קטגוריה: מאמר

זיכרון הסוף, על "יום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן"

החלק היחיד מתוך ההיסטוריה שלנו שיש לו סיכוי לקבל מקום בחברה הישראלית, וליתר דיוק בגבולות של הנרטיב הציוני-אשכנזי, הוא אובדנה או סופה, החלק הטראומטי של החורבן. כך גם יום הציון היחיד שהקהילה של יהודי אתיופיה הכניסה לזיכרון הלאומי הוא הזיכרון לרבים שנספו בדרך מאתיופיה לישראל, דרך סודאן. כל אלו למעשה עומדים על הדגם האשכנזי של יום הזיכרון לשואה, אשר גם הוא מתאפיין בכך שבמסעות התיכוניסטים לפולין כמעט ולא פוגשים את החיים היהודיים במזרח אירופה, אלא רק את מחנות המוות וצעדות המוות. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized, מאמר | עם התגים | 4 תגובות

תפילין טבעוני

הנה דוגמא לכך ששו"ת (שאלות ותשובות) בהלכה באמצעות ס.מ.ס יכול להיות מתכון לגסות רוח:

הרב שלמה אבינר נשאל האם יש "תפילין טבעוני":

ש: אני טבעוני. האם יש תחליף לתפילין מעור על מנת שאוכל לקיים את המצווה?
ת: לא.
ש: אז איך אוכל לקיים את המצוה?
ת: לפעמים בחיים יש צורך בהכרעות. עליך להכריע אם אתה רוצה דבקות בד' או דבקות בהמצאות בני אדם. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מאמר | עם התגים , , | 10 תגובות

رسالة تعزية مفتوحة لعائلة الطفل محمد أبو خضير

أيدينا هي التي أراقت هذا الدم، أيدينا أحرقت الطفل محمد أبو خضير، أيدينا أشعلت الفتيل. نحن نعيش هنا ما يكفي من الزمن حتى لا نقول أننا لم نعرف، ولم نفهم، ولم نتوقع. شاهدنا تلك المنظومة الواسعة من التحريض على العنصرية والانتقام من قبل الحكومة، والسياسيين، وجهاز التعليم والاعلام. شاهدنا كيف يتحول المجتمع الإسرائيلي إلى مهمل وفقير، حتى اصبحت الاستجابة للعنف على أشكاله المختلفة مخرجًا للكثيرين، للشبان وللبالغين، الذين يصارعون على مكان لهم على هامش المجتمع. شاهدنا كيف تتقلص يهوديتنا وتُختزل بالقومجية، والعسكراتية، والصراع على الأرض، وكره غير اليهود، والاستغلال المخزي لمأساة المحرقة و"شريعة الملك" (وهو كتاب صدر عام 2009 كتبه الحاخامات يتسحاق شبيرا ويوسف اليتسور ويشرعن قتل غير اليهود أوقات السلم وأوقات الحرب). وشاهدنا في الأساس كيف تقوم دولة إسرائيل، على مختلف حكوماتها، بتطبيق سياسة عنصرية، وتقونن التمييز، وتعمل على تكريس الاحتلال، وتفضل العنف المتواصل والضحايا من كلا الطرفين على التسوية. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מאמר | עם התגים | 2 תגובות

An open condolences letter to the family of Mohammad Abu Khdeir and the Palestinian people

Our hands shed this blood, our hands set Mohammad Abu Khdeir on fire, our hands fanned the flames. We have been living here for too long to claim that we did not know, we did not understand, we were not able to foresee. We witnessed the actions of the vast machine of incitement to racism and revenge operated by the government, the politicians, the educational system and the media. We watched Israeli society become neglected and poor, till the call to violence in all its different forms became an outlet for many, fighting for their place in the margins of society, teenagers and adults alike. We saw how the meaning of being Jewish has been emptied and sharply reduced to be identified with nationalism, militarism, a struggle for land, hatred of Gentiles, shameful exploitation of the Holocaust trauma and the “Teaching of the King ". More than anything, witnessed how the State of Israel through its various governments, has passed racist policies, enacted discriminatory laws, laboured to enshrine the occupation regime, preferring ongoing violence and victims on both sides rather than reaching agreement. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה english, מאמר | השארת תגובה

הפסקת האש שהיתה וקרסה (עזה-ישראל 2014)

שוחחתי עם האדמה והיא אומרת שהיא רוצה להקיא אותנו, ישראלים ופלסטינים, יהודים וערבים, שמאלנים וימנים, אשכנזים ומזרחים, יחד נתמזג במיצי הקיא של האדמה. היא תהיה טיפה רחמנית יותר עם הנשים ותוקפנית יותר עם הגברים, תיתן לעניים מעט יותר זמן להיפרד ואת העשירים תשטוף החוצה מיד. אבל נמאס לה. אולי אחרי כמה שנים היא תניח לכמה כנענים לחזור, יבוסים ופירזים. לא יותר מזה. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מאמר | עם התגים , , , , , | 2 תגובות

מכתב תנחומים פתוח לבני משפחת הילד מוחמד אבו ח'דיר ולעם הפלסטיני

ידינו שפכו את הדם הזה, ואנחנו מבקשים להביע את תנחומינו וכאבנו לפני משפחת הילד מוחמד אבו ח'דיר, החווה אובדן שלא יתואר, ולפני העם הפלסטיני. אנחנו מתנגדים למדיניות הכיבוש של הממשלה. אנחנו מתנגדים לאלימות, לגזענות ולהסתה בחברה הישראלית. ואנחנו מסרבים לזהות את יהדותנו, שבכללה דברי רבן של טריפולי וחַלבּ, חכם חזקיה שבתי, שאמר: "'וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ' (ויקרא י"ט, י"ח) – ודבר זה לאהוב איש את אחיו, ולבוא לעזרתו, לא נצרך בין ישראל לחברו, אלא גם עם שכננו – האינם יהודים, צריך להיות עמהם באהבה, ולרדוף שלומם וטובתם, ודבר זה מלבד שהשכל מחייבו, גם התורה הקדושה, אשר דרכיה דרכי נועם, היא מחייבת אותנו על זה", עם מעשי המדינה ודברי נציגיה הרשמיים. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מאמר | עם התגים , , , | 6 תגובות

עזה כלל אינה קיימת (2014)

עזה כלל אינה קיימת. אבל היא הופכת ליריב העיקרי של ישראל במלחמות עם שמות פיוטיים: עופרת יצוקה, עמוד ענן, צוק איתן. עזה היא ההיסטוריה של כולנו, והיא שכחת ההיסטוריה של כולנו. היא המקום הכי כואב בפלסטין/ארץ-ישראל. בבית-הקברות שלה קבור הפייטן ר' ישראל נג'ארה, ואולי הוא אומר עכשיו דברי סנגוריה מפוייטים בשמיים, עלינו ועליהם. עזה רובה פליטים, שגורשו ממישור החוף ב-48, ובני עזה בנו מאז 67 את רוב ערי ישראל שאותן הם עכשיו מפציצים (כפי שכתב במדוייק חררדו לייבנר, גם כן כבר ב"מבצע" קודם). וסביב לעזה בעיירות הפיתוח רוב של פליטים יהודים מן העולם הערבי וצאצאיהם, שנדחקו לצאת מארצותיהם לאחר המלחמה ב-48, ובארץ במבצע שכותרתו פסטורלית "מן האונייה לכפר" נשלחו במשאיות בלילה שבו הגיעו לארץ מיד לעיירות הפיתוח, כדי שלא יעצרו בדרך במרכז הארץ ו"חס וחלילה" ישארו בו, ושם בדרום הם עיבדו את שדות הקיבוצים והמושבים שסביבם ועבדו במפעליהם. עזה היא אינסוף מלחמות ופלישות בשנים שאחרי 48: פעולות התגמול, 56, 67, פלישת אריק שרון לעזה ב-1970, 1987, 2000, 2009, 2012, 2014. עזה היא חוסר התקווה שלהם ושלנו, והמוצא שלנו ושלהם הולך ומתרחק: אחרי ארבעים שנה שבהן האפשרות של פשרה היסטורית כואבת בין שתי התנועות הלאומיות, הפלסטינית והציונית, היתה מונחת על השולחן, האפשרות הזאת הולכת ומתאדה, הסכסוך מפורש מחדש במונחים מיתולוגיים ותיאולוגיים, במונחים של נקמה ונקמה על נקמה, וכל שאנחנו מבטיחים לילדינו הוא עוד מלחמות רבות לשנות דור, שיהרגו בנו ובהם ללא מוצא ויביאו למיסודו של משטר אפרטהייד שיפול רק לאחר דורות רבים נוספים. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מאמר | עם התגים , , , , , , , | 5 תגובות