שלושה ספרים שהקלו עלי את שנת 2012

"דודי נפוליאון", ספרו הסאטירי של איראג' פזשכזאד, ליד 1928, תורגם מפרסית באופן נפלא על-ידי אורלי נוי, ראה אור במקור באיראן ב-1970, ולפני מספר חודשים הופיע בעברית בהוצאת חרגול/עם עובד. הספר נפתח בהתאהבותו של המספר הילד בבת-דודו ליילי, ונמשך בעלילות המתפתלות הנעות מהסתבכות להסתבכות של בני המשפחה, ובראשם הדוד המטורף הזוכה לכינוי נפוליאון בשל שגעון הגדלות שלו. ברקע מצויה טהראן של שנת 1941, ופלישתה הקרבה של בריטניה למדינה, אך הקורא צוחק בקול רם אל מול הדיאלוגים השנונים והמצבים הבלתי-אפשריים, שיתכן שיחסמו ללא מוצא את אפשרותו של סיפור האהבה שעמו נפתח הספר. הרומן הזה, יחד עם הרומן "שקיעת הקולונל" של מחמוד דולת-אבאדי, שראה אור במקביל בספריה לעם של עם עובד, גם כן בתרגומה של אורלי נוי, הוא הזמנה להתרחבותו של מדף הספרים המודרני של ספרות פרסית בעברית.

"יחסי הסודיים עם קרלה ברוני" של עלא חליחל, יליד 1975, שתרגמה מערבית ברוריה הורביץ, וראה אור בכנרת זמורה ביתן לפני מספר חודשים, גם מעניק להומור, שלעיתים מקבל מקום שולי מדי ברוב הספרות העברית, את מרכז הבמה. הקובץ מורכב מנובלה, הנושאת את שם הספר, וממבחר סיפורים מתוך ספריו השונים של חליחל, ומצליח לגעת בשאלות של זהות פלסטינית-ישראלית, מצבי חירום, יצר הכתיבה ומיניות, בלי להיכנע לתבניות מקובלות, ספרותיות או חברתיות. קובץ הסיפורים הזה הוא גם הזמנה להתרחבותו של מדף הספרות הפלסטינית העכשווית בתרגום לעברית; אחרי שיוצרים פלסטיניים ותיקים כמחמוד דרוויש, אמיל חביבי, ר'סאן כנפאני וטאהא מוחמד עלי, תורגמו אל העברית, הגיע הזמן לקשר חי וישיר עם זמן ההווה של הספרות הפלסטינית, ולהתרחבותו של מדף ספרים של ספרות פלסטינית צעירה, הנוצרת במקביל לספרות העברית הצעירה, דומה לה מאוד בהקשרים מסויימים, ורחוקה ממנה עד מאוד במאפיינים אחרים.

"מפרשים קשים", ספר שיריו הראשון של יונתן ברג, יליד 1981, ראה אור לפני מספר חודשים בהוצאת קשב לשירה. שירתו של ברג בשלה ומעמיקה, מבקשת מן הקורא לשוב ולקרוא בה, ומציעה כבר מראשיתה קול ברור וייחודי, תוך שהוא יודע ומודיע – "נקהל בי העולם לְצַחֵק". המשורר יודע כי "רק המתים מחבקים אותנו, / בשינה", ותוהה: "כעת לטפל בתנועת האמנות אל הביוגרפי?". שירתו נעה בין הביוגרפיה לאמנות, מתוך הבנה כי המרחק ביניהן לעיתים הוא אשליה, בין המתים לשירה, בין הילדות לגעגוע: "בתי מלון שאנו קוראים / גוף, חדרים ריקים שאנו / מכנים חיים… מאין באתי, היכן הילד שהיה… מן הים עולה מלח הגעגוע".

פורסם בגרסא מקוצרת בעיתון הארץ, מוסף ספרים, ה-26.12.2012.

אודות almog behar

"צִמְאוֹן בְּאֵרוֹת", "אנא מן אל-יהוד", "חוט מושך מן הלשון", "צ'חלה וחזקל".
פוסט זה פורסם בקטגוריה בקורת ספרות, בקורת שירה, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על שלושה ספרים שהקלו עלי את שנת 2012

  1. שוֹעִי הגיב:

    אלמוג יקר, "דודי נפוליאון" הוא ללא ספק הספר המצחיק ביותר (ממש עד כאב בטן) שקראתי בשנת 2012, ספר שנקרא כמו מערכון ארוך ונפלא של הגששים (בחיי שתוך כדי קריאה ניסיתי להציב את השלישיה הזאת בעורן של הדמויות הבלתי נשכחות: הדוד, הגנן מש-קאסם והדוד השני אסדוללה מירזא) שגדולתו היא שכל מיני סיטואציות שנראות תחילה שוליות מתפתחות ומתפתחות ומגיעות למקומות בלתי אפשריים בעליל.
    ולהרחבת המדף הפרסי-אראני הייתי מציין גם את "לידה אחרת" ספר שיריה של המשוררת האראנית פרוע' פרח'זאד
    (תרגמה מפרסית: סיון בלסלב, הוצאת קשב לשירה: תל אביב 2012). ספר נפלא.

  2. almog behar הגיב:

    שועי תודה רבה,
    לא חשבתי על הגששים בהקשר של דודי נפוליאון…
    את "לידה אחרת" עדיין לא קראתי, אבל הוא בהחלט הרחבה של המדף הפרסי-איראני בעברית,
    אקרא בקרוב
    אלמוג

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s