קטגוריה: בקורת שירה

על שירת אהרון אלמוג

על שירתו של אהרון אלמוג שלפני שישים שנה התפרסם ספרו הראשון "אביב עצבת ביהודה" (1956), פורסם בנוסח מקוצר בתרבות וספרות של הארץ ב-20.1.2017.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת
פורסם בקטגוריה בקורת שירה, מאמר | עם התגים , | כתיבת תגובה

On Erez Bitton's Poetry

The Hebrew of Dizengoff Street [in central Tel Aviv]; the Hebrew of the poor suburbs; Moroccan Judeo-Arabic; and the hybrid nature of ‘Bach’s short masses/ in Moroccan Hebrew’, do not exhaust the types of language Erez Biton addresses in order to resolve the conflict in which he finds himself immersed, and there is at least one more type of Hebrew. If the Hebrew in peripheral areas populated by Mizrahi Jews is taken by most of the dominant culture for an inferior Hebrew of the streets, the broken Hebrew of immigrants, well, here comes a fifth kind of Hebrew: it is Mizrahi, [Hebrew for ‘eastern’, denoting Jews from the Arab world and adjacent, mostly Moslem-majority countries] with a continuous history, and includes the languages of the sages, prayer, midrash, law and piyyut [liturgical poetry]. It feels sure of itself.
להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה english, בקורת שירה | עם התגים , | כתיבת תגובה

על ר' דוד בוזגלו, לרגל סרט של רפאל בלולו, בראיון לעמיחי חסון

לכבוד הסרט "שיר ידידות" שעשה רפאל בלולו, התבקשתי על-ידי עמיחי חסון לומר כמה מילים על ר' דוד בוזגלו – פייטן ומשורר, חכם ומוזיקאי – על יצירת הקהילה היהודית בקזבלנקה ויצירת הקהילה המרוקאית בישראל, על שירת מטרוז ערבית-עברית ופיוט למימונה כחג יהודי-מוסלמי, על ההחלטה לא להדפיס שיריו בספר ולא להתיר להקליט את קולו, על היהדות והמפגש המבלבל שלה עם ארץ ישראל, על הפריפריה ותחיית שירת הבקשות:
להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בקורת שירה | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

בּוֹא מִן הַפִּנָּה אֶל בָּמַת הַבָּמוֹת

ברגע דרמטי, שהוא גם רגע של מפנה היסטורי בתולדות השירה העברית, המשורר ארז ביטון פונה אל הפייטן ר' דוד בוזגלו ומזמינו לבוא "אל במת הבמות". האם הכוונה לבמת המוסף הספרותי בעיתון? במת בית־הכנסת המרוקאי? זהו הרגע שבו השירה העברית החדשה, שבתחילה ביקשה להיבנות מתוך קרע במסורת השירה העברית, באמת פוגשת מחדש את מסורת הפיוט הוותיקה, משתוקקת אליה ומגלה בתוכה את מה שחסר בה. עם זכייתו של ארז ביטון בפרס ביאליק להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בקורת שירה | עם התגים , , , | 3 תגובות

"ואני הוא המעורר שירת קֶדֶם"

"ולכל-בני תבל חלק וחֶבֶל / ורק לי אָיִן / וממדינה למדינה אמשך בחֶבֶל / ולא אדע לאָיִן / ואנוד בארץ נֵכָר כמצִיר וחֶבֶל / וכמתרונן מיָיִן / וכל רעַי ויודעי נחו כהֶבֶל / ורק אני קָיִן" – על שירתו של ר' יחזקאל חי בן עזרא אל-ביג שנולד בשנת תר"ע (1910) בבגדאד ונפטר בשנות התשעים בלוס אנג'לס להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בקורת שירה | עם התגים , , | 2 תגובות

"כמו בכי שאין לו עיניים להיבכות" – ספר שירה חדש לאמירה הס

"כמו בכי שאין לו עיניים להיבכות", ספר שיריה השביעי של אמירה הס, ראה השבוע אור בהוצאת עם עובד, והוא התרגשות גדולה בשבילי באופן אישי, ואני בטוח שהוא יהיה התרגשות גדולה בשבילכם הקוראים.
פנו מקום על המדף, פנו מקום בלב, פנו זמן בשבוע (וכנראה גם קצת מקום בארנק) – ורכשו את הספר המרגש והמטלטל הזה.
אמירה הס עושה עמנו חסד בשירתה כבר שלושים שנה, והספר הזה הוא מאורע מטלטל בשירתה של אמירה הס, ובשירה העברית בכלל. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בקורת שירה | עם התגים | 5 תגובות

קינות המעברה של ר' שלום רדאעי

בשנות ה-50 של המאה ה-20 נכתבו על-ידי הפייטן ר' שלום רדאעי, שעלה מתימן לישראל, קינות המעברה שלו, במתכונת קינות ט' באב, אשר מהפכות לחלוטין את נקודת הראות היהודית המסורתית בפיוט: תימן מופיעה בקינה כמקום שבו התקיימו חיים יהודיים מלאים, כמעין ירושלים של ימות המקרא או ימות המשיח במסורת היהודית, ואילו ציון מופיעה כמקום שבו מתפרקים אותם חיים יהודיים, כלומר כגלות. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בקורת שירה | עם התגים , , | כתיבת תגובה