תגית: הרב עובדיה יוסף

אמר חכם עבדאללה: טוב שם טוב שיבור לו אדם ויביא משמו דבריו, על שם אחד החכמים הקדומים או בעלי המעלה מבני משפחתו או מאורחי חלומותיו בלילות. והיו מתווכחים ביניהם אנשים, חד אומר – מעלת ענווה היא זאת, למסור הדברים מפי אחר ולהניח לשמך שלא יגע בהם, וילכו הדברים לזיכרון ושמך לשכחה, ואחר אמר – מעלת גאוותנות היא שחשב שראוי שדבריו יהיו ניתנים בפי אברהם או יוסף או משה או דוד או עזרא או בר יוחאי או בן מימון, שהוא מערבב דמותם בדמותו ועל ידי כך ממעט פרצופם ומבקש להרבות פרצופו, ואין מתירין לו, אלא בכמה פליטות קולמוס טובות שיכוונו המקום ברוך הוא לכוון לדברים אמיתיים. להמשיך לקרוא ←

בתחילה לא הטרדתי את הרב להזמינו לבית-קפה כיוון שידעתי שאינו מן ההולכים לבתי-הקפה, וכן כיוון שידעתי שהוא טרוד בענייני רפואת הציבור ורפואת גופו ממש, ואין הזמן פנוי לו. ולאחר שהותיר אותנו לבדנו בזה העולם, ונפטר מכל הטרדות ועבר לעולם הבא, שוב לא יכולתי להזמינו לאחד מבתי-הקפה. עד שזכרתי שרבותינו וחכמינו מרבים היו לזמן זה את זה בחלומותיהם. להמשיך לקרוא ←

וידוע מה שכתב רבינו הגדול הרמב"ם (בפרק ח מהלכות לולב הלכה טו): שהשמחה בעבודת השם יתברך ובאהבתו בעשיית מצותיו, עבודה גדולה היא, וכל המונע עצמו משמחת מצוה זאת ראוי ליפרע ממנו, שנאמר בפרשת התוכחה, תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל, ועבדת את אויביך. ועל זה סמכו גדולי הדורות של עדות המזרח לחבר שירים ופזמונים בלחן של שירי ערבים לשורר ולזמר להשם יתברך במסיבות של חתן ובר מצוה ובמילה, ובשבתות וימים טובים, בשירים המיוסדים על פי לחן של שירים ערביים. ויש להמליץ על זה: על ערבים בתוכה תלינו כנורותינו. להמשיך לקרוא ←

אמר חכם עבדאללה: אמרו חכמים: תורה נקנית ביישוב דעת ויש להימנע מכל מפריעים. שאלו: ואף הוריו מפריעים? ענו: מפריעים. ואף אשתו מפריעה? ענו: מפריעה. ואף ילדיו? ענו: הן. אמרו להם: ובכל זאת תורת חיים נקראת תורתנו ולא תורת נזירים, שמי שמתנזר מביתו ומשאלות של יומיום איך יפסוק אחר כך בשאלות של הלכה, ואינו יודע להבחין בין ריב קל לריב כבד, ואינו מבין מה היא קימה של לילה לילדיו, ואינו לומד מהו חיפוש אחר עבודה ומהם פיטורין. שבו בהם חכמים ואמרו: תורה נקנית בכל דרכים, יש ביישוב דעת ויש שלא ביישוב דעת, יש שללא מפריעים כלל ויש שמתוך שמפריעים לומד כלל גדול בתורה. להמשיך לקרוא ←