קוראן יהודי
נוסח עברי למבחר פסוקים מן הסורות הקצרות בקוראן אשר אין בהם מחלוקת בין המוסלמים ליהודים, ונקראים "פסוקי ההסכמה"
~~~~~~~~~~~
~~~~~~~~~~~
א.
"بِسْمِ اللَّهِ الرَّحْمَنِ الرَّحِيمِ
الْحَمْدُ لِلَّهِ رَبِّ الْعَالَمِينَ
الرَّحْمَنِ الرَّحِيمِ
مَالِكِ يَوْمِ الدِّينِ
إِيَّاكَ نَعْبُدُ وَإِيَّاكَ نَسْتَعِينُ
اهْدِنَا الصِّرَاطَ الْمُسْتَقِيمَ
صِرَاطَ الَّذِينَ أَنْعَمْتَ عَلَيْهِمْ" (سورة الفاتحة, 17-)
"בשם אלהים הרחמן הרחום
השבח לאלהים ריבון העולמים
הרחמן הרחום
מלך יום הדין
אותך נעבוד וממך נבקש עֵזֶר
נְחֵנוּ באורח מישרים
אורח אלה אשר חננת בחסדך" (סורת אלפַאתִחָה [סורת הפתיחה], 7-1 (המחצית הראשונה של פס' 7))
ב.
"قُلْ هُوَ اللَّهُ أَحَدٌ
اللَّهُ الصَّمَدُ
لَمْ يَلِدْ وَلَمْ يُولَدْ
وَلَمْ يَكُنْ لَهُ كُفُوًا أَحَدٌ" (سورة الإخلاص / التَّوْحِيد, 4-1)
"אמור: הוא אלהים אחד
אלהים עומד לעד
לא הוליד ולא נולד
ולא ישווה לו אחד" (סורת אלאִחְ'לַאץ / אלתַּוְחִיד [סורת טוהר האמונה / הייחוד], 4-1)
ג.
"لَكُمْ دِينُكُمْ وَلِيَ دِينِ" (سورة الكافرون, 7)
"לכם דתכם ולי דתי" (סורת אלכַּאפִרוּן [סורת הכופרים], 7)
ד.
"أَرَأَيْتَ الَّذِي يُكَذِّبُ بِالدِّينِ
فَذَلِكَ الَّذِي يَدُعُّ الْيَتِيمَ
وَلَا يَحُضُّ عَلَى طَعَامِ الْمِسْكِينِ
فَوَيْلٌ لِلْمُصَلِّينَ
الَّذِينَ هُمْ عَنْ صَلَاتِهِمْ سَاهُونَ
الَّذِينَ هُمْ يُرَاءُونَ
وَيَمْنَعُونَ الْمَاعُونَ" (سورة الماعون, 7-1)
"הראית את זה אשר יכזב בדת
זה אשר ירחיק את היתום מעל פניו
ולא ידאג למזונו של המסכן
אוי לאותם המתפללים
אשר יסיחו דעתם מן התפילה
ויעמידו פנים כשקועים בה
וימנעו חפציהם מן המבקש" (סורת אלמַאעוּן [סורת החפץ [כלי הבית]], 7-1)
ה.
"قُلْ أَعُوذُ بِرَبِّ النَّاسِ
مَلِكِ النَّاسِ
إِلَهِ النَّاسِ
مِنْ شَرِّ الْوَسْوَاسِ الْخَنَّاسِ
الَّذِي يُوَسْوِسُ فِي صُدُورِ النَّاسِ" (سورة الناس, 5-1)
"אמור: אחסה בריבון בני האנוש
מלך בני האנוש
אלֹה בני האנוש
מרעת לחישת הנֶּחְבָּא
אשר לוחש בחזות בני האנוש" (סורת אלנַּאס [סורת בני האנוש], 5-1)
ו.
"قُلْ أَعُوذُ بِرَبِّ الْفَلَقِ
مِنْ شَرِّ مَا خَلَقَ
وَمِنْ شَرِّ غَاسِقٍ إِذَا وَقَبَ
وَمِنْ شَرِّ حَاسِدٍ إِذَا حَسَدَ" (سورة الفلق, 3-1, 5)
"אמור: אחסה בריבון השחר
מרעת מה שברא
ומרעת אפלה עת תאפיל
ומרעת מקנא עת יקנא" (סורת אלפַלַק [סורת השחר [המפציע]], 3-1, 5)
ז.
"فَسَبِّحْ بِحَمْدِ رَبِّكَ وَاسْتَغْفِرْهُ إِنَّهُ كَانَ تَوَّابًا" (سورة النصر, 3)
"ושבח תהלת רבונך ובקש מחילה לפניו, כי הוא מקבל את השבים אליו" (סורת אלנַּצְר [סורת הנצחון], 3)
ח.
"الَّذِي أَطْعَمَهُمْ مِنْ جُوعٍ وَآَمَنَهُمْ مِنْ خَوْفٍ" (سورة قريش, 4)
"המאכילם שלא ירעבו ומבטיחם שלא יפחדו" (סורת קֻרַיְש, 4)
ט.
"اقْرَأْ بِاسْمِ رَبِّكَ الَّذِي خَلَقَ
خَلَقَ الْإِنْسَانَ مِنْ عَلَقٍ
اقْرَأْ وَرَبُّكَ الْأَكْرَمُ
الَّذِي عَلَّمَ بِالْقَلَمِ
عَلَّمَ الْإِنْسَانَ مَا لَمْ يَعْلَمْ
كَلَّا إِنَّ الْإِنْسَانَ لَيَطْغَى
أَنْ رَآَهُ اسْتَغْنَى
إِنَّ إِلَى رَبِّكَ الرُّجْعَى
أَرَأَيْتَ الَّذِي يَنْهَى
عَبْدًا إِذَا صَلَّى
أَلَمْ يَعْلَمْ بِأَنَّ اللَّهَ يَرَى" (سورة العلق, 10-1, 14)
"קרא בשם רבונך אשר ברא
ברא את האדם מדם קרוש
קרא ורבונך הוא הנדיב מכל
אשר לימד בקולמוס
לימד את האדם מה שלא ידע
אבל האדם נהג בשחץ
ראה עצמו כמי שאינו זקוק לדבר
אך כולם שבים אל רבונך
הראית מי שיאסור
על עבד להתפלל?
האם אינו יודע כי האלהים רואה הכל?" (סורת אלעַלַק [סורת הדם הקרוש], 10-1, 14)
~~~~~~~~~~~~
הבאתי כאן נוסח עברי ולא תרגום, גם בשל חוסר האפשרות מן הבחינה התיאולוגית העמוקה לתרגם ספר קדוש, חוסר אפשרות המותירה אותנו רק עם האפשרות להציע לפסוקיו פשר או פרשנות בשפה אחרת מן המקור, תַפְסִיר בערבית, וגם בשל כך שקיימים כבר חמישה נוסחים של הקוראן בעברית, של צבי חיים הרמן רקנדורף (1857), יוסף יואל ריבלין (1936), אהרון בן-שמש (1971), אורי רובין (2005/2016) וסובחי עלי עדוי (2015), ואת רוב הפתרונות בהרקת הקוראן הערבי לנוסח העברי הנוכחי אפשר היה למצוא ביניהם, ורק במעט מן המקרים אחזתי בנוסח שאינו מצוי אצל אף אחד מהם.
הפסוקים המתורגמים כאן הם חלק מ"פסוקי ההסכמה", פסוקי הקוראן שאין אנו היהודים חלוקים בהם על המוסלמים. וידוע שהעתיקו היהודים כמה וכמה עותקים מן הקוראן של המוסלמים באות עברי, וכן בספר הפואטיקה שלו, בערבית-יהודית, מצטט ר' משה אבן עזרא מן הקוראן כדי ללמד את פרחי השירה העברית כיצד לכתוב שירה, וכן לעיתים קראו יהודים לספר מקרא שלהם בדיבור ערבי קוראן. וחכמים התירו לפתוח ספרי קוראן ולקרוא בהם, ולהשתמש בנוסחת הפתיחה של הקוראן, שהיא משותפת לכל המאמינים, ואינה נכונה למוסלמים בלבד או ליהודים בלבד, כפי שאברהם אב זקן לכולנו ואינו יהודי או מוסלמי, ואלוהים אל אחד לכולנו, ולכן היה הרמב"ם פותח רבים מספריו בנוסח העברי "בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם" (בראשית כ"א, ל"ג, "באסם אללה רב אלעאלם" על-פי תפסיר רס"ג), ולכן החכם רבנו נתנאל בירב פיומי פותח ספרו בֻּסְתַאן אלְעֻקוּל, הוא "גן השכלים", בלשון "בִּסְמִאללַּה אלרַּחְמַן אלרַּחִים", "בשם אלהים הרחמן הרחום", הבא מן הקוראן שלהם ואין מדבר אחריו להורות שעבר על דבר מן הדברים.
אלמוג בהר 
נהנה כל כך לקרוא את תרגומיך…
יישר כח.
אמנון גופר
תודה רבה!