תגית: ערבית

אמו של אבות ישורון במכתב לבנה הבכור:             "בני האהוב יחיאל… האם לא צריכים כבר הורים כשעוזבים… לא אצל כולם כשנוסעים לא כותבים להורים המסכנים. מזלנו קטן. הילד שלך לא רוצה לדעת משום דבר. אינני ישנה לילות שלמים אבל אני … להמשיך לקרוא ←

 הערבית היתה עבורי בילדות שפת בית. סבי וסבתי דיברו בה. זאת היתה השפה שבה הם חיו ומתו, שפת תרבותם ואהבתם. דור ההורים שלנו, ברובו, ביקש להידמות לצברים, שלעגו לשפות הגלות, לערביות, למזרחיות ולמסורות היהדות, וויתר על לשונות הבית, הבין אותן … להמשיך לקרוא ←

בהקדמה הערבית לספרו, ספר התחכמוני, מסביר ר' יהודה אלחריזי: "השבח לאלוהים, המשובח בכל לשון, שעושרו וחסדו כוללים, אשר ייחד את האדם בתכונה יתירה של דיבור והבעה כדי שתתברר מעלתו על כל בעלי החיים… כתבתי חמישים מקאמות עבריות אשר קישטתין במרגליות של דברי הנבואה ושיבצתין באבנים טובות של העניינים האלוהיים… ונהיה זה הספר מן הספרים המועילים ביותר שחוברו במינו, כי הוא ממריץ בבדיחותיו המשעשעות ובמעשיותיו המקסימות את הנפשות הבורות ומעורר את הלבבות הנבערים ללימוד השפה העברית ולעמוד על סודותיה המופלאים ומתנותיה הקסומות".
אלחריזי, בן סוף המאה ה-12 וראשית המאה ה-13, לא היה מן המחברים אשר נודעו בצניעותם, אך דבריו הם דברי אמת, אשר עומדתם בנכונותם אף ביתר שאת בימינו. בעברית גמישה להפליא, וקרובה להבנתם של קוראי עברית בני ימינו יותר מרוב היצירות בנות זמנו, הצליח אלחריזי, הוא יחיא אבן סולימאן אבן שאול אבו זכריא, להעמיד חמישים מקאמות עבריות אשר אינן נופלות במופתיותן מן הדגם הערבי הגבוה, של המחבר העיראקי הנודע אלחרירי, בן המאה ה-11, שאת המקאמות שלו תרגם אלחריזי בשם "מחברות איתיאל".
להמשיך לקרוא ←