ערב לזכרה של ברכה סרי

ברכה סרי זיכרונה לברכה היתה משוררת פורצת דרך ופורה שכתיבתה שימשה השראה לרבים.

ביום רביעי ה-19 ליוני בשעה 8 בערב, בבניין המעברה בית המאבק לדיור ציבוריברחוב השומר 7 בקטמונים, ירושלים, נערוך ערב לזכרה.

לאתר שירתה של ברכה סרי

לקראת האירוע עיצב איתם טובול שטר לזכרה, במסגרת סדרת שטרות הכסף החדשים של משוררים ויוצרים מזרחים, שעוצבה בשיתוף פעולה עם קפה גיברלטר.

את הצילום של ברכה סרי צילמה: ורד ניסים (הצילום מתוך הספר "נשים משנות" בעריכת שולה קשת, תנועת אחותי).

שטר ברכה סרי, עיצוב: איתם טובול, צילום: ורד ניסים

שטר ברכה סרי, עיצוב: איתם טובול, צילום: ורד ניסים


יקראו משיריה בערב לזכרה:
ארז ביטון
פרופ' הנרייט דהאן-כלב
שולה קשת
פרופ' גלית חזן רוקם
ד"ר קציעה עלון
ד"ר מרים פרנקל
יורם בלומנקרנץ
ד"ר ורד מדר
ד"ר שלי אלקיים
מתי שמואלוף
שירה אוחיון
הדס שבת-נדיר
רועי צ'יקי ארד
ישראלה שאער מעודד
עמיחי חסון
מורן בנית
חמוטל גורי
רות קרא
יוחאי חדד
עדי קיסר
אלמוג בהר

וכמובן תקרא בתה של ברכה סרי: נצחיה סרי

באירוע ימכרו ספריה של ברכה סרי שראו אור בהוצאת "האור הגנוז"

הציבור מוזמן, הכניסה חופשית,

על הבניין המשוחרר של המעברה, בית המאבק לדיור הציבורי

"חשיפות הגלימות והמגילות הקדומות" / ברכה סרי [מתוך הספר "בת יין", 2007]

המגילות הגנוזות
נתגלו במערה קדמונית
מתחת לנציב המלח
של אשת לוט
שקפאה
והסתירה אותן
מתחת לשולי שמלתה
במנוסתם מסדום ועמורה.
כמו התרפים שהסתירה
רחל בכר-הגמל
במנוסתה מלבן אביה.
נכדותיה העמוניות והמואביות
של לוטה במלח
העבירו את המגילות הגנוזות מדור לדור
כסגולה נגד כאבי מחזור
ופצעי הדיכוי המדממים.
הן חקקו את דברות המגילות
על לוח ליבן
כדי לפוצץ בצחוק
כל מי שמנסה ברצינות
להופכן לקורבן.

מסבתא לאם
לבת ולנכדה
הועברו בחשאי מגילות
מתחת לשכבות
של שולי השמלות.
בצחקוקים
וגיהוקים
ושיהוקים
ופיהוקים
נחרתו אותיות בכתב מכתשים
ויתדות
וצפורים מתנודדות.
ברקמות נפתלות
ומיני מאכלות,
באותות ורמזים
ורזים,
בבדים ועצמות
וחלוקי נחלים,
באבנים טובות
ומיני נכלים –
בתמימות של תכשיט
ומכחול
ונזמים –
הושחלו חרוזים
וזימים
וזממים
מזקנות חכמות
לנכדות תמימות –
לשמירה כנגד כל עין
וזין
ולשון הרע.

מגילות גנוזות אלה הוחבאו בתת-הכרה
ותת תרבות
תת-תזונה
ועברו מגלגול לגלגול
עד שלבשו
מילה
וצורה
בידי המשוררת
האנאלפאביתית הידועה
מתימן וברקלי הצנועה.

ורק הקוראות הנסתרות
"הגנובות"
רשאיות לשאת
מגילות גנוזות
בבטן החזיה
או במעבה התחתונית
אשר מתחת לשמלה.

השעה הבדוקה היָאָה
לעיון במגילה
היא בשעת דמדומים
ודימומים
שלפני מחזור
או בשלושת הימים הראשונים
באור מעומעם
של שקיעה –
כדי למנוע
התגלות השגיאה.

ואחרי צחוקים
ושיהוקים
ופיהוקים
ומחִייַת הדמעות
והחלפת תחתניות
כדאי
ומומלץ
וטוב
ויפה,
להתאפר
ולהסתפר
ולצאת בחיוך מתמם
אל האהוב
שהשתעמם
ונרדם בינתים,
ולהעמיד פני ילדה טובה ירושלים
שלא מבינה דבר
וחצי-דבר
במשחקי כח ושליטה
ופליטה
וכסף
ותענוגות
ויצרים של זקנים
וצעירים.

ואז
בחיוך מתוק
ומקסים
ללחוש
"הוי, כמה טוב
שאנחנו חיים
וכמה טוב
לעשות חיים
וילדים
ונכדים".
ואם חלילה
את נתפֶשֶת על חם
ובידך המגילה
אחרי הגלולה –
אז תחייכי בגיחוך:
"איזה אישה מגעילה" –
זה טוב לפורים אחרי התפילה.
ואז בשקט בשקט
תגְלֵלי את המגילה
המגעילה
בין תחפושות פורים
עד לשנה הבאה
בירושלים הבנויה –
ונהפוך הוא –
צחקי ורקדי
ושירי עם כל המקהלה.

אודות almog behar

"צִמְאוֹן בְּאֵרוֹת", "אנא מן אל-יהוד", "חוט מושך מן הלשון", "צ'חלה וחזקל".
פוסט זה פורסם בקטגוריה אירועים, המעברה, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s