אמר חזקל בין יהדות לאיסלאם

אמר חזקל

אין חכם ניכר אלא בתלמידיו, ואין התלמידים ניכרים אלא ברבם, כפי שהמעיין והמים קשורים ביניהם וכפי שהדבר, הדיבור והדובר אחוזים, ועליהם נוספת האוזן. ועל כן אני הקטן אלמוג בן סמירה כינסתי כאן אמירות חזקל בן אמל, תלמידו של חכם עבדאללה בן גורג'יה, למען ירוץ בהן הקורא וילמד מן הפרי על העץ ומן הבן על האב ומן התלמיד על מורהו. ואם נמצאתי מוסיף או מחסיר דבר מדברי המקור, ימצא בי הקורא את האשם, ואל ימצא בחזקל, ותבוא הברכה על כולנו.

*

א.

אמר חזקל: הלכתי לחכם עבדאללה והוא בביתו, והוא בוכה מול תמונות המתפללים שנרצחו בביתהכנסת האשכנזי בשכונת הר נוף בירושלים אתמול, כשהם עטופים בטליתות ומעוטרין בתפיליןואמר לי: כל הנוטל נפש מורד במלכותו של הקדוש ברוך הוא בעולמו, וכופר במלכותו, ואינו יהודי אמיתי ואינו מוסלמי אמיתי, שאלהים שלום ודרכו שלום ושמו שלום. ועוד אמר והוא בוכה: מתפללים מכאן רוצחים מתפללים מכאן, ומתפללים מכאן רוצחים מתפללים מכאן, ושמא אינם יודעים שמעשיהם חילול השם וכפירה גמורה, ושמא יש חכמים ומורי הלכה שמלמדים אותם היתר להרוג ולרצוח ולכלות נפש, ותחת אלהי אמת מעמידים אלהי כזב, ותחת "אֵלנְקָמוֹת" (תהלים צ"ד, א'), שרק לו הנקמה ביום בו יופיע,פוסקים כי הנקמה ניתנה לבניאדם, ומרבים "עַיִן תַּחַת עַיִן" (שמות כ"א, כ"ד) עד שיתעוור כל העולםומרבים "נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ" (שמות כ"א, כ"ג) עד שיהיה כל העולם רצוח? שצריכים אנחנו החכמים והרבנים והשיח'ים להתכנס בבית אחד, ולהרבות תפילות ובקשות ותחינות, עד שמחילת השם תופיע,וצריכים אנחנו ללמד זכות על תלמידינו שלא תלמידינו כושלים ללמוד, אלא אנחנו כושלים ללמד, שהחלפנו תורת אמת ברה וזכה בדברי שווא מדממים. החזיק חכם עבדאללה בידי ואמר בקול בוכים: צם אני מיום אתמול לבקש כפרה על עמי ועל עמם, על דתי ועל דתם, ומבקש אני אותך שתלך לאחיך אִסְמַאעִיל ותבקש ממנו שיבוא עם השיח' שלו ונצום יחד ונתפלל יחד ונבקש כפרה. צם אני על כי אחים אנחנו והמוסלמים, והרבה למדנו מהם, והרבה למדו מאיתנו, ואלהים אחד לנו, ולשון ערבית לכולנו, ועכשיו אנחנו שוכחים כי אחים הם, והם שוכחים כי אחים אנו, ולא נותר לי אלא לבכות ולצום ולהתפלל בעולם זה, שאיך אוכל ללמד תורתי בלעדיהם ובלעדי לשוננו, שבלעדיהם תורתי אובדת, ואנחנו מפסידים דת אמת לדת נקם.

ב.

אמר חזקל: הלכתי לחכם עבדאללה והוא בביתו, והוא בוכה מול תמונות המתפללים שנרצחו בביתהכנסת האשכנזי בשכונת הר נוף בירושלים שלשום, כשהם עטופים בטליתות ומעוטרין בתפילין.עצם עיניו ואמר, משנן אני דברי אחד הנרצחים ששמעתי ברדיו שאמר פעם כשהספיד את אביו: "תורה היא תכלית הבריאה, וכל תלמיד חכם יש לו חלק מיוחד בתורה, וכשמת תלמיד חכם חסר אותו חלק מסויים בעולם שהיה חלקו בתורה, ואנחנו מצווים להמשיכו וללמד תורתו, שתתרחב תורה ולא תתמעט,שתתרבה ולא תהיה במיצר". ומעתה אקבל על עצמי שתורתו זאת תהיה חלק מתורתי, להרבות שמו.

ג.

אמר חזקל: כשהפכתי תלמידו של רבי חכם עבדאללה הודיעי שיעור ראשון של הלכה: הרואה ירושלים בחורבנה יקרע קרע בבגדו, ואז יתפור הקרע, שלא יהיו בגדיו עשויים קרעיםקרעים. ושאלתי את עצמי,איזו ירושלים זאת, הרחובות בהם גדלתי, סן מרטין ובריוחאי עד צומת פת, והרי אני רואה אותם יוםיוםבחורבנם, לא יספיק החוט בביתו לתפור את הקרעים. אבל הייתי זהיר בשאלות החכם ולא עניתי מיד,זכרתי דברי אבי לִיָהוּ כי לכל דבר פנים שניים, נסתרים, נזכרתי כי אבי גילה את אוזני שקיימות אלפי הלכות העומדות עדיין סתורות ונסתרות, אלפי שנים מאז גלותם של ישראל מהר סיני, הלכות אותן אפילו רבי עקיבא הגדול בישראל לא למד מן הכתרים והתגים שנתן האלהים מעל האותיות שבתורה, ואיך אני הקטן בישראל אעמוד מול שאלות של הלכה. ורק חשבתי, והרואה אדם בחורבנו, מה יעשה, מה יעשה הרואה אדם בחורבנו.

ד.

אמר חזקל: אמר לי חכם עבדאללה כי אמר לו סבו חכם עבדאללה שלמד ממורו רבי שמעון בן פרידה:השלום הוא כתרופה, ועלכן הוא מר בתחילה והאנשים מסרבים לקבלו, כי אף על גב שהוא יביא להםרפואה, הרי כשהם מכניסים התרופה לפיהם טעמה רע, ולא כן אלא שהם תמיד פוגשים התרופה בזמן שהם חולים, ועל כן בראשם הם מקשרים דברי רפואות לדברי מחלות, ושניהם רעים בעיניהם. וכך גם עניין השלום: שתמיד נזקקים אנשים אליו במצב מלחמה, ועל כן הם מקשרים דברי שלומות לדברי מלחמות, ולא זאת אלא שבתחילה השלום מר בפיהם, והם כילדים שאינם זוכרים כי אף על גב שהתרופה מרה בתחילה הרי שהיא מביאה עמה פתרון גדול, ועל הגוף לשאת המרירות כדי להבריא מחדש,שהבריאות באה מלשון בריאה, שכל פעם שמבריא אדם כאילו הוא נברא מחדש, וכך גם השלום, אחרי שהבריות כולן היו בסכנת כליה ממש בעצם ימי המלחמה העצומה, הרי הן נבראות מחדש לחיים. וכפי שהתרופה עושה אותה המרפא מתמצית הרעל שהוליד את המחלה, כפי שעושים בחיסונים כידוע, כך גם השלום שנעשה מתמצית המלחמה, ועל כך טעמו בתחילה. והוסיף חכם עבדאללה: ואם אין דברים אלה באים לשכנע הבריות, הרי שאתה מזכיר להם שהשלום אחד משמות הקדוש ברוך הוא, ולמען שלום בית נקבע שיוכל כהן גדול לקחת קלף ובו שמו המפורש של הקדוש ברוך הוא ולמחות אותו במים, ואם הקדוש ברוך הוא מוכן כך שימחק שמו למען שלום בבית, ודאי וודאי עבור שלום בעולמות, והרי לנו ללמוד למחוק שמותינו למען השלום, שודאי יש בו עניין גדול ונסתר.

ה.

אמר חזקל: הקמתי כּוּתַאבּ קטן עם בתי בסלון. בבקרים של יום שישי היא קמה עמי מוקדם ללמוד, ואני מזכיר לה כי בחדר אין מורה ואין תלמיד, רק תורה לפנינו, ואנחנו משננים יחד פסוקים בעברית וארמית וערבית. אנחנו נזהרים במילים רבות, ביניהן אלהים ואללה והשמות הרבים, וכשאני רואה כיצד יראה קשה מתלבשת בפניה, אני ממתיק לה אותיות בדבש, מתכנן עמה כיצד הכותאב יתרחב עם אחיה ואחיותיה, ונמתיק גם להם את האותיות בדבש, ולא נלעג לנכשלים, ונברך יחד לפני ואחרי הפסוקים. ואניאומר לה בכל בוקר בתום הלימוד, אב חייב ללמד לבתו תורה, ואם אינו יכול ללמדה חייב לשכור מלמד לבתו מבני עירו ללמדה, אבל את בתי, עליך לזכור שגם יבוא היום שתהיי חייבת להרגיש כמי שלא לימדה אביה, ואז תהיי חייבת ללמד עצמך כל הפסוקים והשמות והאותיות והתגים שלא חלפו בינינו, וכל אלו שחלפו בלי שאמרנו מילה אחת על מקומם בחיינו.

ו.

אמר חזקל: עכשיו אני הולך ומתרגם עצמי לערבית באין רואין, מתהפך חזרה בין השפות. כבר לא חירש,מעט פחות אילם, כבר יודע כי לא רק בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ, אלא גם אַוַּל מַא כַלַקַ אַללַּה אֶלסַּמַאוַאת וַאלְאַרְצ'.

ז.

אמר חזקל: אמר לי חכם עבדאללה: הלכתי פעם בדרך ושמעתי מאחד מחכמי המוסלמים, מן השייח'ים שלהם, שאמר לקהלו: באים אלי אנשים ואומרים לי שהם התחזקו בדתם, ושעתה הם מוסלמים טובים בתפילה, ומוסלמים טובים בצום הרמדאן, ומוסלמים טובים בעלייה לרגל למכה. ואני שואל אותם: והאם אתם גם מוסלמים טובים כשאתם משוחחים עם ילדיכם? והאם אתם גם מוסלמים טובים כשעליכם לשלם שכרו של עובד? והאם אתם גם מוסלמים טובים כשאתם פוגשים אדם זר שאיבד את דרכו? שאלהים כבר אמר לנביאים שאינו מבקש שתשמרו דתו וחוקיו רק בבית התפילה, ורק בזמן התפילות והצומות והעליות לרגל, כפי שהוא לא שומע תפילתכם רק בבית התפילה ורק בשעת התפילה, אלא דווקא הוא מבקש שתשמרו דתו וחוקיו בכל המקומות והזמנים האחרים, כאשר אתם עם נשותיכם וילדיכם, וכאשר אתם בין אנשים זרים ורחוקים. כי כן נודע לנו מפי הנביאים שרק עשירית דתו וחוקיו הם לעשות הטוב לפני האלהים, ואילו תשע עשיריות הן לעשות הטוב לפני האדם, ורק אז תוכלו לעשות הטוב לפני האלהים. והוסיף על דברי אותו החכם חכם עבדאללה ואמר: נדמה לי שבדבריו לנביאי ישראל ממש התכוון.

ח.

אמר חזקל: קראתי לפני חכם עבדאללה את שנאמר, ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא. שאלני: מבין אתה למובן העניין? השבתי: שאין לנו להרחיק הבנים האובדים ולהחמיר עמם, שאף על פי שחטאו ישובו? השיבני: יותר מכך, שאין לנו לחשוך שִבְטנו מהם, שעדיין ישראל הם לעבור עבירות ולהיענש בעוונות, שעבירות רבות יותר יכול ישראל לעבור משיעבור מי שאינו ישראל. שאלתיו: עד כאן? ענה: יותרמכך, שעם חילופי הדורות במשך אלפי שנות, שנתרבו המתנצרים והמתאסלמים והמתייהדים, הרי שלמעשה כל בניהאדם, או לפחות רוב רובם של מוסלמים ונוצרים, ישראל המה, שאם תלך אחור ותחפש בין אמהות אמהותיהם תגלה שאחת מהן יהודיה שהתאסלמה או התנצרה, ועל כן הם יהודים גם אם אינם יודעים לכך, ואנחנו יודעים, ואלהים יודע. שאלתי: עד כאן? ענה: יותר מכך, שעם חילופי הדורות גם אנחנו כולנו, או לפחות רוב רובנו, מוסלמים ונוצרים, אם גם אצלם נאמר כי ישמעאל אף על פי שחטא ישמעאל הוא, ועשיו אף על פי שחטא עשיו הוא.

ט.

אמר חזקל: אמר לי חכם עבדאללה: מה בינינו ובין הפלסטינים? שאנחנו כאותם אנשים שחגגו את חג הפורים והתאהבו כל כך בתחפושותיהם שהתחילו מאמינים שאין זו תחפושת בלבד, אלא לבושם ממש.שמעיקרו של דבר עם הדורות התחלפו בינינו התלבושות, ועתה אנו נאמנים לתחפושת ושוכחים את הלבוש. שרוב הפלסטינים, נוצרים כמוסלמים, הם יהודים ושומרונים, וגם כמה קראים, שהתנצרו והתאסלמו, ורוב היהודים הם מוסלמים ונוצרים, וגם כמה שומרונים וקראים, שהתגיירו. ומפחד זה שימצא מי שיקרא ללבוש לבוש ולתחפושת תחפושת, אנחנו והם נאחזים וקוראים לתחפושת לבוש וללבוש תחפושת.

mosul

י.

אמר חזקל: אמרתי לחכם עבדאללה בערב שבת כשהמתנו בין מנחה לערבית: חברי בא אלי ואמר לי שהוא יהודיערבי. שתקתי. אמר לי שאנחנו יהודיםערבים, ושתקתי לו שלושה ימים. חשב שאני כועס עליו ושותק, ובאמת מרוב ששמחתי שתקתי לו. ואחרי שלושת הימים אמרתי: עוד אין לנו הזכות לומר שאנחנו ערביםיהודים, שאבותינו היו כאלו, ואנחנו שכחנו, ואולי ילדינו יזכרו. אמר לי חכם עבדאללה:אמור לו בפעם הבאה כי אנחנו יהודיםמוסלמים, ועודנו כאלו, וכך יהיו ילדינו. שתקתי. חשב שמרוב שמחה אני שותק, ובאמת מבוכה אחזה בי, שאם החכם עדיין יהודימוסלמי, הרי שאני כבר עיראקיאשכנזי, ומי מבטיח לי שילדי אינם גדלים ונעשים ישראליםאמריקאים? אחר נזכרתי באחי אִסמאעיל, והוא מוסלמייהודי, והנהנתי בראשי לחכם.

יא.

אמר חזקל: באתי אל חכם עבדאללה והימים ימי מלחמה, שטילים עולים ונופלים בין עזה לשדרות, ובין אשקלון לח'אן יונס, ואף עד ירושלים באו הדי הפיצוצים. ראיתי אותו שהוא טרוד מאוד. שאלתי אותו מה מטרידו. השיב לי שאינו פוסק מלשמוע קולות הפצצות והטילים והאעזקות, אבל דומה עליו שקול בני האדם נדם ושוב אינו שומע אותם. וביקש שנשב יחד לשיר, שאין הזמן מתאים ללימוד, שהנפש אינה פנויה והיא נפזרת, ואילו השיר יש לו איכות מיוחדת להשיב כל נפזרות הנפש, ונבחר שירים בניגון עצוב ובמילים קדושות, שישיבו דעת המקום עלינו. ופתח בספר פיוטיו של ר' ישראל נג'ארה ואמר, הוא שהיה רב העיר עזה מוכשר להתפלל עלינו ועליהם יחד, ונבחר משיריו שיעורר עלינו בשמיים דברי סנגוריה, שיהיו כל הטילים וכל הפצצות וכל הכדורים וכל הפגזים כאבק פורח וכענן כלה וכצל עובר וכחציר יבש וכרוח נושבת וכציץ נובל וכחלום יעוף, ויטלו אותם המלאכים מן השמיים שהרהיבו לעלות עדיהם וישימום כאין, ולא יהיו מאבדים אף אדם ואף חיה בגינם. והתחיל שר בניגון עצוב מיליו של ר' ישראל נג'ארה, "חץ נדוד ירה בי", והיה כמי שנפגע באותו חץ וכמי שמבקש בעבור כאבו לבטל כל כאבי החצים שבעולם. ואחר שר ולימדני: "בן אֲדָמָה הֶבֶל נִיבוֹ גַּבּוֹ גַּב חֹמֶר / אֵיךְ לִפְנֵי שׁוֹכֵן שְׁחָקִים יַעֲרוֹךְ אֹמֶר / מַלְאָכִים וְגַם אוֹפַנִּים אֵין הַלֵּל גּוֹמֵר / וְאֵיךְ אֲנִי פַרְעוֹשׁ קָטָן אָשִׁיר וַאֲזַמֵּר / שַׂמְתִּי זֹאת לְנֶגֶד לִבִּי שַׂעֲרִי תְּסַמֵּר / אֲבָל נִשְׁעַנְתִּי עַל הוֹד אֵל וּבוֹ אֶתְאַמֵּר / הוּא יָשִׂים בְּפִי מַעֲנֶה לֶאֱסֹף בְּאֹמֶר / דִּבְרֵי תִּשְׁבָּחוֹת מִשְׂגַּבִּי יִשְׂרָאֵל שׁוֹמֵר".

 

יב.

אמר חזקל: באתי אל חכם עבדאללה למחרת היום והימים עדיין ימי מלחמה. ראיתי שיושב הוא וקורא בכתביד ישן, ובתחילה לא רציתי להפריעו והייתי עומד מאחוריו. אחר שעה השגיח בי. אמר לי: אתמול שרנו משירי ר' ישראל נג'ארה שהיה רב בעזה לפני ת' שנים, שידבר עלינו ועליהם סנגוריה בשמיים,והיום החלטתי ללמוד בעבודתו של הרב נסים אוחנה, שהיה הרב בעזה לפני ק' שנה, לפני המלחמה העולמית הגדולה, ואת ספרו "ודע מה שתשיב לאפיקורוס" כתב יחד עם שייח' המוסלמים בעזה, השייח'עבדאללה אלעִלמי, כנגד המיסיון הפרוטסטנטי שהתיישב שם, ועדיין בביתמשפחתו כתבהיד בערבית של השייח' עבדאללה אלעִלמי לספר זה, ממתין לגואלו. שאולי ידברו גם הרב אוחנה והשייח' אלעִלמי סנגוריה עלינו ועליהם בשמיים. השייח' אלעִלמי והרב אוחנה ישבו מספר שבועות זה אצל זה, קוראים יחד בתנ"ך ובספרם של הנוצרים שהם מצרפים אחר התנ"ך, והיו שניהם כותבים בעברית ובערבית התשובות לכל פסוקי התנ"ך שהנוצרים מפרשים אותם כאילו על משיחם הם מדברים, ואחרכך הדפיסו כתב הפולמוס בעברית ובערבית. וכך כתב הרב אוחנה בדברי הקדמתו לספרם: "זה ספר אור העולם המאיר לארץ ולדרים עליה ברחמים, ומאיר לעולם כולו, בו ביארתי פסוקים אחדים בראיות ברורות ביאור מספיק עד בוא גואל צדק, מספר התנ"ך, הספר הקדוש המוסכם לכל העמים. ואל יאשימני הקורא אם ימצא מה לתקן בדברי, שהרי גדול המשוררים אמר "שְׁגִיאוֹת מִייָבִין מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי" (תהלים י"ט, י"ג),ומי שיש בידו להעיר על איזה עניין הרשות בידו, ובתנאי שלא יצא מפשט המקרא, כי אין כאן דרשות וסודות, ואין מקרא יוצא מידי פשוטו לעולם. בטחתי כי כל הקורא בספרי זה יפיק רצון מעבודה כבדה זו שיש בה חיפוש מחופש בספרים רבים. וכל חכם לב יקח ספר יקר זה בביתו, בכסף מלא מקנת כספו,ועל ידו יבין כל דבר לאשורו, כי דברי הנביאים צריכים תלמוד, דברו את נבואתם בקצרה וזקוקים המה לפירוש. ובדבר הזה תצילו את נפשיכם ונפש בניכם מרשת המסיתים ותאריכו ימים. כי בביאורי ביארתי הפרקים והפסוקים שהעתיקו שליחי ישוע הנוצרי ויכתבום בברית חדשה כנבואות על לידת ישוע ודברי ימיו ואופן הסתלקותו מן העולם הזה, ויהפכו היום לראיות בידי המתווכחים עם בני ישראל אודות המשיח,והמתווכחים סובבים המה מעיר לעיר, ממקום למקום, מבית לבית, לבשר ביאת המשיח, ובאים בדברים ומשמיעים פלא פלאות פרקים ופסוקים מהנביאים המראים את לידת משיחם, והנוכחים דוחים אותם בתשובות רעועות, וילכו הלוך וכשול, עד שהמוכיח יתן בקולו קול עוז בתרועת ניצחון. לכן קנאתי לה'שציוונו לאהוב את האמת, ואשים לילות כימים, וקראתי ושיננתי בספרים שונים, וביארתי את הפרקים והפסוקים הקשים, אני נסים ימין אוחנה השוכן בציון ולוחם מלחמתה של תורה". ואמר לי חכם עבדאללה כי אולי אם נשוב להתפלמס עם הפרוטסטנטים, כמימים ימימה, נוכל לשוב לכתוב ספרים יחד עם חכמי המוסלמים.

יג.

אמר חזקל: באתי אל חכם עבדאללה שוב למחרת היום, כך שלושה ימים יום אחר יום, והימים עדיין ימי מלחמה. שלא היה לי מה לעשות בביתי שאין לנו חדר בטוח לשבת בו מפני הטילים, ויצאה צ'חלה עם התינוקת מן הבית, ואני באתי אצל החכם. ראה אותי וסיפר לי שהחליט לנסח מחדש תפילת החיד"א זצוק"ל לזמן מלחמה, שיוכל כל אחד להתפלל על שלום עירו, ותחילה יאמר מי שמבקש רחמים את כל ספר התהלים, ולאחר מכן יאמר בשפתיו, ולפחות אדם אחד נוסף מאזין לו: "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אבותינו שתתמלא רחמים עלינו ועל כל יושבי העיר הזו וכל גבולה ותצילנו ממלחמה וממצור ומשבי ומביזה ומהגלייה ומרעב ומהשמדה. ותשקיט כל גבול ארצנו, ולא יבוא אוייב וישפוך עליו סוללה, ולא יהיה אוֹרֵב וְשׁוֹלֵל וּבוֹזֵז. וכל צדקות ותלמוד תורה ותפילה אשר עשו ולמדו בעירנו ובעיירות אשר בגבולנו יִזָּכְרוּ לפני כסא רחמיך, ותבטל מעלינו ומעל כל אזרחים ותושבים ואושפיזין אשר בעיר זו כל גזירות קשות ורעות, וְתָחוֹן עלינו ועליהם מאוצר מתנת חינם ככל צדקותיך. וְתַצִּילֵנוּ מכל רעב ויוקר שְׁעָרִים, ולא ייחרב ביתנו, ולא ייחרב רחובנו, ולא תחרב עירנו. אלוהינו שבשמיים ראה בדוחק השעה, אלוהינו שבשמיים שעה את שוועתנו, אלוהינו ואלוהי אבותינו שית שלום בינינו, אלוהינו ואלוהי אבותינו שית שלווה בארמונותינו, אֵל מָלֵא רַחֲמִים תֵּן שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, אֵל מָלֵא רַחֲמִים תן שובע בעולם, תֵּן שָׁלוֹם בַּמַּלְכֻיּוֹת. וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ בזכות אברהם אבינו עליו השלום איש החסד ומכניס אורחים שאוהלו תמיד פתוח, ובזכות יעקב אבינו עליו השלום איש תם יושב אוהלים, ובזכות משה רבנו רַעְיָא מְהֵימְנָא איש אמת, ובזכות אַהֲרֹן כַּהֲנָא שהיה הוא והיו תלמידיו אוהבי שלום ורודפי שלום, ובזכות תלמידי חכמים המרבים שלום בעולם. עָזְרֵנוּ אֱלוֹהֵי יִשְׁעֵנוּ והצילנו וכפר על חַטֹּאתֵינוּ למען שְׁמֶךָ, רַחוּם וחנון ומרבה לסלוח, שׁוֹמֵר תּוֹמֵךְ מַצִּיל יָשָׁר פּוֹדֶה, הַצִּילֵנוּ מִכָּל צָרָה וְטִרוֹף וּבִלְבּוּל, שיהיו כל מיני הרעה, ובתוכם כל הטילים וכל הפצצות וכל הכדורים וכל הפגזים, כאבק פורח וכענן כלה וכצל עובר וכחציר יבש וכרוח נושבת וכציץ נובל וכחלום יעוף, ויטלו אותם המלאכים מן השמיים שהרהיבו לעלות עדיהם וישימום כאין, ולא יהיו מאבדים אף אדם ואף חיה בגינם. ולא נהיה טרף לחיות הפרא הבאות אחר הכובש כשנופלת העיר. שים שלום טובה וברכה, חיים חן וחסד, צדקה ורחמים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל-יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ ועל כל העיר הזאת. וברכנו אבינו, כולנו כְאֶחָד, באור פָּנֶיךָ, כי באור פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ תורה וחיים, אהבה וחסד, צדקה ורחמים, ברכה ושלום. ותורתנו תורת חיים, ולֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ-יָהּ, על כן עשה שנזכה לחיים, אנחנו ובנינו ובני בנינו. והבא לנו גואל ונזכה לחיות בעולם שכולו שלום, על פי שנאמר בחזון ישעיה: "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל-הַגּוֹיִם : וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-ה' אֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר-ה' מִירוּשָׁלִָם : וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת–לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (ישעיהו ב', ב'-ד'). יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגוֹאֲלִי, ברוך אתה ה', המברך את עמו ישראל ואת העיר הזאת ואת תבל רבה בַּשָּׁלוֹם. אָמֵן". ואחר התפילה, אמר חכם עבדאללה, יחזור שלוש פעמים ויאמר: "קַבֵּל רִנַּת עַמְֶּךָ שַׂגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נוֹרָא", ויחזור שבע פעמים ויאמר: "שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת", ויחזור עשר פעמים ויאמר: "קרע שטן".

 

יד.

אמר חזקל: באתי אל חכם עבדאללה שוב למחרת היום, כך ארבעה ימים יום אחר יום, והימים עדיין ימי מלחמה. אמר לי שהחליט היום לכתוב תפילה לבטל השמועות הרעות ולהטיבן, שיום יום אנחנו מתבשרים בשמועות איומות ונוראות, על ילדים מתים ומבוגרים מתים, על הזקנים ועל הטף, על הנשים ועל האנשים, על הבריאים ועל החולים, על אזרחים ועל אורחים, על יושבי הקבע ועל ההולכים, על שוכני גבולנו ושוכני מעבר לגבולנו. וכל זמן שלא התבשרנו שהשמועה אמת אפשר עדיין להפרה, שעוד אינה קיימת כלל, ולכן עלינו להוסיף בזמן הזה על תפילותינו שאנחנו עושים אותן קבע גם תפילה זאת, בכל בוקר אחר תפילת שחרית, להפר כל שמועות הרעות שנשמע עליהן היום, שיהפכו כל הרעות לטובות, וכל האסונות לששונות, ולא יתמעטו החיים אלא ירבו חיים, ולא תתמעט דמות אלוה בעולם אלא להפך ישמר צלמו וימלא עולמו בהרבה פנים שונות. וזה לשון התפילה, ויש לחזור ולאומרה בכל פעם שאנחנו שומעים שמועה רעה שלא נודע עדיין כי נכונה היא: "אלוהינו ואלוהי אבותינו, הפר כל שמועה רעה ובטל כל לחישות זדון והרחק כל מילי דבִּישָא, וכל שנאמר לנו על הרוגים ופצועים ושבויים ואסורים ולכודים ומי שביתם נחרב או מקומם נגרש, עשה שלא יתקיים ויעשה הפך הדבר, שיהיו נרפאים ומחלימים ויולדים ויוצאים לחירות עולם ובונים את בתיהם. אלהינו ואלהי אבותינו, עשה שירבה מספר הנולדים על מספר המתים, ולא ימות אף אדם במלחמה וברצח ובשריפה וברעה, ולא יפצע ולא יאבד בית ולא יצא לדבר גלות. ועשה שלא תמות אף חיה בעוון חטאי בני האדם, ויהיו המלכים מדברים ביניהם דברי השקט ושלווה למען אזרחיהם, ולא יהיה אף אזרח נהרג בעוון מלכו, ויהיו המלכויות שקטות, והמצא להן שובע. ובעבור שתעשה בעבורנו, אנחנו מקבלים על עצמנו להרבות מן הקודש על החול, ולהרבות שמך בעולם, ולתקן כל תפילותינו תיקון שלם, ולהוסיף שעה של תלמוד תורה לפניך בכל יום עד יעבור הזעם, ולהמשיך אותה שעה של תלמוד תורה לפניך בכל יום משיעבור הזעם ועד יום מותנו בשיבה טובה, ואחר חיים שלמים וטובים, כשכל בני משפחתנו וחברינו סביב למיטתנו. ואנחנו מתחייבים לתת מעות לצדקה, ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה. מלך חפץ בחיים כָתבנו בספר חיים למענך שאתה אלהים חיים, חנון המרבה לסלוח חננו, שנאמר: "שְׁמַע- ה' וְחָנֵּנִי ה' הֱיֵה-עֹזֵר לִי : הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה" (תהלים ל', י"א-י"ב), ועוד נאמר: "וַיַּהֲפֹךְ ה' אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת-הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵבְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים כ"ג, ו'), וכפי שאמרת: "וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם" (ירמיהו ל"א, י"ב). ברוך אתה ה', מלך עוזר ומושיע ומגן, המברך את עמו ישראל ואת העיר הזאת ואת תבל רבה בַּשָּׁלוֹם. אָמֵן".

טו.

אמר חזקל: באתי אל חכם עבדאללה במוצאי השבת, שהיה הוא חולה באותה שבת ואני הלכתי להתפלל ולשמוע השיעור בבית כנסת של האשכנזים אצל אחד מחכמי האשכנזים, ובאתי לדרוש בשלומו אחר השבת. וסיפרתי לחכם עבדאללה כי אמר לנו שם אותו חכם מן האשכנזים שכשמתבוננים אנו מרחוק בחכמי הספרדים ובחכמי המוסלמים דומים הם, אך כשמתבוננים אנו מקרוב בחכמי הספרדים ובחכמיהמוסלמים זהים הם. אמר לי חכם עבדאללה שעוד חלש היה מן המחלה: בדיחה ידועה היא זאת, והיו מספרים אותה גם לפני שלושים שנה, בעודי איש צעיר. ויש לומר להם ככה: האמת והצדק עמכם, שאנו חכמי הספרדים ואלו שמקרבם יצאנו, חכמי המוסלמים, אכן דומים אנחנו, עד שבעיניכם שבאו ממרחק ועוד לא רכשו רגישות לכל גיוון שבכיסוי הראש או במלבוש אכן זהים אנו. אך אתם דורשים דימיון זה לגנאי, ואילו אנחנו דורשים אותו לברכה, שרצה האל וגם בלבם של אותם ישמעאלים בערה אש ייחודו של היחיד והמיוחד, והגו דרכים רבות לדרוש זאת בדרכי הפַלְסַפָה ובדרכי הסוד ובדרכי ההלכה ובדרכי הפרשנות, ואנו נהנים מאוצרם הגדול בלשונם, שהיא לשוננו ממש, ויכולים ליטול האמת והצדק, ולהותיר אצלם כל מה שאינו מקובל עלינו. שכבר אמר הרמב"ם הנשר הגדול: "שמע האמת ממי שאמרהּ", וכך גם אמרו נביאיהם: "חפשו חוכמה אפילו בסין".

טז.

אמר חזקל: אמר לי חכם עבדאללה: מה שקורין הבריות בטעות תרגום הרי הוא פירוש, ועל-כן קרא רבנו סעדיה גאון לתורה שהכין בערבית-יהודית תפסיר, שהודיע בערבית את פשר דברי התורה, אבל תרגום ממש הרי זה אי אפשר, שאינך יכול להעביר ממש את שהיה בשפה אחת לשפה אחרת, אלא תמיד אתה נאלץ להוסיף על כך פירוש. ועל כן נכון בלשוננו לומר פירוש, ולוותר על מילת תרגום, ובעיקר לגבי אותם ספרים קדושים שאין אתה יכול כלל לתרגמם, אלא רק לקרוא מקורם עם פירוש.

 

יז.

אמר חזקל: אמר לי חכם עבדאללה: הלכתי פעם בדרך ושמעתי מאחד מחכמי המוסלמים, מן השייח'ים שלהם, שאמר לקהלו: באים אלי אנשים ואומרים לי שהם התחזקו בדתם, ושעתה הם מוסלמים טובים בתפילה, ומוסלמים טובים בצום הרמדאן, ומוסלמים טובים בעלייה לרגל למכה. ואני שואל אותם: והאם אתם גם מוסלמים טובים כשאתם משוחחים עם ילדיכם? והאם אתם גם מוסלמים טובים כשעליכם לשלם שכרו של עובד? והאם אתם גם מוסלמים טובים כשאתם פוגשים אדם זר שאיבד את דרכו? שאלהים כבר אמר לנביאים שאינו מבקש שתשמרו דתו וחוקיו רק בבית התפילה, ורק בזמן התפילות והצומות והעליות לרגל, כפי שהוא לא שומע תפילתכם רק בבית התפילה ורק בשעת התפילה, אלא דווקא הוא מבקש שתשמרו דתו וחוקיו בכל המקומות והזמנים האחרים, כאשר אתם עם נשותיכם וילדיכם, וכאשר אתם בין אנשים זרים ורחוקים. כי כן נודע לנו מפי הנביאים שרק עשירית דתו וחוקיו הם לעשות הטוב לפני האלהים, ואילו תשע עשיריות הן לעשות הטוב לפני האדם, ורק אז תוכלו לעשות הטוב לפני האלהים. והוסיף על דברי אותו החכם חכם עבדאללה ואמר: נדמה לי שבדבריו לנביאי ישראל ממש התכוון.

 

יח.

אמר חזקל: אמר לי חכם עבדאללה: דע לך שחג המימונה זה ליוצאי המערב, בני מארוק שבארץ ישראל, אינו כפי שהוא נדמה לך היום מצילומי אותם אנשי שררה ומלכות הבאים אצל החוגגים ומשמינים ממטעמי מוגדור ואגאדיר וראבט ופס וקזבלנקה ומראכש ודבש וחמאה נוטפים על שפתותיהם, אלא הוא חג שאין שני לו בישראל, שהוא מתקיים בזכות שהגויים, להם מכרנו חמצנו, מביאים לנו שאור וקמח חדשים משלהם, והם אורחי החג והם סיבת החג, וכפי שבפסח היינו מסובים יחדיו המשפחה, כך במימונה מסובים יחדיו יהודים ומוסלמים, וכפי שבצאת השבת אנחנו מברכים על שהבדיל בין ישראל לעמים, כך במימונה אנחנו מתברכים כשמטושטשים התחומים בין ישראל לעמים, כפי שכתב ליוצאי מערב ועליהם פייטנם הגדול רבי דוד בוזגלו: "אַתֶּם יוֹצְאֵי מַעֲרָב, מָארוֹק אַנְשֵׁי אֱמוּנָה, הַלְלוּ אֵל בְּעַם רָב, יוֹם זֶה יוֹם אַלְמִימוּנָה, אֶתְמוֹל פָּעַר אֶת לוֹעוֹ, יַם סוּף לְנֶגֶד פַּרְעֹה, עִם כָּל רִכְבּוֹ בְּנָסְעוֹ, וּלְקָחָם לוֹ לְמָנָה… וְשָׁמָּה עַל כָּל מִדְרָךְ, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בֵּרַךְ, חָבֵר תִּהְיֶה מְבוֹרָךְ, בְּכָל חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה, וּבְמָארוֹק לְדוֹר דּוֹרִים, כָּכָה יֹאמְרוּ הָעִבְרִים, בִּבְרָכָה לַחֲבֵרִים, אַרְבְּח יָא כָאי וּלְגִ'ינָא… וִילִיד עֲרָב זֶה דַרְכּוֹ, עַד עַתָּה תּוֹךְ מָרוֹקוֹ, וְלַיְהוּדִים כְּעֶרְכּוֹ, יַקְרִיב מִנְחָה שְמֵנָה, שְׂאוֹר וּדְבַשׁ וּתְבוּאָה, חֲלֵב פָּרָה בְּרִיאָה, דָּגִים נַעְנָע וְחֶמְאָה, עִם פִּרְחֵי בָּר וְגִנָּה, שָׁמָּה עִבְרִים וַעֲרָבִים, יַחְדָּו כֻּלָּם מְסֻבִּים, וְאֶת לִבָּם מְטִיבִים, עִם כְּלֵי שִׁיר וּנְגִינָה, וְלָבְשָׁה הָעִבְרִיָּה, תִלְבֹּשֶׁת עַרְבִיָּה, וְגֶבֶר עִם אַדְרָעִיָּא, וּקְטֹרֶת מֹר וּלְבוֹנָה, וְלֹא נִכָּר הָעִבְרִי, לִפְנֵי אָחִיו הַהֲגָרִי, אִם עִירוֹנִי אוֹ כַּפְרִי, רוּחַ כֻּלָם נְכוֹנָה, שָׁם טֻשְׁטְשׁוּ הַתְּחוּמִים, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, אִלְמָלֵא אַנְשֵׁי דָּמִים, אֲשֶׁר עַל הַמְּדִינָה, הֵמָּה הַמְגוֹגִים, מוֹסְרִים עַמָּם לַהוֹרְגִים, כִּי לְכִתְרָם דּוֹאֲגִים, לֹא לְנֶפֶשׁ נַעֲנָה, עִזְבוּ רִיבוֹת וּמְרוֹרִים, לָעַד וּלְדוֹרֵי דוֹרִים, וְעַל שָׁלוֹם וּדְרוֹרִים, קְרִיאוֹת הוֹי תֶּחְדַּלְנָה, אַתֶּם יוֹצְאֵי מַעֲרָב, מָארוֹק אַנְשֵׁי אֱמוּנָה, הַלְלוּ אֵל בְּעַם רָב, יוֹם זֶה יוֹם אַלְמִימוּנָה".

 

יט.

אמר חזקל: אמר לי חכם עבדאללה: כשגלינו מירושלים לבגדאד, נטלנו מעט מירושלים של מעלה שנוכל לחיות בבגדאד של מטה. ועתה שגלינו מבגדאד לירושלים, אם לא נביא מעט מבגדאד של מעלה, לא נצליח לחיות בירושלים של מטה.

כ.

אמר חזקל: שבִיתת קוֹל המוּאַזִין בִּשכוּנתִי החדשָה הותירה את אוזנַיי בְּציפייה בלתי משתלמת, עד שהתחלתי הולך יום יום לְביתהכנסת, ערְבִית, שחְרִית וּמִנחָה. למה לנו רק שלוש תפילות בְּיום, שאלתי את חכם עבדאללה, למה אנחנו לא קוראים בְּעוז ממגדלים. חכם עבדאללה סיפר לי על אברהם בן הרמב"ם, שבביתהכנסת שלו היו מתפללים על שטיחים בכריעה מוסלמית, ואני סיפרתי לו על אַנְוַר שאול, שקרא לעצמו אִבְּן אַלסַּמַוְאַל, בן משורר הגַ'אהֶלִיָה הערבייהודי, והספיד בְּמסגד בְּבגדאד את ראשממשלת עיראק בקַצִידָה מפוארת. ערב שבת אחד כששליח הציבור ירד לפני התיבה וקרא את הקדיש באחד מסולמות המַקַאם הצלחתי סוף סוף לשמוע שוב את המואזין קורא לַמאמינים לְעבודת האלוהים. אם לא זימרו הלוויים בביתהמקדש בירושלים בְּמַוַאלִים ערביים בעודם מנצחים ומרננים בִּנְגִינוֹת, במזמורים, בשירים עַל הַגִּתִּית, על עֲלָמוֹת שִיר, על יוֹנַת אֵלֶם רְחֹקִים, וודאי זימרו בהם המתפללים בְּביתהכנסת של רבי יהודה הלוי כשהתכוננו לשיר את פיוטיו, וודאי נטלו את הפסוק"עַלעֲרָבִים בְּתוֹכָה תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ" (תהלים לק"ז, ב') ופירקו כל הברה להרבה צלילים בכוונה גדולה.

כא.

אמר חזקל: שביתת קול המואזין בשכונתי החדשה הותירה את אוזנַי בציפייה בלתי משתלמת, עד שהתחלתי הולך יום יום לְביתהכנסת, ערְבִית, שחְרִית וּמִנחָה. ואם אחזור להאזין לקולות המואזינים,האם תחזרו להאזין לקולות החזנים? בְּמרחק ארצות הושלכנו וכוהנים של דת אחרת הם לנו בניבריתשל מנגינה, של דיבור אל אלוהים, של תפילה.

כב.

אמר חזקל: אנחנו יושבים ומאזינים לפוֹג אֶלנַּחַ'ל שוב ושוב ובוכים, כבר לא מבינים את המילים, עדיין לאמבינים את המילים, ובוכים, לא יודעים אם בוכים עלינו, או על בגדאד של חלומותינו, או על בגדאד שלהיום הזה, של הטלויזיה והפצצות, אם בוכים אנחנו על מה ששכחנו, או על מה שעוד לא נזכרנו בו. ואנחנוגולים ובוכים, בוכים וגולים, ובעקבות מואיז בןהראש, אפילו מגלותנו אנחנו גולים.

כג.

אמר חזקל: עם המוזיקה לבי חוזר להיות גַּלְבִּי, לפחות לרגע אחד, אחרכך קַלְבִּי ואַלְבִּי, ושוב גַּלְבִּי. לבילבי, למה עזבתני, קלבי קלבי, למה נטשתני, אלבי אלבי, למה הסתרתני, גלבי גלבי, למה שבקתני ואיךזכרתני. והנה אני נע בין לבי העברי לבין האַלְבִּי של הרדיו המצרי, נד אל הגַּלְבִּי של השירים העיראקיים,שב אל הקַלְבִּי של הבית, של סבא וסבתא. עכשיו גם לבי, גם לבי קלבי. ופתאום אִלְהַאם אֶלְמַדְפַעִי שרלי מחדש "וִין וִין יַא גַּלְבִּי, יא גַּלֻבּ", ואני שומע את קולם של צַאלֶח ודַאוּד אלכְּוֵויְתִי, בכה בכה לבי, הםשרים לי, ואני עונה להם ושר, "וֵין וֵין יַא גַּלְבִּי", איפה איפה אתה לבי, איה נעלמת לי שישים שנה.

כד.

אמר חזקל: כשציטט רבי משה אבן עזרא, הוא אַבּוּ הַרוּן, מן הקוראן, הוא זכר כי ריבון העולמות ואדוןהסולמות זכה לשמוע בתוכו את השמות היפים ביותר אשר בהם שיבחו אותו מאז הזמן שקדם לבריאה,בשמים או בארץ. "ביוםהדין ינועו בניהאדם כגלים איש מול רעהו", הרהר, ותהה כיצד ימצאו מקומם ביןהגלים הגולים בחזרה אל מקום גלותם, ויתגלו לפני ריבונם שיתגלה להם בתקיעות שופר, ובשבועותאודות עץ התאנה, עץ הזית, הר סיני ומכה, כיצד ימצא הוא מקומו בין הגלים. בינתיים ניסה לחשוב היכןבשיריו ישתמש בשבח הקוראני: "לוּ היה כל הים דיו לכתוב בו דברי שבח לריבוני, אז היה הים מתייבש,גם לו הכפלנוהו, לפני שייגמרו דברי השבח לריבוני", ולמי יפנה אותו במילים עבריות.

כה.

אמר חזקל: מוחמד עליו התפילה והשלום הזכיר לנו: הפרתם את הברית, כפרתם באותות אללה והרגתםאת הנביאים בלא צדק. ואנחנו הזכרנו לו כי תמו בנו הנביאים להרוג, והחלו האומות להרוג בנו, ולהפרבנו את בריתו של אללה עמן, והזכרנו לו את דברי האל אליו, כי "לוּ היה אללה מעניש את בני האדם לפימעלליהם הרעים לא היתה נשארת כל בריה על פני האדמה", ולא רק על בני היהודים נאמרו פסוקים אלו,אלא על כל בני האדם.

 

 

 

לכל חלקי האסופה "אמר רבי שמעון", "אמר חכם עבדאללה" ו"אמר חזקל".

פורסם בהעוקץ ב-25.11.2014.

אודות almog behar

"צִמְאוֹן בְּאֵרוֹת", "אנא מן אל-יהוד", "חוט מושך מן הלשון", "צ'חלה וחזקל".
פוסט זה פורסם בקטגוריה אמר רבי שמעון, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s