الكُتَّاب اليهودي – הכותאב היהודי

الكُتَّاب اليهودي – הכותאב היהודי – قراءة التوراة وتفسير التوراة للحاخام سعيد الفيومي – بالعبرية وبالعربية-اليهورية – קריאת התורה ותפסיר רס"ג – תרגום התורה לערבית-יהודית לחכם סעדיה גאון – בעברית ובערבית-יהודית –  بقراءة الموج بيهار.

במיוחד לזמן זה שאחרי שמחת תורה ושבת בראשית, ובתקווה להמשיך בקריאה לתועלת הציבור, בינתיים הקלטתי בחמישה חלקים מבראשית א', א' ועד בראשית ב', י"ד
**********

 

**********
שימו לב שיש כמה מקומות שאני קורא נוסח אחר של הערבית מזה המצולם, יש כמה נוסחים בכתבי יד ובדפוסים.

כאן פרשת בראשית בפידיאף

כאן דף הפייסבוק "الكُتَّاب اليهودي – הכותאב היהודי" שבו אפשר למצוא עדכונים
**********

לפלייליסט יוטיוב של כל חלקי ההקלטות עד כה:

**************

הקלטת התורה בערבית-יהודית על פי תפסיר רס"ג ובעברית – הכותאב היהודי – נועדה למי שיודע תנ"ך ורוצה ללמוד ערבית, ולמי שיודע ערבית ורוצה ללמוד תנ"ך, ובכלל למי שיודע עברית ולומד ערבית, ולמי שיודע ערבית ולומד עברית, ולמי שיודע את שתי השפות ולומד או קורא.
בעצם חיפשתי הקלטות קיימות של התורה בערבית לשמוע בנסיעות, ומשלא מצאתי החלטתי להקליט בעצמי, לתועלת הנוסעים וההולכים והקוראים והשומעים.
בהמשך אולי אקליט פרקי אבות בערבית, או הגדה של פסח, או ספרו של הבן איש חי לנשים, או ספר הפואטיקה של ר' משה אבן עזרא.
אם אצליח להקליט את כל ספר בראשית בשנה, אשמח. אם כמה מכם יצטרפו להקלטות, ונקליט מהר יותר את כל התורה, או בכמה נוסחים, אשמח מאוד.

את הערבית של רס"ג אני קורא על פי הערבית הספרותית, על פי ההנחה שהערבית-היהודית של רס"ג במקורה היתה סמוכה מאוד לערבית הספרותית בת תקופתה, ומכוונת להגייה על-פיה, ולא כמו הערבית היהודית המאוחרת הקרובה לניבים מקומיים-מדוברים.
אני רוצה לשכנע כמה יותר קוראים שיצטרפו להקראה, ויקראו את התפסיר גם על פי הערבית-היהודית-העיראקית, הערבית-היהודית-התימנית, הערבית-היהודית-המרוקאית, וכך ניצור ארכיון מקיף.
מי שרוצה להציע תיקוני סופרים לנוסח שאני קורא, גם אשמח במאוד מאוד.

الكُتَّاب اليهودي – הכותאב היהודי יתמקד בשנה הקרובה בערבית-היהודית, ואני משתדל לתקן את ההגייה ואת הנוסח, ולחלק מהסרטונים אעלה סרטונים חדשים ומתוקנים בעקבות טעויות שחשבתי עליהן בדיעבד או שאנשים העירו עליהן, או נוסחים חדשים של תרגום התורה של רס"ג שאני רואה.
אבל גם אחרי התיקונים, ההקראה תישאר בערבית-ספרותית במבטא ישראלי, ולא ערבית-יהודית במבטא ערבי-יהודי. אני מודע לכך היטב, וזה משקף את ההווה שלי.
נוסף לכך, יש להודות בכאב, העברית בכותאב אינה העברית הנכונה של הכותאב. אני משתדל להקפיד כל עוד איני שוכח על העי"ן והחי"ת, שכפי שכתב מרן יוסף קארו בשולחן ערוך, אי אפשר להוציא את הקהל ידי חובה ללא הגיית עי"ן וחי"ת בקריאת התורה.
לעומת זאת את הגימ"ל הרפויה איני הוגה, וגם לא את הדל"ת הרפויה והת"ו הרפויה, ואילו את הו"ו, הטי"ת, הצד"י, הקו"ף והרי"ש אני הוגה על דרך המבטא הישראלי, הרחוק מאוד מן המבטא הערבי-היהודי, ומצמצם את הגיוון בין העיצורים בעברית.
אולי בשנה הבאה יוקדש הכותאב לעברית הנכונה של הקריאה, על דרך הקהילות הערביות-היהודיות. ובשנה שאחר כך – הארמית, הנמצאת בדפוס התפסיר שממנו אני קורא, אך שותקת בהקלטות שאני מקליט.

*****************

שימו לב ללשון התרגום הערבי-יהודי של רס"ג, המבטאת מחוייבות פילוסופית-תיאולוגית להרחקת ההגשמה, ואפשר לראות את זה כבר בפסוקים הראשונים של בראשית:
כבר בבראשית א', ג', את "ויאמר אלהים" ("יהי אור ויהי אור") מתרגם רס"ג: "פשאא אללה", כי אלהי הפילוסופים והתיאולוגים כמובן שאינו אומר דבר, פעולת הדיבור היא פעילה פיזית-אנושית, ואין לו צורך בה – אלהים רוצה והדברים מיד מתחולל, בלי שיבקש בדיבור.
וכך גם בפסוק הבא, בראשית א', ד': את "וירא אלהים" ("את האור כי טוב") מתרגם רס"ג: "פלמא עלם אללה", שוב כי אלהי הפילוסופים והתיאולוגים אינו רואה דבר, הראייה קשורה לעיניים ולגשמיות, אלוהים יודע את.
בהמשך התפסיר נראה את הרחקת הגשמיות במקומות נוספים, למשל כאשר במקור העברי יופיעו יד ה' ואף ה'.

שימו לב להרחקת ההגשמה בתרגום לערבית-יהודית של רס"ג: את "ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" (בראשית א', כ"ו) הוא מתרגם: "קאל אללה נצנע אנסאנא בצורתנא כשבהנא מסלטא" – כלומר, כפי שכתב לי יפה נביה בשיר: "שים לב שרס"ג לא נרתע אף להוסיף מלים, כמו בתרגום בצלם ובדמות שם הוא מוסיף את המלה "מסלטא" רוצה לומר שהאדם דומה לאל ברמת אדנותו בלבד, כפי שאלוהים הוא אדון עולמים, האדם הוא אדון הארץ על כל הברואים שבה".
גם בפסוק הבא חוזר הדבר: את "ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו" (בראשית א', כ"ז), הוא מתרגם: "פכ'לק אללה אדם בצורתה מסלטא כלקה" – החזרה השניה בעברית "בצלם" שוב אינה מתורגמת כצורה, אלא בהיותו של האדם שליט על שאר יצורי האדמה.
אגב בין שני הפסוקים אפשר לראות כיצד אדם מתורגם בתחילה "אנסאן" – התרגום הרגיל לאדם, ואילו בפסוק השני הוא מופיע כבר כ"אדם" גם בערבית – כלומר כשם פרטי, כאדם הראשון.

שימו לב כיצד רס"ג מתרגם את "וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה" (בראשית ב', ז'): "פכ'לק אללה אדם תראב מן אלארצ' ונפכ' פי אנפה נסמה אלחיוה [נוסח אחר: אלחיאה] פצאר אדם נפסא נאטקא",
כלומר: "נשמת חיים" מתורגמת במילה חיים, אך "נפש חיה" הופכת בערבית לנפש מדברת, ההבחנה התיאולוגית-פילוסופית לגבי מקומו וייחודו של האדם בין שאר הייצורים החיים כייצור מדבר.
בכך הולך רס"ג, כפי שקורה בחלק מן ההבדלים של תרגומו-פירושו, בעקבות תרגום אונקולוס לארמית, המתרגם "נשמת חיים" ל"נשמתא דחיי" אבל "נפש חיה" הופכת אצלו ל"רוח ממללא".

שימו לב לעניין של רס"ג בגיאוגרפיה ובתרבות חומרית, ורצונו למקם את המקרא בגיאוגרפיה המוכרת לו ובתרבותו החומרית:
נהר פישון הוא הנילוס, ארץ כוש היא חבש, החדקל הוא הדיג'לה, והעיר אשור היא מוצול, ובדולח הוא לולו – כלומר פנינים.

*****************

כאן דף הפייסבוק של תפסיר רס"ג באותיות ערביות

כאן שיר האלפבית של הכותאב המוסלמי המתחרה

כאן הקראת התורה בערבית ספרותית בתרגומה הנוצרי של הכותאב הנוצרי המתחרה, וכאן להורדה לשמיעה, כאן הקראה נוספת להאזנה ברשת

כאן ששון סומך על הערבית כשפה יהודית, ההקשר שבתוכו נוצר התפסיר בערבית-יהודית

כאן הטקסט המלא של התנ"ך בעברית

*****************

לשיר "כותאב", מתוך "שירים לאסירי בתי-הסוהר"