מן המקורות (כ"ד): תשעה באב ה'תשס"א

"כשראה כהן גדול שנשרף בית המקדש עלה לראש גגו של היכל ועמו כיתות כיתות של פרחי כהונה ומפתחות ההיכל בידיהם. אמרו לפני הקדוש ברוך הוא: 'רבונו של עולם, הואיל ולא זכינו להיות גזברים נאמנים לפניך, הרי מפתחות של ביתך מסורים לך', וזרקום כלפי מעלה".

"באותה שעה [שראה הקב"ה את בית המקדש החרב] היה הקדוש ברוך הוא בוכה וצועק ואומר: אוי לי על ביתי. בני, היכן אתם? כהני ולויי, היכן אתם? אוהבי, היכן אתם? מה אעשה לכם? כמה פעמים התריתי בכם ולא חזרתם בתשובה".

מדרש רבה, מגילת איכה

"'במסתרים תבכה נפשי' (ירמיה יג, יז) – מהו במסתרים? אמר ר' שמואל בר אוניא משמו של רב: מקום יש לו להקדוש ברוך הוא שבוכה בו, ו'במסתרים' שמו".

"אמר רב: אנחה שוברת חצי גופו של אדם"

                                                (כתובות סב)

"שלא להתאבל כל עיקר אי-אפשר, שכבר נגזרה גזרה. ולהתאבל יותר מדאי אי-אפשר, שאין גוזרין גזרה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכולים לעמוד בה… וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה"

(בבא בתרא ס, עמ' ב)

"ולא חרבה ירושלים אלא על שביטלו המשפט"

                                    ספר הטורים, חושן משפט, רבי יעקב בן הרא"ש

"לא חרב [הבית] אלא שהיו אוהבין את הממון ושונאין אלו לאלו שנאת חינם"

                                    תלמוד ירושלמי, מסכת יומא, דף ד, ע"ב, ר' יוחנ9ן בר תורתא

"אמר עולא: לא חרבה ירושלים אלא מפני שלא היה להם בושת פנים זה מזה"

                                    בבלי, מסכת שבת, דף קיט, ע"ב

"גלתה יהודה מעוני, עַל שאכלו חמץ בפסח דכתיב לחם עוני.

דבר אחר עַל שחבלו משכונו של עני כדכתיב ואם איש עני הוא.

דבר אחר מעוני, עַל שעשקו שכר שכיר שנאמר לא תעשוק שכיר עני ואביון.

דבר אחר עַל שגזלו מתנות עניים שנאמר לעני ולגר תעזוב אותם.

דבר אחר עַל שעבדו אלילים שנאמר קול ענות אנכי שומע.

ומרוב עבודה, שהיו משתעבדין בעבד עברי"

ילקוט שמעוני איכה רמז תתרי

"ועוד גלתה יהודה מעוני על שמשכנו משכונו של עני בתוך בתיהם, כמו שנאמר ואם איש עני הוא לא תשכב בעבוטו (דברים כ"ד) ונאמר בתורה אם חבול תחבול שלמת רעך בבוא השמש תשיבנו לו, כי היא כסותה לבדה, היא שמלתו לעורו במה ישכב והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני (שמות כ"ב), לכאורה למה נאמר כי חנון אני, והרי היה הכתיב צריך לומר כי דיין אני. אלא …אף על פי שלא יהיה בשעת הדין על עוון זה אעניש ולא אהה ותרן, ואמנם גלו על עוון זה".

ר' שמואל די אוזידא, לחם דמעה, צפת, מאה ט"ז

"הבניין, אם אינו דבר הכרחי – אין להתחיל מראש-חודש (אב). אבל אם התחיל קודם – אין מפסיקין. ואם הוא דבר הכרחי, שיש לחוש להפסד, וכל שכן לסכנה – מותר להתחיל מראש-חודש. וכן מעקה מותר להתחיל גם אחר ראש חודש… בבית-כנסת יכולים לבנות אפילו ערב תשעה באב"

                                    רבי יוסף חיים, הבן איש חי, חלק א', פרשת דברים

הבן איש חי, רבנו יוסף חיים, פרשת דברים:
"ולכן חודש זה נקרא אב – שהוא עתיד להיות אב לכל חודשים, מאחר שנעשו בו רבות רעות מוכרח שיהיו בו טובות מרובות יותר מכל חודשים, על דרך מה שאמר הכתוב "שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ" (תהלים צ, טו)".

קטע קריאה מאיכה, הפייטן רוני איש-רן והפייטן יניב עובדיה במאהל מפוני הדיור בגן העצמאות:

קינת בליל זה יבכיון, הפייטן רוני איש-רן במאהל מפוני הדיור בגן העצמאות:

תחילת השיחה עם הרב ח"כ חיים אמסלם, ד"ר מאיר בוזגלו והעיתונאית במבי שלג במאהל מפוני הדיור בגן העצמאות:

המשך השיחה עם הרב ח"כ חיים אמסלם, ד"ר מאיר בוזגלו והעיתונאית במבי שלג במאהל מפוני הדיור בגן העצמאות:

דברי ראובן אברג'יל במאהל מפוני הדיור בגן העצמאות:

מהפטרת שבת דברים, השבת שלפני תשעה באב, ישעיהו, פרק א:

י שִׁמְעוּ דְבַר-יְהוָה, קְצִינֵי סְדֹם; הַאֲזִינוּ תּוֹרַת אֱלֹהֵינוּ, עַם עֲמֹרָה.

יא לָמָּה-לִּי רֹב-זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְהוָה, שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים; וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים, לֹא חָפָצְתִּי.

יב כִּי תָבֹאוּ, לֵרָאוֹת פָּנָי–מִי-בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם, רְמֹס חֲצֵרָי.

יג לֹא תוֹסִיפוּ, הָבִיא מִנְחַת-שָׁוְא–קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא, לִי; חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא, לֹא-אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה.

יד חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי, הָיוּ עָלַי לָטֹרַח; נִלְאֵיתִי, נְשֹׂא.

טו וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם, אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם–גַּם כִּי-תַרְבּוּ תְפִלָּה, אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ:  יְדֵיכֶם, דָּמִים מָלֵאוּ.

טז רַחֲצוּ, הִזַּכּוּ–הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, מִנֶּגֶד עֵינָי:  חִדְלוּ, הָרֵעַ.

יז לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ; שִׁפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה.

כא אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה, קִרְיָה נֶאֱמָנָה; מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט, צֶדֶק יָלִין בָּהּ–וְעַתָּה מְרַצְּחִים.

כב כַּסְפֵּךְ, הָיָה לְסִיגִים; סָבְאֵךְ, מָהוּל בַּמָּיִם.

כג שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים, וְחַבְרֵי גַּנָּבִים–כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד, וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים; יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ, וְרִיב אַלְמָנָה לֹא-יָבוֹא אֲלֵיהֶם.

אודות almog behar

"צִמְאוֹן בְּאֵרוֹת", "אנא מן אל-יהוד", "חוט מושך מן הלשון", "צ'חלה וחזקל".
פוסט זה פורסם בקטגוריה מן המקורות, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על מן המקורות (כ"ד): תשעה באב ה'תשס"א

  1. nina ramon הגיב:

    ממליצה לקרוא את איליה ליבוביץ
    hthttp://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1237198.htm

  2. almog behar הגיב:

    תודה נינה על ההמלצה, מאמר מצוין!

  3. סיון הגיב:

    בתשעה באב, ביום המנציח את זכר חורבן בית ראשון וחורבן ירושלים בשנת 586 לפני הספירה ואת חורבן בית שני בשנת 70 לספירה ואת חורבן ביתר בשנת 132 לספירה ראוי לזכור שהעם היהודי בחר להתאבל באבל כללי לדורות רק על אסונות שאנחנו חוללנו במו ידינו, בשל הנהגה כושלת (ראו ירמיהו פרק נב על נסיבות החורבן הראשון; וראו יוסף בן מתתיהו , תולדות מלחמת היהודים ברומאים לגבי חורבן בית שני) , בשל טפשות, קיצוניות, התלהמות, חוסר אחריות, , אטימות לסבל והתנכרות לצרכי הציבור והתעלמות מצדק חברתי, מדעת, אמת, חירות ושוויון שהביאו לשבירת המכנה המשותף ולתחושת שותפות גורל, נשיאה בעול ואחריות משותפת. בימים שהממשלה שאנחנו חיים תחת שלטונה חוטאת בדיוק בחטאים אלה ומפליאה לעשות בהסתה נגד פעילי שלום וארגוני צדק חברתי לכל ובהתעלמות ממצוקת הציבור בכללו וממצוקת תושבי השטחים הכבושים מהם נשללת חירות ונשלל שוויון ונשללות כל הזכויות המתנות את כבוד האדם, ראוי לחשוש מאד מחורבן בית שלישי. ממשלה שמסרבת לפתוח במשא ומן לשלום עם שכניה ועוסקת בהכפשות של חלקים מהציבור ובהתנכרות לסבל הציבור, בטיפוח כובשים ומתנחלים הגוזלים אדמות ומים משכניהם, ומתנכרים למצוקתם הקיומית ועוסקת בטיפוח חוגים המסרבים לקחת חלק בנשיאה בנטל או בכאלה המשיתים על שכניהם 'תג מחיר' של התעללות וסבל, אל לה להתפלא שלא יהיה מי שיתיצב לצדה ביום פקודה. ממשלה שלא זוכרת שלכל אדם יש זכות שווה לחירות הנרחבת ביותר העולה בקנה אחד עם חירות דומה לאחרים ולא רק למתנחלים ולתלמידי ישיבות חרדיים, וממשלה שכולאת בין חומות אנשים שאת אדמתם כבשה ומשפילה חדשות לבקרים את מי שלא נולד יהודי, אין לה להתפלא שתוגדר כמדינת אפרטהייד שתושביה יחדלו מלהזדהות עמה. ביום הזיכרון לחורבן הבית צריך לזכור שממשלה השוללת זכויות אדם ואזרח מפלשתינאים ומונעת מהם חירויות יסוד וממשלה השוללת מאזרחיה שלה תחושת צדק, שוויון ותקווה לחיים של כבוד ואמת, חורצת לא רק את דינה אלא גם את דיננו. רחל אליאור

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s