-
הצטרפו ל 282 מנויים נוספים
-
פוסטים אחרונים
- חבל שאני לא יודע הינדי
- חבל שאני לא יודע יפנית
- חדש: עלה ידיעון התכנית ללימודי תרבות ערבית-יהודית באוניברסיטת תל-אביב
- חדש: הקבץ תרבות ערבית-יהודית בתכנית הרב-תחומית באוניברסיטת תל-אביב
- טיוטת השנה לפני, קובץ הסיפורים "אנא מן אל-יהוד" גרסת 2007
- טיוטת השנה לפני, צ'חלה וחזקל 2009
- דברי הספד עם לכתו של פרופ' ששון סומך
- לזכרו של ששון סומך
- עלה ידיעון התכנית ללימודי תרבות ערבית-יהודית באוניברסיטת תל-אביב
- הערבית כשפה יהודית – חוות דעת לבג"צ כחלק מעתירה מזרחית כנגד חוק הלאום
- english Uncategorized אירועים אמירה בת סלימה אמר רבי שמעון אנא מן אל-יהוד אנתולוגיה ערבית-עברית "שתיים / اثنان" אריאל בן אטלנטיס בקורת ספרות בקורת שירה המעברה התכנית ללימודי תרבות ערבית-יהודית - البرنامج لدراسة الثقافة العربية-اليهودية חוט מושך מן הלשון מאמר מאמרים מדעיים מדרשים מוזיקה מזרחית משותפת / الشرقية المشتركة / Mizrahi Palestinian Partnership מן המקורות סיפורים עריכה פנתרים שחורים צ'חלה וחזקל צמאון בארות רוח חדשה / רוח ג'דידה שירה שירים לאסירי בתי-הסוהר תרגום العربية
תגובות אחרונות
יוסף ארידן על מן המקורות (כ"ג): הגדה של… baruchyan על בּוֹא מִן הַפִּנָּה אֶל בָּמַת… almog behar על אנא מן אל-יהוד איידה בשירי על אנא מן אל-יהוד להתייחס לנכבה וליום… על הערבית שלי אילמת בשש שפות, ושש… הרשומות הנצפות ביותר
- Mahmoud Darwish: Poetry’s State of Siege
- לא לפחד לומר יש לי עבר: ביקורת של נוית בראל על ספר שיריי חוט מושך מן הלשון
- الكُتَّاب اليهودي - הכותאב היהודי
- אתם יוצאי מערב: פיוט למימונה של רבי דוד בוזגלו
- סקירה על השתקפות הקהילה היהודית-אתיופית בעיתונות הישראלית (יוני-יולי 2003 כחודשי מבחן)
- אנא מן אל-יהוד
- הגלות עצמה היא מטאפורה - על "כפרחי השקד או רחוק יותר" של מחמוד דרוויש
- "הַשִּׁיר נִמְצָא בִּנְקֻדָּה / אוֹ אוּלַי מְפֻזָּר בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת?"
- על מסע יהודי אתיופיה דרך סודן לישראל
- בּוֹא מִן הַפִּנָּה אֶל בָּמַת הַבָּמוֹת
- almog behar
- אביגדור ליברמן
- אהוד ברק
- אהרן אלמוג
- אמירה הס
- אמר חזקל
- אמר חכם עבדאללה
- אמר רבי שמעון
- אנא מן אל-יהוד
- ארז ביטון
- ארץ הפסיפלורה העצובה
- בגדאד
- בוב דילן
- ביבי
- ביבי נתניהו
- ברכה סרי
- ג'ואנג דזה
- דאואיזם
- דיור ציבורי
- דן דאור
- הבן איש חי
- המעברה
- העוקץ
- הרב עובדיה יוסף
- הרמב"ם
- חביבה פדיה
- חוט מושך מן הלשון
- חוק החרם
- ט' באב
- יאיר לפיד
- יהודים-ערבים
- ירושלים
- יש עתיד
- ליפתא
- מאבק האוהלים
- מאבק הדיור
- מאיר בוזגלו
- מגילת איכה
- מואיז בן-הראש
- מחאת האוהלים
- מחמוד דרוויש
- מקאמה
- מרואן מח'ול
- מתי שמואלוף
- נאאל אלטוח'י
- סמי מיכאל
- ספרות עברית
- ספרות ערבית
- עזה
- עידו אהרוני
- עיראק
- ערבית
- ערבית-יהודית
- פיוט
- פינסקר 11
- פסח
- צ'חלה וחזקל
- צמאון בארות
- ר' דוד בוזגלו
- רבנו יוסף חיים
- רוני איש-רן
- שירה
- שירה עברית
- שירה ערבית
- שירים
- שירים לאסירי בתי הסוהר
- שמעון בלס
- ששון סומך
- תאמר מסאלחה
- תל-אביב
- תמול שלשום
- תרגום
- תשעה באב
- أرض الباسيفلورا الحزينة
- مروان مخُّول
עמודים
- About
- Català
- Deutsch
- English
- Español
- Français
- italiano
- Português
- Română
- Türkçe
- youtube
- אימייל – contact
- אמר רבי שמעון
- אנא מן אל-יהוד (קובץ סיפורים, 2008)
- אסופות ומבחרים להורדה חינם
- חוט מושך מן הלשון (קובץ שירים, 2009)
- חלומות באספניה
- לקניית הספרים
- מאמרים מדעיים
- מורה נבוכי האתר
- ספרים שערכתי
- צ'חלה וחזקל (הוצאת כתר, 2010)
- צמאון בארות (קובץ שירים, 2008)
- שירים לאסירי בתי-הסוהר (קובץ שירים, 2016)
- العربية
- 普通话
קטגוריות
- english
- Uncategorized
- אירועים
- אמירה בת סלימה
- אמר רבי שמעון
- אנא מן אל-יהוד
- אנתולוגיה ערבית-עברית "שתיים / اثنان"
- אריאל בן אטלנטיס
- בקורת ספרות
- בקורת שירה
- המעברה
- התכנית ללימודי תרבות ערבית-יהודית – البرنامج لدراسة الثقافة العربية-اليهودية
- חוט מושך מן הלשון
- מאמר
- מאמרים מדעיים
- מדרשים
- מוזיקה
- מזרחית משותפת / الشرقية المشتركة / Mizrahi Palestinian Partnership
- מן המקורות
- סיפורים
- עריכה
- פנתרים שחורים
- צ'חלה וחזקל
- צמאון בארות
- רוח חדשה / רוח ג'דידה
- שירה
- שירים לאסירי בתי-הסוהר
- תרגום
- العربية
יוני 2023 ב ג ד ה ו ש א 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 ארכיון
קטגוריה: אמר רבי שמעון
אמר רבי שמעון לפורים
אמר חזקל: אמר לי חכם עבדאללה: מה בינינו ובין הפלסטינים? שאנחנו כאותם אנשים שחגגו את חג הפורים והתאהבו כל כך בתחפושותיהם שהתחילו מאמינים שאין זו תחפושת בלבד, אלא לבושם ממש. שמעיקרו של דבר עם הדורות התחלפו בינינו התלבושות, ועתה אנו נאמנים לתחפושת ושוכחים את הלבוש. שרוב הפלסטינים, נוצרים כמוסלמים, הם יהודים ושומרונים, וגם כמה קראים, שהתנצרו והתאסלמו, ורוב היהודים הם מוסלמים ונוצרים, וגם כמה שומרונים וקראים, שהתגיירו. ומפחד זה שימצא מי שיקרא ללבוש לבוש ולתחפושת תחפושת, אנחנו והם נאחזים וקוראים לתחפושת לבוש וללבוש תחפושת.
להמשיך לקרוא
אמר חכם עבדאללה לחנוכה
אמר חכם עבדאללה: ויעמדו הוא ואשתו ובניו ובנותיו בשעת הברכה ובשעת הדלקת כל הנרות. ובליל ראשון מברכים שלושה ברכות: "להדליק", ו"שעשה נסים", ו"שהחיינו". ואף על גב דבנרות שבת נוסח הברכה הוא "להדליק נר של שבת", בנרות של חנוכה מברכין "להדליק נר חנוכה" ואין אומרים "של". ובנוסח ברכת "שעשה נסים" אין לומר "ובזמן הזה" עם ו', אלא בזמן הזה בלא ו', אף על פי שכתבו כך בכמה מחזורים. ובנוסח ברכת "שהחיינו" יש לומר "והגיענו לַזְּמַן הזה", כי הוא הזמן הידוע כמו בברכת "שעשה נסים" שאומרים "בימים ההם בַּזְּמַן הזה". וגם גר צדק שמדליק נר חנוכה יכול לברך "שעשה נסים לאבותינו" כמו שאומר בתפילה "אלהי אבותינו" וכו', וכן בברכת המזון שאומר "על שהנחלת לאבותינו" ועוד כיוצא בזה, שאברהם אבינו הוא אב גם לכל הגרים. וגר שנתגייר באמצע ימי החנוכה מדליק בשאר הלילות הנרות בברכה. ואחרי שהדליק נר ראשון יאמר "הנרות הללו אנחנו מדליקין וכו'" בנוסח המתוקן יפה שיש בו ל"ו תיבות, כמניין הנרות של כל שמונת הימים, ואין אנו אומרים בו "על המלחמות" כפי שמברכים אחינו האשכנזיים, אלא "על הנסים ועל התשועות ועל הנפלאות" בלבד. ואם לא ברך "שהחיינו" בליל ראשון יברך בליל שני. ויהי רצון שהשם יתברך יעשה עמנו נסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. ומנהג טוב לומר אחר הדלקת נר חנוכה "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" כל המזמור. ובבגדאד אין שרים "מעוז צור ישועתי", שלא נודע שם. להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה אמר רבי שמעון
כתיבת תגובה
חכם עבדאללה לסוכות ולשמחת תורה
אמר חכם עבדאללה: מתפללים אנחנו: "ופרוש עלינו סוכת שלומך", וכל אחד ואחד מישראל מתפלל לפני הקדוש ברוך הוא ומבקש כפי שאמר הפייטן ר' דוד בוזגלו: "כִּי בְּצֵל סֻכּוֹ שָׁם שָׂם לוֹ מִבְטָחוֹ", כי יכול הקדוש ברוך הוא להעניק מחסה דווקא במבנה העראי ביותר, ואין לו צורך במבצר ובמצודה כדי לשמור על האדם, ועל כן אנחנו חוזרים ומתפללים: "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת". ועוד שהסוכה כדירת עראי היא בבחינת ביטול היש של העולם הזה, שהאדם משיג שאין שום קביעות בעולם הזה, ואדרבא כל תאוותיו והנאותיו חולפות עוברות, וביטול היש הוא המביא לשלום בעולם, וכאשר האדם מוריד עצמו משאיפותיו יכול הוא להבין השני ולהוריד המחיצה ולהיות בשלום, כי כששואפים לגשמיות רוצה כל אחד את מה שיש לחברו, וכך לא יכול לבוא שלום בעולם, אולם כאשר כולם מבטלים את היש הרי שיכון שלום. להמשיך לקרוא
חכם עבדאללה לראש השנה וליום הכיפורים
אמר חכם עבדאללה: בימינו אנו מוצאים הרבה אברכים בעלי תשובה וגם בעלי משפחות הנוטשים משפחותיהם לנסוע בחגים, ובעיקר ביום ראש השנה ובערב הפסח, אל ארצות רחוקות להשתטח על קברות צדיקים. ואנחנו לא הכרנו מנהג זה במקומותינו, ולא בא אל גבולינו, שאת הצדיק אפשר לבקר כל השנה, ורצוי ביום לידתו או ביום פטירתו, ואילו החגים, הבאים רק פעם בשנה, העיקר בהם הוא המשפחה. כמובן, אם רבו גר בסמוך לו, הולך ומנשק ידו בערב החג. אבל העיקר הוא המשפחה, ואל קברות בני המשפחה המתים עולה בזיארה לפני החג, ואת בני המשפחה החיים פוגש הוא סביב שולחן החג, איש תחת ביתו, תחת גפנו, תחת תאנתו. ולא רק זאת, שמענו מהרבה משפחות כמה עול מפיל עניין זה על הנשים והילדים הנותרים לערוך לבדם את החג, ואין מצווה נקנית בעבירה. החג הוא יום טוב, צריך לשמוח והשמחה עם המשפחה, אוכלים יחד, שותים יחד ומברכים יחד. על כן עלינו להמליץ: זיארת הצדיק ביארצייט שלו, ואילו החגים איש בביתו. וצעירים ומבוגרים ישכילו וילמדו מכך, ולא יטשו תורת אמם, שמצאנו שכמה מבעלי התשובה זריזים יותר במצווה זאת מאחרים, ועל כן אנחנו אומרים, לא בחומרות נקנית התשובה, אלא דווקא בחיים שחי עם המשפחה יום אחר יום וראש שנה אחר ראש שנה.
להמשיך לקרוא
חכם עבדאללה לאלול ולעשרת ימי תשובה
אמר חזקל: שרנו בחודש אלול בימי הסליחות ובעשרת ימי תשובה מדברי המשורר הקדמון שכתב: "אַנְשֵׁי אֱמוּנָה אָבָדוּ / בָּאִים בְּכֹחַ מַעֲשֵׂיהֶם". ואמר לי חכם עבדאללה שהפיוט הוא מעין תפילה על התפילה או בקשה על הבקשה, שכבר אין אנחנו יודעים להתפלל ואין אנחנו עזי מצח לומר לפניך שיודעים אנחנו להתפלל, שהדור חסר וכל מי שידע להתפלל כבר הלך לעולם שכולו טוב, ועתה אנחנו יכולים רק להזכיר לפניך שפעם היו בתוכינו אנשי אמונה אשר ידעו לעמוד בפרץ ובזכותם נדחו הגזרות, והם היו לנו לחומה ולמחסה ביום זעם, ועתה הקהל הקדוש שלנו כולם פרוזים ללא חומה, שלא נותרו בנו אנשים היודעים לעתור ולרצות, ואם לא הייתם משיב פניהם ריקם, הרי תוכל להשיב פנינו ריקם, ואם כאב רחמת למענם הרי למעננו תוכל לא לרחם, ובחטאינו ובעוונותינו איבדנו אותם, ואין לנו על מי להתלונן אלא על עצמנו שנשארו לאנחות, ללא גודרי גדר, ללא משיבי חימה, ללא קמים בפרץ, ללא ראויים לרצותך, ותרופה אין, ועתה כל שנותר לנו הוא לשוב אליך בבושת פנים, ולשחרך בעת בוקרי הסליחות, והתפילה בפינו תהיה הסיפור על אבותינו ואמותינו יודעי התפילה שהיו בתוכינו בעבר: "אַנְשֵׁי אֱמוּנָה אָבָדוּ / בָּאִים בְּכֹחַ מַעֲשֵׂיהֶם // גִּבּוֹרִים לַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ / דּוֹחִים אֶת הַגְּזֵרוֹת // הָיוּ לָנוּ לְחוֹמָה / וּלְמַחְסֶה בְּיוֹם זַעַם // זוֹעֲכִים אַף בְּלַחֲשָׁם / חֵמָה עָצְרוּ בְּשַׁוְּעָם // טֶרֶם קְרָאוּךָ עֲנִיתָם / יוֹדְעִים לַעֲתֹר וּלְרַצּוֹת // כְּאָב רִחַמְתָּ לְמַעֲנָם / לֹא הֱשִׁיבוֹתָ פְּנֵיהֶם רֵיקָם // מֵרֹב עֲוֹנֵינוּ אֲבַדְנוּם / נֶאֶסְפוּ מֶנּוּ בַּחֲטָאֵינוּ // סָעוּ הֵמָּה לִמְנוּחוֹת / עָזְבוּ אוֹתָנוּ לַאֲנָחוֹת // פַּסּוּ גוֹדְרֵי גָדֵר / צֻמְּתוּ מְשִׁיבֵי חֵמָה // קָמִים בַּפֶּרֶץ אַיִן / רְאוּיִים לְרַצּוֹתְךָ אָפֵסוּ // שׁוֹטַטְנוּ בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת / תְּרוּפָה לֹא מָצָאנוּ".
להמשיך לקרוא
חכם עבדאללה בין י"ז בתמוז לתשעה באב
אמר חכם עבדאללה: ניו-יורק היא רומי היא בבל, וארץ-ישראל נמצאת בכל מקום ובאף מקום, אף לא בארץ ישראל עצמה.
להמשיך לקרוא
אמר רִבִּי שמעון לשבועות
אמר חכם עבדאללה: ליל חג שבועות יזהרו שלא לדבר שיחת חולין כל הלילה, וצריך להם שמירה גדולה בזה בלילה זו, כי הלימוד המתוקן לזאת הלילה עושה פרי גדול למעלה, וממשיך לנפש האדם קדושה וטהרה. דכל עת שיש אסיפה מאנשים הרבה, דרכו של יצר הרע להכשילם לדבר דברי חול, ומדבר לדבר יבואו לדברים אסורים של שחוק ושל לשון הרע. ועל כן יזהרו ללמוד כל סדר הלימוד של זאת הלילה בחשק גדול ובשמחה רבה והתלהבות הלב. וכתוב בזוהר הקדוש כי חסידֵי קַדְמָאֵי לא היו נמים בלילה זה, והיו לומדים באורייתא, וכבר אמר רבי שמעון על חברים הלומדים באוֹרַיְתָא בְּהַאי לֵילְיָא: כֻּלְהוֹן יְהוֹן רְשִימִין וּכְתִיבִין בְּסִפְרָא דִּדְכִירְנַיָּא, וְקֻדְשָא בְּרִיך הוא מברך לוֹן בכמה בִּרְכָן וְעִטְרִין דְעָלְמָא עִלָּאָה, עד כאן. ומי האיש אשר ישמע כזאת ויפַנֶּה לבו לבטלה בלילה הזאת? ויתגבר כארי שלא יטנף פיו בדברים בטלים ודברי חול של משא ומתן, וישב על המשמר בעיניים פקוחות לדחות את השינה ולירחק מליצנות ולשון הרע, ולא יתנמנם כלל, והנזהר תבוא עליו הברכה.
להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה אמר רבי שמעון
עם התגים אמר רבי שמעון, הבן איש חי, חג שבועות, מתן תורה, תיקון שבועות
כתיבת תגובה
אמר רִבִּי שמעון בין פסח לעצרת
אמר רִבִּי שמעון: כשאסתלק מן העולם אבקש כל תלמידי לבוא עמי לבית ולשמוח עמי שמחה גדולה. התלמידים הקרובים שיעמדו עמי בתוך הבית, והתלמידים הרחוקים שיתקבצו בחצר ויהיו משמחים שם נפשם וגופם בנגינה ובדברי מתיקה ובדברי תורה. ואומר להם, מבקש אני להסתלק מן העולם כשאין בי בושה, ואגלה לכם כל סודות שלא גיליתי, ואם ימשך משך הגילוי שבעה ימים ימתין המלאך שבעת הימים וישבו החברים בבית שבעת הימים. ואקרב רבי אבא שיהיה כותב ואקרב רבי אלעזר בני שיהיה תומך ידי, וכל אחד ידובב בלבו הדברים. ואמרו תלמידיו: ביום שנסתלק רבי שמעון מן העולם גילה רבי שמעון כל הסודות כולם, ולא היה סוד אחד שהיה מותיר בלבו נסתר. והיה עומד לפנינו שמח, ואנחנו היינו עומדים לפניו בוכים, ובנו רבי אלעזר משתמט מלהביט בעיניו, ורבי שמעון מחבקו ומנשקו ומשמחו כאילו היה תינוק, ומאלצו להביט בעיניו. ובשעה שיצאה נשמתו היה אומר המילה חיים, והיה אוחז בשופר ותוקע בו, והיה צוחק. ובשעה שיצאה נשמתו היינו בוכים, וכמה שניסינו להיזכר בכל הסודות שסיפר, לא זכרנו מהם דבר. ובשעה שכל אחד מאיתנו היתה יוצאת נשמתו, היה נזכר בכל הסודות שסיפר רבי שמעון, והיה צוחק בקול אדירים, והיו בני ביתו תמהים לפניו איכה צחוק יחליף בכי ושמחה במקום אנחה.
להמשיך לקרוא
אמר רבי שמעון לימי הזיכרון
אמר חכם עבדאללה: תלאות רבות ידענו לאורך שנות הגלות הארוכה, בחורבן ממלכת ישראל ביד אשור ובחורבן ירושלים ביד בבל, ואחר כך עוד רבות מיד היוונים והרומאים, ומיד הנוצרים ברדיפותיהם ובמסעי הצלב שלהם בארצותיהם ובארץ ישראל, ומיד המוסלמים שגירשונו ממדבריות ערב, ובארץ ספרד בין אספניה לאנדלוס, כפי שאמר המשורר הקדום רבי יהודה הלוי: "בֵּין צִבְאוֹת שֵׂעִיר וְקֵדָר אָבַד צְבָאִי וְנֶעְדָר יוֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל. הֵם כִּי יִלָּחֲמוּ בְמִלְחַמְתָּם אֲנַחְנוּ נוֹפְלִים בְּמַפַּלְתָּם וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל", ובגירוש שגירשו אותנו ואת המוסלמים המלכים הקתולים אחרי שכבשו את גרנדה בתשעה באב בשנת ה'רנ"ב, ובגלות מוזע בארץ התימן בשנת ה'תל"ט, כפי שכתב המשורר הקדום רבי שלם שבזי: "אֵל קַנָּא יְקַנֵּא עַל עֲלוּבִים", ועוד הרבה תלאות. וגם כמה שנים שאננות ידענו, כשישב ראש הגולה בבגדאד בין מלכים, ובתור זהב זה בספרד המעטירה והיה רבי שמואל הנגיד שר באנדלוס, ובמלכות התורכים שקיבלונו לאחר הגירוש עד השנים האחרונות, ובארץ פה-לין שלנו על אדמתה כאזרחים. אבל עם כל זיכרון התלאות, כפראות וכאכזריות של האירופאים שפרעו בנו במאת השנים האחרונות לא ידענו כמוה מעולם ולא ידענו לתרץ, שהיכו בנו מן הטף לזקן, וראו אותנו כחיית השדה המותרת להריגה, גם בארצותיהם וגם בארצות כיבושיהם הרבות בארצות הערבי והתורכי, ואחר בשלטון הגרמני ותנוריהם. ולא היתה כברבריות הזאת קודם ולא ידענו לפרשה ולא היכרנו כך. ועינויים רבים שקראנו עליהם במגילת איכה ובספר איוב ובקִצַת חנה ובקינות תשעה באב החווירו, שהנה אצל הגרמני כל יהודי הפך איוב. ולא ראינו כמעשה הזה קודם, שיעשה בעם שלם כמעשה שנעשה באיוב, ולא יידע סופו, ושיהפוך עם שלם ויהיה כקַיִן וכלֶמֶך. להמשיך לקרוא
אמר חכם עבדאללה לט"ו בשבט
אמר חכם עבדאללה: קראנו בפיוטו הקדוש של רבנו יוסף חיים ליום ט"ו בשבט שגילה: "אז ירנן עץ היערים לפני אל אדיר אדירים יעיר זמירות ושירים", ובאמת באותו היום שרים כל האילנות והשיחים והצמחים, ובכל יום ויום הם שרים, שאין לך יצור חי שלא שר בנעימה לפני ריבונו של עולם, ובכלל זה עץ התמר ועץ האתרוג ועץ הזית ועץ התאנה ועץ הרימון וגפן הענבים, שכולם מעלים רננה לבוראם מסוף עולם ועד סופו, ולא רק הם אלא גם הנהרות והנחלים והיובלים, וגם הגשם והברד והשלג, וגם הרוח והסערה והרעם, כולם באים ושרים להודות למי שאמר והיה העולם, והם שרים כל אחד בנעימה אחרת, המיוחדת רק להם, והם שרים בכל יום שיר חדש, המיוחד רק לאותו היום, ועד קץ הימים אינסוף שירים עולים כריח ניחוח לאל אדיר אדירים, והם כל לבבות בשמחה מעירים.
להמשיך לקרוא
אמר חכם עבדאללה בין יהדות לאיסלאם
אמר חכם עבדאללה: למדנו מדברי הרמב"ם שאמר: "ומחשבות בורא עולם אין כוח באדם להשיגן, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו, וכל הדברים האלה של אותו האיש, ישוע, ושל זה הישמעאלי, מוחמד, שעמד אחריו, אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח, ולתקן את העולם כולו לעבוד את השם ביחד, שנאמר: "כִּי-אָז אֶהְפֹּךְ אֶל-עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד" (זכריה ג', ט'), כיצד? להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה אמר רבי שמעון
עם התגים אמר חכם עבדאללה, הרמב"ם, יהדות ואיסלאם, ר' יהודה הלוי
כתיבת תגובה
אמר חזקל בין יהדות לאיסלאם
אמר חזקל: הלכתי לחכם עבדאללה והוא בביתו, והוא בוכה מול תמונות המתפללים שנרצחו בבית-הכנסת האשכנזי בשכונת הר נוף בירושלים אתמול, כשהם עטופים בטליתות ומעוטרין בתפילין. ואמר לי: כל הנוטל נפש מורד במלכותו של הקדוש ברוך הוא בעולמו, וכופר במלכותו, ואינו יהודי אמיתי ואינו מוסלמי אמיתי, שאלהים שלום ודרכו שלום ושמו שלום. ועוד אמר והוא בוכה: מתפללים מכאן רוצחים מתפללים מכאן, ומתפללים מכאן רוצחים מתפללים מכאן, ושמא אינם יודעים שמעשיהם חילול השם וכפירה גמורה, ושמא יש חכמים ומורי הלכה שמלמדים אותם היתר להרוג ולרצוח ולכלות נפש, ותחת אלהי אמת מעמידים אלהי כזב, ותחת "אֵל-נְקָמוֹת" (תהלים צ"ד, א'), שרק לו הנקמה ביום בו יופיע,פוסקים כי הנקמה ניתנה לבני-אדם, ומרבים "עַיִן תַּחַת עַיִן" (שמות כ"א, כ"ד) עד שיתעוור כל העולם, ומרבים "נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ" (שמות כ"א, כ"ג) עד שיהיה כל העולם רצוח? שצריכים אנחנו החכמים והרבנים והשיח'ים להתכנס בבית אחד, ולהרבות תפילות ובקשות ותחינות, עד שמחילת השם תופיע,וצריכים אנחנו ללמד זכות על תלמידינו שלא תלמידינו כושלים ללמוד, אלא אנחנו כושלים ללמד, שהחלפנו תורת אמת ברה וזכה בדברי שווא מדממים. החזיק חכם עבדאללה בידי ואמר בקול בוכים: צם אני מיום אתמול לבקש כפרה על עמי ועל עמם, על דתי ועל דתם, ומבקש אני אותך שתלך לאחיך אִסְמַאעִיל ותבקש ממנו שיבוא עם השיח' שלו ונצום יחד ונתפלל יחד ונבקש כפרה. צם אני על כי אחים אנחנו והמוסלמים, והרבה למדנו מהם, והרבה למדו מאיתנו, ואלהים אחד לנו, ולשון ערבית לכולנו, ועכשיו אנחנו שוכחים כי אחים הם, והם שוכחים כי אחים אנו, ולא נותר לי אלא לבכות ולצום ולהתפלל בעולם זה, שאיך אוכל ללמד תורתי בלעדיהם ובלעדי לשוננו, שבלעדיהם תורתי אובדת, ואנחנו מפסידים דת אמת לדת נקם.
להמשיך לקרוא
חכם עבדאללה מסיר את מועמדותו למשרת הרב הראשי לירושלים
בעקבות פנייתו הרשמית של אהוד עוזיאל לחכם עבדאללה שיציג את מועמדותו בבחירות לרב העיר ירושלים המתקיימות היום, הלכתי לביתו של חכם עבדאללה ומסרתי לו את הצעתו של עוזיאל בעזרת צילום מסך, שכן אין לחכם פייסבוק משל עצמו.
הוא סיפר לי שכבר הגיעה משלחת מיוחדת מכל קצווי העולם היהודי לפני חודש לבקש שיציג את מועמדותו לחכם באשי לכל קהילות הספרדים בעיר הקודש תבנה ותכונן. הגיעו בני סטמבול ובני טהראן ובני צנעא ובני פס, ושטחו את בקשותיהם שיהיה נציג לכל קהילות הגולה, ואף באו רבני החלבים אשר בברוקלין, ורבני בבל אשר בלונדון (לנדן בלשונם), ורבני משהד ואספהאן אשר בלוס אנג'לס, ורבני אלג'יר ותוניס אשר בפאריז (פרי בלשונם). להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה אמר רבי שמעון
עם התגים אמר חכם עבדאללה, בחירות לרבנות ירושלים, הרב הראשי לירושלים
תגובה אחת
אמר חכם עבדאללה לזכר הבן איש חי
אמר חכם עבדאללה: רבנו יוסף חיים, שקורין אותו הבריות הבן איש חי, היה חובש על ראשו הטורבאן, ובאמת כבר לא היה המנהג בדורו בין החכמים לחבוש הטורבאן על הראש, שכבר נטלו לעצמם כובעים מודרניים יותר. אבל הוא שידע ששוב אין המצנפת חביבה על הבריות, המבקשים להיות מודרניים ולאמץ את כובעי התורכים, התעקש להמשיך להעלותה על ראשו, והסביר באחת תשובותיו כל דרך לבישתה, ואם מותר לתקנה בשבת: "בעניין המצנפת שהיו לובשין גדולי בני עמינו פה עירנו בגדאד, יגן עליה אלהים, מזה עשרים שנה נתבטלה, אך אנא עבדא עד היום אני לובש אותה, וזה סדר לבישתה: תחילה לובש על ראשו כובע עב וחזק שקורין: "כימא", והיא מלאה מצמר גפן מעשה מחט. ועל כובע זה לובש כובע אחר שקורין: "פֵיס", וכורך עליהם חתיכת בגד לבנה לחזקם, ואחר כך כורך עליהם הבד הגדול שקורין: "שַאל", בכריכה מהודקת ומהודרת בכמה קיפולים זה על גבי זה מעשה אמן, שאין כל אדם יודע לכרוך אותה, ומחזיק אותה במחטים קטנים שתוחב בה, ובזה תהיה המצנפת הזאת חזקה שיוכל להסירה מעל ראשו, ולהחזירה כמה פעמים ביום, ועד חודש ושני חודשים ויותר תישאר בתיקונה כמו שהיא, לשום אותה בראשו ולהסירה ולהחזיקה שלא תתקלקל. ובאמת פה עירנו בגדאד, יגן עליה אלהים, היה המנהג פשוט לתקן המצנפת בשבת וביום טוב, ולא שמעתי מי שחושש בזה, אף-על-פי שבדור שלפנינו היו כל תלמידי חכמים וכל בעלי בתים הזקנים לובשים מצנפת זו". להמשיך לקרוא
אמר חזקל על המלחמה
אמר חזקל: באתי אל חכם עבדאללה והימים ימי מלחמה, שטילים עולים ונופלים בין עזה לשדרות, ובין אשקלון לח'אן יונס, ואף עד ירושלים באו הדי הפיצוצים. ראיתי אותו שהוא טרוד מאוד. שאלתי אותו מה מטרידו. השיב לי שאינו פוסק מלשמוע קולות הפצצות והטילים והאעזקות, אבל דומה עליו שקול בני האדם נדם ושוב אינו שומע אותם. וביקש שנשב יחד לשיר, שאין הזמן מתאים ללימוד, שהנפש אינה פנויה והיא נפזרת, ואילו השיר יש לו איכות מיוחדת להשיב כל נפזרות הנפש, ונבחר שירים בניגון עצוב ובמילים קדושות, שישיבו דעת המקום עלינו. ופתח בספר פיוטיו של ר' ישראל נג'ארה ואמר, הוא שהיה רב העיר עזה מוכשר להתפלל עלינו ועליהם יחד, ונבחר משיריו שיעורר עלינו בשמיים דברי סנגוריה, שיהיו כל הטילים וכל הפצצות וכל הכדורים וכל הפגזים כאבק פורח וכענן כלה וכצל עובר וכחציר יבש וכרוח נושבת וכציץ נובל וכחלום יעוף, ויטלו אותם המלאכים מן השמיים שהרהיבו לעלות עדיהם וישימום כאין, ולא יהיו מאבדים אף אדם ואף חיה בגינם. להמשיך לקרוא
"אמר רבי שמעון" לט"ו באב
אמר רבי שמעון: יש המקבלים פני חבריהם בנשיקה, כמעשה יעקב עם רחל, ויש הנופלים על כתפיהם לחבק, כמעשה עשו עם יעקב. ואני בוכה. ובוכה אני עד שגם הנפש האהובה שפגשתיהָ תבכה גם היא, ודמעותינו יזדווגו על הקרקע. וגם כשבאתי לישא אישה, לא נפלתי לחבקה ולא קמתי לנשקה, אלא הייתי בוכה עד שבכתה אף היא והיו דמעותינו כותבות אותיות ומילים ופסוקים של אהבה, והיו העיניים מעיינות היורדים מים, והיו המים עזים מן האש, שאת האש ניתן לכבות במים, ואילו את המים לא ניתן לכבות באש. להמשיך לקרוא
"אמר חכם עבדאללה" לתשעה באב
אמר רבי שמעון: קשה גלות בארץ-ישראל מגלות בכל הארצות. שבכל ארצות שגולים בהן ישראל שכינה גולה עמהם, ובארץ ישראל אין שכינה עמהם. שבכל ארצות אומרים ישראל בבוקר בבוקר: דווקא היום יבוא משיח, ובארץ ישראל רואים הם כל היום עפרות דביר נחרב ובערב בערב אומרים: גם היום לא בא משיח. דבר אחר: ששכינתם בארץ-ישראל משכיחה מהם שבגלות הם, שחושבים שכיוון שקרובים הם למקום מלכות דוד הרי הם בארצם, ואז מאריך להם ולעמם הקדוש ברוך הוא את מניין ימי הגלות שקבע. שסוד גלוי הוא שהגלות אינה מקום שאליו הוגלו ישראל, אלא היא זמן שאליו הוגלו, וכל זמן שהשכינה גולה העולם כולו, ולא ישראל לבדם, מצויים בגלות והסתר פנים עומד בינם לבין ריבונו של עולם. ויש חכמים אחרים שאמרו: כל הנשמות גולות הן ממקורן שבאלהים, והעולם מצוי בגלות מאז הולדת אדם וחווה ועד אחרית הימים, ורק הגולה מגלה את הסודות שהטמין השם יתברך בעולם הזה וגולל האבן מן הבאר, ועל כן עלינו לברך המקום שהגלה אותנו, שאין לך אדם בלי שתהיה לו גלות, ואין לך לשון וחוכמה וגילוי ללא הגלות וההסתר ומה שאי אפשר לתאר. להמשיך לקרוא
אמר רבי שמעון (א'-מ"ד)
אמר רבי שמעון: הוא עומד וספרים נושרים מחיקו וחסידיו רצים לאחוז בספרים לפני שיפלו לקרקע ויפגמו. והוא צוחק, אומר להם: אחרי אלו אתם רצים, את אלו גנזתי משום טעויות שנפלו בהם, ויש לי אצלי בתוך מטמון רבבות ספרים אחרים של חוכמות נסתרות שעוד לא גיליתי לאיש ואין בהם אף לא טעות אחת. והם ממשיכים לרוץ ולפתוח ידיהם מעלה לאסוף, צוחקים ואומרים לו: גם טעויותיך תורה הן בשבילנו, ומוכנים אנחנו מהיום ועד סוף הימים לקרוא ספר פגום אחד שלך מרבבות ספרים שלמים שלנו שבהעתקתם לא נפלה אף לא טעות אחת. להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה אמר רבי שמעון
עם התגים אמר חזקל, אמר חכם עבדאללה, אמר רבי שמעון, רבי שמעון בר יוחאי
תגובה אחת
אמר חכם עבדאללה (א-קלא)
אמר חכם עבדאללה: טוב שם טוב שיבור לו אדם ויביא משמו דבריו, על שם אחד החכמים הקדומים או בעלי המעלה מבני משפחתו או מאורחי חלומותיו בלילות. והיו מתווכחים ביניהם אנשים, חד אומר – מעלת ענווה היא זאת, למסור הדברים מפי אחר ולהניח לשמך שלא יגע בהם, וילכו הדברים לזיכרון ושמך לשכחה, ואחר אמר – מעלת גאוותנות היא שחשב שראוי שדבריו יהיו ניתנים בפי אברהם או יוסף או משה או דוד או עזרא או בר יוחאי או בן מימון, שהוא מערבב דמותם בדמותו ועל ידי כך ממעט פרצופם ומבקש להרבות פרצופו, ואין מתירין לו, אלא בכמה פליטות קולמוס טובות שיכוונו המקום ברוך הוא לכוון לדברים אמיתיים. להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה אמר רבי שמעון
עם התגים אמר חזקל, אמר חכם עבדאללה, אמר רבי שמעון, הבן איש חי, הרב יוסף משאש, הרב עבדאללה סומך, הרב עובדיה יוסף, רבנו יוסף חיים
4 תגובות
אמר חזקל (א'-ס"ד)
אמר חזקל: למה בא שיר אשת חיל בסוף משלי ובא איוב אחריו? לספר גורלו של מי שלא מצא לו אשת חיל לביתו אלא מוצא הוא אישה כנגדו שאין בה עזר האומרת רק בָּרֵךְ אלוהים וָמוּת. ולמה בא שיר השירים אחר איוב? לספר לך שאין אתה נואש מן האהבה, ואין אתה נואש מן החיים, ואין אתה נואש ממצוא אלוהים. להמשיך לקרוא