תגית: רבנו יוסף חיים

אמר חכם עבדאללה לזכר הבן איש חי

אמר חכם עבדאללה: רבנו יוסף חיים, שקורין אותו הבריות הבן איש חי, היה חובש על ראשו הטורבאן, ובאמת כבר לא היה המנהג בדורו בין החכמים לחבוש הטורבאן על הראש, שכבר נטלו לעצמם כובעים מודרניים יותר. אבל הוא שידע ששוב אין המצנפת חביבה על הבריות, המבקשים להיות מודרניים ולאמץ את כובעי התורכים, התעקש להמשיך להעלותה על ראשו, והסביר באחת תשובותיו כל דרך לבישתה, ואם מותר לתקנה בשבת: "בעניין המצנפת שהיו לובשין גדולי בני עמינו פה עירנו בגדאד, יגן עליה אלהים, מזה עשרים שנה נתבטלה, אך אנא עבדא עד היום אני לובש אותה, וזה סדר לבישתה: תחילה לובש על ראשו כובע עב וחזק שקורין: "כימא", והיא מלאה מצמר גפן מעשה מחט. ועל כובע זה לובש כובע אחר שקורין: "פֵיס", וכורך עליהם חתיכת בגד לבנה לחזקם, ואחר כך כורך עליהם הבד הגדול שקורין: "שַאל", בכריכה מהודקת ומהודרת בכמה קיפולים זה על גבי זה מעשה אמן, שאין כל אדם יודע לכרוך אותה, ומחזיק אותה במחטים קטנים שתוחב בה, ובזה תהיה המצנפת הזאת חזקה שיוכל להסירה מעל ראשו, ולהחזירה כמה פעמים ביום, ועד חודש ושני חודשים ויותר תישאר בתיקונה כמו שהיא, לשום אותה בראשו ולהסירה ולהחזיקה שלא תתקלקל. ובאמת פה עירנו בגדאד, יגן עליה אלהים, היה המנהג פשוט לתקן המצנפת בשבת וביום טוב, ולא שמעתי מי שחושש בזה, אף-על-פי שבדור שלפנינו היו כל תלמידי חכמים וכל בעלי בתים הזקנים לובשים מצנפת זו". להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת
פורסם בקטגוריה אמר רבי שמעון | עם התגים , , | כתיבת תגובה

אמר חכם עבדאללה (א-קלא)

אמר חכם עבדאללה: טוב שם טוב שיבור לו אדם ויביא משמו דבריו, על שם אחד החכמים הקדומים או בעלי המעלה מבני משפחתו או מאורחי חלומותיו בלילות. והיו מתווכחים ביניהם אנשים, חד אומר – מעלת ענווה היא זאת, למסור הדברים מפי אחר ולהניח לשמך שלא יגע בהם, וילכו הדברים לזיכרון ושמך לשכחה, ואחר אמר – מעלת גאוותנות היא שחשב שראוי שדבריו יהיו ניתנים בפי אברהם או יוסף או משה או דוד או עזרא או בר יוחאי או בן מימון, שהוא מערבב דמותם בדמותו ועל ידי כך ממעט פרצופם ומבקש להרבות פרצופו, ואין מתירין לו, אלא בכמה פליטות קולמוס טובות שיכוונו המקום ברוך הוא לכוון לדברים אמיתיים. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אמר רבי שמעון | עם התגים , , , , , , , | 4 תגובות

מן המקורות (ל"א): הבן איש חי לחג הפורים

"והמנהג להכות ברגליו על הקרקע כשאומרים שמות עשרת בני המן. ויש נוהגים להכות בידם על הקרקע, ואין זה מנהג יפה, אלא ראוי להכות בסנדלים שברגליהם… "כתב הגאון יעב"ץ ז"ל על אביו הגאון ז"ל, שהיה מכה ברגליו וטופח בסנדלו כשמזכיר שם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מן המקורות | עם התגים , , , | תגובה אחת

מן המקורות (כ"ח): הבן איש חי, רבנו יוסף חיים, לט"ו בשבט

כתוב בירושלמי סוף פרק עשרה יוחסין: רבי חזקיה בשם רב: עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל שראתה עיניו ולא אכל. רבי אלעזר חשש לאותה שמועה, והיה מצמצם לו פרוטות ואוכל מכל דבר חדש בשנה. (ירושלמי, קידושין, ד, סו) עיין … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מן המקורות | עם התגים , , , , | 4 תגובות

מן המקורות (כ"ז): רבנו יוסף חיים "הבן איש חי" על חנוכה

שנה ראשונה, פרשת וישב:             "אזכיר עוד בפרשה זו הלכות חנוכה, אשר רוב השנים אני דורש אותם, בעזרת השם יתברך, בפרשת וישב:             "וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִוא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים" (בראשית מ', י'). נראה לי, בסייעתא דשמייא: … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מן המקורות | עם התגים , , , | כתיבת תגובה