לפני כשנה וקצת פנו אלי שני סטודנטים משתי ארצות בעולם הערבי שאליהן עדיין אי-אפשר לטוס, וביקשו ממני את הטיוטות של ספרי, האחד ביקש את הטיוטות לקובץ הסיפורים "אנא מן אל-יהוד" והשני את הטיוטות לרומן "צ'חלה וחזקל", לצורך עבודת דוקטורט שהם כותבים.
זאת היתה בקשה מפתיעה. לפני כן לא חשבתי על הטיוטות כמשהו שיכול להיות נגיש לאחרים. איך אתיר לאדם אחר לשזוף עיניו בטיוטות, יש שם בטח גם שטויות וטעויות, ולי אין זמן לשבת ולעבור על הטיוטות חודשים ארוכים כדי לשלוח אותן מסודרות ובדוקות.
זאת היתה בקשה מפתיעה, והרי יש אינסוף טיוטות, חציין במחשב, שכל כך פשוט להעביר אותן, בכמה לחיצות כפתור וכמה דקות מאות טיוטות יפליגו למקום אחר ולאדם אחר, וחציין שכל כך מסובך להעביר אותן, על דפים ומחברות, שלא ארגנתי כלל בשנים האחרונות, ואיני יודע איך להתחיל למצוא אותן ולכנסן.
בסופו של דבר מה שהצעתי לשניהם היה שאשלח טיוטה של הספרים במצב של "שנה לפני". שנה לפני הפרסום. ועל שאר הטיוטות נדבר בעוד שלושים שנה. וכך שלחתי להם שני קבצי טיוטות. ומאז חשבתי על האפשרות לשתף כאן בטיוטות השנה לפני, לא רק לשני ספרי הפרוזה, אלא גם לשלושת ספרי השירה.
והקורונה שכנעה אותי לשתף. העולם בלי ספריות וחנויות ספרים שכנע אותי. והקבצים כבר מוכנים. הנה "טיוטת השנה לפני" של "צ'חלה וחזקל", מ-2009, אז עוד נקרא הרומן "הלכה למשה מסיני".
אלמוג בהר 