אפילו בדברי גינוי לרצח מוחמד אבו ח'דיר, ביבי מצליח לדבר על עליונות מוסרית יהודית

התזה בדבר העליונות המוסרית של ישראל על שכניה היא מוטיב קבוע בשיח הדומיננטי בישראל. מה שמדהים הוא שאפילו הרצח המזעזע של מוחמד אבו ח'דיר לא רק שלא מערער את התזה אלא הופך בהבל פה לראיה נוספת לעליונות זו. על הכוח של אמונה:

בערב שאחרי מעצר ששת החשודים היהודים-ישראלים ברצח הנער מוחמד אבו ח'דיר (6.7.2014), כותב ביבי סטטוס ארוך בפייסבוק, המוקדש לגינוי הרצח והבעת תנחומים, אך מתרכז בניסיון להוכיח איך רצח הנער מוחמד אבו ח'דיר מוכיח למעשה שישראלים מוסריים יותר מפלסטינים:
הוא מתחיל את דבריו שנכתבו לאחר ועל אודות מעצר החשודים היהודים-ישראלים ברצח מוחמד אבו ח'דיר בשמות שלושת הנרצחים היהודים, גיל-עד, נפתלי ואייל – כדי לתת קונטקסט ברור: "אני מבקר עכשיו בבתיהם של גיל-עד, נפתלי ואייל שנרצחו ע"י אנשי החמאס" [האם הוא העלה את הסטטוס בפועל ממש בעת הביקור בשבעה?]
הוא ממשיך ומעמיד את אזכור מעצר החשודים ברצח הנער מוחמד על-ידי משטרת ישראל והשב"כ מול אי-מעצרם עדיין של החשודים ברצח הנערים גיל-עד, נפתלי ואייל על-ידי המשטרה הפלסטינית והשב"כ הפלסטיני, הקטנים ממקביליהם הישראלים לאין שיעור: "אנחנו יודעים היטב מי עומד מאחורי החטיפה והרצח של גיל-עד, נפתלי ואייל ואנחנו נגיע אליהם. הרוצחים יצאו משטח בשליטת הרשות הפלסטינית והם חזרו לשם, ולכן על הרשות הפלסטינית מוטלת האחריות לעשות הכל כדי לאתרם. בדיוק כפי שעשינו אנו, בדיוק כפי שכוחות הביטחון של ישראל איתרו תוך ימים בודדים את החשודים ברצח של הנער מוחמד אבו חדיר"
[אגב, הוא לא מקפיד באיות שמו של הנער הפלסטיני, או שאוזנו לא קשובה אל הערבית, וכותב "אבו חדיר" בחי"ת גרונית במקום "אבו ח'דיר" בחי"ת רפה]
הוא מגיע גם לתנחומים וגינוי: "אני מבקש לשלוח תנחומים למשפחתו של הנער. אני גם מבטיח לכם שאנחנו נמצה את כל חומרת הדין עם מבצעי הפשע המזעזע הזה שראוי לכל גינוי והוקעה. מקומם של רוצחים כאלה איננו בחברה הישראלית"
ואז מסביר איך הגינוי שלו [המאוחר] מעיד על המוסריות הגבוהה של הישראלים לעומת מוסריותם הלקויה של הפלסטינים: "בכך אנחנו נבדלים משכנינו – שם הרוצחים מתקבלים כגיבורים ועל שמם נקראות כיכרות. זה איננו ההבדל היחיד בינינו. את המסיתים אצלנו אנחנו מעמידים לדין, בעוד ההסתה ברשות הפלסטינית מתבצעת בכלי תקשורת רשמיים ובמערכת החינוך, הסתה שעיקרה קריאה להשמדתה של ישראל"
[הוא שוכח שכמה חשודים בפשעי מלחמה כיהנו בממשלות ישראל, חלקם גם בממשלותיו, ושספירת ההרוגים החפים מפשע היהודים-ישראלים לעומת ההרוגים החפים מפשע הפלסטינים במהלך הסכסוך הישראלי-פלסטיני ב-66 השנים האחרונות מעיד על מספר הרוגים פלסטיני גבוה יותר, ושוכח את ההסתה הנרחבת שלו ושל ממשלתו בשבועות האחרונים – שהרכיב הרדיקלי ביותר שבה היה לקרוא למסע חיפושים אחר גופות שלושת הנערים מבצע "שובו בנים" – תוך כדי יצירת תודעה שקרית אצל אזרחי ישראל כאילו יש סיכוי למצוא אותם חיים, אף על פי שהוא ידע בפועל שהם נרצחו – תודעה שהביאה לגל הנקמה העכשווי, ובתוכו רציחתו של הנער מוחמד אבו ח'דיר, גל נקמה שנפתח בדבריו: "נקמת דם ילד קטן עוד לא ברא השטן, וגם לא נקמת דם של נערים צעירים וטהורים"]
הוא ממשיך בהתייחסות לכך שהמשטרה הודיעה היום על פיענוח שתי פרשיות (ומדלג על פרשת השחיתות במשטרה שנחשפה גם היא היום), ומחבר את רצח מוחמד אבו ח'דיר לרצח שלי דדון, אף על פי שמסקנות הפיענוח של המשטרה שהוא ראש ממשלתה לא קובעות האם הרקע לרצח של שלי דדון היה לאומני, אבל הוא זוכר להזכיר את שם עירו הערבית של החשוד: "אני מבקש לציין את המהירות שבה פוענח הרצח של מוחמד אבו חדיר. אני הנחיתי את המשטרה זמן קצר אחרי הרצח לתת עדיפות לאתר את הרוצחים והבטחתי שברגע שיהיו תוצאות לא נעכב את פרסומן. במקביל פענחו כוחות הביטחון גם את הרצח של שלי דדון הנערה מעפולה, והחשוד במעשה הוא תושב אעבלין בגליל. גם איתו נמצה את מלוא חומרת הדין" [שם עירם של החשודים היהודים עדיין לא פורסם, אבל ודאי בהמשך נתניהו יזכירה כדי שנבין שכל תושבי אותה העיר אשמים, ולו מעט, ברצח]
לסיום הוא מצהיר על חשיבותה של האחדות בזמן כזה [זאת כנראה לא עת לביקורת על ראש ממשלה מסית וממשלה מסיתה] ועל המקום בתוך מארג זה של הערכים היהודיים-דמוקרטיים [הוא כנראה קרא את השלט שהעלו שתי נערות השבוע לפייסבוק, שקבע שבקשה לנקמה בערבים זאת לא גזענות – אלו ערכים]: "חשוב ברגע זה לאחד את הכוחות, לנהוג לפי הערכים שלנו כמדינה יהודית ודמוקרטית"
הוא לא מסיים את דבריו בהצעה לבקר את משפחת אבו ח'דיר האבלה ולהביע את תנחומיו באופן אישי, ובשם הערכים היהודיים-דמוקרטיים.

הפוסט בהעוקץ