מתוך "שירים לאסירי בתי-הסוהר"

הספר באתר הד-סטארט עד יום חמישי הקרוב

*

 

בַּלֵּילוֹת אֲהוּבָתִי מְגַדֶּלֶת תִּינוֹקוֹת בְּבִטְנָהּ

בְּבֵית-הַחֲרֹשֶׁת שֶׁל הָרֶחֶם.

וּבַיָּמִים הִיא מְתַקֶּנֶת אֵיבָרִים

מַפְרִידָה אֶצְבָּעוֹת מִקְּרוּם הַדָּג שֶׁדָּבַק בָּהֶן

מַשִּׁילָה זְנָבוֹת קַדְמוֹנִיִּים

פּוֹקַחַת עֵינַיִם מֵאֲחוֹרֵי עַפְעַפַּיִם עַקְשָׁנִיִּים

מְלַמֶּדֶת לַלְּבָבוֹת סוֹדוֹת עַל קֶצֶב פְּעִימוֹת

קוֹצֶצֶת צִפָּרְנַיִם רִאשׁוֹנוֹת

סוֹרֶקֶת שְׂעָרוֹת רִאשׁוֹנוֹת

וּמַבְחִינָה זְכָרִים מִנְּקֵבוֹת.

 

וְהַתִּינוֹקוֹת יְשֵׁנִים בַּיָּמִים

וּבַלֵּילוֹת הֵם עֵרִים בְּבִטְנָהּ

צוֹפִים בְּעַצְמָם מִתְאָרְכִים וּמִתְרַחֲבִים

וְזֶה שֶׁהָיָה זֶרַע אֶחָד וּבֵיצִית אַחַת

גָּדְלוֹ כְּבָר כְּגַרְגֵּר הָאֹרֶז

וְזֹאת שֶׁהָיְתָה כַּשְּׁעוּעִית הַלְּבָנָה

גָּדְלָהּ כִּקְלִפַּת הָאֲפוּנָה הַיְרֻקָּה.

 

וְהַתִּינוֹקוֹת מְנַסִּים לְהָעִיר אֲהוּבָתִי בַּלֵּילוֹת

לוֹחֲשִׁים לָהּ מִלִּים בְּשָׂפוֹת שֶׁשָּׁכְחָה

מְלַטְּפִים לָהּ דְּפָנוֹת שֶׁל בֶּטֶן

מוֹשְׁכִים חַבְלֵי טַבּוּר

מַכִּים עַל קִירוֹת שִׁלְיָה

עַל מְחִלּוֹת רֶחֶם.

 

וְהִיא עוֹד אֵינָהּ מִתְעוֹרֶרֶת

גַּרְגֵּר אֹרֶז תּוֹפֵחַ בְּבִטְנָהּ וְהִיא

מַאֲרִיכָה שְׁנָתָהּ

אוֹמֶרֶת לְלִבָּהּ

עוֹד שָׁנִים רַבּוֹת אֲנִי מִתְעוֹרֶרֶת אַחֲרֵיהֶם בַּלֵּילוֹת

עַתָּה לִישֹׁן לִישֹׁן.

 

וַאֲנִי לִפְעָמִים מִתְעוֹרֵר אַחֲרֵיהֶם בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה

לְהַצְמִיד אֹזֶן לְתַחְתִּיּוֹת בִּטְנָהּ

לְזַהוֹת לֵב וְעוֹד לֵב

לְזַהוֹת כֵּיצַד גַּם לִבִּי מִתְרַחֵב

בְּהֵרָיוֹן מִשֶּׁלּוֹ.

 

בני שקט עכשיו בבטן אמו

 

בְּנֵי שָׁקֵט עַכְשָׁו בְּבֶטֶן אִמּוֹ. הַאִם מוֹנֶה

הוּא בְּאֶצְבָּעוֹת זְעִירוֹת חֲסָדִים שֶׁהִרְעִיף עָלָיו יוֹמוֹ,

הַאִם מֵכִין הוּא שְׁרִירָיו לְמַאֲמַצֵּי יוֹם מָחָר

כְּשֶׁיָּגִיחַ מִתּוֹךְ עוֹלָמוֹ? יָשֵׁן הוּא בְּתוֹךְ שְׁנָתָהּ

שֶׁל אִשְׁתִּי, שְׂפָתָיו נוֹשְׁקוֹת מַיִם, עֵינָיו מְמַצְמְצוֹת

מִתּוֹךְ חֲלוֹם, טַבּוּרוֹ פָּתוּחַ אֶל קֶצֶב פְּעִימוֹתֶיהָ.

לִפְעָמִים אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהֵם מַחְלִיפִים בֵּינֵיהֶם בְּסוֹד

חֲלוֹמוֹת שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יִתְגַּלּוּ לִי. אֲבָל בַּבְּקָרִים

שׁוֹכַחַת אִשְׁתִּי חֲלוֹמוֹת בְּנֵנוּ שֶׁחָלְמָה, וְהוּא כָּל

גּוּפוֹ מִתְכּוֹנֵן לִשְׁכֹּחַ בְּאִבְחַת רֶגַע אֶחָד כָּל זִכְרוֹנוֹת

תְּעָלוֹת הָרֶחֶם שֶׁצָּבַר, כְּשֶׁיָּצִיצוּ פָּנָיו וְיַבִּיטוּ

בִּפְנֵי הַמְיַלֶּדֶת וּבְפָנַי. אֲנִי יָשֵׁן לְצַד אִשְׁתִּי,

בּוֹדֵד בְּבִטְנִי הָרֵיקָה, מְנַסֶּה לְהַאֲזִין בַּסֵּתֶר לַחֲלוֹמוֹת

בִּטְנָהּ, מְנַסֶּה גַּם אֲנִי לִמְנוֹת בָּאֶצְבָּעוֹת חֲסָדִים

שֶׁמַּרְעִיף עָלַי יוֹמִי, מְנַסֶּה לְהָכִין עַצְמִי לְיוֹם

מָחָר, כְּשֶׁיָּגִיחַ לְפֶתַע הוּא אֶל תּוֹךְ עוֹלָמִי.

 

אלמוג בהר בני אומר לי השירים שלי לא מפחידים

בני אומר לי

 

בְּנִי אוֹמֵר לִי:

הַשִּׁירִים שֶׁלִּי לֹא מַפְחִידִים.

 

 

 

עד שהגיע לגיל שלוש לא סיפרתי לבני על אלֹהים

 

עַד שֶׁהִגִּיעַ לְגִיל שָׁלֹשׁ לֹא סִפַּרְתִּי לִבְנִי עַל אֱלֹהִים,

שֶׁלֹּא יִפְחַד. וּכְשֶׁנַּעֲשָׂה בֶּן שָׁלֹשׁ עָרַכְתִּי בֵּינֵיהֶם הֶכֵּרוּת.

זֶה אֱלֹהַי, אָמַרְתִּי לִבְנִי. זֶה בְּנִי, אָמַרְתִּי לֵאלֹהַי.

שָׁאֲלוּ כָּל אֶחָד שְׁאֵלוֹת זֶה עַל זֶה. בְּנִי שָׁאַל:

הַאִם אֱלֹהֶיךָ זֶה הוּא אֶחָד מִקְּרוֹבֵינוּ, כְּמוֹ סָב,

כְּמוֹ דּוֹד? לֹא בְּדִיּוּק, עָנִיתִי לוֹ. אֱלֹהַי שָׁאַל:

מַה שֵּׁם בִּנְךָ? עָנִיתִי לוֹ שֵׁמוֹת רַבִּים לִבְנִי,

מָתוֹק וּמְתוֹק-אֵל, חָמוּד וַחֲמוּד-אֵל,

חָבִיב וַחֲבִיב-אֵל. בְּנִי שָׁאַל: מַה שֵּׁם אֱלֹהֶיךָ? עָנִיתִי לוֹ

שֵׁמוֹת רַבִּים לֵאלֹהַי, הוּא אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, וְהוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,

וְהוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְהוּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהוּא אֵל וֵאלֹהִים וֵאלֹהַי.

אֱלֹהַי הֵחֵל אוֹמֵר: בִּנְךָ יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, וּמִיָּד הֵשַׂמְתִּי עַצְמִי

כְּמִי שֶׁשּׁוּב אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלוֹ. בְּנִי שָׁאַל: אֶת מִי תֹּאהַב יוֹתֵר?

וְשָׂמַחְתִּי שֶׁהוֹפִיעָה הַמִּלָּה אַהֲבָה בְּדִבּוּרוֹ, וּמִיָּד הֵסַחְתִּי דַּעְתּוֹ בְּהַצְבִּיעִי

עַל מָטוֹס שֶׁחָלַף בַּשָּׁמַיִם וְעַל חִפּוּשִׁית שֶׁעָבְרָה בֵּינֵינוּ בַּדֶּשֶׁא. וּבִמְקוֹם לוֹמַר לוֹ

כָּל אֵלּוּ מַעֲשֵׂי אֱלֹהַי, אָמַרְתִּי לוֹ: יָפִים, נָכוֹן?

 

 

כּוּתַאבּ

 

"קטן אביו חייב ללמדו תורה… וחייב לשכור מלמד לבנו ללמדו… מי שלא לימדו אביו חייב ללמד את עצמו"

הרמב"ם, משנה תורה, ספר המדע, הלכות תלמוד תורה, פרק א'

 

הֵקַמְתִּי כּוּתַאבּ קָטָן עִם בְּנִי בַּסָּלוֹן.

בִּבְקָרִים שֶׁל יוֹם שִׁשִּׁי הוּא קָם עִמִּי מֻקְדָּם

לִלְמֹד, וַאֲנִי מַזְכִּיר לוֹ כִּי בַּחֶדֶר אֵין מוֹרֶה

וְאֵין תַּלְמִיד, רַק תּוֹרָה לְפָנֵינוּ, וַאֲנַחְנוּ מְשַׁנְּנִים יַחַד

פְּסוּקִים בְּעִבְרִית וַאֲרַמִּית וַעֲרָבִית.

אֲנַחְנוּ נִזְהָרִים בְּמִלִּים רַבּוֹת, בֵּינֵיהֶן אֱלֹהִים

וְאללה וְהַשֵּׁמוֹת הָרַבִּים, וּכְשֶׁאֲנִי רוֹאֶה כֵּיצַד

יִרְאָה קָשָׁה מִתְלַבֶּשֶׁת בְּפָנָיו, אֲנִי מַמְתִּיק לוֹ אוֹתִיּוֹת

בִּדְבַשׁ, מְתַכְנֵן עִמּוֹ כֵּיצַד הַכּוּתַאבּ

יִתְרַחֵב עִם אֶחָיו וְאַחְיוֹתָיו, וְנַמְתִּיק גַּם לָהֶם

אֶת הָאוֹתִיּוֹת בִּדְבַשׁ, וְלֹא נִלְעַג לַנִּכְשָׁלִים,

וּנְבָרֵךְ יַחַד לִפְנֵי וְאַחֲרֵי הַפְּסוּקִים.

וַאֲנִי אוֹמֵר לוֹ בְּכָל בֹּקֶר בְּתֹם הַלִּמּוּד,

אָב חַיָּב לְלַמֵּד לִבְנוֹ תּוֹרָה, וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְלַמְּדוֹ

חַיָּב לִשְׂכֹּר מְלַמֵּד לִבְנוֹ מִבְּנֵי עִירוֹ לְלַמְּדוֹ,

אֲבָל אַתָּה בְּנִי, עָלֶיךָ לִזְכֹּר שֶׁגַּם יָבוֹא הַיּוֹם

שֶׁתִּהְיֶה חַיָּב לְהַרְגִּישׁ כְּמִי שֶׁלֹּא לִמְּדוֹ אָבִיו,

וְאָז תִּהְיֶה חַיָּב לְלַמֵּד עַצְמְךָ כָּל הַפְּסוּקִים

וְהַשֵּׁמוֹת וְהָאוֹתִיּוֹת וְהַתָּגִים שֶׁלֹּא חָלְפוּ בֵּינֵינוּ,

וְכָל אֵלּוּ שֶׁחָלְפוּ בְּלִי שֶׁאָמַרְנוּ מִלָּה אַחַת

עַל מְקוֹמָם בְּחַיֵּינוּ.

 

אלמוג בהר כיכר תחריר מתוך הספר

כיכר אַ-תַּחְרִיר

 

כְּשֶׁבְּכִכַּר אַ-תַּחְרִיר לִפְנוֹת בֹּקֶר הַגֶּחָלִים הַלּוֹחֲשׁוֹת

שֶׁל הַמַּהְפֵּכָה מְנַסּוֹת לִתְפֹּס תְּנוּמָה קְצָרָה

בָּאֹהָלִים שֶׁהוּקְמוּ בַּמֶּרְכָּז, הַנִּילוּס הַנִּשְׁקָף מֵחַלּוֹנוֹ

שֶׁל הַמֶּלֶךְ אֵינוֹ מֵנִיחַ לוֹ לִישֹׁן, אַךְ גַּם אֵינוֹ

פּוֹתֵר אֶת חֲלוֹמוֹתָיו הָרָעִים.

רֻבָּם נוֹלְדוּ אַחֲרֵי מְלֹךְ פַּרְעֹה, וְרַק בַּשִּׁירִים

וּבַחֲלוֹמוֹת דִּמְיְנוּ אֶת הַיָּמִים שֶׁלְּפָנָיו וְהַיָּמִים שֶׁאַחֲרָיו,

עַכְשָׁו הֵם מְנַסִּים לְדַמְיֵן גַּם עַל שִׁלְטֵי הַהַפְגָּנוֹת

וּבְמֶרְחֲבֵי הָאִינְטֶרְנֵט.

בַּסּוֹף, כְּשֶׁהַטֶּלֶוִיזְיָה תְּבַשֵּׂר עַל הִתְפַּטְּרוּתוֹ

יִלְחֲשׁוּ הָאֲנָשִׁים לְלִבָּם, מַאת פַרְעוּן, מֵת

הַפַּרְעֹה הָאַחֲרוֹן, יִלְחֲשׁוּ פַּעַם וּפַעֲמַיִם,

כְּאִלּוּ אֵינָם מַאֲמִינִים לְלִבָּם.

מֵת הַפַּרְעֹה הָאַחֲרוֹן, לָחַשְׁתִּי לְעַצְמִי וְיָצָאתִי

לַכִּכָּר הָרֵיקָה שֶׁל עִירִי, הַחֲצוּבָה בַּחֲפִירוֹת

הָאַרְכֵיאוֹלוֹגִיּוֹת שֶׁל הָרַכֶּבֶת הַקַּלָּה, מְחַפֵּשׂ

הֵיכָן יִבְעֲרוּ בָּהּ הַגֶּחָלִים הַלּוֹחֲשׁוֹת שֶׁנּוֹלְדוּ

אַחֲרֵי מְלֹךְ הַפַּרְעוֹנִים, שֶׁעֲדַיִן לֹא הֵחֵלּוּ לְדַמְיֵן

אֶת הַיָּמִים שֶׁאַחֲרֵי הַפַּרְעוֹנִים, אוּלַי רַק

בַּחֲלוֹמוֹת וּבַשִּׁירִים.

 

*                                

 

נַסִיתֻ לִסַאנִי, אֶל הַנְּשִׁיָּה הִטַּלְתִּיהָ
וַלַא אַעְרֶף אֵיךְ נֶעֶרְפָה מִמֶּנִּי
בִּדוּנ צַוְתִהִ שׁוּב לְעַצְמִי לֹא צוֹתַתִּי
וַמַעַ קַלְבִּי גַּם רוּחִי הָלְכָה אַחֲרֶיהָ
וַבִּאלְחֻקוּק כַּלַאם לֹא נוֹתַר לִי מִמֶּנָּה
לַכִּנַ אֶלְחַ'וְף אַנְ אַחְ'רֻג' כְּבֵן חוֹרֵג לָהּ
עַל כֵּן, אַחֲרֵי שֶׁסַּמִעְתֻ קַלְבִּי אלְאַגְ'וַף
צִוִּיתִי כִּי יַתַקַלַּבּ קַלְבִּי
וַּכֻּנְתֻ וַאקִף עִם לִבִּי בְּמַהְפֵּכָתוֹ
יָמִים אֲרֻכִּים, אַיַאם טַוִילָה,
וּשְׁנֵינוּ מְשַׁנְּנִים: כַּיְפַ נַסִיתֻ לִסַאנִי,
אֵיךְ כָּךְ אֶל הַנְּשִׁיָּה הִטַּלְתִּיהָ.

 

 

*     / الموج بيهار

 

نسيت لساني, אֶל הַנְּשִׁיָּה הִטַּלְתִּיהָ
ولا اعرف אֵיךְ נֶעֶרְפָה מִמֶּנִּי
بدون صوته שׁוּב לְעַצְמִי לֹא צוֹתַתִּי
ومع قلبي גַּם רוּחִי הָלְכָה אַחֲרֶיהָ
وبالحقوق كلام לֹא נוֹתַר לִי מִמֶּנָּה
لكن الخوف ان اخرج כְּבֵן חוֹרֵג לָהּ
עַל כֵּן, אַחֲרֵי שֶׁسمعت قلبي الاجوف
צִוִּיתִי כִּי يتقلب قلبي
وكنت واقف עִם לִבִּי בְּמַהְפֵּכָתוֹ
יָמִים אֲרֻכִּים, ايام طويلة,
וּשְׁנֵינוּ מְשַׁנְּנִים: كيف نسيت لساني,
אֵיךְ כָּךְ אֶל הַנְּשִׁיָּה הִטַּלְתִּיהָ.

 

 

*     / الموج بيهار

 

نسيت لساني, اِل هَنْشِيَة هِطَلْتِيهَ
ولا اعرف اِيخ نِعِرْفَة مِمِنِي
بدون صوته شُوب لْعَصْمِي لُو صُوتَتِي
ومع قلبي جَم رُوحِي هَلْخَة اَحَرِيهَ
وبالحقوق كلام لُو نُوتَر لِي مِمِنَة
لكن الخوف ان اخرج كِبِن حُورِج لَه
عَل كِن, أَحَرِي شِسمعت قلبي الاجوف
صِوِيتِي كِي يتقلب قلبي
وكنت واقف عِم لِبِي بْمَهْفِخَتُو
يَمِيم أَرُكِيم, ايام طويلة,
وُشْنِينُو مْشَنْنِيم: كيف نسيت لساني,
اِيخ كَخ اِل هَنْشِيَة هِطَلْتِيهَ.

 

שיר מספר 10 לפאבלו נרודה עם תמונה

 

כל גרגר של חולab

כי אעבור על תל אלמוג בהר

 

שיר לאסירי בתי הסוהר

 

השירים פורסמו בוויינט, בהעוקץ ובשיחה מקומית.

שירים לאסירי בתי הסוהר

אודות almog behar

"צִמְאוֹן בְּאֵרוֹת", "אנא מן אל-יהוד", "חוט מושך מן הלשון", "צ'חלה וחזקל".
פוסט זה פורסם בקטגוריה שירה, שירים לאסירי בתי-הסוהר, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על מתוך "שירים לאסירי בתי-הסוהר"

  1. Yael Zeligman הגיב:

    אישה יקרה שאתה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s