קטגוריה: אמר רבי שמעון

אמר רבי שמעון לפורים

אמר חזקל: אמר לי חכם עבדאללה: מה בינינו ובין הפלסטינים? שאנחנו כאותם אנשים שחגגו את חג הפורים והתאהבו כל כך בתחפושותיהם שהתחילו מאמינים שאין זו תחפושת בלבד, אלא לבושם ממש. שמעיקרו של דבר עם הדורות התחלפו בינינו התלבושות, ועתה אנו נאמנים לתחפושת ושוכחים את הלבוש. שרוב הפלסטינים, נוצרים כמוסלמים, הם יהודים ושומרונים, וגם כמה קראים, שהתנצרו והתאסלמו, ורוב היהודים הם מוסלמים ונוצרים, וגם כמה שומרונים וקראים, שהתגיירו. ומפחד זה שימצא מי שיקרא ללבוש לבוש ולתחפושת תחפושת, אנחנו והם נאחזים וקוראים לתחפושת לבוש וללבוש תחפושת.
להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת
פורסם בקטגוריה אמר רבי שמעון | עם התגים , , | כתיבת תגובה

אמר חכם עבדאללה לחנוכה

אמר חכם עבדאללה: ויעמדו הוא ואשתו ובניו ובנותיו בשעת הברכה ובשעת הדלקת כל הנרות. ובליל ראשון מברכים שלושה ברכות: "להדליק", ו"שעשה נסים", ו"שהחיינו". ואף על גב דבנרות שבת נוסח הברכה הוא "להדליק נר של שבת", בנרות של חנוכה מברכין "להדליק נר חנוכה" ואין אומרים "של". ובנוסח ברכת "שעשה נסים" אין לומר "ובזמן הזה" עם ו', אלא בזמן הזה בלא ו', אף על פי שכתבו כך בכמה מחזורים. ובנוסח ברכת "שהחיינו" יש לומר "והגיענו לַזְּמַן הזה", כי הוא הזמן הידוע כמו בברכת "שעשה נסים" שאומרים "בימים ההם בַּזְּמַן הזה". וגם גר צדק שמדליק נר חנוכה יכול לברך "שעשה נסים לאבותינו" כמו שאומר בתפילה "אלהי אבותינו" וכו', וכן בברכת המזון שאומר "על שהנחלת לאבותינו" ועוד כיוצא בזה, שאברהם אבינו הוא אב גם לכל הגרים. וגר שנתגייר באמצע ימי החנוכה מדליק בשאר הלילות הנרות בברכה. ואחרי שהדליק נר ראשון יאמר "הנרות הללו אנחנו מדליקין וכו'" בנוסח המתוקן יפה שיש בו ל"ו תיבות, כמניין הנרות של כל שמונת הימים, ואין אנו אומרים בו "על המלחמות" כפי שמברכים אחינו האשכנזיים, אלא "על הנסים ועל התשועות ועל הנפלאות" בלבד. ואם לא ברך "שהחיינו" בליל ראשון יברך בליל שני. ויהי רצון שהשם יתברך יעשה עמנו נסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. ומנהג טוב לומר אחר הדלקת נר חנוכה "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" כל המזמור. ובבגדאד אין שרים "מעוז צור ישועתי", שלא נודע שם. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אמר רבי שמעון | כתיבת תגובה

חכם עבדאללה לסוכות ולשמחת תורה

אמר חכם עבדאללה: מתפללים אנחנו: "ופרוש עלינו סוכת שלומך", וכל אחד ואחד מישראל מתפלל לפני הקדוש ברוך הוא ומבקש כפי שאמר הפייטן ר' דוד בוזגלו: "כִּי בְּצֵל סֻכּוֹ שָׁם שָׂם לוֹ מִבְטָחוֹ", כי יכול הקדוש ברוך הוא להעניק מחסה דווקא במבנה העראי ביותר, ואין לו צורך במבצר ובמצודה כדי לשמור על האדם, ועל כן אנחנו חוזרים ומתפללים: "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת". ועוד שהסוכה כדירת עראי היא בבחינת ביטול היש של העולם הזה, שהאדם משיג שאין שום קביעות בעולם הזה, ואדרבא כל תאוותיו והנאותיו חולפות עוברות, וביטול היש הוא המביא לשלום בעולם, וכאשר האדם מוריד עצמו משאיפותיו יכול הוא להבין השני ולהוריד המחיצה ולהיות בשלום, כי כששואפים לגשמיות רוצה כל אחד את מה שיש לחברו, וכך לא יכול לבוא שלום בעולם, אולם כאשר כולם מבטלים את היש הרי שיכון שלום. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אמר רבי שמעון | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

חכם עבדאללה לראש השנה וליום הכיפורים

אמר חכם עבדאללה: בימינו אנו מוצאים הרבה אברכים בעלי תשובה וגם בעלי משפחות הנוטשים משפחותיהם לנסוע בחגים, ובעיקר ביום ראש השנה ובערב הפסח, אל ארצות רחוקות להשתטח על קברות צדיקים. ואנחנו לא הכרנו מנהג זה במקומותינו, ולא בא אל גבולינו, שאת הצדיק אפשר לבקר כל השנה, ורצוי ביום לידתו או ביום פטירתו, ואילו החגים, הבאים רק פעם בשנה, העיקר בהם הוא המשפחה. כמובן, אם רבו גר בסמוך לו, הולך ומנשק ידו בערב החג. אבל העיקר הוא המשפחה, ואל קברות בני המשפחה המתים עולה בזיארה לפני החג, ואת בני המשפחה החיים פוגש הוא סביב שולחן החג, איש תחת ביתו, תחת גפנו, תחת תאנתו. ולא רק זאת, שמענו מהרבה משפחות כמה עול מפיל עניין זה על הנשים והילדים הנותרים לערוך לבדם את החג, ואין מצווה נקנית בעבירה. החג הוא יום טוב, צריך לשמוח והשמחה עם המשפחה, אוכלים יחד, שותים יחד ומברכים יחד. על כן עלינו להמליץ: זיארת הצדיק ביארצייט שלו, ואילו החגים איש בביתו. וצעירים ומבוגרים ישכילו וילמדו מכך, ולא יטשו תורת אמם, שמצאנו שכמה מבעלי התשובה זריזים יותר במצווה זאת מאחרים, ועל כן אנחנו אומרים, לא בחומרות נקנית התשובה, אלא דווקא בחיים שחי עם המשפחה יום אחר יום וראש שנה אחר ראש שנה.
להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אמר רבי שמעון | עם התגים , , | כתיבת תגובה

חכם עבדאללה לאלול ולעשרת ימי תשובה

אמר חזקל: שרנו בחודש אלול בימי הסליחות ובעשרת ימי תשובה מדברי המשורר הקדמון שכתב: "אַנְשֵׁי אֱמוּנָה אָבָדוּ / בָּאִים בְּכֹחַ מַעֲשֵׂיהֶם". ואמר לי חכם עבדאללה שהפיוט הוא מעין תפילה על התפילה או בקשה על הבקשה, שכבר אין אנחנו יודעים להתפלל ואין אנחנו עזי מצח לומר לפניך שיודעים אנחנו להתפלל, שהדור חסר וכל מי שידע להתפלל כבר הלך לעולם שכולו טוב, ועתה אנחנו יכולים רק להזכיר לפניך שפעם היו בתוכינו אנשי אמונה אשר ידעו לעמוד בפרץ ובזכותם נדחו הגזרות, והם היו לנו לחומה ולמחסה ביום זעם, ועתה הקהל הקדוש שלנו כולם פרוזים ללא חומה, שלא נותרו בנו אנשים היודעים לעתור ולרצות, ואם לא הייתם משיב פניהם ריקם, הרי תוכל להשיב פנינו ריקם, ואם כאב רחמת למענם הרי למעננו תוכל לא לרחם, ובחטאינו ובעוונותינו איבדנו אותם, ואין לנו על מי להתלונן אלא על עצמנו שנשארו לאנחות, ללא גודרי גדר, ללא משיבי חימה, ללא קמים בפרץ, ללא ראויים לרצותך, ותרופה אין, ועתה כל שנותר לנו הוא לשוב אליך בבושת פנים, ולשחרך בעת בוקרי הסליחות, והתפילה בפינו תהיה הסיפור על אבותינו ואמותינו יודעי התפילה שהיו בתוכינו בעבר: "אַנְשֵׁי אֱמוּנָה אָבָדוּ / בָּאִים בְּכֹחַ מַעֲשֵׂיהֶם // גִּבּוֹרִים לַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ / דּוֹחִים אֶת הַגְּזֵרוֹת // הָיוּ לָנוּ לְחוֹמָה / וּלְמַחְסֶה בְּיוֹם זַעַם // זוֹעֲכִים אַף בְּלַחֲשָׁם / חֵמָה עָצְרוּ בְּשַׁוְּעָם // טֶרֶם קְרָאוּךָ עֲנִיתָם / יוֹדְעִים לַעֲתֹר וּלְרַצּוֹת // כְּאָב רִחַמְתָּ לְמַעֲנָם / לֹא הֱשִׁיבוֹתָ פְּנֵיהֶם רֵיקָם // מֵרֹב עֲוֹנֵינוּ אֲבַדְנוּם / נֶאֶסְפוּ מֶנּוּ בַּחֲטָאֵינוּ // סָעוּ הֵמָּה לִמְנוּחוֹת / עָזְבוּ אוֹתָנוּ לַאֲנָחוֹת // פַּסּוּ גוֹדְרֵי גָדֵר / צֻמְּתוּ מְשִׁיבֵי חֵמָה // קָמִים בַּפֶּרֶץ אַיִן / רְאוּיִים לְרַצּוֹתְךָ אָפֵסוּ // שׁוֹטַטְנוּ בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת / תְּרוּפָה לֹא מָצָאנוּ".
להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אמר רבי שמעון | עם התגים , , | כתיבת תגובה

חכם עבדאללה בין י"ז בתמוז לתשעה באב

אמר חכם עבדאללה: ניו-יורק היא רומי היא בבל, וארץ-ישראל נמצאת בכל מקום ובאף מקום, אף לא בארץ ישראל עצמה.
להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אמר רבי שמעון | עם התגים , , | כתיבת תגובה

אמר רִבִּי שמעון לשבועות

אמר חכם עבדאללה: ליל חג שבועות יזהרו שלא לדבר שיחת חולין כל הלילה, וצריך להם שמירה גדולה בזה בלילה זו, כי הלימוד המתוקן לזאת הלילה עושה פרי גדול למעלה, וממשיך לנפש האדם קדושה וטהרה. דכל עת שיש אסיפה מאנשים הרבה, דרכו של יצר הרע להכשילם לדבר דברי חול, ומדבר לדבר יבואו לדברים אסורים של שחוק ושל לשון הרע. ועל כן יזהרו ללמוד כל סדר הלימוד של זאת הלילה בחשק גדול ובשמחה רבה והתלהבות הלב. וכתוב בזוהר הקדוש כי חסידֵי קַדְמָאֵי לא היו נמים בלילה זה, והיו לומדים באורייתא, וכבר אמר רבי שמעון על חברים הלומדים באוֹרַיְתָא בְּהַאי לֵילְיָא: כֻּלְהוֹן יְהוֹן רְשִימִין וּכְתִיבִין בְּסִפְרָא דִּדְכִירְנַיָּא, וְקֻדְשָא בְּרִיך הוא מברך לוֹן בכמה בִּרְכָן וְעִטְרִין דְעָלְמָא עִלָּאָה, עד כאן. ומי האיש אשר ישמע כזאת ויפַנֶּה לבו לבטלה בלילה הזאת? ויתגבר כארי שלא יטנף פיו בדברים בטלים ודברי חול של משא ומתן, וישב על המשמר בעיניים פקוחות לדחות את השינה ולירחק מליצנות ולשון הרע, ולא יתנמנם כלל, והנזהר תבוא עליו הברכה.
להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אמר רבי שמעון | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה