בין גל"צ לעיתון הארץ

אשכנזים יקרים,

אני מקווה שרוית הכט ודורון קורן לא מייצגים אתכם (אתם לא צריכים לגנות אותם כדי להוכיח זאת, למרות שזה יכול להיות משעשע מצדכם). רשימותיהם שפורסמו אתמול ב״הארץ״ מייצגות קודם כל, מעבר לעמדות שכל אחד מהם הציג, ניסיון עקבי של עורכי מדור הדעות בעיתון לאינפנטיליזציה של השיח האשכנזי-מזרחי – ששיאו היה במאמרה נטול הפשר של זיוה שטרנהל באוגוסט האחרון.

במאמרים עצמם, הכט משמאל וקורן מימין משתמשים בכל התחמושת שבידיהם: מאמרה של הכט מוכתר בכותרת הביזארית "הלהיט החדש: להתחנף למזרחים", והמהלך הלוגי העומד בבסיסו הוא שמזרחים=מירי רגב, ולכן אם מירי רגב היא פוליטיקאית לאומנית-מיליטריסטית-גזענית (והיא אכן כזאת, בדומה לביבי-בנט-ליברמן-לבני-לפיד וכו'), הרי שאין שום צורך בתיקון תרבותי או כלכלי ביחס למזרחים. כמו כן היא טוענת שממילא גל"צ היא לא תחנה אשכנזית, ובנימה כאילו סאטירית מסבירה לנו שהתחנה לא "השמיעה עד כה בלוּפ את ׳מחולות סלאביים׳ אופוס 46 של דבוז'ק" (כלומר אשכנזיות היא מוזיקה קלאסית, לא שלמה ארצי ובן ארצי, ועצם היות רוב המשרתים בתחנה אשכנזים חילונים ממעמד בינוני אינו משפיע לכאורה על זהות התחנה).

ושיא דבריה של הכט: "והבון־טון הוא: התרפסות ו׳התמזרחות׳ מתוך רצון לשאת חן בעיני האלקטורט המזרחי, המזוהה כיום, ובצדק, כשכבה המשפיעה בישראל — בעיקר באמצעות אימוץ וטיפוח שנאה היסטורית ל׳ממסד האשכנזי׳״ – כלומר כל הדיון הוא בעצם שנאה ל"ממסד אשכנזי" ולא טענות בדבר מבנים חברתיים, חסמים כלכליים וגיאוגרפיים והשכלתיים ודיכוי תרבותי. בסוף דבריה, הכט מוכנה לזרוק בוטן למאבק המזרחי: "טעויות היסטוריות כאובות מאוד אכן נעשו במהלך קליטתם [של המזרחים] בארץ".

לעומת מאמרו של דורון קורן, מאמרה של הכט הוא בכל זאת דגם לדיון ענייני, ללוגיקה וליכולת לבנות טיעון עם מינימום של מורכבות. אצל קורן התוקף את הנושא מצדו הימני, הכל קורס לדימויים שטוחים לגמרי, שמצביעים בעיקר על בורות הכותב וקושי חמור בהבנת הנקרא:

ֻ• מוזיקה מזרחית זה בעצם מונח מפלג [כי כשהמוזיקה האשכנזית קראה לעצמה מוזיקה ישראלית זה בכלל לא היה מפלג, והאשכנזים ממש הזמינו את המזרחים ליטול חלק במוזיקה הישראלית, ואלו המזרחים שבחרו להתבדל למרות שהוזמנו למרכז הרחבה הרדיופונית].

• "העברית, בניגוד ל׳מזרחית׳, שייכת לכולם" [שוב, איזו עברית? מתי? באיזה מבטא? באיזה הקשר? מה זאת שפה, ואיך מתפקדת המזרחיות מול השפה, ואיך מתפקדת האשכנזיות, ואיך מתפקדת הישראליות? ומה עם הערבית והיידיש?]

• "אנחנו מעולם לא חשבנו עליהם ככאלה", מסביר קורן לגבי הזמרים המזרחים הטובים: "שושנה דמארי ואהוד בנאי ואתי אנקרי ומיכה שטרית וקובי אפללו, המזרחיים במוצאם, שרים בעברית ולא במזרחית" – [מיהו האנחנו של קורן, שלא חשב ששושנה דמארי תימניה? האומנם? ולמה צריך לא לחשוב שאדם הוא מזרחי? מזרחיות זאת מחלה? האם לא מועיל לדעת שחוה אלברשטיין אשכנזיה בהערכת המוזיקה שלה? ותודה באמת קורן שקיבלת את שושנה דמארי ואהוד בנאי לרשימת המזרחים הטובים שלך (למרות שאתה לא שם לב מי מזרחי, אבל הפעם הצלחת ולא התבלבלת), אבל מה לגבי פלפל גורג'י ועופר לוי וזוהרה אלפסיה ומשה חבושה? גם אותם קיבלתם? גם אצלם לא שמתם לב שהם מזרחים?]

• ולבסוף קורן מכנה את המזרחיות גטו, נישה וקיפוחיסטית…

ברור שמירי רגב מנכסת חלקים מתוך השיח המזרחי (וממש לא את כולו), וצריך להציג אלטרנטיבה שקושרת בין התרבותי לכלכלי, ובין המזרחי לפלסטיני, אבל לפתור את הדיון בכך שמזרחיות=מירי רגב זה בורות ואינפנטיליזציה. והפתרון: צריך כמובן לסגור את גל"צ, למה הצבא צריך לשדר רדיו לאזרחים?

הבהרה לשואלים: הפניה בנוסח "אשכנזים יקרים" מכוונת לגברים ונשים כאחד, ורק בשל הנוחות נכתבה בזכר. כמו כן אין הפניה באה לטעון כי כל האשכנזים יקרים, אלא היא פניית נימוס מקובלת. וודאי שאין הפניה באה לכפות זהות אשכנזית כזהות בלבדית, יציבה ומהותנית לאדם כלשהו, כולנו גם בני אדם, וגם חלקיקים קוסמיים המפוזרים ביקום, ולא רק אשכנזים, מזרחים, רוסים, אתיופים ופלסטינים.

פורסם בהעוקץ