חכם עבדאללה לסוכות ולשמחת תורה

אמר חכם עבדאללה

א.
אמר חכם עבדאללה: מצווה גדולה לבנות את הסוכה מיד לאחר צאת יום הכיפורים, וכמו שנאמר ״יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל-חָיִל״ (תהלים פ"ד, ח'). ואפילו אם הוא חלש מהתענית, מכל מקום יעשה איזה משהו לכבוד מצוות סוכה. ואם אינו יכול לבנות את הסוכה במוצאי יום הכיפורים לפחות ילמד בזמן הזה במסכת סוכה או יעסוק בהלכות סוכה. וכשבונה הסוכה יביא את בניו הקטנים אצלו ויסביר להם מדוע הוא עושה את הסוכה כדי לחנך אותם למצוות, קטן החריף מתחילת חמש שנים חייב אביו לחנכו במצוות סוכה, ואינו חריף מתחילת שש שנים.

ב.
אמר חכם עבדאללה: מעלת הסוכה גדולה יותר מכמה מצוות, מפני שבשאר מצוות עושה אותם באחד מאיבריו, אבל במצוות סוכה כל גופו נכנס למצווה. ובשעה שהאדם בונה סוכה ויושב בה מברכים אותו משמיים ואומרים לו: ״בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר״ (דברים כ"ח, ד'). וראויים כל ישראל לשבת בסוכה אחת. ופה עירנו המנהג לסכך בענפים של דקל את הסוכה, ״צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח״ (תהלים צ״ב, י״ג). וכן צריך ליישב באוויר הסוכה, תשמיש המיטה בסוכה – מותר.

ג.
אמר חכם עבדאללה: עיקר מצוות חג הסוכות שיהיה האדם שמח, שנאמר "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ… וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ" (דברים ט"ז, י"ד-ט"ו). וכמובן שיהיה שמח בשעה שהוא נמצא בסוכה, ובכלל בזמן החג כולו. ובשעה שיישב בסוכה ורואה מהו בית עראי, מיד יתן הודאה ושבח להקדוש ברוך הוא על שנתן לו בית לגור שם.

ד.
אמר חכם עבדאללה: מי שיושב בסוכה ועוסק בתורה ענן של אש חופף עליו מן השמיים, וטוב שילמד בשבעת ימי החג מן התורה, ביום ראשון בבראשית, ביום שני בשמות, ביום שלישי בויקרא, ביום רביעי בבמדבר, ביום חמישי בדברים, ביום שישי בנביאים וביום השביעי בכתובים. וכן טוב שילמד בתורה שבעל פה, וטוב ללמוד במסכת סוכה, כי כל האומר דבר בזמנו מביא טובה לעולם, "וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה-טּוֹב" (משלי ט"ו, כ"ג). ויש נוהגים ללמוד בספרי קבלה, ואף אם אין עוסקים בהם, טוב להביאם שיהיו לפניו בסוכה. וכתב רבנו בחיי: "הסוכה צריכה צל וישראל מוזהרין להסתופף בצל התורה, וחיוב ישיבת הסוכה בין ביום בין בלילה בא לרמז לתורה שכתוב בה "לֹא-יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה" (יהושע א', ח')". ויזהרו שלא לשחק בסוכה במשחקי קלפים וקוביות וכדומה.

ה.
אמר חכם עבדאללה: בשעת מגיפה יקבע את דירתו בסוכה. וגם אם יצטער על ידי יתושים ופרעושים לא יצא מהסוכה, כי בזאת יבחן, יען כי על ידי היתושים ופרעושים שיש בבית נבחנת האהבה בין איש לאשתו. ובשעה שהאדם יוצא אל הסוכה לשבת שם, או לשם שינה, יהרהר בדעתו כאילו נתחייב גלות, ותהיה יציאה זו מביתו לכפרת גלות בעדו. ויש מי שהחמיר שלא לשבת בשום מקום בדרך של קבע, אלא יהיה יושב בסוכה בלבד כל השנה.

ו.
אמר חכם עבדאללה: בשעה שהאדם נכנס לסוכה יזמין בפיו את האושפיזין אבות העולם לבוא אל הסוכה ולהשפיע בה משפע קדושתם, ויבקשו עליו רחמים להיטיב לו, אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף ודוד. וצריך שיתן את חלק המאכל של האושפיזין לעניים, כיצד, מביא אותם לסוכתו או שבכל לילה ישלח קערה תבשיל לאיזה עני, והוא חלק שבעה אושפיזין קדישין. ומי שאינו נותן צדקה לעניים, או שאין מביא אותם שיאכלו על שולחנו, חס וחלילה האושפיזין מקללים אותו. ואם אינו מזמין אצלו לסוכה גם את העניים שיבואו לאכול, אין האושפיזין באים אצלו. ואם אינו יכול להזמין אצלו עניים שיאכלו שם, יפריש מעות בשביל סעודת העניים ויתן להם מבעוד מועד. שידוע שכשהוא אוכל חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האומללים, אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש, אין זו שמחת מצווה אלא שמחת כרסו, ועל אלו נאמר: "זִבְחֵיהֶם כְּלֶחֶם אוֹנִים לָהֶם כָּל-אֹכְלָיו יִטַּמָּאוּ" (הושע ט', ד'), ושמחה כזו קלון היא להם שנאמר (מלאכי ב') "הִנְנִי גֹעֵר לָכֶם אֶת-הַזֶּרַע וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל-פְּנֵיכֶם פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם וְנָשָׂא אֶתְכֶם אֵלָיו" (מלאכי ב', ג').

ז.
אמר חכם עבדאללה: אמר השפת אמת: "ענין סוכה כמו חופה, שגומרת הקנין אשה לבעלה, כי ביציאת מצרים נתקדשו בני ישראל לה' יתברך, כמו שנאמר: "אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם : הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי ה'" (ויקרא כ"ב, ל"ב-ל"ג)", וכך גם שמחת החג צריכה להיות כשמחת הנישואין הנמשכים שבעת ימי משתה. ואמר הנביא: "וּבָרָא ה' עַל כָּל-מְכוֹן הַר-צִיּוֹן וְעַל-מִקְרָאֶהָ עָנָן יוֹמָם וְעָשָׁן וְנֹגַהּ אֵשׁ לֶהָבָה לָיְלָה כִּי עַל-כָּל-כָּבוֹד חֻפָּה : וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל-יוֹמָם מֵחֹרֶב וּלְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר" (ישעיהו ד', ה'-ו').

ח.
אמר חכם עבדאללה: מתפללים אנחנו: "ופרוש עלינו סוכת שלומך", וכל אחד ואחד מישראל מתפלל לפני הקדוש ברוך הוא ומבקש כפי שאמר הפייטן ר' דוד בוזגלו: "כִּי בְּצֵל סֻכּוֹ שָׁם שָׂם לוֹ מִבְטָחוֹ", כי יכול הקדוש ברוך הוא להעניק מחסה דווקא במבנה העראי ביותר, ואין לו צורך במבצר ובמצודה כדי לשמור על האדם, ועל כן אנחנו חוזרים ומתפללים: "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת". ועוד שהסוכה כדירת עראי היא בבחינת ביטול היש של העולם הזה, שהאדם משיג שאין שום קביעות בעולם הזה, ואדרבא כל תאוותיו והנאותיו חולפות עוברות, וביטול היש הוא המביא לשלום בעולם, וכאשר האדם מוריד עצמו משאיפותיו יכול הוא להבין השני ולהוריד המחיצה ולהיות בשלום, כי כששואפים לגשמיות רוצה כל אחד את מה שיש לחברו, וכך לא יכול לבוא שלום בעולם, אולם כאשר כולם מבטלים את היש הרי שיכון שלום.

ט.
אמר חכם עבדאללה: ואף על פי דמן הדין מותר לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה, עם כל זה, המחמיר שלא לשתות אפילו מים חוץ לסוכה תבוא עליו הברכה, אבל שינה, אפילו שנת עראי, אסור לישון חוץ לסוכה. לפיכך אם רואה אדם חברו בבית הכנסת מתנמנם בעת קריאת ספר תורה וכיוצא, צריך לעורר אותו.

י.
אמר חכם עבדאללה: מרבים בתפילות ותחנונים בהושענא רבא, כי הוא יום סיום חמישים ואחד יום שניתנו לישראל בחסד עליון לעשות בהם תשובה ותתקבל תשובתם, והם שלושים דאלול מיום ראשון ועד ראש חודש, ועשרים ואחד יום דתשרי, רמז לדבר: אין נא אלא לשון בקשה, לכך ניתנו חמישים ואחד יום לצורך הבקשות ותחנונים.

יא.
אמר חכם עבדאללה: נהגו לעשות מרקחת מהאתרוג שבירכו עליו בסוכות, ואוכלים אותו ביום ט״ו בשבט. נוהגים להניח את הלולב עד ערב פסח על פתח הבית, ובערב פסח לוקחים אותו להשליכו לתנור לאפות בו את המצות, שהואיל ונעשה בו מצווה אחת יעשה בו מצווה אחרת. ואפשר לשמור גם הערבה שעשו בה חבטה בסוכות שישרפו אותה בתנור שמסיקין בערב פסח לאפיית המצות. ועצי הסוכה נהגו להצניעם עד לשריפה בתנור להגעלה לצורך הפסח.

יב.
אמר חכם עבדאללה: יש להתפלל בשחרית יום ט"ו בשבט להצלחת עץ האתרוג תפילה זאת: ויהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, שתברך כל אילנות האתרוג להוציא פרותיהם בעתם ויוציאו אתרוגים טובים יפים ומהודרים ונקיים מכל מום. ולא יעלה בהם כל חזזית, ויהיו שלמים ולא יהיה בהם שום חסרון, ואפילו עקיצת קוץ, ויהיו מצויים לנו ולכל ישראל אחינו בכל מקום שהם לקיים בהם מצוות נטילה עם הלולב בחג הסוכות שיבוא עלינו לחיים טובים ולשלום, כאשר ציוויתני בתורתך על ידי משה עבדך: ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל. ויהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו שתעזרנו ותסייענו לקיים מצווה זו של נטילת לולב והדס וערבה ואתרוג כתיקונה בזמנה בחג הסוכות שיבוא עלינו לחיים טובים ולשלום בשמחה ובטוב לבב, ותזמין לנו אתרוג יפה ומהודר ונקי ושלם וכשר כהלכתו. ויהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו שתברך כל מיני האילנות ויוציאו פרותיהם בריבוי שמנים וטובים, ותברך את הגפנים שיוציאו ענבים הרבה שמנים וטובים, כדי שיהיה היין היוצא מהם מצו לרוב לכל עמך ישראל לקיים בו מצוות קידוש ומצוות הבדלה בשבתות וימים טובים, ויתקיים בנו ובכל ישראל אחינו מקרא שכתוב: "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֶב-טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת-מַעֲשֶׂיךָ" (קהלת ט', ז'), ויאמר: "בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה–אָרִיתִי מוֹרִי עִם-בְּשָׂמִי אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם-דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם-חֲלָבִי אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים" (שיר השירים ה', א'). יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי. ויכול עוד להתפלל ולומר: אנא ה' הושיעה נא היום הזה לאילן הוא ראש השנה, אנא ה' הצליחה נא היום הזה לאילן הוא ראש השנה, אנא ה' הרוויחה נא היום הזה לאילן הוא ראש השנה, אנא ה' הטיבה נא היום הזה לאילן הוא ראש השנה. אנא ה' ברך נא היום הזה לאילן הוא ראש השנה. אל נא פצה שנה זו משמיר ושית, וברך עץ שמן וזית. אל נא במטר רווה חרבוני ישימון, וברך גפן ותאנה ורימון. אל נא רומם עצרת עוללי טיפוחים, וברך אגוז ותמר ותפוחים. אל נא צדקך מעמך בל יפסק, וברך חרוב וקורסטמל ואפרסק. אל נא חלץ קהלת אשר אליך תערוג, וברך התות והאגוז והאתרוג.

יג.
אמר חכם עבדאללה: יום שמחת תורה חביב מאוד לפני הקדוש ברוך הוא. ולפי שמחתו של אדם ביום שמחת תורה ניכר כמה עמל בתורה הקדושה כל השנה. ויש ליזהר ולהזהיר שלא יבואו לשמחה של הוללות וליצנות, ובמקום גילה שם תהא רעדה.

יד.
אמר חכם עבדאללה: בליל שמיני עצרת שהוא יום שמחת תורה בארץ ישראל שבו מסיימים קריאת התורה בפרשת "וזאת הברכה", מתפלל השליח ציבור תפילת ערבית בניגון יפה ובשמחה ובטוב לבב. ואחר התפילה מנהג ישראל להקיף שבע הקפות את התיבה כשספר תורה מונח עליה, ובספרי תורה בידיהם, וכן נוהגים ביום שמחת תורה אחר התפילות. וששים ושמחים בשירות ותשבחות בשמחת תורה, בריקודים ובמחיאות כפיים, ואפילו אם חל בשבת מותר, אף על פי מה ששנינו במשנה: ״אין מרקדים ולא מטפחים״. וכל מי שמרבה לשמוח בשמחת התורה בריקוד ובמחיאות כפיים, הרי זה משובח, וכל אדם ישתדל לשמוח בשמחת התורה בכל כוחו. אבל אסור להשמיע כלי שיר, ויש למחות במי שבא לפרוץ גדר לנגן בכלי שיר ביום שמחת תורה בתואנה שעושה כן לכבוד התורה, והבל יפצה פיהו, כי כבוד התורה בראש ובראשונה הוא לשמור ולעשות ככל אשר יורו רבותינו להלכה ולמעשה. ואסור להפעיל מערכת דיסקטים או רדיו או טייפ, אפילו מערב יום טוב, לשמוע שירים ביום טוב של שמיני עצרת, ואפילו עושה כן לכבודה של תורה. ומי שנוהג היתר מוחין בידו, אלא ישמחו באמירת פזמונים ושירים ותשבחות לה׳ יתברך. ויוצאי אשכנז הנוהגים כדעת הרמ״א לקרוא בספר תורה בליל שמחת תורה אין צריך למנוע מנהגם מטעם שאין קורין מקרא בלילה, שאין לחוש בזה.

טו.
אמר חכם עבדאללה: תושב ארץ ישראל שנסע לחוץ לארץ על דעת לחזור לארץ ישראל, יום שמחת תורה של חוץ לארץ אצלו הוא חול גמור, ולכן ישכים ויניח תפילין בביתו, ויקרא בו קריאת שמע, וילבוש בגדי החג, וישתתף בתפילות הציבור בבית הכנסת, ואף על פי שהם מתפללים תפילת יום טוב, הוא מתפלל בלחש תפילת חול, ובהלל יקרא בספר תהלים ולא יתפלל מוסף, אלא כשהציבור מתפללים מוסף יעמוד ויאמר בלחש מזמורי תהלים.

טז.
אמר חכם עבדאללה: נוהגים שביום שמחת תורה מזמינים ילדים רבים לעליית תורה בבת אחת, ופורסים טלית מעל ראשם והגדול שבהם מברך ברכות התורה בעד כולם, ואין לערער על המנהג בפריסת הטלית שמעל ראשם משום עשיית אוהל עראי ביום טוב, שאסרו חז״ל גזירה משום אוהל קבע, שבפריסת הטלית האנשים אוחזים בה בידיהם מעל ראשי הילדים ואין בזה משום עשיית אוהל, ומנהג זה יסודתו בהררי קודש, והנח להם לישראל.

יז.
אמר חכם עבדאללה: מי שהוא חולה ואי אפשר לו להקיף תיבה בבית הכנסת, יניח כסא בביתו, ויניח עליו ספר תנ״ך ויקיף, כדי שלא לבטל מצוות ההקפה, והשם יתברך ברחמיו לא ימנע טוב להולכים בתמים.

אמר חזקל

א.
אמר חזקל: עכשיו אני הולך ומתרגם עצמי לערבית באין רואין, מתהפך חזרה בין השפות. כבר לא חירש, מעט פחות אילם, כבר יודע כי לא רק בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ, אלא גם אַוַּל מַא כַלַקַ אַללַּה אֶלסַּמַאוַאת וַאלְאַרְצ'.

***

האסופה "אמר רִבִּי שמעון" מורכבת משלושה חלקים: "אמר רִבִּי שמעון", "אמר חכם עבדאללה" ו"אמר חֶזְקֵל".
"אמר רִבִּי שמעון" מחבר יחדיו דברי רבנים מכל הדורות שנקראו שמעון, אך כמעט מחציתו מוקדשת למפורסם בשמעונים, בר יוחאי. ל"אמר חכם עבדאללה" ארבעה "אבות חכמה" המהווים גם הם כמחציתו – חכם עבדאללה סומך, בן המאה ה-19 בבגדאד, "הבן איש חי", רבנו יוסף חיים, גם הוא בן המאה ה-19 בבגדאד, הרב יוסף משאש, שעבר בין מרוקו וישראל במאה ה-20, והרב עובדיה יוסף. אליהם מצטרפים ובהם מתערבבים רבנים אחרים, רובם מן הדורות האחרונים במזרח-התיכון וצפון אפריקה, אך חלקם מוקדמים יותר או ממקומות אחרים, וכן עוד מקורות שבעל-פה מִדרשות בבתי כנסת עיראקיים, תורכיים, ספרדיים וסוריים בירושלים בתריסר השנים האחרונות. לעיתים "אמר רִבִּי שמעון" ו"אמר חכם עבדאללה" מאחדים שניים או שלושה מקורות שונים לגרסא אחת חדשה. החלק השלישי, "אמר חזקל", בניגוד לשני החלקים הראשונים, הוא בדוי.
כל העניינים אשר בשני החלקים הראשונים הזכרתי, כולם משל אחרים, אלא אם התגלגל אליהם רעיון אחד או שניים משפטים משלי, חדשים מקרוב באו, ולא שמתי לבי כי ממני יצאו. ובכל החלק השלישי דבר מדברי הספרים המצויים לא לקחתי, אלא אם שכחתי, או נפלה בתוכם מילה או שתים מן המקורות ואנוכי לא ידעתי, רק כל עניני החלק הזה מלבבי נבראו, חפרתי בורות והם נמלאו. לבד אם נשרו כמה פתקים של חזקל בין עמודי שמעון ועבדאללה ולא השגחתי, או נשרו פתקים מעבדאללה ושמעון אצל חזקל ולא חשתי.

קיבץ, בחר, תרגם מארמית ומערבית לעברית וסידר:
חכם עבדאללה בן גוּרְגִ'יָה, רבו של חֶזְקֵל

הוציא הקובץ ממסתור לאור, וצירף הקטעים בחלק "אמר חכם עבדאללה":
חֶזְקֵל בן אַמַל, תלמידו של עבדאללה

הביא לדפוס, וצירף הקטעים בחלק "אמר חזקל":
אלמוג בן סמירה, כותב קורותיו של חֶזְקֵל

 

לכל טורי חכם עבדאללה ורבי שמעון באתר העוקץ

אודות almog behar

"צִמְאוֹן בְּאֵרוֹת", "אנא מן אל-יהוד", "חוט מושך מן הלשון", "צ'חלה וחזקל".
פוסט זה פורסם בקטגוריה אמר רבי שמעון, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s