בשבוע האחרון כתבו פעילים מזרחים מכתב לאבו מאזן, קיבלו ממנו מכתב תשובה והשיבו עליו.
כאן תקציר המכתבים:
1.
בשבוע שעבר שלחו פעילים מזרחים מכתב מרגש לאבו מאזן תחת הכותרת "רוח ג'דידה 2":
במכתב מבקשים הפעילים מן הנשיא הפלסטיני שידרוש מנתניהו הכרה בישראל כמדינה מזרחית כתנאי למשא ומתן לשלום, וכן שיתבע מנתניהו להכיר בעוול ההיסטורי של מדינת ישראל כלפי יהודי העולם הערבי והמוסלמי, בדיכויים ובהשלכותיו.
הפעילים טוענים במכתב לאבו מאזן כי דרישת נתניהו להכרה פלסטינית בישראל כמדינה יהודית היא למעשה דרישה מרומזת להכרה בה כמדינה אשכנזית-ציונית, וקוראים לנשיא הפלסטיני לסרב לכך כדי שלא יהיה שותף למחיקת זהותם ותרבותם.
כמו כן מבקשים הפעילים מן הנשיא הפלסטיני שיפעיל את השפעתו בארצות ערב כדי שהן תחוקקנה חוקים למען זכות השיבה של היהודים, השבת רכושם ושילוב מורשתם הרוחנית והתרבותית בתוך ההיסטוריה והתרבות של העולם הערבי.
בסוף המכתב מציעים הפעילים לנשיא הפלסטיני שיודיע כי המשך המשא ומתן יתנהל רק בערבית, ולא באנגלית, וקוראים לו להכריז שאינו מעוניין לחסות הקולוניאליזם המערבי-אמריקאי במשא ומתן, וכן שהוא מעדיף לנהל את המשא ומתן עם ראש ממשלה מזרחי בישראל.
את המכתב מסיימים הפעילים בקריאה: "אינשאללה נחזיר עטרה ליושנה ונחדש ימי אנדלוס ובגדאד כקדם בירושלים/אלקודס ובארץ-ישראל/פלסטין".
–
2.
הנשיא הפלסטיני אבו מאזן שלח לפני מספר ימים מכתב תשובה למכתב ששלחו אליו פעילים מזרחים לפני כשבוע תחת הכותרת "רוח ג'דידה 2":
לדברי אבו מאזן המשא ומתן עם נתניהו עומד על כרעי תרנגולת, והוא לא יוכל לדרוש ממנו כתנאי למשא ומתן להכיר בישראל כמדינה מזרחית, וכן אף על פי שהוא מבין את רוח הדרישה הוא חושב שמדובר בעניין ישראלי פנימי, שלא עליו להכריע בו.
עוד כותב הנשיא הפלסטיני כי לצערו אינו חש שיש לו השפעה בארצות ערב שתוביל אותן לחוקק חוקים למען זכות השיבה של היהודים, השבת רכושם ושילוב מורשתם הרוחנית והתרבותית בתוך ההיסטוריה והתרבות של העולם הערבי. אבל אבו מאזן מזכיר שהוא הכיר בטעות שעשו מדינות כמו עיראק, תימן, סוריה, מצרים, לוב ותוניסיה בעודדן את היהודים לעזוב לאחר 48, 56 ו-67 כבר במאמריו וספריו בשנות השבעים. עוד מזכיר אבו מאזן כי האמנה הפלסטינית מכירה ביהודים שהוריהם או הורי הוריהם נולדו בפלסטין לפני הצהרת בלפור ב-1917 כפלסטינים, וכי כאשר תוקם המדינה הפלסטינית ויחוקק בה חוק שיבה לפליטים הפלסטינים מ-1948, יחוקק גם חוק שיבה המציע ליהודים-פלסטינים החיים בפלסטין מלפני 1917 להתאזרח במדינת פלסטין.
לדברי אבו מאזן הוא יכנס דיון מיוחד עם שריו כדי לדון באפשרות לכלול בחוק השיבה למדינה הפלסטינית גם זכות לאזרחות פלסטינית ליהודים מן העולם הערבי אשר יוכיחו כי הוריהם או הורי הוריהם הפכו למעשה פליטים מארצם בשל הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
אם נעשה כן, כתב אבו מאזן, יבחר למדינה הפלסטינית חכם באשי יהודי ראשי, מן היהודים-הפלסטינים שמלפני 1917 או מן היהודים-הערבים שגורשו לאחר 1948.
לדברי אבו מאזן גם הוא בצעירותו ובבגרותו היה פעיל נגד הקולוניאליזם המערבי-אמריקאי, כמו אותם פעילים ששלחו אליו את המכתב, אך לצערו אין כעת אלטרנטיבה לתיווך האמריקאי במשא-ומתן כיוון שאין מדינה אחרת המתעניינת בסכסוך הישראלי-פלסטיני, וכן כיוון שישראל לא תסכים לכל אפשרות של מתווך אחר.
בסוף דבריו כתב אבו מאזן מילים אישיות: "שמחתי עד מאוד לקרוא את מכתבכם המרגש, ואני שותף לתקוותכם שבאלקודס/ירושלים ובפלסטין/ארץ-ישראל נחזיר אינשאללה עטרה ליושנה ונחדש ימי אנדלוס ובגדאד כקדם.
"אנו בעם הפלסטיני רואים בכם, כמי שחולקים עמנו עבר משותף, גם שותפים לעתידנו המשותף, ומקווים כי תפעילו את השפעתכם הן בקהילות המזרחיות בישראל והן בקהילות האשכנזיות בישראל כדי לקדם רוח של שלום בין העמים והדתות והעדות.
"כולי תקווה כי מי שחווה דיכוי בעבר וחווה עדיין דיכוי בהווה ידע כיצד להזדהות עם מדוכאים אחרים, למען פתרון שייטיב לכולנו.
"בסוף מכתבי", כותב אבו מאזן, "אני מבקש להזכיר לכם שני דברים: האחד הוא כי אנו בממשלה הפלסטינית רואים מגמות בדלנות של פעילים מזרחים מול פעילים אשכנזים כסכנה לעתידנו, כיוון שאנו דווקא מבקשים שתצליחו להוביל גם את המגזר האשכנזי בישראל להבנה של ערכו של שלום, והבנת ההיסטוריה המשותפת ליהודים ולערבים. אל לכם לוותר על האשכנזים, כפי שאנו לא מוותרים על התקווה והניסיון לחבר מחדש את הגדה לעזה, וליצור פיוס בין הפתח לחמאס!
"דבר שני – זיכרו תמיד כי על-פי האמת אין מזרח ומערב, ואין מזרחים ומערביים, כפי שהזכיר לכולנו המלומד הפלסטיני אדוארד סעיד. מדכאנו האירופאים חשבו שיש מזרח ומערב, אך אל לנו לאמץ את נקודת מבטם בלא ביקורת. זיכרו תמיד כי אתם מזרחים במאבק נגד השליטה המערבית או האשכנזית, כפי שאנחנו פלסטינים במאבק נגד השליטה הציונית או הקולוניאלית או הישראלית, אך בסופו של דבר עלינו ללכת מעבר למזרחיות ומערביות ומעבר לפלסטיניות וישראליות לעבר עתיד אחר, טוב יותר".
–
3.
הפעילים המזרחים שלחו לפני יומיים מכתב תשובה לאבו מאזן על מכתבו אליהם, ומכתבם כבר זכה אתמול בתקשורת הערבית לכינוי "רוח ג'דידה 3":
בפתח מכתבם מברכים הפעילים את הנשיא הפלסטיני על שהחליט סוף סוף לפתוח במשא-ומתן מזרחי-פלסטיני ישיר ופורה לאחר שנים ארוכות של משא-ומתן אשכנזי-פלסטיני עקר באמצעות מתווכים.
לדברי הפעילים הם מבינים את חוסר יכולתו של אבו מאזן להציב תנאים חדשים למשא ומתן עם נתניהו, וכן הם מבינים את חוסר יכולתו להשפיע בשלב זה על מדינות ערב בנושא זכות השיבה של היהודים, רכושם ומורשתם התרבותית.
הפעילים מזכירים כי כפי שרוב רכושם של הפליטים הפלסטינים מן הנכבה, ואדמותיהם הרבות, הגיעו לאשכנזים, כך גם רוב רכושם של היהודים-הערבים הגיע למדינות ערב, ואילו אנחנו, לדבריהם, המזרחים והפלסטינים, נותרנו פליטים חסרי כל. הטענות שלנו מנוצלות הן על-ידי מדינת ישראל הטוענת לקיזוז בין הרכוש הפלסטיני ליהודי-ערבי, והן על-ידי מדינות ערב המדברות על הפליטות הפלסטינית בלי לעשות דבר, ועלינו כפלסטינים וכיהודים-ערבים, אומרים הפעילים, לתבוע צדק משני הצדדים.
עוד מזכירים הפעילים לנשיא הפלסטיני כי אם מתבוננים בסכסוך כשליטה ישראלית על הפלסטינים, הרי שהפלסטינים והמזרחים ניצבים משני עברי המתרס, והמזרחים שותפים לדיכוי הפלסטינים. אבל, אומרים הפעילים, אם רואים שמדובר גם בשליטה אירופית על אוכלוסיה מזרח-תיכונית, ומבינים שגם רוב אוכלוסיית ישראל היא מזרח-תיכונית, הרי שהפלסטינים והמזרחים נמצאים בצד אחד של המתרס.
בסוף דבריהם כותבים הפעילים מילים אישיות: "אנו רואים בעם הפלסטיני שותף גם לעבר וגם לעתידנו המשותף, ומקווים כי אתם הפלסטינים תפעילו את השפעתכם בעולם הערבי לקבלתנו המחודשת, וכדי לקדם רוח של שלום בין העמים והדתות והעדות.
"אנו כמי שחווים דיכוי בעבר ובהווה יודעים כיצד להזדהות עם מדוכאים אחרים, למען פתרון שייטיב לכולנו.
"אנו מקווים שבנושא זה נצליח להשפיע על האשכנזים, שחוו גם הם דיכוי באירופה, ונובילם להבנה של ערכו של שלום, והבנת ההיסטוריה המשותפת ליהודים ולערבים.
שלך בברכת פורים שמח שבסופו הורדת המסכות״.
אתם חיים בסרט עם עלילה כה הזויה עד שאפילו אבו מאזן לא מוצא דרך לשלב בו את העלילה ההזויה שלו עצמו.
אלמוג תודה רבה על השיתוף החשוב הזה ועל ניהולו של הדיאלוג המשמעותי והיסודי הזה. תודה רבה. לפני מספר ימים התנהל דיון קצר אצלי על הקיר בנושא הפלסטיני. רציתי, לאור הדברים שנכתבו כאן, לשתף גם אותך ואת הקוראות/קוראים של האתר שלך בדברים שנאמרו שם.
סמדר לביא שאלה: מאיר – חותמת על כל מילה, אך עדיין, האם השתיקה שלך בסוגיית פלסטין היא אסטרטגית? בלי פתרון הוגן לבעיית פלסטין לא תקום בישראל חברה אזרחית שלא מבוססת על משטר הזיין וכליו.
ה-14 למרץ, 2014
חשבתי שעניתי לתמר אביה. אני לא שותק בעינין פלסטין. לא יהיה שום הסדר אם לא נדבר עם פלסטינים ונגיע איתם להסדר בכל השאלות; כולל ובמיוחד בעיית הפליטים. מצידי מדינה אחת עם אזרחות שווה לכולם בסגנון של עלי אבו-נעימה היא התחלה של דרך משותפת. כמובן שאין הרבה פלסטינים שמקבלים/ת זאת – זאת אומרת את נוסחת עלי אבו-נעימה – עליהם. על יהודים ישראלים כמעט אין מה לדבר בעיניין הזה. (אני דרך אגב לא מעריך את ההצעה של בינבנישתי כהצעה שווה לעלי אבו-נעימה למרות ששניהם "כאילו" מדברים על אותו הדבר – מדינה אחת). אני רואה את בעיית הפליטים היהודיים מארצות ערב כבעיה מרכזית בכל דיון שכזה אם וכאשר הדיון יהפוך למציאות רלוונטית. כשאני אומר: "אין לי תוכנית" או "הצעה" שלתוכה צריך "לדחוף" את המציאות, הכוונה שלי היא שאני רוצה לדבר על תוכן ולא על תוכנית. בתוכן הכוונה היא שהמרכיבים המרכזיים הם הצורך בהכרה משותפת, בקביעה כבסיס שלאף צד אין זכויות-יתר, ניסיון אמיתי לתקן את העוול ההיסטורי שנגרם לפלסטינים, ושהדרך לפתרון מחייבת התייחסות למקום ולמציאות הנוכחית. עקרונות אלה או דומיהם חייבים להיות, לדעתי, חלק של סדר היום הפוליטי. אני לא יודע כמה מדינות יצאו מהדיונים הללו. אחת. שתיים. שלוש או משהו אחר. מה שחשוב הוא שבסוף התהליך, לא יהיה אף אחד או אחת שלא יהיה לו או לה פספורט, בית וזכויות אזרח ואדם. זאת אומרת שלא יהיו פליטים. דרך אגב, אם הדיון על המיזרוח של החברה הישראלית הוא בגדר "תיאורטי" בלבד, הדיון בעיניין הפלסטיני הוא לגמרי מופשט בתנאים של היום. אבל את צודקת שצריך לומר את הדברים הללו באופן ברור ופשוט. תודה סמדר.
מאוד מעניין לעקוב אחרי זה