קטגוריה: Uncategorized

תפסיר רס"ג בתמונות

הערבית-היהודית, שפה בת למעלה מאלף שנים, אשר רק לפני כ-70 שנה, ב-1948, היו כמיליון דוברים בדיאלקטים השונים שלה, מספר אשר צנח בצורה דרסטית בעשורים שחלפו. אפשר להתייאש מן הצניחה במספר דובריה של הערבית-היהודית, אבל אפשר לזכור ולהזכיר כי הערבית היא (גם) שפה יהודית, שבה שמורים הזיכרון והתרבות הערביים-יהודיים, שלעיתים יש לנו הזדמנות ללמוד דווקא עם מורים פלסטינים, וזיכרון זה יכול להציע לעתיד את עומק הקשר הפורה והמרתק והחי בין היהדות לאיסלאם ובין העברית לערבית וספרויותיהן.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized | עם התגים , , | כתיבת תגובה

ראיון במעריב ~ 28.08.2016

המושג "ספרות מזרחית" הוא מושג וותיק, אך הוא השתנה כמה פעמים באופן מהותי בדורות האחרונים. לפני מעט יותר ממאה שנה, שאול עבדאללה יוסף יליד בגדאד שעבר להונג קונג בסוף המאה ה-19, ואריאל בן-ציון יליד ירושלים שנע בין תוניס, אירופה והמזרח הרחוק, ביקשו לומר שהספרות העברית עצמה, כאשר היא מתחדשת, משמעות הדבר הוא מיזרוח שלה, כלומר שהספרות העברית כולה צריכה להפוך לספרות מזרחית, הספרות העברית כתת-קטגוריה בתוך הקטגוריה הרחבה של הספרות המזרחית, הכוללת גם את הספרות הערבית, הפרסית, התורכית ולעיתים מבחינתם גם ההודית. הם טענו שהשיבה לעברית, מהכתיבה של ספרות יהודית במגוון גדול של שפות, פירושה שיבה למזרח, כיוון שהעברית היא שפה מזרחית שלשם תחייתה יש ללמוד את הערבית ולחדש את הקשר בין העברית לערבית; הם טענו שהיהדות היא חלק מן המזרח, כיוון שהיא נולדה במזרח וכן בשל קשריה התיאולוגיים והמיסטיים העמוקים עם האיסלאם; הם טענו שהשיבה לארץ ישראל היא שיבה אל המזרח, וכדי להתקיים בארץ ישראל שלא כזרים יש להפוך לחלק מן המזרח, ולהבין את הפוליטיקה של התחייה הערבית. כל אחד מהם עשה זאת בדרכים שונות: שאול עבדאללה יוסף כתב שירה עברית בצורות ובמשקלים של שירת ספרד, וכן היה פרשן של שירת ספרד, ועשה זאת דרך היכרות עמוקה עם השירה הערבית הקלאסית, וטען שהשירה העברית החדשה צריכה להיות מיוסדת על השושלת הזאת, ועל היכרות עמוקה עם הספרות הערבית; אריאל בן-ציון הציע מודלים חדשים ניסיוניים לפרוזה עברית, שבה שילב מדרש ומיסטיקה וספרות חדשה, פרוזה ושירה, ופנה בין השאר אל המשורר ההודי רבינדראנאט טאגור כשותף לתחייה המזרחית, מתוך ראייה כמעט פאן-אסייתית של המזרחיות.
להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized | כתיבת תגובה

מתי רציתי להיות סופר?

כל שחיברתי לקחתי מדברי אחרים ומחקתי מהם מילים או הוספתי בהם מילים, או לקחתי דבר אחד מאיש אחד ודבר אחר מאיש אחר, ושזרתי ביניהם. מחשבות לשבוע הספר להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized | תגובה אחת

שש הערות על "תוגת הליברלים"

קרלו שטרנגר במאמר בעיתון הארץ ביום שישי האחרון, החליט ש"הליברלים הישראלים הם הציבור המקופח ביותר במדינה" (בכותרת הדיגיטלית כבר הוחלפו ה״ליברלים״ ב״שמאל״ מאז) ומבקש אוטונומיה לציבור הליברלי, ובדרך מערבב בין תופעות שונות ולכן לא מצליח לזהות כלל את הבעיה ולא להציע פתרון:
להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized | 3 תגובות

בין רצח לרצח

כיוון שאיני מסוגל לכתוב משהו שלם על מאורעות השבוע האחרון, מאז הרצח במצעד הגאווה בירושלים ביום חמישי של הנערה בת ה-16 שירה בנקי, והרצח בכפר דומא בשריפת בית משפחת דוואבשה שבו נרצח הילד עלי דוואבשה, אני מכנס כאן כמה שברי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized | עם התגים , , | 2 תגובות

חבר הכנסת איימן עודה על רבי דוד בוזגלו והתרבות הערבית-יהודית – בעברית ובערבית

חבר הכנסת איימן עודה, ראש הרשימה המשותפת, נשא דברים באירוע השקת שדולת חברי הכנסת למען שימור וטיפוח מורשת התרבות של יהודי ארצות ערב והאיסלם, שהתכנסה היום לראשונה בכנסת: מדברים הרבה על חשיבותה של תרבות פלורליסטית בימים האלה, ולצערי מדברים יותר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized | עם התגים , , , , | 7 תגובות

זיכרון הסוף, על "יום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן"

החלק היחיד מתוך ההיסטוריה שלנו שיש לו סיכוי לקבל מקום בחברה הישראלית, וליתר דיוק בגבולות של הנרטיב הציוני-אשכנזי, הוא אובדנה או סופה, החלק הטראומטי של החורבן. כך גם יום הציון היחיד שהקהילה של יהודי אתיופיה הכניסה לזיכרון הלאומי הוא הזיכרון לרבים שנספו בדרך מאתיופיה לישראל, דרך סודאן. כל אלו למעשה עומדים על הדגם האשכנזי של יום הזיכרון לשואה, אשר גם הוא מתאפיין בכך שבמסעות התיכוניסטים לפולין כמעט ולא פוגשים את החיים היהודיים במזרח אירופה, אלא רק את מחנות המוות וצעדות המוות. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized, מאמר | עם התגים | 4 תגובות

מלחמת ישראל-עזה התשיעית

במצב זה, בו אף צד אינו מסוגל להכריע מבחינה צבאית, מה המשמעות של המשך המבצע הנוכחי, על מחיר הדמים שהוא תובע משני הצדדים? הצד הישראלי סופר את הישגיו במפקדים הרוגים מן החמאס, בפגיעה במשגרי רקטות וכעת, עם תחילת הפעולה הקרקעית, בהרס כך וכך מנהרות. בשידורי הרדיו קוראים לכל אלו "תשתיות טרור", ומדברים בכל עת על "בנק מטרות", והרמטכ"ל מדגיש כי בכך נמדדת הצלחת המבצע. גם ראש הממשלה דיבר על הרס המנהרות כמטרת הפלישה היבשתית לעזה. כל אלו אכן יפגעו ביכולותיו של החמאס בטווח של החודשים הקרובים, ואולי השנה. המפקדים והחיילים המתים, ההתרוששות הכספית, השימוש במאגר הטילים, ההרס של המנהרות – יחסרו להם. אבל כל אלו דברים שניתנים להשלמה לאחר מספר חודשים או שנה. והרצון בהשלמה זריזה של החסר תונע על-ידי תחושת הנקם לאור מאות ההרוגים (בינתיים) על-ידי ישראל, ביניהם ילדים רבים ונשים רבות. המילטריזציה של שתי החברות, הישראלית והפלסטינית, המוּנעת מן התפיסה ההולכת ומקצינה בשתי החברות כי רק כוח יכול לפתור את ה"בעיה" (כלומר את עצם קיומו של צד שני), רק מתחזקת מתוך ההרג הברוטאלי. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized | 2 תגובות

התכתבות עם אבו מאזן

בשבוע האחרון כתבו פעילים מזרחים מכתב לאבו מאזן, וקיבלו ממנו מכתב תשובה. כאן תקציר המכתבים להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized | עם התגים , | 3 תגובות

קנו ספרים דיגיטליים!

קנו ספרים דיגיטליים, גם כמתנה לאנשים אחרים, קנו בחנויות ספרים אינטרנטיות, קנו בחנויות קטנות, קנו ספרים משומשים, קנו ספרים מהוצאות קטנות, לכו לספריה. פרסמו בדיגיטלי. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized, מאמר | עם התגים , , , | 10 תגובות

יום-הכיפורים ה'תשס"ו, איסטמבול

אין חוצים גשרים בְיום-הַכיפורים אלא מניחים את הַמים שֶיחצו בין הַזמנים. ואני בְבוקר יום-הכיפורים הלכתי מרחובות אַקְסַרַאי אל רובע גַלַטַה מהלך שישים רגעים ומול מפרץ קרן הזהב עמדתי מול מים רבים ונזכרתי את שנאמר כי אין חוצים גשרים ביום-הכיפורים מעטים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized, חוט מושך מן הלשון | כתיבת תגובה

הרהורים על תה ועל מחלה

א. בילדותי הכוסות שבהן שתינו תה אצל סבתא היו קטנות ושקופות. כוסות התה בבית היו רק מעט גדולות יותר, כוסות חדר מורים. מאוחר יותר החלו באחד מבתי-הקפה של סוף שנות ה-80, אולי אפרופו, אולי קפולסקי, להגיש את התה בכוסות חרס … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized | עם התגים , , , | תגובה אחת

הרהורים על הזמן

ביקור בסניפי דואר בארצות-הברית של ימינו דומה לביקור במקדשים של דתות שחלפו מן העולם אך לפני רגע: הבניין עודנו עומד מלא הוד, מן המאה ה-20 שבה הדואר היה סמל הקידמה והאפשרות הבלתי נתפסת של קיצור המרחקים בין כל בני האדם (בארצות-הברית) ליום אחד, חלק מהכוהנים עדיין מתפקדים באשנביהם החשוכים וממתינים ללקוחות, אך רוב המאמינים כבר נטשו, הלכו למקדשים אחרים, וירטואליים. והקולות מהדהדים בסניפי הדואר כמו במקדשים הנטושים, עוד זוכרים הוד ויראה, כבר עצובים ומלאי געגועים. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized | כתיבת תגובה

הערות על השטרות

אולי באמת עדיף שמזרחים, ערבים, דתיים, חרדים ואתיופים לא יהיו על הכסף, כי הכסף הממלכתי כנראה מבקש לסמל משהו אחר [כפי שהציע עמוס נוי: דיוקנאות של מזרחים יוטבעו על מכתבי ההוצאה לפועל], וכי ממילא מה יועילו מאבקים סימבוליים על מי יודפס על איזה שטר – כשעוד צריך להיאבק על "איפה הכסף" ועל "או שהכסף לכולם או שלא יהיה כסף". להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 17 תגובות

ראיונות קצרים

המילים אינן רק דרך להעביר משמעות – מטרה אשר פעמים רבות כושלת – הן גם התוכן עצמו, המטרה עצמה, הנוגעת במקום הבסיסי של המילים כצלילים – הן יופיין והן היותן אמצעי ראשוני של תקשורת, גם כאשר אין אנחנו מבינים את המילים. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized | עם התגים , , , , , , , , , | תגובה אחת

שמעון פרס

 אתמול שמעתי את שמעון פרס מדבר על ארצות הנמצאות בסכנת השמדה, והוא הזכיר שגם ישראל מסוגלת להשמיד ארצות אחרות, ושגם איראן היא ארץ אחרת. ואני אומנם לא נולדתי בטהרן, אבל פעם בגיל שבע-עשרה וחצי אם הייתי יכול הייתי שם פתק … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized | עם התגים | כתיבת תגובה

מדע הכאב

א. ערב תשעה באב בבית-חולים וְהַבָשָר עמוק בְּעוֹרוֹ מִכְוַת-אֵש עמוֹק מִן-הַעוֹר. הלב לומד שהַגוּף הוא פגִיעוּת אבל מכיר גם יתָרון בַגוף כי מי שמרגיש כאב גדול מרגיש גם אושר גדול. וּרפוּאת הַלב הִיא עבוֹדת הַלב. ב. בית-החולים הוא בקעה מלאה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized, צמאון בארות | עם התגים , | כתיבת תגובה

צ'חלה וחזקל בתמול שלשום ירושלים

מתוך הפרק: שירה (1) הגיע חזקל למקום עבודתו, החתים כרטיס השעות בכניסה, ואחר כך היה נע ונד, נושא ארגזים כבדים מתוך ערימות שבמחסן ומניחם בערימות שבמשאיות המתכוננות לשאת בתוכן את הארגזים. ובין המחסן למשאיות היה מתבונן באולם הדפוס הגדול של … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized, צ'חלה וחזקל | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

איוב, ז'אן אמרי, יוסל רקובר, מנחם בגין ודזמונד טוטו: על גבולות אפשרות עשייתו של צדק היסטורי

איוב, ז'אן אמרי, יוסל רקובר, מנחם בגין ודזמונד טוטו: על גבולות אפשרות עשייתו של צדק היסטורי מה קורה במצבים בהם עוול שנעשה הוא גדול כל-כך שאין לו שום תקנה? האם אין מצבים קיצוניים בהם עצם הניסיון לתקן עוול מהווה למעשה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized, מאמר | עם התגים , , , , , , , , , , , | 2 תגובות

אתם יוצאי מערב: פיוט למימונה של רבי דוד בוזגלו

הפייטן מימון כהן מבצע את "אתם יוצאי מערב" של ר' דוד בוזגלו: http://www.youtube.com/watch?v=66v4wZY-fyQ&feature=player_embedded אַתֶּם יוֹצְאֵי מַעֲרָב            / ר' דוד בוזגלו                              (שיר לליל המימונה) אַתֶּם יוֹצְאֵי מַעֲרָב. מָארוֹק אַנְשֵׁי אֱמוּנָה הַלְלוּ אֵל בְּעַם רָב. יוֹם זֶה יוֹם אַלְמִימוּנָה. אֶתְמוֹל פָּעַר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized, בקורת שירה, מוזיקה | עם התגים | 3 תגובות