קטגוריה: צמאון בארות

ריבון איש תם להמשיך לקרוא ←

תפִילָה הִיא קִיר-נטוּי: לִפעמִים הִיא מחתרת-נגד-הַצער,
לְעִיתִים הִיא הַצער-עצמוֹ. אִם חוֹבת תפִילה עליךָ
בְבוֹאךָ בְקהל אנשִים תן לְקוֹל הַקהל לִגבור עַל קוֹלךָ
וְחמוֹק מֵעינה-שֶל-רשוּת. פֵן תהא הִיא רוֹאָה בְכאבךָ
פֵן תחזֶה אתָה בְשמחתָה. אִם את לבדךְ וְאֵין תפִילות רגִילות לִשפתייךְ
וּלְפניךְ מוּנח הַלילה, פרוֹזדוֹר-ארוֹך, רֵיק-מֵאוֹר, כמוֹ-טוֹב להמשיך לקרוא ←

שירים מתוך "צמאון בארות", התחלה וסוף לשירים נוספים מתוך הספר כאן וכאן וכאן

"רבי אֶלְעָזָר הַקַפָּר אומר: עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל, דאמר רב יהודה אמר שמואל: כל ארצות עִיסָה לארץ ישראל וארץ ישראל עיסה לבבל, רב יהודה היה אומר: כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה" (בבלי מגילה דף כ"ט עמ' א', שבת מ"א ע"א, קדושין ס"ט ע"ב) להמשיך לקרוא ←

*                                                 לרבי דוד בוזגלו  (1903-1975), גדול פייטני יהדות מרוקו במאה ה-20   מכיוון שהיה עיוור לא שם לב לַלועגים לתרבושו והמשיך חובש אותו בארץ קודשו בוקר בוקר על ראשו.   והאנשים מביטים לא רואים את עיוורונו נס קרה בארץ … להמשיך לקרוא ←

הָרוֹאֶה יְרוּשָׁלַיִם בְּחֻרְבָּנָהּ יִקְרַע קֶרַע בְּבִגְדוֹ וְאָז יִתְפֹּר הַקֶּרַע שֶׁלֹּא יִהְיוּ בְּגָדָיו עֲשׂוּיִם קְרָעִים קְרָעִים. וִימַהֵר וְיֵצֵא וִיחַפֵּשׂ אַחַר חַיִּים בָּעִיר בְּכָל סִמְטָה וּבְכָל לָשׁוֹן שֶׁלֹּא נִהְיֶה בּוֹכִים שָׁוְא מְרֻבִּים קִינוֹת עַל אֲסוֹן בַּת-צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם כְּבָר בְּנוּיָה בִּנְיַן-עוֹלָם וְכָל-שְׁעָרֶיהָ שׁוּב … להמשיך לקרוא ←

1. האישה על סף מעבר החצייה הרה, עוד מימי טיטוס הרה, בבטנה תינוק מתעקש לא לצאת. טיטוס הלך, אחריו באו עוד עשרות כובשים גברים, והתינוק בבטנה מתעקש לא מניח לאיש לכבוש אותו. והאישה אוהבת כך בהריון נצחי. פעם קמו לפניה … להמשיך לקרוא ←

אבא נולד צפונית לגרמניה, בארץ אחרת, מעט יותר משנה אחרי סוף המלחמה הגדולה. הוריו שבאו משם, מארץ השבר, הולידו באמצע המלחמה בן אחר. אני איני יודע איך אפשר היה להביא לַעולם ילדים יהודיים בזמן המלחמה ההיא. האם האמינו באמת ובתמים … להמשיך לקרוא ←

                                                  לפאול צלאן סירבתָ להלל אל אשר סרב להלל אותךָ. סירבת לחפור באדמתו של מי שביקש לחפור באדמתך את מותו. לקחת בידך שושנה של אַיִן, של שום-איש, כדי לדבר על קמילתך. כתבתָ פרק-תהילים חדש, קצר מפוגת-מוות, כדי להעיד על … להמשיך לקרוא ←

הַתפִילוֹת החלִיפוּ אֶת עבוֹדת הַקוֹרבנוֹת כְשֶאלוהים החרִיב את בֵית הַמקדש וּפיזר את יִשראל בַעמִים וְאז קִיבצוּ הַגרמנִים אֶת נִדחֵי יִשראל וּבִיטלוּ אֶת הַתפִילוֹת וְהשִיבוּ אֶת עבוֹדת הַקוֹרבנוֹת לְבתֵי הַמִקדש הַחדשִים שֶהם בנוּ עַל אדמת אֵירוֹפָה   לשירים נוספים מתוך "צמאון … להמשיך לקרוא ←

ואריאציה לסיפור "שיחה בהרים" של פאול צלאן מוטל על אבן נזכרתָ תשוש-זיכרון באהבת-הלא-אהובים אשר גדעה מגופה את פעמוניי-הידיים וכרתה מפיה את חיוכי-הלשון ועקרה מעולמה את חיבת-צל-האילנות ונותרה כולה אש-לא-קדושה. וכשראשך על האבן הקשה התרוקן ממחשבות ונמלא דם רגליך רחפו באוויר … להמשיך לקרוא ←

א. יִצְחָק בֶּהַר (2002-1917) בְּיַלְדוּתִי גּוּף סָבִי בְּחוֹף-יַמָּהּ שֶׁל תֵּל-אָבִיב הָיָה שׁוֹבֵר-גַּלִּים. וְכָל גּוּפוֹ זִכְרוֹנוֹת-קְפִיצָה מֵעַל גֶּשֶׁר בְּבֶּרְלִין אֶל מֵי נָהָר קָפוּא וְשֶׁבֶר-רֶגֶל שֶׁצָּפָה אֶת שֶׁבֶר הַלֵּב וְהַמִּשְׁפָּחָה. וְעֵינַי בְּיַלְדוּתִי הָיוּ מַבִּיטוֹת הוֹלְכוֹת עִם קַו הַחוֹף מֵאַבְנֵי יָפוֹ וְעַד עֲשַׁן … להמשיך לקרוא ←