תגית: חוט מושך מן הלשון

שירים מתוך "חוט מושך מן הלשון", התחלה וסוף להמשיך לקרוא ←

א. חדרִים שקטִים לומדִים מהר את פשר היעלמותךְ: את לא הייתְ כפרתִי אני לא אהיה כפרתךְ: יוֹם הכיפוּרים חותך בֵין חייךְ למותךְ וְאותה שתיקָה זקנָה עם אחותךְ: לומדים לִחיות בְשלום עִם סכִין שכבר לא חותךְ: עם התרבות הקירות המפרידים בֵין … להמשיך לקרוא ←

א. מודעות אבל בִרחוב בר-יוחאי בַקטמונים מספרות כי פְרֵיחָה מתה אתמול, ודווקא לא היתה נשואה לְעַרְס, דווקא ליחזקאל בעלה. בְשורשה היה פרח שֶמשמעותו שמחה, אבל נכדיה ששכחו לדבר ערבית התביישו בִשמה מחוץ לכותלי הבית. לא רצו שיצחקו עליהם, וצדקו. גם … להמשיך לקרוא ←

אַמַל זֹאת תִּקְוָה, חַיַאתִי אֵלּוּ חַיַּי, וּבִזְמַן שֶׁהֵם נִפְגָּשִׁים בֵּין שְׂפָתֶיהָ שֶׁל אֻם כֻּלְת'וּם לְבֵין הָאָזְנַיִם שֶׁלִּי צִמְאוֹנוֹת רַבִּים כּוֹרִים בְּאֵרוֹת בְּלִבִּי. امل هي تِقْوَة            /أَلْمُوج بِيهَار أمَل هِيَ تِقْوَة، حَيَاتي هي حَيَاي، وعِنْدَمَا تَلْتَقِيَانِ بين شفتي أم كلثوم واُذنِيَّ … להמשיך לקרוא ←

א. גשרים של שפה נבנים לאט. הרבה שיחות של אי-הבנה עד שאתה לומד לסמן כאב או שמחה לשכן זר בְּשפה שאינה שפתךָ. ב. אם סימון הכאב או השמחה בְמילים לא יצליח אולי יצליחו הבעות הפנים או קיום פשוט של מצוות … להמשיך לקרוא ←

סימנים (בין פסח ראשון לשני, ה'תשס"ג) צאי ולמדי שבכל דור ודור אנוסה אישה או איש בישראל על-פי הדיבור לומר: "ארמית אובדת אני". וכדי להפוך שוב מארמית לְעברית חייבת אישה או איש לעבור בעצמה את אחד הנחלים או הנהרות כשהוא מלא … להמשיך לקרוא ←

כמו שתיקה דִילֵן אהב אִישָה עִם עֵיניים עצובות וְגם אנִי מִשתדל לְאהוב נשִים עִם עֵיניים עצובות. אהוּבתו דִיברָה כמו שתִיקה וְגם אנִי מִשתדל שֶאַהובותיי ידברו כמו שְתִיקה. כְמו הַיָם מֵאחורֵי שובר גלִים. בִשְנות הַשמונים שִיריו כִמעט הִתרוקנו מֵאהבָה. דווקא כְשֶאנִי … להמשיך לקרוא ←