למרואן מח'ול, שיר ידידות

למַרְוַאן מַח'וּל, שיר ידידוּת

                        "זהו מחנה הפליטים "אל-נַיְירַבּ", המקום בו הבנתי

                                שאני כותב על אודות הבעיה הפלסטינית, ולא מתוכה"

                                                                מרואן מח'ול, "מחנה הפליטים אל-ניירב, בערך", 29.1.2007

ומה נדע על החיים. עשרים וכמה שנים

אנחנו מתלבטים בין מהדורות החדשות

ובין תנועות העננים בַּשמיים, נעים בין

אילמות העיניים לחרשות הלב. נסעתָ

ומצאת לך פתח לעבור בו, דרך כף-ידו של זקן,

להיכנס אל מחנה הפליטים אל-ניירב.

אולי כשימות הזקן נאחז אנחנו בפטיש

ונדפוק במקומו במסמריו שלא החלידו

כדי להצמיד את סולמו הנצחי אל כתפי

השמיים. אולי נזרוק אנחנו את הפטיש

כמפתחות אל השמיים. עשרים וכמה שנים

ישנו, גדלים על פצעֵי הורינו כנוכרים, מטפחים

פחדים אמיצֵי לב שיעטרו את שירתנו, ושתקנו,

שרים על המלחמה כפי שאַל-סַּמַוְאַל שר

על חורבות המדורה של שבט אהובתו.

ומה נדע על החיים. עשרים וכמה שנים

אנחנו מתלבטים, ואין מי שיפתור בעבורנו

את ההתלבטות. נסעת ונכנסתָ למחנה הפליטים

מתוך דממת החתונה, מתוך צירי הלידה

אשר הכריעו אישה, ורציתָ לחזור לאחור

ולא לראות את מעט המראות שראית. ואיך

נתקן את תקרות הפח הקורסות, הגורמות

לבכי הנערות היפות? איך נרחיב את הסמטאות

המונעות את מעבר ארונות הקבורה, לפחות

עד שנִלמד כיצד לצוות על המוות לחדול?

ומה יועיל כי נתבייש? ואנחנו שנינו כופרים

יראֵי שמיים, והשירים בפינו רפים, לא

רק הסיסמאות. עשרים וכמה שנים

אנחנו חיים, ומה נדע על החיים? מה נדע

מגעגועי האלמנות, משירי האילמים, מרצונם

של קטועי הרגל לרוץ, מזיכרונות המתים?

והשיר שלנו, באוזניי החרשים, מה הוא יידע

על אוזניהם? עשרים וכמה שנים אנחנו חיים,

ועדיין אנחנו כותבים על אודות החיים,

עדיין לא מתוכם.

* "אל-ניירב", מחנה פליטים פלסטיני ליד העיר חלבּ שבסוריה

פורסם במקור בוויינט ספרים

ובהזדמנות זאת אתם מוזמנים להשקת ספרו של מרואן מח'ול – פרטים בפייסבוק

והפרטים גם באתר התיאטרון הערבי-עברי ביפו:

"ארץ הפסיפלורה העצובה"

ערב השקת ספר שיריו של מרואן מח'ול

הספר רואה אור בימים אלו בתרגום לעברית בהוצאת "קשב"

עורך הספר: אלמוג בהר

 

ההשקה תערך בתאטרון העברי-ערבי ביפו

מפרץ שלמה 10

מוצאי שבת ה-29.09.12

בשעה: 20:00

 

בתוכנית:

דברים מפי: פרופ' ששון סומך, רוני סומק ופרופ' רפי וייכרט

שיחה בין אלמוג בהר למרואן מח'ול עם צאת הספר

מוזיקה: מירה עווד

מנחה: נורמן עיסא

 

ההבדל                        / מרואן מח'ול

אֵין הֶבְדֵּל בֵּין לַיְלָה לְיוֹם

זוּלַת טַעֲמָהּ הַמָּתוֹק שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ.

אֵין הֶבְדֵּל בֵּין הַשִּׁכּוֹר לֶחָסִיד

זוּלַת כֵּנוּתוֹ שֶׁל הָרִאשׁוֹן.

אֵין הֶבְדֵּל בֵּין עֵצִים לִוְרָדִים

זוּלַת תַּפְקִידוֹ שֶׁל הָעֵץ בְּדִבְרֵי-הַיָּמִים.

אֵין הֶבְדֵּל בֵּינִי לְבֵינְךָ

אֵין הֶבְדֵּל כְּלָל.

 

 

אודות almog behar

"צִמְאוֹן בְּאֵרוֹת", "אנא מן אל-יהוד", "חוט מושך מן הלשון", "צ'חלה וחזקל".
פוסט זה פורסם בקטגוריה שירה, תרגום, العربية, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על למרואן מח'ול, שיר ידידות

  1. פינגבאק: מחנה הפליטים "אל-ניירב", בערך / מרואן מח'ול | אלמוג בהר

  2. פינגבאק: ארץ הגליל פסגת החלום / מרואן מח'ול | אלמוג בהר

  3. פינגבאק: "עַל חֶבֶל פַּחְדִּי מִפְּנֵי הַקּוֹרֵא / אֲנִי הוֹלֵךְ עִם הַשִּׁיר" | אלמוג בהר

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s