צ'חלה וחזקל (הוצאת כתר, 2010)

"צַ'חְלָה וְחֶזְקֵל", הוצאת כתר, נובמבר 2010

מתוך הפרק הראשון: הלכה

הלכה למשה מסיני: אמנון שונא לְתמר ושרה לְישמעאל. שמע חֶזְקֵל את דברי הרב, שהיו מתגלגלים לפניו כבר שעה ארוכה, וידע שעוד שעה ארוכה יימשכו, מושכים אחריהם את רעיוניו. ניסה לחשֵב בלבו דברי אהבות ושנאות שפגש, ותוך כדי כך שיקע את ראשו מעט לפנים ועצם את עיניו במתיקות עצֵלה. גופו נדמה עליו פתאום כבד משהיה, ונפלה עליו תנומה חצויה או מחולקת לרבעים, והנמנום שהתחיל בעיניו המכוּוצות מילא את ראשו ערפל נעים, ואילו שאר גופו היה רועד ורעידתו מתגברת בתנודות קטנות עד שהיה נופל ומתנגש באחד משכניו לקהל או באחד הדרגשים לשים עליהם ספרי קדושה, ואז היה מתעורר אל תוך אחד ממשפטיו של החכם, והמילים היו נכנסות אל תוך מחשבותיו.

לא יבואו על גבר בגדי אישה ולא תידרש אישה לכלי גָבֶר. מילותיו של חכם עובדיה נמסכו אל תוך הרהוריו והתפתלו ביניהם, ויחזקאל נזכר איך כשהיה ילד היה מחכה שנה שלמה שיבוא שוב פורים וילבש בגדי אישה. ואיך אמרה לו אמו שנה אחת, אולי הפעם תתחפש לרב או חזן או קוסם או סוכן ביטוח, ואיך בכה לה הרבה וביקש שמלה ופאה עם שערות חלקות וארוכות שיוכל ללטף, וביקש את שמחתה על שרצה להתחפש לה. למה כל שנה אותה תחפושת, שאלה האם, אפשר לחשוב כל השנה אתה מחופש ורק בפורים אתה חוזר למלבושיך האמיתיים. ומתוך שנתו הקטועה התחבט מי היה אמנון ומי היתה תמר ולמה שונא אמנון לתמר, ומאי שם בראשו וזמן לימודו אצל החכם ריחפה ובאה תמר האבלה, אפר על ראשה, לגופה כתונת יוסף קרועה, והיא הולכת וזועקת ויושבת שוממה, והוא נזכר בסיפורה. התאבל עמה על אהבת אמנון מִקֶדֶם שהיתה שנאה, והיה שונא לאמנון עם אבשלום אחיו יפה התלתלים, נחרד, כי נפשו מצַווה, עיקשת, לא להיות כאֲמינוֹן ויתר הגברים, לא לומר בואי שכבי עמי אחותי, לא להחליף אהבה בשנאה ושנאה באהבה, לא לבקש שִלחו נא את זאת מעלי, לא לגעת בתמר הבתולה והיפה ולא להִתחלות. והחכם מסביר: אמנון שונא היה לתמר אחותו כטוב לבו בלביבות ידיה, ואבשלום שונא היה לאמנון אחיו כטוב לבו ביין, ושניהם לא חשבו על תמר, חשבו כבוד. ורצה חזקל לשאול, ודוד אביהם היה אוהב לתמר? ולאמנון? ולאבשלום? וליהונתן? אוהב גם למְפי-בשֶׁת בן-יהונתן בן-שאול נכה רגליים בן חמש שנים? ומי היתה רצפה בת-איה, ששמה נותר מעין איוּם בגורל איוֹם?

זו תורה וזה שכרה, סיפר החכם שאלות של מלאכים, וענה בתשובה משלו, תורה היא וללמוד אני צריך. ללמוד אני צריך, חשב חזקל, ונזכר בכל שנות לימודיו לאורך השנים, איך היו שני הוריו יושבים עמו בביתם הצר באחד השיכונים הארוכים מעשה רכבות ברחוב בר-יוחאי בקטמון ח' או ט' ומצַווים עליו ללמוד, בימים שקודם לבר מצווה, ואיך אמר למורה אחת שלו, כורדייה אדומת שיער, כשהיה בן ארבע-עשרה, העתיד שלי לא הסתדר לי, אני כבר לא אלמד יותר, למדתי די. ואיך אהב בילדותו את בית הכנסת, החזיק בשולי טליתו של אביו ושר שירים ללִיָהוּ הנַבּי ולבר-יוחאי, זה הקדוש הנורא שאף פעם לא עבר ברחוב, ובאמת התורה, אהב את אביו אהבה עזה, וכמה כאב כשהוא מת, שבועיים אחרי הבר מצווה שלו, עמד ואמר לו עם כף ידו הכבדה על ראשו, ברוך שפטרני מעונשו של זה, והלך ונפטר מן העולם כל כך מהר, כאילו נפטר מעול כבד וכבר אין לו עוד תפקיד בעולם אז באמת התפטר ממנו. וכמה בכה אחריו, עד שאמו כבר אמרה, די, אני קברתי בעל, אני ביכיתי אותו, באמת התורה, הרבה בכיתי, אבל אתה ילד שלי צריך לאכול וצריך ללמוד וצריך לצייר ציורים בהרבה צבעים, די לבכות כל היום, יש לך גם אמא. והוא שתק לה ובלבו גִלגל: יש לי גם אמא, יש לי גם אמא, יש לי גם אמא.

משה לימד תורה מן השברים של הלוחות, השמיע החכם ורקע ברגליו כאילו ניסה להזכיר ליושבים את קול ניפוץ לוחות הברית ואת בהלת העם החוגגים לָעגל. וחזקל חשב, משה לימד תורה מן השברים של הלוחות, ולי אין זמן פנוי ממחשבות, וניסה לספור כמה שברים היו לו בחייו, כמה אסף, כמה התפזר, ומצא כי מלאכתו קשה משל משה רבנו. וחשב על רגע אחד, כשהלך ברחוב קינג ג'ורג' לפני שלוש שנים וראה את השתקפותו בחלונות הראווה, והבין כמה הוא נעשֶה דומה לאביו עם השנים, למד כי ידיו אסופות מאחורי גבו כשלו, וכי הילוכו זהיר ואיטי כשלו, רחוק מאחורי אמו, וכי הוא שותק כבר ארבע שנים כמוהו. וכל פעם כשהיה מתגלח היה משאיר לו שפם כשל אביו, עומד מול המראה כמה דקות ומתבונן ורואה את פני אביו מולידו מביטות בו, ורק כשדמעות מתחילות לצוף בעיניו היה מעביר את התער על השפם ואומר לעצמו בקול אביו: ברוך שפטרנו מעונשו של זה, ברוך שפטרנו, ומניח יד קלה על ראשו, מנסה ולא מצליח להכביד. ואחַר בוכה או לא בוכה.

והחכם מקריא רשימות במתינות עצומה: הדסה היא אסתר, יִסכָּה היא שָׂרָי היא שרה, איוב הוא משה, קֹהלת הוא שלמה, יעקב הוא ישורון הוא ישראל, אליהו הוא אֵלִיָה הוא ינון, ישו הוא אותו האיש, המן הוא היטלר הרשע הוא עמלק, עֵשָׂו הוא רומי ממלכות נוצרים, וישמעאל אלו שבטי ערב והמדבר. וחזקל מושך מעליו את הכיפה הלבנה הגדולה להתבונן בה, נמשך לכסות ראשו כל השעות בכיפה גדולה, לא רק בבית הכנסת, אבל אומר לעצמו, כשאשלם עוד כך וכך מצוות אמשוך על ראשי כיפה ואעטה על גופי ציצית, בינתיים עדיין אני עובר בכמה איסורים. חושב, אולי כוס תה בנענע ולימון והרבה סוכר תמנע אותו מלהירדם כל כך, אולי מתיקות מעט אורז בחלב בפיו תשובב רוחו. ומחשבותיו נמשכות אל זקַן הרב, אולי יחדל גם הוא מן הגילוח היומיומי הפוצע בעורו ויגַדֵל זקן כזה המאריך את הפנים ונוסך עליהן שלוות תורה, והוא מחייך אל החכם חיוך הנוגע אל הלב והחכם מזכה אותו בחיוך תשובה ואחריו אומר מילים מלאות בהתכוונות כלפיו.

תפילה היא קיר נטוי, מסביר הרב, לפעמים היא מחתרת נגד הצער, לפעמים היא הצער עצמו. וחזקל חושב לעצמו, אולי זאת התפילה, לשאוב מים מן העין. הוא יודע כי גם כשיזקין הרב חכם עובדיה מאוד ויפסיקו תלמידיו, המכנים אותו עתה בחיבה גדולה חכם עבדאללה-עֶבֶד-אדונָי, לפקוד את דרשותיו, ולא יהיה בידיו כבר כוח למשוך על עצמו תפילין של יד ותפילין של ראש ושפתותיו ימלמלו את התפילות והפסוקים והדרשות בקול חלוש שאיש כבר לא ישמע מלבד האלוהים, הוא ימשיך לבוא אצלו ויסייע לו בהנחת התפילין ולא ימנע מן החכם את עונג תלמוד התורה, והחכם ימשיך ללמדו עד יומו האחרון, רק אותו, ימשיך ללמד גם כשעיניו של חזקל תהיינה כבדות ונעצמות הרבה מן העבודה בלילות, גם בלילות שבת, רחמנא לצלן, הכיס זקוק לַכסף והמעביד לכוח הסבל שבידיו ובגבו.

שלוש שנים חזקל פוקד את שיעוריו של החכם. חמש שנים ראשו התמלא ספקות ונאכל ממות אביו ולא פקד את בית הכנסת ולא הכניס בילקוטו ספר, חמש שנים, עד שמלאו לו שמונה-עשרה. חמש שנים היה שותק הרבה, ונעלם לאמו מן הבית הצר, ומסתובב ברחובות ירושלים וישן בהם, ולא מחבר מילה של בית למילה של ספר ולא מילה של בית למילה של כנסת. ולא הצליח להיזכר כשניסה, האם רק בחמש השנים הללו התחיל חולם להיות סַפָּר של נשים, או כבר לפני בר המצווה חלם זאת ואחר כך עוד נשאר החלום, רק ידע שחלם לא לעבוד בסולל בונה כמו כל הגברים במשפחה, חלם על עבודה אחרת. ואז קרה אותו השבר הגדול, שמתה עליו גם אמו, ופקד החכם את ביתם והורה אותו להישאר בו לַשבעה, לבַכות את אמו, ולהתנתק מן הרחובות. ונשאר הרב לספר, לפני שנים בצעירותו קודם שזקנו הלבין לימד גם את אביו של חזקל, את לִיָהוּ נַשַׁאוִוי כל זיכרונו וזִכרו ברכה, והיה ליהו לומד לפניו במאור גדול ומושך מן כוחותיו הגשמיים אל הרוחניים ומתמסר לדברי חכמים. ואחרי שיצא חזקל מן השבעה ואחרי שגילח את זקנו בן שלושים הימים ביקש מן החכם ללמדו תורה, לסייע לו להכניס אישה לביתו ככל האדם, ולא לילֵך לצבא, כי מה עשה צבא זה בשבילו ומה עשו חיים אלו בשבילו, רוצה להתחיל חיים חדשים, של תשובה ולא של מלחמה. והחכם שיעור ראשון הודיע את חזקל הלכה: הרואה ירושלים בחורבנה יקרע קרע בבגדו, ואז יתפור הקרע, שלא יהיו בגדיו עשויים קרעים-קרעים. וחזקל שאל את עצמו, איזו ירושלים זאת, הרחובות בהם גדל, סן מרטין ובר-יוחאי עד צומת פת, והרי הוא רואה אותם יום-יום בחורבנם, לא יספיק החוט בביתו לתפור את הקרעים. אבל היה זהיר בשאלות החכם ולא ענה מיד, זכר דברי אביו כי לכל דבר פנים שניים, נסתרים, נזכר כי אביו גילה את אוזנו שקיימות אלפי הלכות העומדות עדיין סתורות ונסתרות, אלפי שנים מאז גלותם של ישראל מהר סיני, הלכות אותן אפילו רבי עקיבא הגדול בישראל לא למד מן הכתרים והתגים שנתן האלוהים מעל האותיות שבתורה, ואיך הוא הקטן בישראל יעמוד מול שאלות של הלכה. ורק חשב, והרואה אדם בחורבנו, מה יעשה, מה יעשה הרואה אדם בחורבנו.

"צַ'חְלָה וְחֶזְקֵל", הוצאת כתר, נובמבר 2010

עורך: דרור משעני, עורכת ראשית: איריס מור, צילום העטיפה: דוד עדיקא, מעצב העטיפה: טל בוניאל

קישורים:

ראיון בעיתון הארץ, מוסף סוף השבוע, "אנטי-מחיקון", 7.1.2011:

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1208231

הראיון באנגלית, "faces and interfaces":

http://www.haaretz.com/weekend/magazine/faces-and-interfaces-1.335772

ראיון במקור ראשון, "חובת הלבבות", 9.3.2011, עמ' 9, מראיינת: נירית חמד.

ראיון ב"ינשופים", ערוץ 8, תוכנית 22, דקה 12, מראיין: מודי בר-און:

http://hot.ynet.co.il/home/0,7340,L-9109,00.html

הספר באתר ההוצאה:

http://www.keter-books.co.il/%D7%A6%27%D7%97%D7%9C%D7%94+%D7%95%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%9C/

הספר באתר סטימצקי:

http://www.steimatzky.co.il/Steimatzky/Pages/Product.aspx?ProductID=10072748

הספר באתר צומת ספרים:

http://www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=53100&perur=1&t=14

ביקורות:

יותם שווימר, אתר וויינט, מדור ספרים, 3.1.2011:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4003640,00.html

קציעה עלון, עיתון הארץ, מוסף ספרים, 26.1.2011, עמ' 4:

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1211616.html

מאמרה של קציעה עלון תורגם גם לאנגלית:

Haaretz English books supplement, 18.2.2011, p. 32:

http://www.haaretz.com/culture/books/hebrew-fiction-old-new-hymns-1.344006

עמית קלינג, נענע10, ספרים, 21.12.2010:

http://bidur.nana10.co.il/Article/?ArticleID=767565

יעקב ידגר, מקור ראשון, מוסף שבת, י"ד באדר א' תשע"א, 18.2.2011, עמ' 19:

http://musaf-shabbat.com/2011/02/21/%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91-%D7%99%D7%93%D7%92%D7%A8/

יפתח אשכנזי, עיתון הארץ, תרבות וספרות, עמ' 2, 14.1.2011:

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1209265.html?more=1

קובי קמין, עיתון גלובס, 7.12.2010, עמ' 19.

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?QUID=1056%2CU1292322444231&did=1000605959

http://www.kobikamin.com/?p=85

יוני ליבנה, ידיעות אחרונות, מוסף "7 לילות", מדור ספרות, 10.12.2010, עמ' 22.

רן בן-נון, מדור "הספרייה", מוסף 24 שעות, ידיעות אחרונות, 13.12.2010, עמ' 12.

ירון אביטוב, זמן ירושלים, מדור מועדון תרבות, 28.1.2011, עמ' 86.

יובל אביבי, טיימאאוט תל-אביב, עמ' 118, 3.2.2011.

עולם האישה, עמ' 211, ינואר 2011, "אנחנו שניים".

ראיון בטיימאאוט ירושלים, עידו בלאס, עמ' 78, 6.1.2011.

ג'רוזלם פוסט, עמ' 23, 12.1.2001.

ניסים כץ, אתר יקום תרבות, 14.2.2011:

http://www.yekum.org/2011/02/על-מעבר-בין-דורי-ולשוני-בספר-צחלה-וחזק/

ושוב ב-5.4.2011:

http://www.yekum.org/2011/04/%D7%91%D7%A7%D7%95-%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%90-%E2%80%93-%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%A0%D7%A9%D7%90%D7%AA%D7%99-%D7%91/

ושוב ב-30.12.2011:

http://www.yekum.org/2011/12/%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%94-%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A9/

אריק גלסנר, מעריב, תרבות, 28.1.2011:http://arikglasner.wordpress.com/2011/01/29/%D7%A2%D7%9C-%D7%A6%D7%97%D6%B0%D7%9C%D7%94-%D7%95%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%9C-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%92-%D7%91%D7%94%D7%A8-%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA-%D7%9B%D7%AA%D7%A8/

שהרה בלאו, ערוץ 2, לחיות טוב, 3.1.2011:

http://reshet.ynet.co.il/Shows/Lihiot_tov/videomarklist,178014/

גלעד סרי לוי, בבלוג שלו, 6.1.2011:

http://seri-levi.com/2011/01/06/%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%9c%d7%90-%d7%a4%d7%a9%d7%95%d7%98/

http://seri-levi.com/2011/03/21/yolanda/

באתר "מועדון קריאה", ישרא-בלוג, שרון כותבת, 7.12.2010:

http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=668290&blogcode=12198716

אבי דואל, בבלוג שלו, 14.1.2011:

http://cafe.themarker.com/post/1985794/

bookwatch:

http://www.bookwatch.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=117970

רון לחמן, אתר e-mago, 30.1.2011:

http://www.e-mago.co.il/Editor/literature-3557.htm

יעל פניני, גפן, מקומון זכרון יעקב, פרדס חנה כרכור, 28.1.2011:

http://www.gfn.co.il/index.php?option=com_content&view=article&id=12231

גליה אלוני-דגן, עיתון לאישה, מדור "סופר עד עשר", 1.3.2011.

בפרס ספיר:

http://www.pais.co.il/Foundations/Sapir/Pages/2011-3.aspx
מתוך הספר:

הבלוג של רן יגיל, 7.4.2011:

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=7b710fc4596b25648b44472262adc013&id=2319

אתר "סלונה", 5.1.2011:

http://saloona.co.il/blog/%D7%A6%D7%97%D7%9C%D7%94-%D7%95%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%9C

באתר "טקסט":

http://www.text.org.il/index.php?book=1001123

בתוך הבלוג שלי:

שירה רדיקלית:

https://almogbehar.wordpress.com/2011/04/05/%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%AA/

בית הכנסת הגדול של בגדאד:

https://almogbehar.wordpress.com/2011/04/04/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%92%D7%93%D7%90%D7%93/

צ'חלה:

https://almogbehar.wordpress.com/2011/04/02/%D7%A6%D7%97%D7%9C%D7%94/

המספר:

https://almogbehar.wordpress.com/2011/03/31/%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8/

הפרק השני:

https://almogbehar.wordpress.com/2011/03/26/%D7%A6%D7%97%D7%9C%D7%94-%D7%95%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%9C-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A7-%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%95%D7%94%D7%96%D7%9E%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%9C/

קישורים נוספים:

השיר "צ'חלה וחזקל, שיר ערש יהודי-בגדאדי":

https://almogbehar.wordpress.com/2010/05/02/%D7%A6%D6%B7%D7%97%D6%B0%D7%9C%D6%B8%D7%94-%D7%95%D7%97%D6%B6%D7%96%D6%B0%D7%A7%D6%B5%D7%9C-%D7%A9%D7%99%D7%A8-%D7%A2%D7%A8%D7%A9-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%91%D7%92%D7%93%D7%90%D7%93%D7%99/

מעיתון הארץ:

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1205565.html

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1114714.html

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1203913.html?more=1

לקטעים נוספים מן הספר

2 תגובות על צ'חלה וחזקל (הוצאת כתר, 2010)

  1. פינגבאק: הפתיחה לצ'חלה וחזקל | אלמוג בהר

  2. פינגבאק: אמירה בת סלימה – פרק שלישי, לילה ראשון | אלמוג בהר

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s