מחורבן הבית לתחיית הבית? ערב קינות לקראת תשעה באב לאות ערבות הדדית עם מאבק האוהלים בגן העצמאות ירושלים

מחורבן הבית לתחיית הבית?

ערב קינות לקראת תשעה באב לאות ערבות הדדית עם מאבק האוהלים

גן העצמאות, ירושלים

יום ראשון, ה-7.8.2011, 19:00

אירוע הזדהות ותמיכה עם המאהל

האירוע בשיתוף "ממזרח שמש"

ערב לאות סולידריות עם מאהלי מאבק הדיור בירושלמים: אירוע לקראת תשעה באב במאהל גן העצמאות של מפוני עמידר, ברח' אגרון מול הקונסוליה האמריקאית. יום ראשון, ה-7.8, בשעה 19:00.

ערב של קינות, פרקי איכה ושיחה על חורבן הבית ותחיית הבית, על חורבנה של חברה ותחייתה של חברה, ועל מקומו של צדק חברתי במסורת היהודית.

בהשתתפות הרב ח"כ חיים אמסלם, ד"ר מאיר בוזגלו והעורכת במבי שלג,

ובהשתתפות הפייטנים רוני איש-רן (אנסמבל "שחרית") במסורת החלבית-הספרדית-ירושלמית ויניב עובדיה (פייטן ב"קהילות שרות") במסורת הכורדית. מנחה: אלמוג בהר.

קטע קריאה מאיכה, הפייטן רוני איש-רן והפייטן יניב עובדיה:

קינת בליל זה יבכיון, הפייטן רוני איש-רן:

תחילת השיחה עם הרב ח"כ חיים אמסלם, ד"ר מאיר בוזגלו והעיתונאית במבי שלג:

המשך השיחה עם הרב ח"כ חיים אמסלם, ד"ר מאיר בוזגלו והעיתונאית במבי שלג:

דברי ראובן אברג'יל במאהל מפוני הדיור בגן העצמאות:

הערב משותף לשני המאהלים הירושלמיים, בבור שיבר ובגן העצמאות.

לאירוע בפייסבוק:

http://www.facebook.com/event.php?eid=130944626997184

לפייסבוק מאהל הדיור הירושלמי:

http://www.facebook.com/event.php?eid=130944626997184#!/JlmTent

איכה, פרק א'

א אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם—הָיְתָה כְּאַלְמָנָה רַבָּתִי בַגּוֹיִם שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת—הָיְתָה לָמַס.

ב בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ–אֵין-לָהּ מְנַחֵם מִכָּל-אֹהֲבֶיה כָּל-רֵעֶיהָ בָּגְדוּ בָהּ הָיוּ לָהּ לְאֹיְבִים.

ג גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי וּמֵרֹב עֲבֹדָה–הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ כָּל-רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים.

ד דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת מִבְּלִי בָּאֵי מוֹעֵד–כָּל-שְׁעָרֶיהָ שׁוֹמֵמִין כֹּהֲנֶיהָ נֶאֱנָחִים בְּתוּלֹתֶיהָ נּוּגוֹת וְהִיא מַר-לָהּ.

על היכלי                     / ר' יהודה בן שמואל אבן עבאס

(המאה ה-12, פאס-חלב)

 

עַל הֵיכָלִי אֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה

וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַהֻלָּלָה

בְּכִי נַפְשִׁי עַל חָרְבַּן פַּעֲמַיִם

אֶרֶץ צְבִי צְבִי יְרוּשָׁלַיִם

וְעַל עַמָּהּ אֲשֶׁר הָלַךְ בַּגּוֹלָה

וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַהֻלָּלָה

בֵּית תִּפְאַרְתִּי שָׂם אוֹיֵב לְשַׁמָּה

הוֹשִׁיבַנִי בִּידֵי נְבָיוֹת וְשַׁמָּה

עַל זֹאת אֶבְכֶּה תָמִיד בְּקוֹל יְלָלָה

וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַהֻלָּלָה

סִפְדִי תוֹרָה כִּי חֻלְּלָה תִפְאַרְתֵּךְ

נָפַל נִזְרֵךְ מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּיתֵךְ

וּשְׂאִי קִינָה עַל אֲהֳלִיבָה וְאָהֳלָה

וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַהֻלָּלָה

חִזְקוּ עַמִּי מַהֵר אֶבְנֶה דְבִירְכֶם

נָקָם אֶלְבַּשׁ וְאָשִׁיב אֶת שְׁבוּתְכֶם

תּוֹךְ הֵיכָלִי אֶשְׁכּוֹן כְּבַתְּחִלָּה

כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תּוֹרָה וּתְהִלָּה

http://www.piyut.org.il/textual/285.html

בליל זה יבכיון                        / מחבר לא-ידוע

 

בְּלֵיל זֶה יִבְכָּיוּן וְיֵלִילוּ בָנַי

לֵיל חָרַב בֵּיתִי וְנִשְׂרְפוּ אַרְמוֹנָי

וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יֶהְגּוּ בִיגוֹנַי

יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְיָ

בְּלֵיל זֶה אֵרְעוּ לִי חֲמִשָּׁה דְבָרִים קָשִׁים

נִגְזַר עַל אָבוֹת וְהָיוּ נֶעֱנָשִׁים

לְבִלְתִּי יִכָּנְסוּ לְתוֹךְ אֶרֶץ קְדוֹשִׁים

וְנֶחֱרַב הַבַּיִת וְגַם חָרְשׁוּ חוֹרְשִׁים

רִאשׁוֹן גַּם שֵׁנִי יְשָׁנִים עִם חֲדָשִׁים

וְגַם נִלְכְּדָה בִיתֵר וְהָיְתָה לְפַח מוֹקְשִׁים

בְּלֵיל זֶה כִּי הָיְתָה סִבָּה מֵאֵת יְיָ

יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְיָ

בְּלֵיל זֶה תְּיֵלִיל מַר עֲנִיָּה נִבְדֶּלֶת

וּמִבֵּית אָבִיהָ כְּהַיּוֹם נֶחְדֶּלֶת

וְעוֹרֶכֶת בָּכוֹת וְקִינִים מְיַלֶּלֶת

כִּי נִשְׂרַף בֵּיתָהּ בְּלַבַּת אוֹכֶלֶת

וְיָצְאָה גַחֶלֶת וְאֵשׁ מֵאֵת יְיָ

יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְיָ

בְּלֵיל זֶה הֶגְלָנִי וְאֶת בֵּיתִי הֶחֱרִיב

בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בִּשְׁעַת הַמַּעֲרִיב

אֲנִי עַל מִשְׁמַרְתִּי מִשְׁמֶרֶת יְהוֹיָרִיב

וְנִכְנַס הָאוֹיֵב וְאֶת זְבָחָיו הִקְרִיב

וּבָא אֶל מִקְדָּשִׁי וְלֹא צִוָּה יְיָ

יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְיָ

http://www.piyut.org.il/textual/287.html

אמרה ציון מצאוני עווני

אמרה ציון מצאוני עווני

לארץ אחרת יצאוני בני

ואם גברו פשעי והרביתי זדוני

איה חסדיך הראשונים אדני

ויאמר ה' ציון בית מנוחתי

סגולת עמים אותך קראתי

לא אבית לתוכחתי לזאת חמתי

שפכתי על עוזבך את תורתי

אמרה ציון תקוותי אומללה

חשכו מאורי ושמשי אפלה

בשומעי קול יתומי צועקים בחלחלה

השכח חנות אל אם קפץ באף רחמיו סלה

ויאמר ה' הרבית שקוציך

נמאסת ברוב מעליך בועליך עושיך

ובגדו בך בוגדיך יוצאי מעיך

מהרו בניך מהרסיך ומחריביך

אמרה ציון למי אבכה תחילה

אם לשממות קדשי או לגלות הנפלא

אם לך צור קדושי אשר עשית כלה

סכותה בענן לך מעבור תפילה

ויאמר ה' הן נלכדת במוקשך

ובעוצם בצעך חרב מקדשך

וחטאת נעורך פקד צור קדושך

יען שטית טומאה תחת אישך

אמרה ציון מה אענה ומה אומר

כי ברוב עווני גילי לאבל הומר

ועל שממות מכוני אצעק בלב חמרמר

הנה לשלום מר לי מר

ויאמר ה' מבטחך נכחד

כי צרך וערך נוסדו יחד

גיליתי אוזנך במורא ופחד

דברי הנביאים פה אחד

אמרה ציון אויה לי על עווני

כי באמת וצדק חרבו ארמוני

אך אם פשעתי ורבו עווני

הלעולמים יזנח ה'

ויאמר ה' התנחמי בגלותך

ואם בחטאתך החרבתי נוותך

לטובה אזכרכי ושבתי את שבותך

ויש תקווה לאחריתך

http://shituf.piyut.org.il/category/%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%94-%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%A8

עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה (איכה פרק א' פס' 16)

גלתה יהודה מעוני, עַל שאכלו חמץ בפסח דכתיב לחם עוני.

דבר אחר עַל שחבלו משכונו של עני כדכתיב ואם איש עני הוא.

דבר אחר מעוני, עַל שעשקו שכר שכיר שנאמר לא תעשוק שכיר עני ואביון.

דבר אחר עַל שגזלו מתנות עניים שנאמר לעני ולגר תעזוב אותם.

דבר אחר עַל שעבדו אלילים שנאמר קול ענות אנכי שומע.

ומרוב עבודה, שהיו משתעבדין בעבד עברי:

ילקוט שמעוני איכה רמז תתרי

ועוד גלתה יהודה מעוני על שמשכנו משכונו של עני בתוך בתיהם, כמו שנאמר ואם איש עני הוא לא תשכב בעבוטו (דברים כ"ד) ונאמר בתורה אם חבול תחבול שלמת רעך בבוא השמש תשיבנו לו, כי היא כסותה לבדה, היא שמלתו לעורו במה ישכב והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני (שמות כ"ב), לכאורה למה נאמר כי חנון אני, והרי היה הכתיב צריך לומר כי דיין אני. אלא …אף על פי שלא יהיה בשעת הדין על עוון זה אעניש ולא אהה ותרן, ואמנם גלו על עוון זה.

ר' שמואל די אוזידא, לחם דמעה, צפת, מאה ט"ז

הסכמנו ותקננו, שמי שישכור דירה מהיום הזה והלאה לא יוכל בעל הדירה לגרשו ממנה עד תום שנה תמימה, המתחילה בראש חדש אייר וגומרת בראש חודש אייר הבא אחריו, ולא יוכל לגרשו כלל במשך הזמן הזה. ולא יעלה לו בדמי השכירות, והעלאת דמי השכירות לא תהיה אלא בראש חודש אייר דווקא. ולמרות שיתנה עמו שאין השכירות חלה רק למשך שישה חדשים אין לו הזכות לגרשו מן הדירה מבלי רצונו רק בראש חודש אייר, ותקנה זו תהיה נוהגת בינינו לדורות עולם.

תקנות חכמי מכנאס, תקנה י"ד, 1797

בְּשָׁעָה שֶׁל שְׁקִיעָה                  / ארז ביטון

בְּשָׁעָה שֶׁל שְׁקִיעָה

בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

אָבִי הָיָה חוֹשֵׂף

אֶת זְרוֹעוֹ וְאוֹמֵר

מִן הַמַּרְפֵּק וּלְמַעְלָה

כָּל הַבָּהִיר וְהַמְנֻקֶּה

וּמִן הַמַּרְפֵּק וּלְמַטָּה

וְעַד לְשֹׁרֶשׁ הָאֶצְבָּעוֹת

כָּל הַמֻּכְהֶה

וְהַצָּרוּב

וְהַלָּקוּי

וְהַנִּפְקָע

וַאֲנִי אוֹמֵר לוֹ

אַתָּה אַבָּא אַתָּה אַבָּא

מְקֻעֲקָע.

                "בשעה של שקיעה", ארז ביטון, מתוך "תמביסרת ציפור מרוקאית" (הקיבוץ המאוחד, 2009)

אודות almog behar

"צִמְאוֹן בְּאֵרוֹת", "אנא מן אל-יהוד", "חוט מושך מן הלשון", "צ'חלה וחזקל".
פוסט זה פורסם בקטגוריה אירועים, שירה, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על מחורבן הבית לתחיית הבית? ערב קינות לקראת תשעה באב לאות ערבות הדדית עם מאבק האוהלים בגן העצמאות ירושלים

  1. פינגבאק: who not to vote | אלמוג בהר

  2. פינגבאק: אנא אל תצביעו ל | העוקץ

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s