ארכיון חודשי: אוקטובר 2014

בעקבות פנייתו הרשמית של אהוד עוזיאל לחכם עבדאללה שיציג את מועמדותו בבחירות לרב העיר ירושלים המתקיימות היום, הלכתי לביתו של חכם עבדאללה ומסרתי לו את הצעתו של עוזיאל בעזרת צילום מסך, שכן אין לחכם פייסבוק משל עצמו.

הוא סיפר לי שכבר הגיעה משלחת מיוחדת מכל קצווי העולם היהודי לפני חודש לבקש שיציג את מועמדותו לחכם באשי לכל קהילות הספרדים בעיר הקודש תבנה ותכונן. הגיעו בני סטמבול ובני טהראן ובני צנעא ובני פס, ושטחו את בקשותיהם שיהיה נציג לכל קהילות הגולה, ואף באו רבני החלבים אשר בברוקלין, ורבני בבל אשר בלונדון (לנדן בלשונם), ורבני משהד ואספהאן אשר בלוס אנג'לס, ורבני אלג'יר ותוניס אשר בפאריז (פרי בלשונם). להמשיך לקרוא ←

ברגע דרמטי, שהוא גם רגע של מפנה היסטורי בתולדות השירה העברית, המשורר ארז ביטון פונה אל הפייטן ר' דוד בוזגלו ומזמינו לבוא "אל במת הבמות". האם הכוונה לבמת המוסף הספרותי בעיתון? במת בית־הכנסת המרוקאי? זהו הרגע שבו השירה העברית החדשה, שבתחילה ביקשה להיבנות מתוך קרע במסורת השירה העברית, באמת פוגשת מחדש את מסורת הפיוט הוותיקה, משתוקקת אליה ומגלה בתוכה את מה שחסר בה. עם זכייתו של ארז ביטון בפרס ביאליק להמשיך לקרוא ←

האם בזמן של סכסוך יש אוזניים הפנויות לשמוע שירה וסיפורת בלשון השנייה? והאם אנחנו מבקשים שהיצירות המתפרסמות כאן ייקראו כיצירות ספרות ותו לא, ללא קשר לסכסוך? או שהספרות יכולה לומר לנו דבר מה על הסכסוך, ויש לקרוא אותה דווקא מתוך הסכסוך והמפגש האמביוולנטי בין השפות? להמשיך לקרוא ←

"ולכל-בני תבל חלק וחֶבֶל / ורק לי אָיִן / וממדינה למדינה אמשך בחֶבֶל / ולא אדע לאָיִן / ואנוד בארץ נֵכָר כמצִיר וחֶבֶל / וכמתרונן מיָיִן / וכל רעַי ויודעי נחו כהֶבֶל / ורק אני קָיִן" – על שירתו של ר' יחזקאל חי בן עזרא אל-ביג שנולד בשנת תר"ע (1910) בבגדאד ונפטר בשנות התשעים בלוס אנג'לס להמשיך לקרוא ←

ריבון איש תם להמשיך לקרוא ←