תגית: פיוט

על ר' דוד בוזגלו, לרגל סרט של רפאל בלולו, בראיון לעמיחי חסון

לכבוד הסרט "שיר ידידות" שעשה רפאל בלולו, התבקשתי על-ידי עמיחי חסון לומר כמה מילים על ר' דוד בוזגלו – פייטן ומשורר, חכם ומוזיקאי – על יצירת הקהילה היהודית בקזבלנקה ויצירת הקהילה המרוקאית בישראל, על שירת מטרוז ערבית-עברית ופיוט למימונה כחג יהודי-מוסלמי, על ההחלטה לא להדפיס שיריו בספר ולא להתיר להקליט את קולו, על היהדות והמפגש המבלבל שלה עם ארץ ישראל, על הפריפריה ותחיית שירת הבקשות:
להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בקורת שירה | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

"ואני הוא המעורר שירת קֶדֶם"

"ולכל-בני תבל חלק וחֶבֶל / ורק לי אָיִן / וממדינה למדינה אמשך בחֶבֶל / ולא אדע לאָיִן / ואנוד בארץ נֵכָר כמצִיר וחֶבֶל / וכמתרונן מיָיִן / וכל רעַי ויודעי נחו כהֶבֶל / ורק אני קָיִן" – על שירתו של ר' יחזקאל חי בן עזרא אל-ביג שנולד בשנת תר"ע (1910) בבגדאד ונפטר בשנות התשעים בלוס אנג'לס להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בקורת שירה | עם התגים , , | 2 תגובות

קינות המעברה של ר' שלום רדאעי

בשנות ה-50 של המאה ה-20 נכתבו על-ידי הפייטן ר' שלום רדאעי, שעלה מתימן לישראל, קינות המעברה שלו, במתכונת קינות ט' באב, אשר מהפכות לחלוטין את נקודת הראות היהודית המסורתית בפיוט: תימן מופיעה בקינה כמקום שבו התקיימו חיים יהודיים מלאים, כמעין ירושלים של ימות המקרא או ימות המשיח במסורת היהודית, ואילו ציון מופיעה כמקום שבו מתפרקים אותם חיים יהודיים, כלומר כגלות. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בקורת שירה | עם התגים , , | כתיבת תגובה

"שָׁמָּה עִבְרִים וַעֲרָבִים, יַחְדָּו כֻּלָּם מְסֻבִּים" – פיוט למימונה לרבי דוד בוזגלו

על הפיוט למימונה "אתם יוצאי מערב" לרבי דוד בוזגלו: "שָׁמָּה עִבְרִים וַעֲרָבִים, יַחְדָּו כֻּלָּם מְסֻבִּים, וְאֶת לִבָּם מְטִיבִים, עִם כְּלֵי שִׁיר וּנְגִינָה / וְלָבְשָׁה הָעִבְרִיָּה, תִלְבֹּשֶׁת עַרְבִיָּה, וְגֶבֶר עִם אַדְרָעִיָּא, וּקְטֹרֶת מֹר וּלְבוֹנָה / וְלֹא נִכָּר הָעִבְרִי, לִפְנֵי אָחִיו הַהֲגָרִי, אִם עִירוֹנִי אוֹ כַּפְרִי, רוּחַ כֻּלָם נְכוֹנָה" להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בקורת ספרות | עם התגים , , , | 6 תגובות

מן המקורות (ל"ג): מרן הרב עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה

וידוע מה שכתב רבינו הגדול הרמב"ם (בפרק ח מהלכות לולב הלכה טו): שהשמחה בעבודת השם יתברך ובאהבתו בעשיית מצותיו, עבודה גדולה היא, וכל המונע עצמו משמחת מצוה זאת ראוי ליפרע ממנו, שנאמר בפרשת התוכחה, תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל, ועבדת את אויביך. ועל זה סמכו גדולי הדורות של עדות המזרח לחבר שירים ופזמונים בלחן של שירי ערבים לשורר ולזמר להשם יתברך במסיבות של חתן ובר מצוה ובמילה, ובשבתות וימים טובים, בשירים המיוסדים על פי לחן של שירים ערביים. ויש להמליץ על זה: על ערבים בתוכה תלינו כנורותינו. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מן המקורות | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

רומן היסטורי

יהודה בורלא נולד ב-1886 (נפטר ב-1969) בעיר העתיקה בירושלים למשפחה ספרדית שמוצאה מאיזמיר שבתורכיה. המשפחה התיישבה בירושלים במאה ה-18, ובשושלתה היו כמה רבנים מפורסמים. עד גיל שמונה-עשרה למד בורלא בבית מדרש ובישיבה, ואחר כך יצא את חומות העיר העתיקה, למד … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בקורת ספרות, מאמר | עם התגים , , , , , | תגובה אחת

מיהודה הלוי ליהודה בורלא

יהודה בורלא פרסם את ספרו "אלה מסעי ר' יהודה הלוי" ב-1959. במאמר המתפרסם בימים אלו בספר "הפיוט כצוהר תרבותי: כיוונים חדשים להבנת הפיוט ולהבנייתו התרבותית" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, מכון ון-ליר, ערכה: חביבה פדיה), אני מנסה לבדוק את התנועה שבין בורלא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מאמרים מדעיים | עם התגים , , , | 3 תגובות