אל הסתתר לי

*

אֵל הִסתתר לִי. והוא עכשיו פורש ידיו כְּאַב
מאַיִן אֶל אַיִן כל מרחב השמים
שוכח שהסכים לבוא עמי למקומִי
שוכח כל פרטי תווי פנַי
מלבד הכאב.

אֵל הִסתתר לִי. בִּרחובות הַנהר, במגרות
השולחן, בבתים הנטושים, בתאי השחוק
והבכי, בלשונות הברכות והקללות, בזמנים שאינם
מן היום ואינם מן הלילה, במקומות שאינם
מקודשים ואינם מחוללים, במחשבה שאינה
זוכרת ואינה שוכחת.

אֵל הִסתתר לִי. ואני רוצה עכשיו להודיעו
כי מכל רהיטי הבית אהבתי את השולחנות
שלהם מגירות, מכל המילים אהבתי
את שתיקותיו, מכל האלים
רק הוא הסתתר לי.

 

פורסם בתוך חוברת "תפילות שלנו" 4, משיב הרוח מ"א, סתיו תשע"ד, ערב יום הכיפורים

ודברים של העורך יוחאי חדד

אודות almog behar

"צִמְאוֹן בְּאֵרוֹת", "אנא מן אל-יהוד", "חוט מושך מן הלשון", "צ'חלה וחזקל".
פוסט זה פורסם בקטגוריה שירה, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s