היום במופע ההשקה של האלבום "שירי קטמונים" של ענבל ג'משיד ואנסמבל אקוט, במזקקה, רחוב שושן 3, 20:30, 29.6.2015, ירושלים, אשמע לראשונה את הלחן שהם העניקו לשירי "מספיק דיברנו על אהבה בחדרים קודרים".
בינתיים כבר עלו להשמעת בכורה שירי ה-EP "שירי קטמונים" באתר "קפה גיברלטר", ובתוכם הלחן ל"שני שירי פריחה".
"מספיק דיברנו על האהבה בחדרים קודרים" סלים נַסִיבּ, "אוּם"
*
מספיק דיברנו על אהבה
בְחדרים קודרים, אמרה,
עתה גם העולם כבָה,
מספיק דיברנו, ואין
מה לומר עכשיו.
עכשיו היא רק אוחזת
בכף-ידי, נושמת
נשימות אחרונות של לילה
כמו מצפה בואם של השינה
ומעשי האהבה, וכל מרחק הציפייה
להתעוררות השחר במזרח השחור.
די אמרנו, אמרה,
עתה נשתוק. נשתוק ונסתגר
גוף וגוף, או נצא החוצה יחד להביט
על ההתנשפויות הכבדות של הנילוס,
על התנועה הקודרת הסוחפת את הרחובות,
על אלמוניות אהבותינו בעיניי האל.
מחר היא שוב תשיר את מלותַיי,
את הכאב הנורא, ודיבורי האהבה שלנו
יבעירו את אולמות הקונצרטים המוארים
ואת הארצות שאותן כבש הרדיו של קהיר.
אבל עכשיו היא עדיין רק אוחזת
בכף-יד שהיא אולי שלי, ונושמת
נשימות אחרונות של לילה. כבר מרגישה
איך בת-קולה תעורר את בתי-הקפה הצפופים,
ותציע להרבה נפשות עצובות
לאחוז באחיזה נואשות את שולי מטפחתה.
כל אחד משומעיה ינשום
בנשימות כמו אחרונות
את שברי הברותיה המתפתלות
כמו יצפה בואם של ההזיה
ומעשי האהבה, וכל מרחק הציפייה
להתעוררות השחר במזרח השחור.
השיר מתוך "חוט מושך מן הלשון":
שני שירי פריחה, מתוך "חוט מושך מן הלשון":
אלמוג בהר 
פינגבאק: לחן הוא חיים חדשים לשיר | אלמוג בהר