"כמו בכי שאין לו עיניים להיבכות", ספר שיריה השביעי של אמירה הס, ראה השבוע אור בהוצאת עם עובד, והוא התרגשות גדולה בשבילי באופן אישי, ואני בטוח שהוא יהיה התרגשות גדולה בשבילכם הקוראים.
פנו מקום על המדף, פנו מקום בלב, פנו זמן בשבוע (וכנראה גם קצת מקום בארנק) – ורכשו את הספר המרגש והמטלטל הזה.
אמירה הס עושה עמנו חסד בשירתה כבר שלושים שנה, והספר הזה הוא מאורע מטלטל בשירתה של אמירה הס, ובשירה העברית בכלל.
עוד לא הגיע אלי הספר המודפס, אבל זכיתי לראותו בהיוולדו ובהיווצרותו, מחודש ספטמבר 2009 (בדיוק לפני חמש שנים), אז הזמינה אותי אמירה לעבור יחד עמה על ארגזיה (ממש, לא דימוי) כדי לבחור שירים לספרה החדש.
באותה עת גם עברתי על שני הבלוגים שלה ברשימות ובבננות (אחד מהם כבר נסגר ונעלם) – וקיבצתי דברי שיר שלכאורה נאמרו ברגע, אך ברגישויותיהם ראויים היו להתקבץ בתוך ספר.
אחר כך שוחחנו ארוכות על סדר השירים, ועל הכותרות האפשריות, ועל השירים עצמם, ואמירה הלכה (פיזית) להניח את הקובץ הערוך והמוכן על שולחנה של עורכת סדרת השירה של עם עובד, ניצה דרורי.
מאז חלפו באמת חמש שנים ארוכות, ואני מקווה שתגובת הקהל תעשה חסד עם ההמתנה הארוכה.
בינתיים אני אערוך בשבוע הקרוב מעין "פסטיבל אמירה הס" בבלוג, ואעלה שיר של אמירה, הסוגר את הספר הזה (וכתוב בערבית-יהודית-בגדאדית ובעברית לסירוגין), שפירסמנו בכתב-העת "לרוחב", ומאמר שלי עליו, ועוד מאמר על הספר הקודם, ועל המוזיקה בשירתה, ועל זהות ומגדר בשירתה, וגם באנגלית,
ואעלה גם את חמשת פרקי הנובלה "אמירה בת סלימה" שהתפרסמה בספרי "אנא מן אל-יהוד", וששלושת הפרקים הראשונים בתוכה בנויים בעיקרם משברי שורות שיר של אמירה הס בחמשת ספרי שירתה הראשונים.
אנא שתפו, הפיצו, קנו, קראו, הגיבו,
הגיע העת להכתיר את אמירה הס בכתר השירה העברית, השירה המזרחית, השירה הישראלית, השירה העיראקית, השירה היהודית, השירה הנשית, השירה האנושית, השירה הירושלמית, השירה הבגדאדית, השירה הנשגבת – בכתר השירה בכללותה
אלמוגים, מה אני לא מספיק בוכה? אין מילים להתרגשותי. אלמוגים! אין מילים . עברתי רבות בשנים האחרונות, בהן לא לקקתי דבש, ואלהים זכני לשוב אל החיים ולקרוא את דבריך המרגשים. Xoxo ועוד xoxo
אלמוג יקר, תודה על בשורת הספר. כשאראהו אקרא בו.
בשמחה שועי
פינגבאק: אסיף או לקראת שגרה | שיר לשבת
אני מאד אוהבת את שירתה. מדברת אותי.