להתכחשות מרצון של העולים החדשים לערכיהם העצמיים. עבור קהילות יוצאי צפון אפריקה הגעתו של ר' דוד היתה כהגעה הבו-זמנית של המסר והמוסר גם יחד מעולם הולך ונעלם"

ר' דוד בוזגלו שר את הפיוט "ידיד נפש":

http://www.piyut.org.il/tradition/250.html?currPerformance=275

ר' דוד בוזגלו שר את הפיוט "דודי ירד לגנו":

http://www.piyut.org.il/tradition/44.html?currPerformance=276

ר' דוד בוזגלו שר את הפיוט "ידידי השכחת":

http://www.piyut.org.il/tradition/79.html?currPerformance=274

לדבר בעצם הנהרה                / ארז ביטון

                לרבי דוד בוזגלו, מגדולי פייטני יהדות מרוקו

נוסח א'

אַרְשֶה לְעַצְמִי לוֹמַר

מַשֶּהוּ בִּי נִתָּר לִשְמֹעַ אֶת שְמֶךָ

אַרְשֶה לְעַצְמִי לוֹמַר

עֲסִיס אַהֲבָתִי נִגָּר עַל סַף דְּלָתֶיךָ

בּוֹא מִן הַפִּנָּה

אֶל בָּמַת הַבָּמוֹת

ר' דָּוִד בּוּזַגְלוֹ

מַשֶּהוּ בִּי נִתָּר אֶל הֵד צְלִילֶיךָ

כִּי בְּלֶכְתִּי אַחֲרַי הִגַּעְתִּי אַחֲרֶיךָ

ר' דָּוִד בּוּזַגְלוֹ.

נוסח ב'

בּוֹא מִן הַפִּנָּה

אֶל בָּמַת הַבָּמוֹת

ר' דָּוִד בּוּזַגְלוֹ

בְּזָכְרִי אוֹתְךָ

לִבִּי עֵץ שָתוּל עַל פַּלְגֵי מַיִם

בְּלֶכְתִּי אַחֲרַי הִגַּעְתִּי אַחֲרֶיךָ

אָז מָצָאתִי מִפָּנַי בְּפָנֶיךָ

שֵם כָּל חֲלוֹמוֹתַי עָלֶיךָ

אַתָּה וַאֲנִי מִמַּצֶּקֶת הַדְּבַש

אִתְּךָ נִפְגַּשְתִּי בְּעֶצֶם הַנְּהָרָה.

                מתוך "ציפור בין יבשות", 1990, עמ' 22

"סאלים, חיים ודוד: וריאציות של שכחה", ד"ר מאיר בוזגלו:

http://www.piyut.org.il/articles/185.html

פורסם בקפה גיברלטר:

 

אודות almog behar

"צִמְאוֹן בְּאֵרוֹת", "אנא מן אל-יהוד", "חוט מושך מן הלשון", "צ'חלה וחזקל".
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, בקורת שירה, מוזיקה, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על אתם יוצאי מערב: פיוט למימונה של רבי דוד בוזגלו

  1. פינגבאק: אליענה אלמוג על אביה אהרון אלמוג | אלמוג בהר

  2. נתנאל הגיב:

    איפה אפשר לשמוע את כל השיר "אך בך מולדתי".

  3. פינגבאק: על אהרון אלמוג, לקראת ערב מחווה לשירתו מחר | אלמוג בהר

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s