תגית: ארז ביטון

מכתב פתוח לוועדת ארז ביטון להרחבת והעמקת לימודי המזרח בשיעורי הספרות במערכת החינוך העברית בארץ

י"ב הצעות לוועדת ארז ביטון: א. הדבר הראשון שצריך להתמודד איתו בתוכניות הלימודים הקיימות לספרות הוא הנתק בין השירים שנלמדים משירת תור הזהב בספרד לבין היצירה המזרחית במאה ה-20, הנתק שבין יצירות החול והקודש, השירה והפיוט, הנתק בתוכנית הלימודים בין היוצרים שכבר נלמדים לבין התרבות והשפה הערבית, ובין השירים הנלמדים לבין המימד המוזיקלי והטקסי שלהם במסורות הוות וקיימות. אי אפשר להשאיר את הנתק הזה על כנו, ויש להעמיד הקשר של רצף, בו מלמדים גם את ר' ישראל נג'ארה בצפת של המאה ה-16, את ר' שלם שבזי בתימן של המאה ה-17, ר' דוד חסין במרוקו של המאה ה-18, רבי יוסף חיים (הבן איש חי) בעיראק של המאה ה-19, ואז להגיע גם לפייטני המאה ה-20, למשל ר' דוד בוזגלו במרוקו ואשר מזרחי בירושלים ותוניס. את תוכניות הלימודים עצמן לגבי שירת תור הזהב יש לעדכן כך שיהיה נוכח הקשר לערבית, הקשר למוזיקה, וקיומן של יצירות קודש וחול אלו לצד אלו. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מאמר | עם התגים , , | 6 תגובות

On Erez Bitton's Poetry

The Hebrew of Dizengoff Street [in central Tel Aviv]; the Hebrew of the poor suburbs; Moroccan Judeo-Arabic; and the hybrid nature of ‘Bach’s short masses/ in Moroccan Hebrew’, do not exhaust the types of language Erez Biton addresses in order to resolve the conflict in which he finds himself immersed, and there is at least one more type of Hebrew. If the Hebrew in peripheral areas populated by Mizrahi Jews is taken by most of the dominant culture for an inferior Hebrew of the streets, the broken Hebrew of immigrants, well, here comes a fifth kind of Hebrew: it is Mizrahi, [Hebrew for ‘eastern’, denoting Jews from the Arab world and adjacent, mostly Moslem-majority countries] with a continuous history, and includes the languages of the sages, prayer, midrash, law and piyyut [liturgical poetry]. It feels sure of itself.
להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה english, בקורת שירה | עם התגים , | כתיבת תגובה

בּוֹא מִן הַפִּנָּה אֶל בָּמַת הַבָּמוֹת

ברגע דרמטי, שהוא גם רגע של מפנה היסטורי בתולדות השירה העברית, המשורר ארז ביטון פונה אל הפייטן ר' דוד בוזגלו ומזמינו לבוא "אל במת הבמות". האם הכוונה לבמת המוסף הספרותי בעיתון? במת בית־הכנסת המרוקאי? זהו הרגע שבו השירה העברית החדשה, שבתחילה ביקשה להיבנות מתוך קרע במסורת השירה העברית, באמת פוגשת מחדש את מסורת הפיוט הוותיקה, משתוקקת אליה ומגלה בתוכה את מה שחסר בה. עם זכייתו של ארז ביטון בפרס ביאליק להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בקורת שירה | עם התגים , , , | 4 תגובות

אם יש לשירה העברית הישראלית תקווה, הרהורים מ-2009

חשבתי כשקראתי את השיר "לדבר בעצם הנהרה" של ארז ביטון לראשונה, ואני חושב כך עדיין עכשיו, כי אם יש לשירה העברית הישראלית תקווה, זאת התקווה להיוולד מחדש מן השיר הזה, הצועד מעבר לשברים של ישן וחדש, מסורתי ומודרני, גלותי וצבר, דתי וחילוני, שירה ישנה ושירה חדשה, פייטן ומשורר, עברי וערבי, אל עבר אפשרות אחרת, שעדיין נסתרת מעינינו כעת, ושארז ביטון יכול וצריך להיות האב הרוחני שלה. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בקורת ספרות | עם התגים , , , , , | 2 תגובות

לרוחב, כתב-עת חדש, גיליון ראשון: חורבן

مقطع عرضي مجلةعصاباتثقافة العددالأول: خراب לפני מספר ימים עלה לאוויר (האינטרנט) הגיליון הראשון של כתב העת "לרוחב", מבית היוצר של "גרילה תרבות", בנושא – חורבן. הגיליון זמין לדפדוף והורדה חינם: תודה לנעמה גרשי, תאמר מסאלחה ומתי שמואלוף על השותפות בעריכה, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה עריכה, العربية | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 10 תגובות

"הָיוּ זְמַנִים / שֶלֹא יָדַעְתִי קוֹנְצֶרְט מַהוּ / וְרַק נִגְנוּ צַ'לְרִי בַּגְדַאד"

חביבה פדיה במסתה "שפת הלב" מדמה את הניגון לבית וכותבת כי "מסומן בתוך העברית רושם שנשאר מן הערבית, אותו רושם שהוא צלו של מה שנשאר תמיד אצל המקור. אצלו. והוא השפה שמקדם, שמקודם למילים: הצחוק, הבכי, מחוות האהבה והסלידה"; העברית … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בקורת שירה | עם התגים , , , , , , , , , , | 8 תגובות

אליענה אלמוג על אביה אהרון אלמוג

מואיז בן-הראש כתב פעם בביקורת על ספר שירה של שלמה אביו שהוא מדור המשוררים הנשכח, הדור המזרחי הפרה-ארז-ביטוני, וזה נכון: שלמה זמיר, אהרון זכאי, אהרן אלמוג, משה סרטל, שלמה אביו, רצון הלוי, יואב חייק ומשוררים אחרים, לא זכו למקום שמגיע … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בקורת שירה | עם התגים , , , , | 15 תגובות

לגור בבית של שיר: שירת מחאה

ביום שני, ראש חודש אוגוסט וראש חודש אב וראש חודש רמדאן, התכנסנו בבור שיבר (גן הסוס) ברח' קינג ג'ורג' בירושלים, וקיימנו ערב שירת מחאה לאות סולידריות עם מאהלי מאבק הדיור הירושלמי ויושביהם, המאהל בבור שיבר והמאהל בגן העצמאות. הדבר הראשון … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אירועים, המעברה, מאמר, שירה | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , | תגובה אחת

"לגור בבית של שיר"

לכל המתכננים להגיע הערב לאירוע שירת המחאה במאהל הירושלמי בבור שיבר: האירוע יתקיים בשעה 8 בערב, ולא כמתוכנן (כלומר ב-7, ועם סדנא ב-6) בשל צעדת החינוך שתתקיים לפניו. כולכם מוזמנים להגיע לפני ולהיות קצת במאהל, ואת ערב שירת המחאה נתחיל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אירועים, המעברה, שירה | עם התגים , , , , , , , , , , , , | כתיבת תגובה

שיח' ג'ראח, ה'תש"ע

א.
באנו בְּתופים במעלה דרך שכם. ואני כל הדרך
הייתי חושש האם אין הרעש מפריע מנוחת השכנים,
שזכרתי שאני איני שמח כשעוברים בְּתופים בִּרחובי.
והייתי חושש האם אין המקצב שמח מדי לבטא את עצב
המושלכים אלֵי רחוב, את זעם הבאים מן הרחוב.
להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שירה | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

עם ארז ביטון וברכה סרי בתיאטרון

יום ראשון, ה-4.7.2010, בשעה 20:30
תיאטרון ענבל, תל-אביב
ערב לכבוד הספרים "תִּמְבִּיסֶרְת", "חופן שקדים וצימוקים" ו"חוט מושך מן הלשון"
עם ארז ביטון, ברכה סרי ואלמוג בהר
להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה חוט מושך מן הלשון | עם התגים , | 2 תגובות

ביקורת על "תמביסרת – ציפור מרוקאית" לארז ביטון

    "להיטמן כאן בין החיים בשנות החמישים בעיר לוד"   "תִּמְבִּיסֶרְת – ציפור מרוקאית", ארז ביטון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל-אביב, התשס"ט, 2009.   ארז ביטון הוא בעיניי המשורר העברי החי הגדול של דורנו, ועל כן צאת ספר שיריו הרביעי, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בקורת שירה | עם התגים , , , , , | 6 תגובות